פלוגת הצער
לכבוד מיליארד טועים. |
| 1/2008
כל מה שרצית
"אני מאוהב בך נשמה שלי..
אני תמיד אוהב אותך ואת יודעת את זה."
מה שוות המילים האלה שלך אם הכל נשאר אותו דבר?, אם לא חזרנו להיות יחד..
אתה אמרת, אני הקשבתי,
אתה תשכח והמילים האלה ייחרטו בתוכי.
אותה תמונה שלנו יחד, תלויה בחדר שלך כאילו שום דבר לא השתנה.
ואני מתגעגעת, מתגעגעת למגע הזה שלך.. הנשיקות האלה ששייכות רק לך.
לאהבה הזאת שלנו.
אם רק היית יודע.. אם רק היית קורא את המילים האלה שאני כותבת לך בכל יום שעובר בלעדייך.
אבל זה יישאר שם, כל הרגשות והמחשבות, הכל סגור בתור יומן.
ואני..
אני פותחת פרק חדש בחיים.
כל מה שרצית - הדורבנים
כבה הירח, שעה קשה
כשהוא בורח, היא מרגישה
כמה רע לה, פתאום נטושה
מנסה להתגעגע
בצד הדרך יש לה פינה
אבל אין ערך, אין מנגינה
מתנגנת במקום הקנאה,
לא נולדנו שווים אף פעם
וכל מה שרצית זה אהבה,
אף פעם לא היית קרובה,
ספגת יצרים בתקווה
שתוכלי יום אחד לברוח
היא מתעוררת, לא רוצה לעמוד,
צריך ללכת ולעבוד,
בטלה מזמינה מחשבות
שמהן היא רוצה לברוח
אחד אחד ממנה יוצאים,
היא משדרת בערוצים
של שנאה ושל כעס עזים
ומתי כבר יבוא האחד?
שיקום, לא יפחד,
ישנה את הכל
וכל מה שרצית זה אהבה,
אף פעם לא היית קרובה,
ספגת יצרים בתקווה
שתוכלי יום אחד לברוח
מתוך השקט, היא מבינה
הוא לא יגיע- גם לא עוד שנה,
אבירים מהסוג שחלמה
לא יגיעו לכאן אף פעם
וכל מה שרצית זה אהבה,
אף פעם לא היית קרובה,
ספגת יצרים בתקווה
שתוכלי יום אחד לברוח...
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
