פלוגת הצער
לכבוד מיליארד טועים. |
| 5/2008
מצד אחד אתה אומר שאתה מתגעגע, המון זמן לא ראית אותי ואולי נקפוץ לשתות איזה דרינק?
מצטערת אני לא יכולה, אני נוסעת, אולי פעם אחרת. אולי.
ומצד שני אני מגלה שיש לך חברה חדשה.
אחת כזו שאתה מנשק בכל פעם שאתם מתראים, אחת כזו שאתה מתכרבל איתה בלילות,
ואתם בטח שוכבים כשהיא באה אלייך הביתה, ואולי אפילו בתנוחות שאנחנו עשינו את זה, בדיוק איך שאתה אוהב.
ולה אתה מנגן, ואותה אתה מחבק כשעצוב, ואיתה אתה צוחק בטלפון כסתם אין מה לעשות.
וכשראיתי אותה במכונית שלך, התעקשת להסביר לי שאין בניכם כלום ואני אפילו לא שאלתי,
"אני רק מקפיץ אותה הביתה"
"אתה לא חייב לי הסברים"
שקרן, כמה עלוב, כמה קל לזרוק מילים ולא להתמודד. אבל זה בסדר, תמשיך..
תמשיך לשקר, לזלזל, להשפיל, לשחק,
אני אפגע בך כמו שאף אחד בחיים לא פגע.
אפס.
I would still be loving you.
When mountains crumble to the sea,
There will still be you and me.
מצטערת שאני לא מגיבה אצלך בנות.. אין לי מחשב.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
