| 4/2008
האהבה העצובה שלי
"ואני?אתה יודע מה אני רוצה עכשיו יותר מהכל? שתגיד לי שהכל היה שקר,שלא באמת נפרדנו
ואתה לא באמת בגדת,שאהבת תמיד ואתה עדיין אוהב,ושבטח עוד מעט נחזור להיות כמו
פעם,בזמנים שלנו בתקופות שלנו, אני רוצה שתגיד שאתה מתגעגע,שבאלך להיות לצידי
עכשיו. שאתה לא רוצה אף אחת אחרת חוץ ממני,כי רק אני מביאה לך את השלווה. ורק אני
גורמת לך לחייך,חיוך אמיתי.
אני רוצה שתגיד לי שאתה אוהב
אותי,בעצם לא,אני לא רוצה שתגיד,אני רוצה שתצעק את זה. אני רוצה שתחבק אותי בלי
להפסיק,שתלטף לי את השיער ואת הפנים,שתלחש לי באוזן חלק מהמציאות כשאתה על סף איבוד
שליטה,כמון שאתה עושה תמיד אחרי שאתה שותה. ומצד שני?אני רוצה
שתסבול,שתיעלם,שיכאיבו לך שיחרטו לך את הלב,שתרגיש פעם אחת למה גרמת.
שייגרמו לך לצאת הכי קטן והכי
מושפל,וחרא לי עם זה. כי אתה האהבה שלי,היחידה שלי. האהבה העצובה שלי..."
התקשרתי אלייך היא ענתה לי במקומך, וכששמעתי את הקול שלה.. אתה יודע מה באמת הכי רציתי אז?
רציתי למות.
עריכה:
חזרתי אתמול מבומבמלה, בהחלט משהו שאני לא אשכח בזמן הקרוב.
עשיתי שם מבחן מתח, הייתי צריכה להחזיק גליליי ברזל וכשאני חושבת על משהו שמלחיץ אותי ומפריע לי המד עולה.
בראש שלי עברה המחשבה "הגוף שלי" והמד ישר הגיע לקצה השני, נחמד הא?
בשבוע האחרון לא היה לי רגע בבית, לא ספרתי קלוריות ולא נלחמתי ברעב,
המשקל שלי מקולקל ועם כמה שזה משגע אותי אני שמחה, עדיף לי ככה, בסופו של דבר חשוב מה אני אראה כשאני אביט במראה ולא על הצג של המשקל.
הכל קורה מהר מדי.
| |
חזרתי מטיול של שלושה ימים
אלוהים, כמה שנהנתי..
כבר שכחתי איך זה מרגיש.
לצחוק עד שכואבת הבטן, להכין מנגל עם כולם ולאכול ב2 לפנות בוקר, לעלות הצגה ולשחק דמות קומית כשכל הקהל מרוכז בך, לשבת בחוץ בקור איימים ולדבר עם אנשים שרק הכרת,
לקום בבוקר ולהרגיש שאת נמצאת עם משפחה, מקום שטוב לך ובטוח לך בו,
מקום שאוהבים אותך לא משנה מה.
איי, כמה חבל שהטיולים האלה עוברים כלכך מהר.
בא לי שוב.
| |
שיכרון חושים.
כן, תמזוג לי עוד שוט. מה? לא זוכרת כמה שתיתי לפני, מה זה משנה.
אני לא אוהבת נקי, מה יש?, כן קולה זה מצויין, לא אכפת לי שזה לא דיאט, ולא כמה קלוריות אכלתי היום, גם לא אכפת לי שהבטן שלי התנפחה מהשתייה, עוד קצת ואני לא אשים לב לזה בכלל.
אוי איזה סחרחורת.. ופתאום הכל נראה לי טוב יותר,
תראו, אני נפתחת אליכם, ואני צוחקת ומדברת אתכם, ואני כבר לא סגורה עם עצמי ואני אוהבת את כולכם. אני מעיזה לחבק ולנשק אתכם, אז מה אם אני מכירה אתכם רק כמה שעות,
כיף לי אתכם אפילו שאני לא זוכרת איך קוראים לכם.
ואני מרשה לעצמי לדבר שטויות ולעשות דברים שלא הייתי מעלה על דעתי בכלל, ושמח לי אחרי שהדחקתי את כל הצרות ואני חיה את הרגע שאני חווה עכשיו,
תנו לי להרגיש מאושרת לרגע אחד, אז מה אם זה לא אמיתי ועד הבוקר זה יעבור,
לילה אחד שאנשים זה לא משהו שניסיתי להתרחק ממנו, לילה אחד שלא רציתי לעבור לבד,
לילה אחד שלא שכבתי במיטה וחשבתי איך עבר היום, מה נכנס לי לפה ואם הקאתי את זה,
לילה אחד שהיה לי.. טוב.
צחקתי, השתרללתי, שתיתי, חייכתי, נהנתי
ושום דבר אחר לא עניין אותי.
הלוואי והייתי יכולה להישאר שיכורה, לתמיד.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
