ביום שישי הלכתי לספר עם אחותי.
הראתי לספר תמונה של מה שאני רוצה..הסברתי לו במילים מה אני רוצה.
אחרי שהוא סיים זה היה נראה יפה...
ואז הוא עשה פן.
הפן ניפח לי את השיער כמו לודעת מה ועשה לי ראש מרובע כמו של כורדים.נראתי מזעזע.
יצאתי משם [אחרי ששילמתי לו 170 שקל-יצאתי לא מרוצה] וישר אספתי לקוקו [את מה שהיה אפשר לאסוף,כי השיער ש-י-א הקצר].
אמרתי לעצמי-טוב,נגיע לבית,נחפוף שוב הכל סבבה.
כ-ל-ו-ם!
חרא שיער יש לי עכשיו.
חפפתי וייבשתי עם הפן- יצא זוועה.
הרטבתי והחלקתי עם המחליק-יצא זוועה.
הרטבתי וניסיתי לתת צורה עם קרם-יצא זוועה.
הרטבתי ונתתי להתייבש לבד-יצא זוועה.
הרטבתי וניסיתי לעשות פן חיצוני-יצא זוועה.
הרטבתי ונתתי לשיער להתייבש אסוף-יצא זוועה.
קיצור, השיער מזעזע ואני לא מצליחה לסדר אותו.
עכשיו אבא הגיע והסתכל לראות מה אפשר לעשות עם זה ואיך אפשר לסדר [מסתבר שהוא למד ספרות בעברו :S ]
והוא בעצמו אמר שזה לא משהו :( הוא אמר "יש לך מזל שחורף,את יכולה לשים כובעים" :(
ואני אפילו מפחדת לנסות את זה כי אם כובע לא יפה עליי ככה?!
ואני אסתובב עם כובעים כל החיים?!
מה לעשות,אני אחת שחשוב לה המראה החיצוני.מאוד.
עכשיו אבא הלך. אמא ניסתה לסדר לי את התספורת וסיפרה אותי עוד קצת.
זה נראה יותר טוב, אבל לא בדיוק התעמקתי כי אני נמנעת מלהסתכל במראה.
אין לי כח לכל החרא הזה עכשיו.
אני הולכת להשאר בבית עד שאצליח לסדר את השיער נורמלי.
הכי עצבים זה שבעוד שבועיים יש ברמצווה לאח של החברה הכי טובה שלי.כ"כ רציתי להראות שם טוב :( עכשיו אין סיכוי.אתמול שלחתי לה SMS שאני לא אבוא לברמצווה למרות שאני מתה ללכת.מה אני אעשה?אלך לשם עם קוקו?! אתם צריכים לראות איך אני נראת מזעזע.תספורת של שנות ה60, באמת.
אוף, כוסעמק. אני רוצה ללכת לישון אבל כשאני נשכבת במיטה ישר מתחילות המחשבות על השיער.
כבר יומיים שאני בוכה.
אתמול הצלחתי להרדם רק אחרי 2 כוסות ארק, וגם זה בקושי.
והלילה מה? אסיים את הבקבוק?!
ובכלל,בא לי פיצה ואפילו את זה אין.
ממש פצצה, החיים יפים, שימשיכו ככה.
והכי מהמם,שהספר ערבי.
בני זונות כולם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
