זה גורלי, ואלה חיי...

חרא הרגשה...

כבר כמה ימים שאני מסתובבת עם הרגשה של חור בגוף.

יש נקודה קטנה מאוד בגוף, מזערית אפילו, בצד שמאל של החזה, ששם קר לי.

רק שם.

אבל כ"כ קר... כ"כ קר שזה שורף.

וזה מתפשט בכל הגוף, בתנועה סיבובית.

וכולם יודעים שהידיים שלי תמיד קרות. "ידיים קרות-לב חם", ככה אמרו לי.

אבל ברגע זה, הן הכי חמות שיש.

כי הן רחוקות מאותה נקודה קפואה.

הן הכי חמות, למרות שכל מי שיגע בהן יגיד

"וואו, איך הידיים שלך קרות".

יש איזשהו חסר, איזשהו חלל, איזשהו חור.

והוא לא מתמלא.

ועוד יותר גרוע, אני לא יודעת איך למלא אותו.

אומרים לי לעשות דברים שאני אוהבת.

אבל זה לא עוזר...הכל רגעי, ממלא לשניה ואח"כ מתרוקן במהירות כפולה.

קר לי, ולא משנה כמה שמיכות תשימו עליי,

עדיין יהיה לי קר.

מעניין עד מתי.....