אני לא מאמינה על עצמי שככה הגבתי..
אני לא מכירה את עצמי כבר
נעשיתי מגעילה צבועה שונה
מאז שטל ניפרד ממני שוב בפעם המי יודע כמה
אני השתנתי ולרעה
על כל מי שסביבי אני מתפרצת וכועסת
אתמול רבתי עם אחת החברות הכי טובות שלי
היום היא באה וביקשה סליחה
אפילו התחננה ומה אני עניתי לה?
כמו ילדה מפגרת התחלתי לרדת עלייה
אני לא מאמינה על עצמי זו לא אני
הכאב הזה של לאבד מישהו בצורה הרסנית שברה אותי
ואני פשוט בנאדם אחר
אני ילדה צבועה אני מגעילה
אני מאחלת לעצמי למות כי אחרי מה שאמרתי לה מגיע לי עונש מוות
אני מתביישת בעצמי .. כי פגעתי בבנאדם שהכי חשוב לי בחיים..
היא לעומת הרבה אנשים הייתה דיי תמוכת בי..
ולא שופטת... ואני פשוט הרסתי מכל הכיוונים .. הרסתי לעצמי את השם
הרסתי לעצמי את הכבוד..
היא באה וביקשה סליחה.. ואני פשוט ירדתי עלייה ודחיתי אותה....
זה המעשה הכי מגעיל שעשיתי איי פעם..
באלי להקיא על עצמי...
סימון? הלוואי ותמותי טיפשההההההה!!!
ילדה?? אני מצטערת.. גם אם את לא תסלחי לי אף פעם .. אני אוהבת אותך יותר מכל דבר אחר בעולם הזה..
סליחה
אני פשוט נגעלת מעצמי... ממה שנהייתי.. :|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
