שיר יפה, אחד היפים ששמעתי. |
| 7/2009
 פחות
אז השתחררתי.
מרגש.
טופס טיולים יוצא אחרון. חוגר מילואים, מילוי פרטים, ושלום.
אם לסכם את השירות הצבאי שלי במילה אחת - מטומטם, כי אין סיבה לסכם פרקים בחיים במילה אחת, זה אף פעם לא עובד באמת.
יכולתי להשיג יותר, לעשות יותר, להתקדם יותר, אבל מכל מיני סיבות דברים לא תמיד הסתדרו כמו שרציתי. כנראה שצריכים ללמוד להתמודד עם אכזבות.
מצד שני, זה נהדר להשתחרר, אז למה בכלל להתבאס. כנראה זה מן יצר מאזוכיזם שקשה להפטר ממנו.
למצוא עבודה זה לא קל בכלל, מסתבר. הרבה מאוד אנשים הם פלצנים מדרגה ראשונה, ובעיקר חוקרים אותך תוך כדי עינוי בדיקור סיני, ורוצים לוודא שאתה יודע מה הסיבוכיות של חיפוש בעץ בינארי לא מאוזן, ודורשים אלגוריתם ב O של 1, ומתנשאים מעליך ואומרים לך "מה, המצאת את זה הרגע, לא?"
לא, לעזאזל אתכם.
את מי זה מעניין כל השטויות האלה? למה לא אכפת לכם ממה שאני כן יודעת, בעצם?
יש כנראה אנשים שחושבים שכל מה שהם עושים קדוש ואין סיבה לחלוק אותו עם פשוטי העם.
בעיקר נותנים לך תחושה שאתה "פחות", ואנחנו מבזבזים עליך את הזמן.
אז לעזאזל אתכם. אפשר לחשוב שאתם כאלה מבריקים ומצוינים.
לא צריך את הטובות שלכם.
ואולי הגיע הזמן להפסיק להתאכזב ולהתבאס מהאנשים האלה, ולמצוא עבודה במקום שבו לא מתייחסים אליך כאל איזה ג'וק בגלל שלא ענית נכון על איזושהי שאלה מטופשת.
כן, בהחלט.
ואם אין כזה, אז צריך להקים אחד כזה לבד.
שיהיה בהצלחה.
וזה סתם יפה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
