הינה ההמשך לסיפור בהמשכים שהתחלתי לכתוב (זה לא סיפור אמיתי)
אוקי, יהיה בסדר אמר אחד הפיצולים שלי, מדהים כמה דברים יכולים לקרות ב2 דקות.
"היי כריס, את לא מאמינה מה פספסת" ,זאת הייתה "קט" קיצור של קטיה.
הילדה שיודעת הכול על כולם.
עם מעניין אתכם משו מסוים על מישו בבצפר היא המודיעין .
"מה פספסתי?" היתי סקרנית לדעת מדוע כמאט אף לי כיסא לראש.
"מאור, כרגע זרק את לין בצורה הכי אכזרית שיש ".
מאור הוא ארס, בנדם דוחה לדעתי, ולין זאת ילדה קוריאנית שילוב מוזר לא?
"לפני חודש הייתה מסיבה ולין הייתה שיכורה לגמרי ובזכות זה מאור הצליח לשכב איתה ,
לין נכנסה ממנו להריון היא גילתה על זה אתמול ורק היום סיפרה על זה למאור והוא לא מאמין לה הוא אומר שהוא השתמש בקונדום והוא טוען שהיא שכבה עם מישו אחר וזרק אותה".קט הוציאה במהירות את כל האינפורמציה בלי לנשום באמצע.
היתי בהלם המצב ניראה לי הכי לא ריאלי בעולם דבר ראשון ארס וקוריאנית דבר שני המצב...
אבל בכל זאת האמנתי כי המצב באמת אמור להיות רע עם היא זרקה עליו כיסא.
יצאתי לחצר ראיתי את לין יושבת עם חברה ובוכה . ממש ריחמתי עליה אבל מצד שני למה היא ציפתה כשהיא יוצאת עם אחד היצורים האלה.
נשמע הצלצול ,חזרתי לכיתה ראיתי שמאילי הסתדרה יפה עם הבנות ,
להפתעתי גם מיכאל ישב איתן .אוקי משו לא הסתדר לי .
"מה את עומדת שם בואי תצטרפי" צעק מיכאל לעברי התקרבתי לקבוצת הבנות שבניהן ישב מיכאל. "לאן נעלמת לנו ?" שאלה ענבר, "סתם עשיתי סיבוב" עניתי .
ואז נכנסה המורה התיישבנו וסיפרתי למאילי את משקרה בהפסקה
" אני יודעת כולם מדברים על זה" אמרה מאילי בחזרה.
השעתיים עברו ושוחררנו הביתה .
חזרתי הביתה ,הכלב שלי קפץ עלי גיליתי שאין לי אף אחד בבית ניגשתי למקרר בניסיון למצוא משו לאכול, לא מצאתי כלום.
.....צלצול פלאפון.....
אני:אלו?
__:היי, כריס זה מיכאל
אני:מקשיבה. עניתי בקול לא מרוצה
מיכאל:מה זה הטון הזה,דברי יפה.
אני: נו מה אתה רוצה?
מיכאל:תגידי יש לך את המספר של מאי.
מאי? מה איך מתי זה קרה .
אני: אהה, כן שנייה..
נתתי לו את המספר.
מיכאל :טוב תודה ילה ביי, אה ,רגע טוב לא משנה..
ניתוק.
בערב לא יצאתי לשום מקום סתם ישבתי בבית.
צפיתי בטלוויזיה הכלב החמוד שלי ישב יחד איתי. עד שנרדמתי.
יום למחרת בדרך לבצפר,
"מיכאל התקשר אלי אתמול, איך הוא ידע את המספר שלי?" שאלה מאי בכעס.
"אממ נו..", "הוא חפר לי בשכל אתמול שאני אצא ,מה אין לו מישו טוב יותר לצאת איתו?, איזה מעצבן, אבל... "
"מה אבל?",שאלתי.
"אבל כלום עזבי לא משנה", " מה לא משנה נו... התחלת תמשיכי" ,
"לא, לא משנה סתם מפגר מה הוא מתקשר אליי בכלל, הכול בגללך, מה את נותנת את המספר שלי לכולם" ."לא לכולם ,וחוץ מזה הגיעה הזמן שתאמצי לך חבר" התגוננתי.
"תאמצי, חח מה הוא כלב" היא כבר לא הייתה מרוגזת.
"תלוי איך תחנכי אותו" אמרתי.
"לא רוצה, תיראי מה יצא ללין ומאור" השתררה דממה הסיפור הזה מזעזע את כולם, ובמיוחד שזה ממש לא טוב שמאי יודעת מזה כי לה אף פעם עוד לא היה חבר ועם שמועות כאלה היא גם לא תרצה.."אבל מאור הוא ארס מטומטם ומיכאל הוא רוסי" ניסיתי להוציא אותה מהמחשבה שחבר זה לא שווה,
"מה זה משנה רוסי או ארס בנים כולם אותו דבר!" היא הכריזה.
היתי בהלם, איך היא מעזה לעשות השוואה בין ארס לרוסי מה נידפק אצלה.
"את מדברת כאילו היו לך כבר מלא חברים וכאילו כולם עשו לך משו רע, ובחיים אל תעשי השוואות כאלה" עוד ניסיון שכנועה."שמעתי ,הרבה סיפורים על זוגות כל הבנים חרות הם תמיד נחמדים עד שהם שוכבים איתך ואז זורקים אותך ומחפשים מישהי אחרת". "מה?!, זה ממש לא חייב להיות ככה... נכנסנו לבצפר מיכאל עמד שם , "אפשר לדבר איתך" הוא שאל את מאי. "לבד" הוא הדגיש והביט בי.
מאי הנהנה בראשה לאישור,הביטה בי באומללות והלכה אחריו אני המשכתי לכיתה.
מיכאל:"אני לא יודע איך להגיד את זה, אבל..."
מאי:"אבל מה?"
מיכאל:"אני לא סיפרתי את זה לאף אחד אז את חייבת לשמור את זה בסוד!"
מאי:"מסכימה, נו מה אתה רוצה"
מיכאל:"העניין הוא שאני..."
......נשמע צלצול.....
מאי:"שאתה מה נו ,דבר כבר !"
מיכאל:"דיי ללחוץ,זה קשה לי גם ככה ועוד להגיד את זה למישהי שאני בקושי מכיר!"
מיכאל התרגז
מאי:"אז לך לחפש מישו שאתה מכיר טוב יותר מה אתה רוצה ממני,דבר או שאני הולכת"
מיכאל:" טוב לא משנה ,לא צריך את הטובות שלך"
מיכאל התחיל להתרחק , "יופי סתם ביזבזתה לי את הזמן " מאי צעקה לעברו.
כל הדרך לכיתה העסיקה אותה המחשבה מה הוא רצה להגיד לה.
ואני היתי ממש סקרנית לדעת למה הוא קרא לה, זה באמת יכול להיות ,מיכאל היצור הזה עם מאילי שלי. מצד שני מיכאל ילד בלונדיני עם עיניים כחולות היתי אולי בעצמי מתחילה איתו אבל הוא קטן ממני בחודש ובחצי ונמוך בראש.
מיכאל ניכנס לכיתה הביט בי במבט מבואס,זרק את התיק על השולחן והתיישב,
הכיסא זז וחרק בצליל מצמרר. נזרקו אליו כל מיני הערות אבל הוא לא הגיב.
עכשיו היתי ממש סקרנית .
מאי נכנסה לכיתה ,"נו ספרי מה הוא אמר?"שאלתי בחוסר סבלנות.
"כלום, כמו שחשבתי סתם דפוק "מאי ענתה לי.
"מה כלום, את רצינית נו מה הוא אמר לך?",
"הוא רצה להגיד אבל לא אמר ,אין לו ביצים ברגעים כאלה הם מעבדים אותם".
המורה נכנסה קראה שמות והכריזה "שיעור הבא בוחן בערבית, על המילים שאני אכתוב עכשיו"
"לא !, נו מה תחילת שנה" צעק בני בבוז,
"אז אם תחילת שנה לא לומדים" ענתה המורה.
"אך יא*#$%" צעקה אחת הבנות שישבה בשולחן לפני מיכאל.
מכירים את הבנות שיושבות וחצי התחת שלהן בחוץ אז מיכאל זרק לתוך החריץ של אותה ילדה סרגל.
"אמורה תגידי לו" היא צעקה בקול מצפצף,
"תגידי לה שלא תחשוף את מערת הנטיפים שלה ,לא כולם אוהבים לראות מוזיאון פרווה על הבוקר" מיכאל מיהר להגיב. כל הכיתה צחקה ומורן (אותה ילדה) התקפלה בכיסא .
"זהו, נימאס לי חכה לי בחוץ" המורה פנתה למיכאל והצביעה על הדלת.
מיכאל קם ברצון לקח את התיק ויצא.
המורה סיימה לכתוב את המילים בערבית על הלוח ויצא.
דור קם ומיהר להציץ החוצה (עוד ארס בבצפר) .פתאום נשמעה צעקה .
"ואי הוא נתן לה כפה" דור מיהר להודיעה לכיתה.
כל הכיתה קמה לראות מה קרה גם שאר הכיתות יצאו לראות.
מיכאל ברח מהמקום והמורה ההיסטרית עמדה שם וצעקה לעברו
שהוא עוד ישמע ממנה ושזה לא יעבור לו בשתיקה.
"אני מניחה שניגמר השיעור" אמרתי למאי בשמחה,
" חח לפחות יש איזושהי תועלת ממיכאל" אמרה ענבר.
בנתיים בני ניתקע בטעות באיציק הכושי שמכה אותו תמיד. איציק הסתובב לבני תפס אותו בחולצה והביט בו במבט מלמעלה איציק גבוהה מבני בראש
,בני הביט בו בעניים מבוהלות אחרי זה איציק דחף אותו ובני נחת על כיסא ועם הכיסא התהפך .
"ילה מכות צעק דור", "הדמעות בעניים של בני החלו לזלוג, קצת ריחמתי עליו זה הכי מפדח שילד בכיתה ט' יקבל מכות מול כול הכיתה ואז עוד יבכה.
"איזה בכיין הוסיף דור וצחק עליו" אם מיכאל היה פה דור היה חוטף אבל זה לא היה יום המזל של בני.
איציק נתן מבט תוקפני בבני ויצא עם דור מהכיתה, אחרי זה נכנסה ,
לידייה רכזת השכבה היא ראתה את בני על הרצפה
"מה קורה פה" היא שאלה בכעס ,כולם שתקו ולא זזו.
היא ציוותה על כולם לשבת בני קם ומיהר גם הוא להתיישב.
"משקרה פה היום לא מקובל ואותו תלמיד ייענש בחומרה ,(היא התכוונה למיכאל)
תראו מה יצא מכם אתם פשוט חיות , פרא אדם" היא צעקה על כול הכיתה .
אז בגלל זה חצר בית הספר ניראת כמו ג'ונגל חשבתי לעצמי,
ואז נשמעו קולות ויכוח מעבר לחלון " זה לא ממני, את זונה!" המילים האלה נשמעו ברור.
"זה הגמר מתיי שהוא" צעקה לידייה ומיהרה לחלון לראות את המתרחש.