כל אחד חושב שהוא איזה מי יודע מה.
חושב? אולי רוצה לחשוב.
שהוא יכול להגיד לאחרים מה לעשות ולהעיר להם בצורה של "אני יותר חכם ממך"
שהוא יודע הכל
שהוא יותר טוב
שאם הוא יעיר,כמובן שאז הכל יהיה הרבה יותר טוב.
נמאס לי מהבועה הגאוותנית הזו של אני.
אנחנו זבובים,זה מה שאנחנו. לא שווים אפילו את הגרגר חול הקטן ביותר,ולאנשים קשה לקבל את זה,קשה להודות שכן,
אנחנו כל כך קטנים שיתכן שיום אחד איזה משהו שאין לנו שום כח בעולם לעצור בעדו יקרה. ואנחנו האנשים הכ"כ חזקים,כ"כ חכמים וכ"כ גדולים שיודעים ויכולים לעשות הכל
פתאום נוודע לאפסיות שלנו.
וזה לא בושה
וזה אפילו כיף
להרגיש אפס לאומת הבריאה הבלתי נתפסת הזאת.
זה הדבר הכי גדול שבן אדם יכול להגיד ולהרגיש
שהוא כ"כ כלום!
לאומת הבורא.
אין דבר יותר גדול מזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
