Blog With No Name

ששששלום!
סליחה על חוסר העידכונים.. תקופת מבחנים! =|
ווואו..
ממש תודה רבה על כל התגובות המדהימות פוסט שעבר!
ממש שימחתם אותי! =)


ממ.. אתם לא מאמינים מה קרה!

וורלד עולם וירטואלי הזמינו ממני ביקורת!
יאיייייי!
אני לא מאמינה!
איזה קול =]
הם הזמינו! עכשיו תורכם! מה צריך לעשות?
פשוט רשמו בתגובה-
אני רוצה ביקורת!
לא יותר מזה..



היום פרק יפה במיוחד!
שנתחיל?
בפרק הקודם:
אף פעם לא ידעתי שאני חשובה למישהו.. שלמישהו באמת אכפת ממני.
הדמעות עלו על גדותיהן בעניי והחלו לפרוץ אט אט.
רצתי במהירות על עדן וחיבקתי אותה.
יעל ושרון הצטרפו ולאט לאט, כל נוכחי החדר היו מחובקים בזרועות אחד השני.
ובליבנו? אותה התפילה.
תפילה שמבקשת שנישאר כך ביחד לתמיד.
שהשעון יעצור, שהשמש לא תרד על הים,
שהזמן יעמוד מלכת..
רק שמשהו יקרה! ליבנו זעק.
שנישאר כך ביחד לנצח!
ל-ת-מ-י-ד..

פרק 7:
"הכל מוכן?"
"אני חושבת שכן.."
שוחחתי עם אימי שעה קלה לפני היציאה.
נשכתי את שפתותי בעודי חושבת על כולם..
לא אראה אותם שנה שלמה!
"הכל בסדר חמודה?"
היא שאלה בקול חנפני כששמה לב לתווי פניי שהשתנו.
"מה? כן בטח!!" צחקתי וניסיתי להסתיר את העצב שנח בליבי,
את הזעם בעניי ואת הכאב בנפשי.
"בטוח?" היא שאלה שוב בנימה מודאגת.
התפלאתי, לא האמנתי שאני באמת חשובה לה..
"כן בטוח! אבל את יכולה ללכת? אני רוצה להיות קצת לבד! לא בכוונה של להעליב.."
דיברתי כל כך מהר שכשסיימתי לדבר, תהיתי אם אימי הבינה את דבריי.
"בטח נשמה! אני אקרא לך כשיגיע הזמן לצאת.."
היא דיברה בטון ילדותי כמו של כל חברותי.
"טוב.." עניתי באדישות ובקרירות.
הבטתי בתלתליה הזוהבים שהתנופפו מבעד לדלת.
או סוף סוף היא יצאה!
קמתי ממיטתי באיטיות והתקדמתי אל עבר המחשב שלי.
לבסוף, התיישבתי על הכיסא הורוד שהונח ליד השולחן והתחברתי לICQ.
עברתי על רשימת המחוברים אחד אחד בעניי ולכל מחובר, זהיתי מאפיין:
יעל- החברה של תום שלמרות שרציתי, פשוט לא יכולתי לשנוא.
מכירים את הילדות האלה? הילדות המושלמות?
לילי- החברה הכי מדהימה שרק הייתי יכולה לבקש!
עדן- זאת שאני יכולה לשפוך אליה את הלב ולגלות לה את כל הסודות הכי כמוסים שלי..
ילדה שאפשר לסמוך עליה!
סיוון- ילדה יפה אבל טיפשה.. אוח! אני שונאת לדבר איתה!
עומר- הידיד הכי חמוד בעולם!
טל- ילד שמאוהב בי!! אבל כמה עצוב בשבילו, אני לא אוהבת אותו.. אני אפילו שונאת אותו!
ולבסוף, אחרון אחרון חביב,
תום.
"אולי כדאי לנסות לדבר איתו?" מילמלתי לעצמי.
"היי.." הקלדתי את האותיות באיטיות.
אחרי מספר דקות הוא ענה לי:



פה זה נגמר!!
למרות שזה קצר, יצא יפה!
תודו!!
חח..



אה!! ואגב,
הכיתה שלי התקבלה לששטוס!!
אז אם אתם רוצים עצה של מה לכתוב במכתב,
רק תבקשו!
[אני כתבתי את המכתב לכיתה שלי XD]

גגגגגגגגגיבו!