**הכל לטובה**

בזמן האחרון ההורים שלי מדברים הרבה על שינויים..

בתחילת השנה אבא שלי התפטר מהעבודה שלו בטכניון והתחיל לעבוד בחברת "medtechnica" הישראלית שנמצאת בפתח תקווה. כתוצאה מזה הוא נוסע המון. כל שבוע כמעט הוא נוסע לאיזור המרכז. הרבה פעמים למשרד שלו - שנמצא בפתח תקווה. לפעמים לנס ציונה, לרחובות, לנתניה... רק לעיתים רחוקות ממש הוא נוסע לטכניון (אירוני. הא?) ולפעמים מרחיק לכת לנוסע לקריית שמונה.

אבל כמו שאפשר לראות, עיקר העיסוק שלו במרכז..

אמא שלי עובדת כל החיים שלה (בערך..) בחברה קטנה שנקראת "Fintech Lab." אבל בזמן האחרון העניינים שם לא משהו, והאנשים שם לא באמת רציניים והחברה נמכרה לבעלים אמריקאיים (משהו שקרה פעם כבר.. ) וזה ממש לא מוצא-חן בעיניי אמא שלי.

אז אמא שלי חושבת כרגע ממש ברצינות על לעבור עבודה גם כן.

האפשרות הכי נראית לעין בשבילה עכשיו זה לעבוד בחברת "טבע".

(והבעיה היחידה זה שהמשרד שלה יהיה איפה?... יפה. בפתח תקווה....)

כרגע אמא שלי אומרת שמידה ובאמת היא תתקבל לעבוד בטבע, שהם יסכימו, שהיא תסכים, שהכל יהיה נהדר.. - בתקופת הזמן הראשונה היא כמובן תיסע... תיסע עם אבא שלי לפתח תקווה, כשאבא שלי לא נוסע לפתח תקווה היא תיסע ברכבות ואוטובוסים...

אבל עוד אפשרות, די גורלית, שהם לא שוללים מעצמם - לעבור דירה.

"זה הגיוני לגמריי" היא אומרת לי. "אם גם אני וגם אבא שלך עובדים בפתח תקווה - למה אנחנו צריכים לגור בחיפה?"

נכון. הגיוני.

אבל החיים שלי נמצאים בחיפה. ואני לא רוצה לעבור דירה.

לא רוצה להיות מהצפוניות האלה של תל אביב/הרצליה...

וגם לא רוצה לגור בזכרון יעקב/בנימינה. זה מרחק של 20 דקות סה"כ מחיפה אז זה באמת כל כך עקרוני אם נמשיך לגור פה או שנעבור לשם?

עקרוני להם.

אני אמורה להשתחרר מצה"ל בעוד 7 חודשים. גם אם הם יעברו לזכרון או לאנשהו - טוב, מן הסתם שאני אצטרך בתור התחלה כן לעבור איתם ואני לא אוכל להמשיך לגור פה לבד.. בעיקר עם המשכורת הנהדרת שצה"ל משקיע בי... 350 שקל בחודש. אי אפשר לממן יותר מדי...

אבל ברגע שאני משתחררת, מתחילה לעבוד וללמוד.. שוב, בטכניון - לפי התכנונים שלי.. אני אהיה זכאית למעונות אני מניחה.. או שאני פשוט אחפש לי דירת 2 חדרים בחיפה.. נווה שאנן, בחלק הפחות חדש שלה.. לא יודעת.. החלק הדתי/חרדי שלה. למה יש לי ברירה...?

אני לא רוצה לעזוב את המקום הזה..

ואם אני אעזוב - מה יהיה..? עם טל גם ככה יש בעיות. עם ההורים. המרחק - אני בטוחה שלא יוסיף לזה..

ז"א אני בטוח אשרוץ מלא בחיפה ונשר בגלל שאני מרגישה הרבה יותר שייכת לשם מאשר לזכרון. ובטוח טל יגיע אליי ואני אגיע אליו. אבל זה כל כך לא יהיה אותו הדבר.. אנחנו רק נתרחק עוד יותר.. אני לא רוצה להתרחק ממנו..

אבל מצד שני אנחנו יכולים להתקרב בגלל זה.. אולי ההורים שלו יראו כמה אנחנו חשובים אחד לשנייה ויפסיקו להציק לנו בקשר אלינו...?

אוף.. אני צריכה להשתחרר כבר...

~בת שבע.