**הכל לטובה**

פרו לכולם הא?

שווה..

סתם.

אוף. אני מרגישה שכל כך הרבה דברים עוצרים אותי בדרך אל הדת. זה נורא קשה לי..

לפני כמה ימים נפגשתי עם חברה טובה מהבסיס הישן.. סיפרתי לה על הגיור, על סוגיית ה-כהן וגיורת שקיימת לי כרגע עם טל..

היא סיפרה את זה לאמא שלה, כי היא בקשר ממש טוב איתה..

ואמא שלה ממש חמודה. אמרה כזה:

"מה, מה לעזאזל עוד הם רוצים מהילדה הזאת, היא בוחרת להצטרף לדת הזאת מרצונה החופשי, כשרובנו היהודים בכלל לא מעריכים את זה שאנחנו יהודיים מלידה, ועכשיו היא גם לא יכולה להיות עם מי שהיא רוצה להיות?? מה לעזאזל הם רוצים עוד שהיא תעשה הילדה המסכנה הזאת...??"..

וכן. זה די מסכם את המצב. ואת ההרגשה שלי.

פשוט כל כך הרבה דברים בדת שאני לא מסכימה איתם, לא מבינה אותם.

נגיד, המושג הפשוט שנקרא "חלב ישראל".

איך יודעים שמשהו זה "חלב ישראל" ולא "חלב נוכרי"? זה נקבע בדרך פשוטה מאוד.

אם הבעלים של החיה שנתנה את החלב הם יהודים - זה חלב ישראל. ואם לא, זה חלב נוכרי.

ז"א שאפילו בהמה, אם יש לה בעלים יהודיים, טובה יותר מאנשים שמתגיירים... לא יודעת, ככה אני מרגישה, אני יודעת שזה לא נכון...

לפני כמה ימים המורה שלי לגיור הביאה לי ספר לקרוא. על יהדות ליטא. התחלתי לקרוא את ההתחלה וכבר לא התחשק לי להמשיך. נכתב שם שבוילנה, חצי מהאוכלוסייה היו יהודים וכולם שנאו אותם. ואז תיארו כמה יהודי וילנה היו מסכנים. ואז דיברו על הגויים של וילנה. אמרו שסביר להניח שהם אלה שחיו בגטו ולא היהודים. ושלולא היהודים לא היה להם כלום. ושבכלל הם לא עשו שום דבר חוץ מלהדליק תנורים בשבת ולשתות וודקה. ושהיהודים המסכנים בכלל לא הבינו למה אלוקים ברא אותם.

וזה מעצבן אותי.

מדברים על זה שבגלל שנאת חינם חרב ביהמ"ק השני. ומה רואים פה? שנאת חינם בהדרה.

אחרי הדברים האלה שקראתי בספר עלתה לי תהיה האם אני רוצה בכלל להשתייך לעם כזה שמציג בשלילות כזאת עמים אחרים, ששונא כל כך.

כשדיברתי עם הרב של הבהד לגבי סוגיית כהן גיורת שיש לי, הוא אמר שזה לא בעיה עם הגיורת, חס ושלום, אלא פשוט על הכהן שומרים מכל משמר. ולא יודעים מאיזה בית הגיורת באה ולא יתחילו לבדוק עכשיו לגבי כל אחד.

ואז עלתה השאלה, אם אמא שלי גם עושה גיור, זה כבר עושה את כל המשפחה שלי יהודית כשרה למהדרין כמעט. וגם אני עושה גיור. אבל מה? לא. אני עדיין לא אוכל להיות עם כהן.

ושוב זה כן מראה את הנחיתות כביכול של הגיורת. שהיא אף פעם לא תהיה שווה ליהודיה מלידה. אפילו אם היהודיה הזאת לא שומרת כלום, פרוצה חס ושלום, והגיורת היא יהודיה לתפארת. תמיד ישאר ההבדל הזה. אף פעם הן לא יהיו שוות, אף פעם.

יצא לי לקרוא איזה ספרון קטן כזה, שמקבלים כשנותנים צדקה. של ר' נחמן מברסלב.

ודיברו בספרון הספציפי הזה על האשה, צניעות והאשה במשפחה.

ושוב בספרון הזה, כמובן איך לא, ניתנו דוגמאות עם - יפה, גויות.

כתבו שהאשה היהודיה הנהדרת צריכה להיזהר שלא לחקות את הגויות המטונפות והמופקרות האלה שלובשות חשוף וכל מה שהן מנסות לעשות זה להכשיל את בעליהן ואת הגברים היהודים בכלל.

זה כל כך מעצבן אותי, פשוט כל כך. אני מניחה שאולי הייתי פחות רגישה לעניין הזה אם הייתי יהודיה כשרה. אולי זה אפילו לא היה מעניין אותי.

אבל כשאני חיה "בין שני העולמות" זה פשוט מטריף אותי.

באמת שזה גורם לי לא לרצות להשתייך לאוכלוסיה הזאת.

פשוט כל כך הרבה דברים מגוחכים.

שקשה לי איתם.

ואני לא יודעת מה לעשות כבר.

מן הסתם שאני לא מוותרת על הגיור.

אבל עם הזמן שעובר ואני רואה את ההתנהגויות דווקא של היהודים הנהדרים האלה, כשרים כהלכה כביכול, פשוט יוצא לי כל החשק. באמת שבא לי להקיא על הכל.

וזהו.. אני צריכה להרגע קצת. לנוח מכל זה..

אגב, פחות או יותר החלטתי על השם החדש שיהיה לי לאחר הגיור... - בת שבע...

לא היה לי יותר מדי זמן לארגן את הרגילה הזאת, אבל דבר אחד שידעתי - אני רוצה לנסוע לצפת.

אולי הייתי בצפת בטיולי בית ספר (למרות שזה לא ממש זכור לי.. )אבל אף פעם לא הייתי באמת בצפת...

אני לא זוכרת מה יש שם.. בכלל

רציתי לנסוע לטייל בעיר העתיקה.

אז נסענו, ביום ראשון אני וטל.

הוא ישן אצלי משבת לראשון (בחדר נפרד כמובן..) וביום ראשון קמנו, התארגנו ואבא שלי - שגם ככה נסע לקריית שמונה באותו היום - הסיע אותנו עד לעיר העתיקה ממש!

הגענו.. ופשוט התחלנו לטייל. ככה, בלי שום מפה בלי כלום. בלי לדעת איפה נמצא מה, ומה בכלל יש שם.

הלכנו בכל העיר העתיקה, לאורכה ולרוחבה... טיילנו קצת גם מעבר...

היינו בקבר האר"י הקדוש (ז"א אני הייתי.. טל כהן... )

בכל הגלריות היפות של העיר העתיקה...

וכמובן, איך לא.. שאכלנו שם :) בשר לפנים.

טל אוכל רק אוכל שהוא כשר למהדרין אז צפת היה ממש גן עדן בשבילו.. הוא יכל לאכול הכל!!

והיה ממש כיף אני נורא שמחה שנסעתי לצפת. סוף- סוף :| הגיע הזמן..

גם היינו שם בדיוק בראש חודש, שאומרים שזה מזל גדול...

פארק ציבורי כזה ליד מכללת צפת. ישבנו שם קצת, פארק ממש נחמד.

ישיבת רשב"י

ביה"כ ע"ש האר"י הקדוש - האשכנזי. את הספרדי לא צילמתי משום מה..

בית האר"י. אין מה להוסיף...

חנוכייה (:

עוד אחד שפתחתי..

לא יודעת.. אני מרגישה שאחרי הבלוג האחרון שהיה לי, הבלוג שבעצם תיעד את התקופה הכי קשה ונוראית בחיים שלי, אני מרגישה שאני רוצה להשתחרר ממנו קצת. כי התקופה הזאת עברה. ואני לא רוצה שיהיה לי שום קשר אליה.

אז הרגשתי שבכך שאני פותחת בלוג חדש, בעצם מתחילה יומן חדש, כאילו שאני פותחת דף חדש בחיים שלי.

די לכאב.

די לצער.

אז מי יתן, ובאמת בבלוג הזה אני ארשום דברים טובים שקורים לי. דברים כיפיים שקורים לי.

דברים שאני בהחלט ארצה לזכור בהמשך או שסתם שטויות נחמדות.

Coz thats the beauty of life. isn't it?

וזהו.

ספציפית עכשיו ממש פתחתי את הבלוג כי אני באמת רוצה לתעד כמה אירועים אחרונים. אני אעשה את זה בשלבים, לא בפוסט אחד.. כי הוא יהיה הרבה יותר מדי ארוך.

אז מה בא לי לכתוב?

טוב נעשה קודם הקדמה קצרה לכל הסיפור ובפוסטים הבאים נתחיל לחפור.. (=

אז בעצם התחלתי להתמיין להדרכה בסביבות חודש ספטמבר. עלה בי ממש דחף עז וחזק להדריך, הרגשתי שאני אצליח לעשות את זה ושאני ממש רוצה. אז הלכתי לראיון ראשוני. עברתי אותו. לאחר מכן הלכתי למבחני הדרכה. לא היה פשוט אבל (כמו שמסתבר) גם אותם עברתי (=

לאחר מכן גם נבחרתי להיות חלק מהסגל העתידי של הקורס המיועד....

ובעצם התחלתי קורס פיקוד חודשיים לאחר מכן.

סיימתי אותו בהצלחה, וקיבלתי שרוך.

הכל נהדר. השגתי את מה שרציתי (=

כרגע תהיה לנו הכנת סגל, לקראת הקורס.

ולפני תחילת כל ההכנה, שיחררו את כל הסגל העתידי לרגילה!

ומתחילת השבוע אני בחופש, וזה היה פשוט חופש נהדר...

עכשיו הסופ"ש האחרון של הרגילה.

אני ממש ממש מרוצה ממנה.. הספקתי  לעשות כל כך הרבה דברים...!!

וכמובן שפירוט על כל זה יבוא בפוסטים הבאים. כמו שרשמתי למעלה - תיעוד [:

וזהו. בהצלחה לי. [:

ושבת שלום לכולם!!