גלית ממצפה רמון

אני יודעת שאני חייבת לכם קצת פרטים על הנסיעה שלי ושל אבי לתורכיה אבל לפני זה אני חייבת לשתף אתכם בהתלהבות שלי מסרט מעולה:

כניראה הנסיעה לחו"ל פתחה לי איזה צ'אקרה בראש, התחלתי לומר לעצמי: "מה?אם אני חיה במצפה רמון אני חייבת להיות תקועה ולא מעודכנת?"

ראיתי אנשים בשדה תעופה לבושים מה זה טיפ טופ...התביישתי...ואז נכנסתי לחנות ספרים, לא מכירה אף רב מכר לא קראתי ספר שנים..שלא נדבר על החנות דיסקים, חוץ מריטה המקסימה שהבנתי שכבר מכרה אלבום זהב (ברור שנסעתי לבאר שבע לקנות אותו ביום שהוא יצא...)בקיצר חוץ מריטה לא הכרתי אף אחד. כל העניין של תרבות רחוק ממני, עד לא מזמן חשבתי שתרבות זה לראות "הישרדות" והכי הרבה "בטיפול" בערוץ 3 , אבל מתברר ש38 שנה אני לא בעינינים של תרבות אמיתית והחלטתי שזו בושה ושזה לא מתאים לי.

אוקצור: עשיתי מנוי ל"הארץ" כן כן תצחקו גם אחותי צחקה שבאה יום אחד על הבוקר לשתות קפה וגילתה את זה בחוץ מגולגל בשקית זרוק על הדשא...

אז נכון שיש דברים שאין לי ממש מושג, אקטואליה אף פעם לא עינינה אותי הריי מצפה רמון זה כבר "אזור ו" אם אתם זוכרים ממלחמת המפרץ ודי בטוח פה אז מה אני צריכה עוד דאגות???

העניין הוא ש"גלריה" עושה לי את היום, אני מתה על המוסף הזה כל הדברים החמים באופנה, במוסיקה, בסרטים הכל ה כ ל וכתוב מעניין, וואלה אני מכורה למוסף הזה (אם אתם שואלים אז במוסף של יום רביעי שקוראים לו "ספרים" אני מנקה את החלונות.....)

אז שבוע שעבר היו איזה 5 כתבות על איזה סרט כזה מיוחד אמריקאי שמצליח בטרוף, למרות שהוא לא כזה מהוליווד אלא יותר מהסרטים המיוחדים, על מה לא כתבו? על הדיסק של השירים שלו שהוא מעולה ועל השחקנית הצעירה שצריכה לתפור שמלה לטקס של האוסקר ועוד ועוד

אז נסעתי השבת עם אחותי לבאר שבע וויתרנו על החמין של אמא שלי ונסענו וחבל על הזמן

האמת, עד היום אני מודה ראיתי כל מיני סרטים כאלו מתוקים רומנטיים כמו "החתונה של החבר שלי" או סרטיי פעולה חזקים כאלו כמו "מת לחיות 4"

ופתאום סרט שבהתחלה אחותי לחשה לי באוזן:"מי זאת האינפנטילית הזו?" על ג'ונו שהיא ילדה מה זה לא אינפנטילית שנכנסה להריון בגיל 16  מאיזה חבר חנון שלה בבית ספר ומחליטה לא לעשות הפלה ודווקא לגדל את הילד ולתת אותו לזוג שרוצה לאמץ בקיצר מיליון עינינים ובעיות גם ההריון וגם היא פוגשת מין זוג עשיר כזה שחי חיים מתוקים ומלאים בכסף והיא מתחברת איתם ומגלה שלא הכל מתוק בחיים העשירים בפרבריי העיר...

כמו שאומרים "עושר זה לא אושר" וזו לא המסקנה היחידה מהסרט אבל אני לא רוצה לקלקל לכם אז אני רק ממליצה ללכת לראות

וואי וואי שבועיים מנוי להארץ וכבר אני כותבת כמו המבקרים האלו שמה...עם הלשון היפה

כניראה משהו בי מתחיל להשתנות כמו שיוסי (סיאס) אמר לי, אבל רק שבנתיים אני עם אבי וטוב לי ולא רוצה לדבר על זה כי מפחדת שזה יעשה לי עין...

שבוע טוב שיהייה לכולנו

צ'או