מילים שנכתבות - לחופש .

וואו, כמה זמן לא הייתי פה,

האמת - התגעגעתי .

כן בין היתר הספקתי לסיים שירות, היה עצוב, אבל חזרתי ל"אזרחות" מה שנקרא.

כמה דברים עברו במהלך התקופה האחרונה.. לא אפרט, אין חשק .

התגעגעתי, למקום השקט הזה שלי, למרות שהרבה רואים, לא יודעים, מי ולמה,

התגעגעתי, לפריקה האישית שלי, במקום בו אף אחד לא מכיר אותי,

התגעגעתי - ללבד שלי.

הרבה מכתבים, הרבה דפים, התקופה הזו חלפה.

אך המגירה שוב נפתחה, ושקית הניילון השקופה בצבצה מבין כל הבלאגן,

הכל חבוי שם, כל המילים, כל הדמעות, הכל, הרבה.

דיסקים עם תמונות, ישנות, נוסטלגיה מפגרת.

היו ימים, זה לא פשוט - לבנות הרים, על הדמעות שלנו.
לא מדברים, זאת הימלטות, מהפחדים שלא עוזבים אותנו.

אז גם אם קשה, וגם אם לא טוב, תדעי שבלב אני עדיין קרוב.
אני לא מוכן ליפול למקום בלי לדעת אני אוהב אותך .

רציתי לומר לך הכל, רציתי לשיר על זריחות
רציתי לדעת איפה הלב נשבר לך, פתאום.
רציתי לגעת אבל לא היה מקום, לאהוב אותך.

היו ימים, רוצים לצעוק אבל מילים לא מצליחות לגעת
אז מה עושים, אני רציתי לחיות
איתך עד הסוף, אבל את לא יודעת.

שגם אם קשה, וגם אם לא טוב
אני לא מאמין שאת רוצה לעזוב אותי
כי אני אוהב אותך .