My Fucking Perfect Life

ממממממממממממממממממממ.......

זה באמת יכול להגדיר את התקופה האחרונה....הלא החלטית הזאת...

מצד אחד אני כל כך שמחה ששכחתי מאנשים מסוימים שהעבירו לי את התסכול הזה שרדף אותי ,אבל עכשיו שאני באמת רוצה משהו זה עוד יותר מתסכל..

אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה,אני יודעת שאני לא שלמה אם עצמי,אבל חיים,זה מה שנותר....

ההרגשה הזאתי שלא רוצים לקום בבוקר,מכירים?

למזלי אני מוקפת אנשים שמשכיחים ממני את הצרות ,אף לו אם רק לרגע קט.

אולי לא הערכתי אותם מספיק,אולי אני מצפה ליותר מדי......אולי....ואולי לא.

אני יודעת שאני לא דכאונית!

המחנכת שלי עצבנית עליי רצח ,מה עשיתי לה??!!1?גם כן אומרת שאני שמה פס על הבית ספר ,ומתמרנת את כולם. אני?!?!.!ילדה טובה גבעת רם,מתמרנת את כולם??.?!פחחחח היא באמת לא מכירה אותי...

********התחלתי להיות עצבנית בזמן האחרון אז תזהרו,נו מה?אני רבע מרוקקית,למה כבר אפשר לצפות?^^

I NEED YOU....**