ממש התאכזבתי ממספר התגובות בפרק הקודם :\

פרק 6

"מלודי!"

קראה נטלי, קמה מן הספה וחיבקה את מלודי.

"מה את עושה פה?!"

"ההורים שלי שלחו אותי ללמוד פה, את יודעת הם רוצים שאני יהיה עם רמת השכלה גבוהה וזה, אז הם דיברו עם אמא שלך והיא הסכימה שאני אגור אצלכן!"

קפצה נטלי מרוב שמחה וחיבקה שוב את מלודי.

"יאאא! איזה כיף!!"

קראה מלודי בשמחה.

"יש לי המון דברים לספר לך!"

היא תפסה בידה וגררה אותה לכיוון החדר שלה סוגרת את הדלת הכניסה.

"שפכי הכל!"

"אוקיי אז ככה"

מלודי התחילה לספר לה על ביל, ועל ניקול, קטרין, ומיקה, ובעיקר על טום, על איך שהוא משחק בבנות, אבל בכל זאת היא התאהבה בו, על זה שהיא, ניקול, קטרין ומיקה מתכננות לנקום בו על כך שיצא עם שלושתן ביחד.

"וואי..."

נטלי ישבה בהלם.

"את רצינית איתי?!"

"יותר מרצינית"

"מלודי.. את התאהבת בו! ואת רוצה לשבור לו את הלב?"

"אני לא יכולה לעצור את זה כבר, אני אוהבת אותו מעל כל הראש ואני בכלל לא אמורה!"

לפתע צלצול הפלאפון של מלודי נשמע וקטע את הבנות, מלודי ענתה, זה היה ביל.

"היי ביל"

היא חייכה לעצמה.

"תקשיבי זה בסדר אם אני אעבור דרכך בשבע וחצי?"

"ממ.. תקשיב יש לי אצלי פה חברה, זה בסדר אם היא תבוא גם?"

"כן בטח"

"יופי! אז תבוא בשבע וחצי.. אני מחכה"

"סבבה, ביי"

הם ניתקו את השיחה.

"צריך להתחיל להתארגן, אנחנו יוצאות עם ביל לבית קפה בשבע וחצי"

"זה עוד שעה, בואי נתארגן"

הבנות קמו והתחילו להתארגן ליציאה.

_

דפיקה נשמעה על דלת ביתה של מלודי, אמא שלה הלכה לכוונה ופתחה אותה.

"שלום"

היא חייכה למראו של ביל בפתח הדלת.

"היי, אני ביל"

"שרון"

"מלודי פה?"

"כן בטח, היא בחדרה"

היא פתחה לו את הדלת והצביעה לכיוון החדר של מלודי.

"תודה רבה"

ביל חייך לעברה והתקדם לכיוון החדר של מלודי, הוא דפק על הדלת ונטלי פתחה לו.

"אתה בטח ביל"

אמרה נטלי מוקסמת מהמראה שלו, הוא היה ממש יפה, הוא לבש ג'ינס כהים משופשפים טיפה עם חולצה שחורה צמודה טיפה עם גולגולת עלייה.

"כן"

"אני נטלי"

היא חייכה לעברו.

"מלודי עדיין מתארגנת, בוא תיכנס לחדר.."

היא פתחה לו את הדלת וביל נכנס באיטיות לתוך החדר, מתיישב על אחד מן הכיסאות, נטלי סגרה את דלת החדר והתיישבה על המיטה.

"מלודי סיפרה לי עלייך"

"באמת? אני מקווה שדברים טובים"

"רק טובים"

חייכה נטלי וצחקה.

"בת כמה את?"

שש עשרה וחצי, אתה?"

"שמונה עשרה"

"נחמד.."

"מה גם את עברת מישראל?"

"כן"

לפתע דלת המקלחת נפתחה ומלודי יצאה משם לבושה בחצאית שחורה עם גופייה לבנה, היא נעלה נעליי בובה שחורות עם עיגולים קטנים ולבנים עליהם.

"אני רואה כבר הכרתם"

היא חייכה לכיוונם והלכה לכיוון המראה לבדוק בפעם האחרונה אם היא נראית בסדר.

"הולכים?"

היא הסתובבה לכיוונם, ביל ונטלי קמו והנהנו בראשם לחיוב.

"אז יאללה.."

היא שמה על הכתף שלה את התיק, והם יצאו מן הבית.

"אז לאן הולכים?"

היא הפנתה את מבטה לביל בדרך.

"לבית קפה שאני תמיד נוהג ללכת אליו"

"איפה הוא?"

"ממש פה"

הם הלכו עוד כ10 דקות, עד שביל נעצר ליד בית קפה קטן שהיה כתוב עליו 'מקס', הם נכנסו פנימה והתיישבו בשולחן מרוחק.

"מה תזמינו?"

מלצרית נחמדה, בעלת שיער ג'ינג'י אסוף בגולגול ניגשה אליהם.

"אני אקח מוקצי'נו"

חייכה נטלי והניחה את התפריט על השולחן.

"אני אקח קפוצ'ינו"

"פעמיים"

הוסיפה מלודי.

"אוקיי, כבר מוכן"

חייכה המלצרית והלכה משם, משאירה אותם לבד.

"בית קפה יפה"

אמרה מלודי והביטה סביבה.

"אני ממש אוהב לבוא לפה"

לפתע דלת בית הקפה נפתחה, וטום נכנס לשם מלווה בכמה נערות שהיו מסביבו וחברים שלו.