פרק 9

"אני צריך להיפגש איתך.."

זה מה שהיה כתוב בהודעה, היא הייתה מטום.

"ממי ההודעה?"

שאלה נטלי מסוקרנת.

"טום.."

"מה הוא כתב?"

"שהוא צריך להיפגש איתי"

"ואת הולכת?"

"אני צריכה.. הן אמרו לי לגרום לו להזמין אותי לדייט, אבל אני פשוט לא מסוגלת לעשות לו את זה"

"אני אמרתי לגמור את כל הסיפור הזה"

"אבל עכשיו מאוחר מדי"

אמרה מלודי ולקחה את הפלאפון שלה שוב כותבת הודעה חזרה לטום.

"איפה?"

היא כתבה ושלחה, ולאחר כמה דקות קיבלה את הודעה חזרה.

"עוד כמה דקות, בפארק הקרוב"

"אני אהיה שם"

היא שלחה לו חזרה וקמה מן המיטה, שמה על עצמה ג'ינס פשוט עם גופייה שחורה, קפוצ'ון שחור עם שלדים עליו, ואולסטאר.

"איפה אתם נפגשים?"

בפארק"

"מתי?"

"עכשיו.."

היא שמה על הכתף שלה את התיק.

"אני הולכת"

היא התקדמה לעברה של נטלי וחיבקה אותה.

"בהצלחה.."

מלודי יצאה מן הבית, מתקדמת בחשש על עבר הפארק, כשהיא הגיעה הפארק היה דיי ריק חוץ מכמה ילדים ששחקו בחול, היא הסתכלה סביבה מחפשת את טום, כשראתה אותו יושב על אחת מן הנדנדות, היא התקדמה לעברו ונגעה בכתפו, טום הסתובב וקם במהירות כשראה את מלודי עומדת מולו.

"היי.."

אמר טום וחייך לעברה, מתקדם אליה באיטיות. מלודי לא אמרה דבר, היא לא ידעה מה להגיד, היא פשוט עמדה שם מנסה לעצור את הדמעות. משפילה את מבטה.

"את עומדת להגיד משהו?"

"אין לי מה להגיד.."

היא הרימה את מבטה, נתקלת במבטו המסוקרן של טום, בעיניים שהיא כל כך אהבה מהרגע הראשון.

"מלודי, בקשר לאתמול.. אני באמת התכוונתי לזה כשאמרתי לך שאני אוהב אותך, אני יודע מה סיפרו לך עליי, וזה נכון, הכל נכון.. אבל איתך זה שונה, איתך אני מרגיש אחרת, אותך אני באמת אוהב"

אמר מתקדם לעברה עוד טיפה, עד שממש יכל להריח את הריח שלה, הריח שכל כך אהב, הריח אליו התמכר.

"אני רוצה שתתני לי להוכיח לך את זה"

"איך בדיוק?"

"תצאי איתי, היום בערב, אני הוכיח לך שאני באמת אוהב אותך"

הוא הושיט את ידו לעברה וליטף את פניה בעדינות.

"אוקיי"

אמרה מלודי לא מתנתקת מעיניו של טום.

"אני האסוף אותך היום בערב"

"לאן?"

"הפתעה"

טום חייך לעברה.

"אני מקווה שטובה"

גיחכה מלודי.

"הכי טובה"

טום הסיט את שיערה של מלודי לאחוריי כתפה, ורכן לעברה, מצמיד את שפתיו לשלה מנשק אותה בעדינות.

"אני באמת אוהב אותך"

אמר לאחר שהתנתק משפתיה. מלודי לא ענתה, היא רק הסתכלה עליו וחייכה, מכושפת ממנו. לפתע צליל של הודעה הפריע לרגע, מלודי הכניסה את ידה לתיק מחטטת בתוכו ומוציאה את הפלאפון שלה.

"תתקשרי אליי"

זאת הייתה הודעה מניקול, מלודי נאנחה והכניסה את הפלאפון חזרה לתוך התיק.

"אני חייבת ללכת"

"אז ניפגש היום בערב?"

"ניפגש"

היא חייכה לעברו מסתובבת ללכת כשטום תפס אותה והצמיד את שפתיה לשלו שוב, הפעם היא זרמה עם הנשיקה, היא כרכה את זרועותיה סביב צווארו בזמן שהוא כרך את זרועותיו סביב מותנייה.

"ניפגש בערב.. להתראות.."

אמרה לו בחיוך הסתובבה אליו עם גבה והתחילה להתקדם לכיוון ביתה, היא נזכרה בהודעה של ניקול והתקשרה אליה.

"נו מה קורה?!"

"הכל בסדר.. אנחנו יוצאים היום בערב"

"מצוין! אבל תזהרי כן?"

"אני הזהר.."

"יופי!"

מלודי הרגישה את דמעותיה הולכות לפרוץ עוד שנייה.

"ניקול אני חייבת ללכת, אני אדבר איתך מאוחר יותר, ביי"

היא ניתקה במהירות את הפלאפון, מתיישבת על אבן שהייתה בצד נותנת לדמעות לפרוץ החוצה.

"אני כל כך מגעילה!"

היא קברה את ראשה בין ידיה.

"איך אני יכולה לפגוע באדם שאני הכי אוהבת בעולם?!"

היא קראה בעצבנות כשפתאום היא הרגישה מישהו מתיישב לידה..