שיר לפרק :]

Mc Fly - All About You

פרק 2

"את בסדר?"

נער עם כובע צמר על ראשו, שנראה כאילו הוא הכניס את כל השערות שלו לתוך כי הוא היה נראה מאוד נפוח, משקפי שמש על עיניו, לבוש עם טרנינג גדולים, וקפוצ'ון גדול שהיה נראה עליו ממש מצחיק, שאל אותה באנגלית צולעת ומבטא גרמני חזק, הוא רכן לעברה ועזר לה לקום.

"הא.. כן, תודה. לא קרה כלום, ואתה יכול לדבר בגרמנית"

היא השיבה בגרמנית והוא נשף לרווחה.

הוא התכופף, הרים את המצלמה והגיש לה אותה.

"תודה"

חייכה חיוך מבויש.

"אני מצטער, לא התכוונתי להיתקל בך"

"זה בסדר"

היא הרימה את מבטה אליו הוא הוריד את משקפי השמש והיא הופנטה מהעיניים שלו, לא הצליחה להסיר את מבטה מהן, עיניים חומות דבש, נוצצות, היא שקעה בתוכן.

"את בסדר?"

הוא נפנף לה עם ידו מול פרצופה ושם את משקפי השמש חזרה.

"הא.. כן, סליחה"

הסמיקה והביטה בשעון שעל ידה.

"אני חייבת ללכת"

היא אמרה במהירות אפילו לא נפרדת ממנו, היא הקפה אותו והלכה משם במהירות.

הנער נשאר עומד שם, הוא הביט למטה וראה את הפלאפון שלה על הרצפה, הוא הרים אותו והסתובב אך היא אליס נעלמה.

הוא שם את הפלאפון בתוך הכיס שלו.

"היא בטח תחפש אותו ותתקשר"

הוא אמר לעצמו ונכנס לתוך האוטו שחיכה לו בסוף הרחוב.

_

"איפה היית קיפי?!"

טום צעק ונתן מכה קטנה לביל.

"לך ממני!"

ביל העיף אותו ממנו וטום נפל על הרצפה, ביל התחיל להתפקע מצחוק.

"מאוד מצחיק"

טום נעמד, מנקה את בגדיו.

"עכשיו ברצינות, איפה היית?"

"הלכתי לעשות סיבוב"

"הלכת לעשות סיבוב? אני לא יודע מה קורה לך, אתה נראה לי שוכח מי אתה שאתה יוצא ככה לסיבובים בלי להודיע לאף אחד ובלי שומר"

"אני לא רציתי שמישהו יבוא איתי, וחוץ מזה התחפשתי"

"ואם היו מזהים אותך?"

"אז הייתי בורח, אבל לא זיהו אותי, אז תירגע כבר"

ביל התיישב מול המראה מתקן טיפה את האיפור.

"מה זה?"

הפלאפון של אליס הציץ דרך כיס מכנסיו של ביל, טום לקח את הפלאפון וסקר אותו.

"נתקלתי במישהי ברחוב, והיא שכחה את הפלאפון שלה"

"ואתה לא חושב להחזיר לה?"

"לא טום, אני רוצה אותו לעצמי, מה חשבת?!"

ביל נעמד והוריד את הכובע מהראש.

"היא תבין שאיבדה אותו ותתקשר"

ביל הסביר לטום והזיז אותו הצידה כדי שיוכל לעבור.

"חשבת על הכל אני רואה"

"בניגוד לך, כי לך אין אפשרות כזאת"

"חהחה, מצחיק אתה ביל"

טום נעמד מול המראה מסדר את הכובע על ראשו.

"גמרתם לריב?"

גיאורג נכנס לחדר וגוסטאב אחריו.

"לא רבנו"

"כן בטח, שמענו אתכם דרך הדלת"

"ציטטם לנו?"

"ברור טום! למה אין לנו משהו יותר טוב לעשות!"

גיאורג דחף אותו.

"אתם באים? יש לנו סאונדצ'ק עכשיו לפני ההופעה בערב"

"יאללה"

הבנים עמדו לצאת כשפתאום הפלאפון של אליס צלצל.

"אני כבר בא, תלכו"

הבנים יצאו וביל ענה לטלפון.

_

אליס ישבה על אבן מול הפסל בכיכר העיר וצילמה אותו מכל זווית אפשרית שהיא רק יכלה.

פתאום היא נזכרה שהבטיחה ללוסי שהיא תתקשר עלייה, היא חיטטה בכיסים שלה אך לא מצאה את הפלאפון, היא הורידה את התיק מכתפה וחיטטה בפנים אך גם שם הוא לא היה.

"שיט! איפה הוא?!"

הוא הוציאה את כל הדברים שהיו בתיק, חיפשה בכל מקום אפשרי אך לא מצאה. היא ניסתה לשחזר את עצמה איפה יכול להיות שהיא איבדה אותו כשפתאום נזכרה בנער שהיא נתקלה בו.

"פאק!"

היא הסתכלה סביבה לראות איפה טלפון ציבורי, היא רצה אליו שמה מטבעה וחייגה את מספר הטלפון שלה.

"הלו?"

הוא ענה לה.

"שלום, מי אתה?"

"ביל קאוליץ"

אוו.. היי ביל, אני אליסון, ממ..."

"את הנערה שנתקלתי בה ברחוב?"

ביל קטע אותה.

"כן.."

היא צחקה.

"הפלאפון שלך אצלי"

"שמתי לב"

"אני משאר שאת רוצה אותו בחזרה"

"צודק"

"אז תבואי היום לרחוב סנטיס לאולם הופעות, תציגי את עצמך לאחד השומרים שיהיו בכניסה והם יתנו לך להיכנס, אני כבר הודיע להם"

"אוקיי, באיזה שעה?"

"בשבע"

"אני אבוא"

"להתראות"