עוד משהו קטן, אתם מוזמנים להוסיף אותי ואת חגה למסן, אני אישית אשמח להכיר את כולכם D:
אז אל תתביישו ואני בטוחה שגם חגה תשמח 
פרק 12
אליס יצאה מהבית עם מצלמה ביד, היום היה היום החופשי שלה, והיא תכננה לבלות את כולו בצילומים מדהימים.
היא התחילה ללכת ברחובות, מצלמת כל דבר שנגע לליבה, שבמראית העין נראה לה מיוחד, כשפתאום היא שמעה קול מיוחד ומוכר מאולם ההופעות הגדול.
היא נעמדה ליד והתעמקה בקול, הוא נשמע לה מוכר, אך לא הצליחה להבין של מי הוא, היא החליטה להיכנס פנימה ונתקלה בדרך בשומרים, בגלל שבזמנה החופשי היא הייתה עובדת בעיתון בפינת הצילומים המדהימים, הייתה לה תעודת עיתונאי, היא הראתה לשומרים והם נתנו לה להיכנס פנימה, היא התקדמה לכיוון הקול ונכנסה לתוך האולם עצמו, היא הביטה לאט במי שנמצא על הבמה וראתה את ביל עומד ושר שם, בצד השני של הבמה טום מנגן על הגיטרה, מרוכז רק בזה, ובצדדים השניים גוסטאב וגיאורג.
היא לא הצליחה להוריד את עיניה מביל, הוא היה כל כך יפה שם, עומד על הבמה שקוע בשירה, המילים יצאו ממנו בלי שהוא התאמץ בכלל.
הוא הוציאה את המצלמה וצילמה תמונה שלו.
"Please don't jump! Don't jump! And if all that can't hold you back then I jump for you!"
הוא אמר את השורות האחרונות של השיר ונגמר, אליס התחילה למחוא כפיים וכל הראשים הופנו לעברה.
ביל שהופתע לראות אותה שם, חייך לעברה והיה כ"כ מאושר לראות אותה באותה השנייה.
"אתם כל כך מוכשרים בנים!"
היא קראה לעברם.
ביל ירד מהבמה ראשון ואליס בלי לחשוב הרבה קפצה עליו וחיבקה אותו, כשהבינה מה היא עושה היא התרחקה טיפה וחייכה.
"יש לך קול מדהים ביל"
"תודה"
הוא חייך לעברה עקף אותה והתקדם לכיוון מכונת המים.
ליבה של אליס צבט אותה, כאב לה שהוא היה כל כך קר כלפיה.
טום ירד מן הבמה והיא חזרה לעצמה.
"הנה הגיטריסט הכי חתיך בעולם!"
היא קפצה מרוב שמחה וטום צחק.
"נהנת מן ההופעה?"
הוא קרץ לה.
"מאוד, עכשיו אני מבינה יש לכם כל כך הרבה מעריצות שאובססיביות כלפיכם!"
צחקה אליס.
"כשיש גיטריסט כל כך מוכשר ויפה בלהקה, איך לא יהיו?"
"אוי לא..."
"אל תגידו לי שהוא התחיל עם זה שוב!"
הבנים התחילו להתלונן.
"עם מה?"
"עם השחצנות שלך!!"
קרא גוסטאב מקצה הבמה.
"אני לא משתחצן!"
התגונן טום.
"חחח ממש, זה בערך מה שאתה עושה 24 שעות"
"חהחה מצחיק ביל"
"אני יודע"
ביל הסתובב וחייך חיוך מתנשא.
"סתום את הפה"
"תסתום אתה, ותעשה טובה לכולנו, כי כל מה שיוצא לך מהפה זה רק שטויות"
"אווה, נעלבתי!"
"וואי אין לי כוח אליך יותר!"
קרא ביל בעצבים, טום כל כך עיצבן אותו כבר מאתמול, בקטע עם אליס.
"כאילו שלי יש כוח אליך, כל מה שאתה יודע זה להתלונן!"
"כאילו שאתה יודע לעשות משהו יותר טוב!"
אליס עמדה בניהם בהלם, היא לא האמינה שהיא תראה אותם רבים ככה, פתאום היא הרגישה יד תופסת בה ומושכת אותה אחורה, היא הסתכלה אחורה וראתה את גוסטאב וגיאורג.
"במצבים כאלה עדיף להתרחק מהם"
צחק גוסטאב ואליס חייכה והחזירה את מבטה לעברם של טום וביל שכבר הספיקו להתקרב אחד לעברו של השני.
אליס, גיאורג וגוסטאב יצאו מן האולם ונתנו לתאומים לריב לבד.
"טום, אתה כל כך תינוקי! תתגבר כבר!"
"אני התינוקי פה?! אתה זה שאין לך אומץ להיפרד מכריסטינה ולהגיד לה שאתה כבר לא אוהב אותה!"
"אתה יודע טוב מאוד למה אני לא מסוגל להגיד לה!"
"עד מתי תמשיך לרחם עלייה ביל?!?! אתה סתם מזיק לעצמך!"
"עד אתמול עוד הייתה לי סיבה להיפרד ממנה, עכשיו כבר אין לי!"
קרא ביל וכשהבין מה הוא אמר הוא השתתק ושם את ידו על פיו.
"למה אתה מתכוון?"
טום נרגע טיפה.
"שום דבר"
התחמק ביל.
"ביל, תגיד לי!"
"זה לא חשוב"
"לי זה כן"
"לא אכפת לי"
"ביל!!!"
"אני אוהב את אליס!"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
