תודה על כל התגובות של הפרק הקודם :)
ולזאתי שאמרה שהיא ראתה את הפרק במקום אחר . זה היה הבלוג שלי פעם . שם פרסמתי שתי פרקים מהסיפור הזה .
ופוסט דמויות יהיה פוסט הבא .
ולפרק -
פרק 2
לילאן חזרה הביתה, אחרי ערב מטיש במיוחד.
היא גרה לבד, ללא הורים וללא שותפים לדירה. מגיל שש עשרה היא נהפכה לעצמאית .
רוב המחשבות שרצו בראשה היו על שינה, מקלחת ושינה.
תיק היד שלה נפל מידיה בזהירות על הרצפה, נעליה ירדו במהירות מרגליה, מתקדמת באיטיות למקלחת, נכנסת ותוך שניה מורידה את בגדיה. מתקדמת לעבר האמבטיה פותחת את הברז, 'ונכנסת' לתוך המים החמים שנשפכים עלייה.
בזמן המקלחת היא עבירה בראשה את משך הלילה, נזכרת בטום וחיוך עולה על פניה.
על המשחק שהוא משחק בחיים, הוא עובד על כולם בעיניים, היא ידעה שהאינטרס הראשי שלו זה לשכב עם כמה שיותר נשים אבל בכל זאת, מה גורם לו לעשות את זה, לשחק ככה בבנות שכל משהן רוצות זה לבלות ובמקום זה גומרות בשירותים עם בחור שהן בכלל לא מכירות, רק האלכוהול מכיר.
היא סיימה להתקלח, מוציאה את ידה מהמקלחת מגששת לכיוון המתלה ומורידה ממנו את החלוק. מתכסה איתו ויוצאת מן האמבטיה.
היא התקדמה לעבר חדרה , נכנסת לתוכו מתלבשת במהירות לבגדי פיג'מה ונכנסת בזריזות לתוך המיטה שוקעת לתוכה בנעימות ונרדמת לשינה ארוכה .
בוקר -
שמש חמה נשקפת מעבר החלון .
ציוץ ציפורים , כמו בסרטים נשמע באוזני לילאן .
היא קמה באיטיות ובעדינות מהמיטה מתקדמת לארון ופותחת אותו ,מחפשת לעצמה בגדים. כשמצאה אותם , הורידה את החלוק, לבשה דבר אחר דבר.
היא איפרה את עיניה בעפרון שחור, מאתרת את עיניה בעזרת צללית לבנה.
לובשת על ידיה שעון יד ויוצאת מן החדר.
מתקדמת בשקט למטבח - מנסה לא להרעיש , הראש כואב ללא סיבה .
פותחת ארונית מעל לכיור מוציא כוס ומוצאת מים על השיש . לוקחת את התיק שלה ומוציא משם כדור . בולעת אותו במהירות ושוטפת את הכוס .
מוציאה בזריזות חלב מן המקרר ושותה מן הקרטון .
מנהג שאימה לא סבלה , אבל היא כבר "התמכרה " אליו .
היא החזירה את הקרטון למקרר ומוציא מרגרינה לסנדוויץ' שנראה בפתח .
לחם קל יצאה מן הארונית שליד ומלפפון מן המחסן .
תוך מספר דקות הסנדוויץ' מכון ונראה אכיל לעיניה של ליליאן .
היא לוקחת ביד אחת את הסדוויץ' מכניסה אותו לתוך שקית ניילון ומכניסה לתיק ידה .
וביד השניה את הפלאפון שלה , רואה הודעה ממייגן -
~ לילאן ,
ממש תודה ,הצלת אותי .
סורי על ההקאה באמצע :P
וראיתי אותך עם מישהו , פרטים אחרי העבודה !
אוהבת אותך ושוב תודה , מייגן . ~
' חחח , קרועה זאתי ' גיחכה בראשה לילאן.
היא יצאה מביתה . בודקת שלא שכחה כלום . נועלת את הדלת ויורדת במדרגות לקומה התחתונה .
~ נקודת מבטה של לילאן ~
פתחתי את דלת הבניין , יוצאת ליום חדש .
אחרי הלילה ה"סוער" של אתמול , לא יזיק לי קצת שקט .
שוב הלכתי באותה דרך לאותו מפעל העיתונים . אם איפשר לקרוא לזה ככה .
MEAL - חברת מגזינים מוצלחת, היה כתוב בקורות החיים שלי. לפחות זה מה שהמנהלת שלי אוסיפה לתוכה . ניסיון רב לא היה לי , אך הספיק לי בתור מזכירה אישית .
אהבתי את עבודתי , אולי כי אני עובדת טרייה ויחסית לסרטים – אני משתלבת די מהר , משהו שלא אופייני לי כל – כך .
כל הדרך חשבתי עליו . על הדרך המוזרה שבא הוא דיבר . לא כמשוגע אלא כבן אדם עם כבוד . הוא ניסה להוציא עליי את הקסם שלו , אך אל הצליח . והוא לא וויתר .
"הקרב" שפיתחנו הורץ אצלי במוח כמה וכמה פעמים .כל פעם , חיוך רחב עלה על פני .
הגעתי למקום עבודתי , שלט גדול עומד מולי – מזכיר לי לחזור למציאות .
הנרי השומר בירך אותי לשלום , כמו כל בוקר ופתח את דלת הבניין .
התקדמתי אל המעלית , מזמינה אותה לקומה , מברכת את הפקידות שעוברות לידי .
נכנסתי למעלית שהספיקה להגיע ולחצתי על הקומה ה4 , מקווה שאף אחד לא היכנס , כדי לסדר בשקט את שערי שהתפרע במהלך ההליכה . למזלי , אף אחד לא נכנס . בשניה שדלת המעלית נסגרה , סובבתי את גופי לעבר המראה , מסדרת את הקוקו הנפול שלי , למראה הרבה יותר מנומס ואלגנטי שלא מבייש את העמדה שלי . הרי אני חייבת להראות נורמאלית מול הבוסית שלי . המעלית השמיע צלילים של הגעה לקומה , חריקה חתכה את האוויר ודלתות נפתחות שמזמינות אותי ליציאה מן המעלית .
התקדמתי לעבר משרדי , מברכת כל אחד שנראה לי בדרך . לא לפני שבדקתי דואר בתיבתי ונכנסתי למשרדי .
מניחה את התיק שלי על הקולב שנמצא ליד הדלת והתקדמתי לעבר השולחן המבולגן
שכולו בניירת מיותרת להפליא .
התחלתי לסדר אותם במהירות , רק סדר נמצא במחשבותי .
כמו כל בוקר , שוב . נשמע קול דק ומהיר שהודיע לי להיכנס למשרד של הבוסית שלי .
כריסטינה יאנג – הבוסית . היא מתנהגת כמו מלכת העולם . אבל בתור העוזרת האישית שלה , אני יודעת שהיא יכולה להיות נחמדה או לפחות לנסות להיות אחת כזאת .
כסף לא היה חסר לה , בגדים רק מן המובחרים ביותר .
חברות קונים אצלה בכבוד , לא ברחמים .
נכנסתי למשרדה עם הטפסים הנכונים , חתימה פה , חתימה שם .
" בוקר טוב כריסטינה " בירכתי אותה לשלום .
" גם לך " אמרה בלי להסתכל עלי , רק חותמת על המסמכים .
" היום בשלוש יש לך פגישה עם שוק הסחר ובחמש עם הדוגמניות לקטלוג החדש " הודעתי לה בחיוך .
" לפגישה בשלוש תזמיני גם את ריצ'ארד מהסחר ואת באה איתי . לחמש תשלחי לשם את דניאל , הוא יסתדר איתן יותר טוב " אמרה בחיוך והרשתי לעצמי להוציא גיחוך מפי .
" טוב , עוד משהו ? " שאלתי ברוגע .
" תשיגי לי את המספר של דיוויד יוסט ותתקשרי אליו " ענתה לי ויצאתי במהירות מן המשרד .
לקחתי את הטפסים למכונת הצילום וצילמתי מספר פעמים שולחת במהירות לכל האנשים שצריך . נכנסתי למשרד שלי , סוגרת את הדלת ומתיישבת בכיסא שלי . הוצאתי אנחה קטנה מפי , ממשיכה לסדר את הניירות המיותרות על שולחני .
לאחר כמה דקות שולחני ניראה יותר טוב והתחלתי בחיפוש מספרו של דיוויד יוסט.
במהרה גיליתי עליו יותר ויותר פרטים , אחד מהם היה – המפיק הראשי של טוקיו הוטל .
התמונה קפצה לעיני וראיתי אותו – את טום .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
