הבלוג של אמא סיגל

את היית לי

שורש למכאובי ליבי

את היית לי

אור שלא כבה

מעולם

בזכותך שנותייך היו

שנותיי

היפות בחיי

כל שלב שהייתי

שם את היית

נר הזיכרון עומד

דומם

מחריש הוא בהילתו

את נשמתך

את החצי השני

שכבה מתוך לכתך

ואני כאן בוכיה

בשממה

אוספת את שנותיי

לתוך מילים

אל תוך הדף

ועוצרת אותם מהדף

אל הלב

שלא שכח אותך

ולא ישכח לעולם

אחותי היקרה

תמיד תשארי המלאך השומר שלי

תמיד היית

תמיד תהיי

ותמיד את ה ולכת

בהווה איתי

לכל מקום

ורק העצב החודר

עוד כשעלה

מענף בודד

נושר

געגוע אלייך

לעולם יקרה שלי

אוהבת

אחותך שהכרת

אוהבת

אחותך שלא הספקת

להכיר אותה 

מקרוב

יהי זיכרך ברוך לעולם ועד ונשמתך בצרור החיים