הבלוג של אמא סיגל

סיפורה של אידה משחק הזיכרון

אידה אידה קומי העירה אותה חנה, אידה קמה בבהלה,
קרה משהוא שאלה?
זאב הלך להביא משהו, ועבר זמן רב הוא לא חזר.

בטח מתעקב בדרך נוקט באמצעי זהירות אמר אבי. בדרך כלל הוא חוזריותר מהר הפעם זה הרבה זמן.

מה הלך להביא, הוא הלך להיפגש עם מישהוא אמרה דבורה, עם מי שאל אבי
מישהוא חיל משלנו והיא היה צריך להביא לו בגדים שיהיה לנו צידה לזמן שאנחנו פה, וגם ציוד לאוכל אבל הוא לא חזר אמרה חנה, אולי קרה לו משהוא חייבים ליבדוק.

פתאום נשמעו צעדים מתוך הפתח שהיה חשוך, מישהוא בא אמרה אידה אולי זה זאב, בוא ניתקבץ שנהיה ביחד אולי זה הוא יכל להיות שזה מישהו אחר, הייתה דממה,

הצעדים פסקו, הם חיכו עוד קצת עד שאבי אזר אומץ וניגש לפתח, אבי תיזהר לחשה אידה , אל דיאגי אחות יקרה אמר אבי, ויצא אל הפתח החשוך

דבורה אמרה אני מפחדת שגם אבי יעלם, סשה ישב בשקט ראשו מכופף, אידה היסתכלה עליו,היא לא יכלה ליכעוס אבל ריחמה עליו היה לה כבוד עצמי, וגם היה לה עוד רגש כלפיו כי אהבה אותו.

אחרי כמה דקות שחיכו היגיע אבי, כולם שאלו מה אם זאב,

לצערי אמר אבי אן חדשות אבל הפצתי לאיש קשר שחלקת יהושוע 8 צריכה עזרה דחוף כי מישהו נעלם והם אמרו שהם יבואו.

הם מחפשים אותו כעת

אבי מישהו שמע או ראה אותו כרגע שאלה חנה, 
אף אחד אמר אבי אף אחד לא אמר כלום

זה טוב או רע שאלה דבורה, אני אני לא יודע בודאות אמר אבי אבל אני אוהב לדייק בפרטים.

פתאום נשמע פיצוץ, אידה צעקה אבי, אבי,

אני כאן אידה, הייתה עלטה בכל רחבי החדר היה חשוך.

שקט

אנחנו צריכים לשבת בשקט,

חנה התחילה לבכות מה יהיה עם זאב, נקווה שיהיה בסדר אמרה דבורה וחיבקה אותה, שקט עכשיו אמר אבי.

פתאום שמעו צעדי ריצה לכיוון החדר שלהם. תורידו ראשים עכשיו אמר אבי והצמדו אחד לשני, נשמעו עוד כמה פיצוצים אידירם דבורה התחילה לבכות.

אל תיבכי דבורה אמר דבורה אל תיבכי הכל יהיה בסדר, חייבים למצוא את זאב אמרה חנה חייבים.

הם שמעו שנישהו ניכנס כולם הישתתקו בבת אחת.

אידה לרגע קט בתוך העלטה ראתה את צלליתו של סשה, והכאב חדר לליבה כי היא בעמקי ליבה ידעה שהיא אוהבת אותו. אבל היה לה גם כבוד, היא לא יכלה לרמוס את כבודה ביגלל אהבתה איליו הם שמעו צעדים ניכנסים.

ופתאום שמעו קלולות בגרמנית
הם רעדו.

זה כאן? שאל מישהו

זה אמור להיות כאן פשוט אי אפשר ליראות כלום.

וגם לך תידע אולי יש בורות בפנים ותהומות

הקול השני אמר אתה יודע בוא נרסס את הכדורים האחרונים שלנו, על כל האיזור ומי שפה אם יש כאן מישהו ימות במילא,

החבורה עצרו את נשמתם
אבל לפתע היה נידמה לאידה ששסה רוצה לצאת היא תפסה מיד בידו בחוזרה הוא לא זז

לפתע שמעו את הקול השני אומר, תישמע מכייוון שזה פה בעמקי האדמה אם נירה אנחנו יכוליםללכוד את עצמינו במפולת סלעים ולהיקבר כאן מבלי שאיש ידע, מי שכאן במילא ימות אי אפשר לחיות כאן אן כאן אוויר חבל שאנחנו נמות בוא נצא מכאן,

אתה חושב שגמרו שם למעלה שאל הקול הראשון, כן הם ריססו את הכנסיה שהיתה שם, היא הייתה מלאה בילדים

רציתי לשאול פתאום אמר הקול האחר, מה אם ההוא שנחטף
אחד נידמה לי בשם זאב מה עושו איתו

לשמע השם הזה כל החבורה, הפסיקה לנשום

נידמה לי שהוא עבר לאיזור שבע,
אתה יודע פה יוצאים מהבונקר הזה שתי רחבות ברחוב פרנצה יש מבנה ושם הוא נמצא

מה עושים לו שם שאל השני,

הוא עומד לפני ניתוח בראש לקחת דגימה מתאי הזיכרון שלו לצורך ניסויי

לשם כך חנה קפצה את שפתייה חזק ואידה החזירה בה,

טוב כדאי שנזוז מכאן אמר הקול הראשון, איני רוצה להיות במקום זה, זה עושה לי דיכאון, הם שמעו את הצעדים מתרחקים רק אחרי זמן מה הם השתחררו אבי ניגש לכניסה , אבי היזהר אמרה אידה בלחש.

אל תידאגי מאר, שמעתם הוא נחטף לצורך ניסויים חייבים לעזור לו להציל אותו אמרה חנה, ברור

אידה התחילה לבכות ולזעוק
הם חטפו את זאב 
חנה מה נעשה
הוא האדם הכי טוב כאן
הוא אף פעם לא רימה
אף פעם לא שיקר
הוא נתן מעצמו
חנה מה נעשה

ניתחלק לזוגות אמרה חנה
הגברהים יהיו הסוהרים
ואנחנו נהיה האסירות

אבי אמר יש לנו מדים ואולר אתם זוכרים כמה מילים ברומנית?
כן אמרה אידה

אידה את תהייה איתי אמר אבי
את ודבורה
וחנה את עם סשה

הייתה דממה לפתע נישמעה חבטה
מישהוא נפל
על הריצפה בחינו בכתם שחור
כתם של דם

ואידה לפתע צעקה

סשה סשה.......