הבלוג של אמא סיגל

סיפורה של אידה הצטלבות

אני רואה אמר סשה אני רואה... אבי ניגש איליו וחיבק אותו אני כל כך שמח אמר, סשה יבק אותוואמר בבכי סליחה שהרבתצתי לאידה, סליחה שהתיחסתי לא יפה, אתם המישפחה שלי אתם האור בעיניי מיתגעגע לאידה שלי, רק שלא יקרה לה כלום החיים מעבירים אותנו מסכת של ניסיונות ואתגרים סשה אמר אבי, אל תיתנצל גם אני לא הייתי בסדר, גם אני לא, וכך הם חיבקו אחד את השני במשך זמן כל הסובבים אותם התחילו ליבכות.

הנה הבאתי מים שנשאר מים עם סוכר ותמצית לימון לכולם בואו נישתה לחיים טובים יותר. חנה אמרה והגישה לכל אחד סבל שתיה.

אלו היו פיסות של אושר קטנות ולפתע זאב תפס את חנה בידייה ,

אני רוצה להגיד משהוא אמרכולם היו עסוקים בשתיה אבל הקשיבו.

חמנה חנה אמר לה לפני כולם.

הרבה עברתי בחיי 
נישואין
משפחה
חיים מאושרים היו לי

אהבתי את אשתי אה בתי את בנותיי

היו לי בנות מוצלחות ויפות הרבה עברנו ביחד

כשהם נרצחו מול עיניי לא ידעה נפשי מנוחה

רבות רציתי ליגמור עם חיי

הייתי בודדד גלמוד בעולם חה, עד שאת הגעת לחיי

לא האמתי שאתאהב שום פעם בצורה כזאת
ועוד עם הב דלי גיל כמו שלנו

חנה גיליתי בך רוך ועדנה
גילית בך אהבה טהורה
את יישות של אור בעולמי
תמיד היית סבלנית איתי
תמיד זאת שדיברת והבנת אותי

חנה ניגמרו לי המילים
אותך ארצה לי לעולמים

היי אישתי עשי אותי המאושר באדם חנה
נעבור את המלחמה וכשנגיע לארץ ישראל
ניתחתן

זאב כרע על בירכו הביט בחנה ברוך

התינשאי לי?

חנה עמדה המומה ספל התה עוד היה בדרכה אל הפה

אבל נעצר, וכולם שתקו כמעמד הר סיני.

עד ששסה העיר, חנה אנחנו נחכה כאן עד הלידה ?או...שתסכימי כבר לפני כן.?

בבת אחת כולם צחקו וזה היה צחוק לאחר בכי רב,

כן אני מסכימה אהובי אמרה בבת אחת אני מסכימה

להיות אשת חייך
להיות אם ילדך

להיות אתך באש ובמיים
להעניק לך חיים אהובי

באותו רגע קם זאב תפס את חנה בשתי ידייו , הקריב אותה איליו ונישקה בכוח רב.

כולם מחאו כפיים, דבורה הזילה דמעה, מזל טוב מזל טוב אמרו כולם

חנה היא אשת חיי אמר זאב.

מתוך כל ההמולה נישמעו לפתע צעדים כולם שתקו בבת אחת

בפתח נעמדו שני חיילים חמורי סבר, תעמדו בשקט פקד אחד מהם.

דבורה אבי סשה חנה וזאב עמדו ולא זזו.

אחד משני החיילים ניכנס הוא סימן להם להיות בשקט, התנהגותו היייתה מוזרה

לפתע הוריד את הכובע והתחיל לדבר בלחש

אנחנו בהסוואה.

אלפונסו דיבר איתנו אנחנו מהארגון קינדר טרנספורט.
אנחנו אמורים להביא תכם להונגריה ושם נעלה אתכם לספינה שתעביר אתכם לארץ ישראל

רגע אמר שסה, אני לא הולך בלי אידה שלי.

אני רוצה להביא אותה, אלפונסו אמר שיביא אותה לשם אמר החיל.

שמי יהודה ושם השני דני ואנחנו ניקח אתכם כאסירים נשיםלכם כיסויים על העיניים כאילו אנחנו לוקחים אתכם לגרדום רך כך, אתם לא תיצטרכו לדבר ורק כך נוכללהוציא אתכם לבחוץ.

אני רוצה ללכת לאידה , בלעדייה אני לא יוצא,
התעקש אבי

זאב אמר, אבי סשה ידוע כי אתם רוצים להציל את אידה אבל תקישו אם תתפסו אז יהרגו את כולנו, כולל אידה והפעם לא י רחמו הפעם זה מוות על המקום , ואני מאמין לאלפונסו כי ישגיח על אידה.

וסומך על מילתו

וגם לא כדאי שאידה תתרגש במצבה הנוכחי.

סשה טמן את ראשו בידייו והתחיל לבכות, אידה, אני לא אראה אותה יותר

זאב ניגש איליו ואמר אני מאמין לאלפונסו ואתה יודע למה? ביגלל שהוא אמר על הקינדר טרנספורט וזה נכון הנה היגיעו אלינו, את תשחה עם הצער והכאב זה משתק סשה, תיצעד קדימה תעשה דברים של עתיד ,

חייבים לעזוב כאן אוהב אותך,

דבורה ניגשה אל סשה חבקה ואמרה לו, אידה הכי תישמח אם היא מחכה לך אי שם חוששת לשלומך ופתאום תגיע והיא תיראה שכולנו בקצובה אחת, זה יעשה לה טוב ,
כל יום שאתה לא שם יותר מסוכן לה סשה אמרה לו דבורה, ביגלל שהיא שם לבד אינה יודעת שאנחנו יכולים לסמוך על אלפונסו מה שהוא יגיד היא לא תאמין כשתראה אותנו 
היא מאוד תשמח אתה מכיר את אידה .

אסור לנסות להיתגרות בגורל סשה עם כל הרצון זה לא טוב למצבה.

סשה לרגע אחד קלט את הדברים ואחר כך אמר

אתם צודקים מאה אחוז לא כדאי להיסחף בכעסים ובכך להיתגלול, אחרי מה שעברנו כאן נלך ונראה מה יהיה...