הבלוג של אמא סיגל

סיפורה של אידה לידת זאב הם ירדו מהאוטובוס אלי כיוון אותם, אל מקלחות הטיהור, האוירה היתה שונה, השטח היה מואר יותר, ונשמעו הצרצרים,

אידה אמר אלי, כן אמרה אידה בפחד קל, אידה הבן של בסדר גמור, הוא נמצא בביתן הילדים, כאשר תהיי אחרי הטיהור את יכולה ליפגוש אותו שם הוא כבר מטוהר.

אידה בכתה מרוב אושר, סוף סוף אוכל להחזיק אתילדיי אמרה, רמית עודדה אותה ברור אמרה כן ועודדה ברוך.

אבי אבי שמעת? אבי תיכף נל ליראות את זאב, אבי לא ענה רק בהא באוויר, מבטו כבר לא היה ממוקדם כאילו חסר חיים.

הם ניכנסו למלתחות, אחרת לגמרי ממה שהיה במחנה עתלית, הם טיהרו את עצמם וקיבלו בגדים חדשים, וחמים. זה טוב אמרה קורל, כל כ נעים וחם וטוב להיות נקיים, אלי פגש אותם ואמר עכשיו דב חנה אבי סשה אידה רמית, אתם בביתן אחד כולכם-

וממחר תתחילו לעבוד וללמוד פה ילדמו אותם את הכנות אוכל ודברימשק שונים את הענות ואת הבנים נגרות ומידי פעם יקחו אותם לעבודות.

עד שמהכאן תעברו למקומות לבתים פה בארץ ישראל, נשמעו מחיאות כפניים הייתה התרגשות קלה באוויר.

חנה אמרה לדב, יקירי אנימיתרגשת אבל מה עם הבת שלנו, מתי אראה אותה, אל תידאגי יקירה אמר דב כשאידה תלך ליראותא ת זאב אנחנו נלך לראות את רחל, סביר להניח שהם ביחד,

יקירי אמרה חנה לפתע עם דמעות בעיניים מה יהיה אם אבי הוא כל כך מדוכא, אני חוששת שלא יעשה משהו לעצמו, הס!! יקירתי אל תדבריכך, עברנו איתו מצבים קשים ביותר, והוא עבר גם על זה לא רק הואיתגבר אלה כולנו, אנה הייתה חלק מאתנו במשך הרבה זמן וכולנו התרגלנו אלייה ולכלנו היאחסרה, כן אהובי אמרה חנה וליטפה את זרועו של דב,

אצל אבי אבל זה המצפון זה הורג בשקט ושום דבר לא יעזור לו,

כי הוא מרגיש שהוא אשם במה שקרה לה, כי אם לא הייתה תופסת אותו מתנשק עם שרה לא הייתה מיתפרצת ובורחת, ואז לא היה לה כלום.

כן אבל מה איך נעשה לגבי הרגשתו היא אמרה חנה, זה כמעט בלתי ניסבל

נהייה שם בשבילו אמר דב, בהחלט אבי הוא בחור חזק ואנימאמין ששרה אם אופי כמו של דבורה, כפי שאבי טען, אז היא תוכללהפריח בו שוב שמחת חיים אבל זה עבודה קשה ואחרייה אם היא ביכלל סולחת לו אמרה חנה, אחרי שנתן לה סטירה.

אבל הם דיברו בניהם אמר דב, כן אמרה אבל ניראה לך ששרה סלחה לו באמת, היא יותר נכון ריחמה על אידה ועל אבי לא היה בה כח להילחם אתו, אז אמרה שסלחה.

סליחה אמר ד לי זה ניראה אמין, מה שהלב מרגיש הרואה לא רואה ולא יבחין אמרה חנה.

לא הבנתי אמר דב פתאום,

אתיותר מידי פילוסופית חנה עשתה תנועה בידה,
טוב אתםא ף פעם לא תבינו אמרה, דב עשה פרצוף כועס ואמר טוב צריכיםללכת ליראות אתרחל,

כן אמרה חנה והשוותה לקולה קל רגיל כאילו לא היה ולא נברא כלום עכשיו אבל זה סס בלבה, והיא כעסה על דב שהוא קרא לה פילוסופית יותר מידי.

הם התחילו ללכת בשתקיה כבדה מול הקור המקפיא, והעיפות לעבר ביתן הילדים,

הם ניכנסו היה חמים ונעים מיטות היו מסודרות וריח של פודרה בכל חדר התינוקות, איזה ריח נעים אמרה אידה , ניגשה אליהם אחות, שלום שמי פנינה ואני אחות ילדים, האחראית כאן על בית ילדים,

עכשיו לפני שתיגשו לילדים אתם יכולים להיות כאן כמה שאתם רוצים ומותר לכם לקחת את הילדים לטיול או אפילו לביתן רק תעדכנו אותנו,

עכשיו אידה תיכף תיראי את זאב,

וחנה תיכףתיראי את רחל. בואו אחריי

הייתה התרגשות, רמית חיבקה את אידה ואידה חיבקה את אבי ובכתה בשקט לפתע אמרה, פנינה שנייה ניכנסה לתוך פרגוד והוציאה היא ועוד אחות שהוציאו שם שתי עגלות, הנה זאב אמרה לאידה, תיראי כמה הואמתוק, כן אמרה פנינה כן אמא באה אליך חמוד זמן להתעורר, ובעגלה השנייה היתה תינוקת יפיפיה זאת שלכם רחל אמרה לדב וחנה אשר היו פעורי פה,

אידה ניגשה ולקחה את זאב אלייה אויי מתוק שלי בכתה ,

רמית עזרה לה להחזיקו כי אידה הייתה חלשה, אויי מתוק מתוק הנ ה אתה אצל אמא, אמא לא תעזוב אותך לעולם, מתוק מתוק אידה הצמידה את זאב ברכות אל כתפייה,חששתי שלא אראה אות לעולם, הפעוט כאילו הרגיש שזאת אמו, הוא נתן לה את החיוך הכימקסים,

אויי איזה חיוך מקסים יש לו אמרה רמית, כי הוא ראה אותךאידה, הוא אומר לך שלום אמא,

רמית הסתוותה את פנייה , חנה עזבה את ידו של דב וניגשה לרמית, רמית אל תיבכי יקירה אל תיבכי אני יודעת שרצית להחזיק אותה שוב בידייך, ורצית להיות האמא הכי טובה, ואן רגע של אשה מאושר להרגיש אתפרי אהבתה שנותן לה א הבה, ותיזכרי רמית את אמא בנשמה ורחל תיכףניראה אותה,אני נותנת לך רשות לאמץ לך אותה בבת כאחינית את הדודה שלה תיזכרי את זה,

את הדודה שלה תיזכרי את זה,

את ובזכותך גם היא נולדה לעולם גזכות זה שטיפלת בי ביקרה, אלתיבכי רמית לא יכלה להשיב היא בכתה, בכתה מזה זמן רק וחנה חיבקה אותה דב רצה לגשת אליהם אך חנה עשתה תנועת יול ולחשה לו לא זה לא הזמן עכשיו כי היאידעה ז זמן של נשים כי רק נשים יכולות הבין אחת את השנייה בכאב העצום הזה.

רמית רק הינהנה בראשה ואמרה סלחי לי סלחי לי , אני הולכת לביתן אלייגיד לי יכן הביתן, אני לא מרגישה נוח פה שאתם שמחרים ואני מעיבה על השמחה שלכם.

זהו רגע פרטי שלכם,

לא לא!! יקירה מיהרה חנה להגיד לה חלילה וחס אל תגידי כך, את לא מעיבה עלינו ביכלל, אנו אוהבים אותך, רמית אחותי, את כאחות בשבילי, אף פעם לא הייתה לי אבל את כאחות בשבילי, בשביל זה אנחנו כאן, את לא עזבת אותי כשהייתי בצרה, ההפך תמכת בי היית בשבילי נתת לי לישון בביתך, אל תגידי שום דבר כזה לעולם יקירה.

רמית שתקה רק אמרה תודהתודה רבה.

אידה בכתה, הנה אבי הנה תיסתכל עלינו, אבי היסתכל על הילד והתחיל לבכות, הנה קח אותו תיראה איזה חום ואהבה, ואיך הוא שמח ליראות את הדוד שלו.

את המבט הקטן שהתינוק נתן לאבי הוא לאישכח לעולם, שלום אמר שלום אני הדוד שלך, אתה יפה כל כך, הוא החזיק בו, ונתן לו נשיקה רכה על המצב , התינוק השיב לו בחיוך מקסים.

לפתע אידה הרגישה חיבוק מאחורה, היא הצטמררה כי לחיבוק הזה היה המגע של סשה, היא לא האמינה.

היא היסתובה לאט לאט וראתה אותו, חיוור עייף אך זוהר.

אהובתי אני כאן, סשה מילמלה סשה צעקה אויי אהובי הם התנשקו כאילו אףף אחד לא היה שם, סשה סשה התחילה ליבכות, סשה וחיבקה אותו חזק אני פה אמר סשה אמרתי לך שאחזור, אן לך ממה לחשוש.

סשה אתה לא חוזר לשם נכון? שאלה אידה בעיניים קרועות כשראשה צמוד אל חזהו של סשה. סשה נחשק אןץה בצתל ךחו, אץ שערה אחח אחח אהןבץח אך ץדברח, תני לי להרגיש אות אמר בלחש, תני לי למחוק את דמעותייך אין צורך בהם,

סשה סשה איי סשה אתה חסר לי התגעגעתי איללייך אהובי ליבי כבר לא יכל ליסבול לאהוב אותך מרחוק שלא ידעתי מהו גורל.

הם היו חבוקים במשך זמן מה, אידה יקה שלי אני רוצה ליראות את זאב אמר סשה בעדינות,

אידה ניתקה ממנו לאט לאט, הנה הבן שלך אמרה ,

תיראה זאב אמרה אבא כאן אבא בא ליראותך,

סשה לקח מידי אבי את הילד 
מ... בוא התגעגעתי אילך בן אבא שומר עליך ועל אמא מפני אנשים זרים, הוא חיבק אותו ונישק אותו, ופה הוא התחיל ליבכות,

אבא שומר עלייך אמר

אידה חיבקה אותו, סשה אתה לא עוזב נכון לא עוזב עוד פעם, סשה לא ענה,

לפתע זאב התחיל ליבכות למה מה קרה לך חמודי, ניראה לי כי הוא רעב אמרה אידה ולפתע חייכה חיוך אשרמזמן לא חייכה.

הנה לך לאמא שלך אמר סשה לי אן אפשרות להביא לך חלב אם, ולרגע שניהם צחקו.

סשה ניגש לאבי , אבי יקר שלי אני פה אית אל תחשוש ואל תיבכה כאילו שאתה אשם במותה, אינך אשם זה היה צריך ליקרוא, אנה אהבה אותך והיא הרגישה שאינך כל כך איתה וגם אמרה ל נונת ל את החופש,אני פה איתך אבי המשי סשה.

אבי פרץ בבכי אני אמר אני שונא את עצמי אי יכלתי לינהוג כך

אי לא שלטתי על רגשותיי ואיך היא אהבה אותי.

אנה אנה סלחי לי סלחי לי ,איני ראויי לחיים האלה בלעדייך, בוא אבי אבי סשה חיבק אותו וחנה הביאה לו מיים

אבי אל תעשה זאת לעצמך, זה קרה דברים קורים, ואם יש מוות באוויר זה לא כי מישהו אשם כל עוד לא לקחת נשק ויירת באדם עצמו אינ אשם,

היא יכלה והיתה נותנת לך את החופש גם אם הייתה נישארת בחים זה היה כואב לה אבל היאידעה שהיא לא יכלה ליכבול אותך

אבי רק בכה ובכה, חנה הוסיפה אבי אל תפנה את ליבך לאהבה אשר אתה מרגיש אנה כבר לא תהייה יותר לצערינו, והיא חסרה לא רק לך אלה לכולם, אבל אני הרגתי אותה ושרה לא אוהבת אותי זה סתם הכל סתם אמר אבי, והתחיל ליתפוס ברושו שיחקתי יותר מידי אמר שיחקתי ברגשות, לא נתתי ליבי לאישה שאהבה אותי,

כך היה גם עם דבורה התנתקתי ממנה לא היה בנינו קשר וכשכבר ראתה אותי, ראתה אותי כך לא איני ראויי לאהבה של אשה סשה,

והוא התחיל ליבכות איני ראויי סשה וגם איני רוצה אף אחד, פיתאום הואתפס בידייו של סשה ואמר

סשה הרוג אותי קח אותי מחוץ לכאן שלא יראו והרוג אותי יש לך נש ק, ואם ישאלו הגד להם שברחתי לך וניסת לחפש אותי,

סשה תפס בו בחוזק ולחש לו עד כדי זעקה

אבי אם היית לבד הייתי נותן ל סטירה שהיית זוכר, תגיד אתה השתגעת?

אני יהרוג אותך במכות, מה אמרת עכשיו? ומה חשבת שישר ארוץ ואהרוג אותך.

תקשיב לי טוב

אן אף אחד ששוה את החיים שלך, ואם אנה עשתה טעות ולא משנה ביגלל איזה סיבה כודם כל היא ברחה, היא לאידעה ששם מחכה לה סוף החיים, וחוץמזה אחרי מה שעב רת עברנו כולנו איך אתה חושב להשאיר את אידה לבד, היאתיתמוטט אני עוד מעט ,ולא אמרתי לה אבל יש לנו עוד פעולה מסוכנת לנטרל מוקשיםופצצות שם במחנה,

כי רוצים לאטום אותו לחלוטין עד שיחליטו מה לעשות איתו, ואנחנו צריכים לנטרלל פצצות ומוקשים , ולאטום את הביתנים בבטון,

אני לא אומר לאידה שלא תיכנס להיסטריה, אז תיתחזק למען אידה ולמען ילד שלי, תשים את הראש במקום הנכון אמר סשה,

לאאומר זה כואב אבל מפה ועד להרוג אות? מה יצא ל מזה הכל יהיה טוב יותר? שאל בליגלוג

לא יודע אמר אבי אולי כן, אנשים יסתדרו בלעדיי לא אשבור יותר לבבות ואידה לא תיצטרך לידאוג לי כמו לאח קטן

דיי מאסתי בחיים ושוב תפס את ידו של סשה, והביט במבט חלול

סשה אנימיתחנן הרוג אותי.

סשה ברגע זה אמר, אידה אני שנייה לוקח את אבי מכאן ותיכף חוזרים

למה? מה קרה שאלה אידה , לא פשוט רוצה לדבר איתו עלמשהו ולא רוצה כאן על יד התינוקות אהובתי.

סשה תפס בידיו של אבי, והואליך אותו מחוץ לביתן במקום שאף אחד לא יראה ברגע שהיו שם הצמידו לקיר ותפס אותו כאילו במצב של חניקה.

זה מה שאתה רוצה צרח? זה מה שאתה רוצה?

להיכנע לישבור את הלב של כולם ובמיוחד של אחותך

שעכשיו במצב קשה גם ככה הישתגעת? הוא דחף אותו עוד יותר נתן לו מכה עם הכת של הנשק בעורף, איי זעק אבי

אן אדם השווה שתיתן אתהחיים אתה לא מבין ברגע שאתה הולך גם אידה הולכת היא לא תחזיק מעמד, ואני איני מוכן לוותר עלייה וביכלל היכן זאב יהיה,

חשבת על זה? תחשוב אנה מתה זהוא,

לא!! בכה אבי אל תגיד את זה בבקשה.

היא מתה אמר היא בתוך האדמה , כלמה שיכלת להשיג ניגמר עכשיו יש לך לבנות את חייך למרות הכאבים ולא לחשוב עליה כי אינך אשם אתה מבין? מבין תפס בגרונו יותר חזק וטילטל את ראשו של אבי

ואתה חזק יותר משנידמה לך, אז תתחיל להעריך אנשים שאוהבים אותך לפני שיהיה מאוחר.

ושוב פעם אני הולך ואמרו לי במפורש כי יתכן שלא נחזור שנהרג שם בפעולה, אנו חשופים לאוייב ככה אמר עירומים,

אם נחזור חיים זה יהיה נס אנחנו הולכים חבורה של עשה אנשים.

ותיזכור לפני שאתה רוצה משהו לעשות לעצמ כי בכל פצוץ יכל להיות שזה אני שאגיע ראשון לגן העדן ולא אתה ואם אראה אותך שם אני אכעס מאוד.

אבי היקשיב תיכאב אמר סשה תיבכה אבל אל תימאס בחיים, עוד מילה אחת על זה שהרוג אותי אני אדבר מול כולם שם ולא אכפת לי שמעת אבי? אבי בכה אבל הינהן בכן

הוא המשיך להגיד ואבי עכשיו יש את שרה תתמקד בה לפני שתפספס גם אותה.

אחנונו נחזור כי אני צריך ללכת הייה עם אידה ברגע שאודיע לה וכמובן לא אודיע לה כי יתכן כי לא אחזור אני רוצה גםלהיפרד מזאב.

תבטיח לי שלא תדבר ולא תעשה שום דבר,

מבטיח ענה אבי בקצרות.

הם ניכנסו הנה אתם קראה אידה,

אבי מה קרה אתה ניראה מבולבל 
אני רק עייף אמר,

בוא סשה בוא תיראה הנה רחצתי את זאב היסתכל הוא דומה לך, הוא יהיה כמוך שיגדל,

סשה חיבק את זאב ואמר, זאב תישמור על אמא כן? בטח ישמור אמרה אידה וחייכה וגם אבא שלו ישמור עליי.

סשה פסק שפתיו, כן אמר,

ובכן אידה יקרה אניחייב לחזורל עוד משימונת קלה,

לא!! אמרה אידה אינך חוזר סשה עד שאתה פה ואני רגוע שהכל בסדר את אתה עוזב אותי?

לא יקרה אני הנה באתי לבקר אות מיוחד

כן רק עוד משהו קטן ואחזור אל תידאגי הנה אבי ישמור עליי

והוא היסתכלמהר על אבי ונתן לומבט כאילו נו תגיד משהו

אבי אמר חלש אבל בקולו נישמע קצת חנוק,

כן אידה אני כאן

אבי אבי שלי שלי אמרה אידה 
טוב לישמוע אותך ובכתה

אידה אני אהיה כאן אל תידאגי,גם אנחנו אמרו דב וחנה ורמית אמרה גם אני אידה אנחנו כאן יקרה לא נעזוב אותך ונקווה ששסה יחזור מהר.

אידה חיבקה את סשה והתחילה ליבכות.

אויי אהובי כל כך מיתגעגעת אלייך
אין ככוחו של געגוע של אשה אמרה.

האם תרגיש אותי?

כן יקרה אני מרגיש אותך לחש לה, ואן דבר אשר הייתי רוצה עכשיו חוץמלהיות אית להרגיש את גופך אויי התעגעגעתי כל כך אלייך לעורך,, לחש לה לנשקיתך להיות איתך להיתעלס איתך, וכשאחזור נקיים את ההבטחה הזאת מבטיח לך

אידה התחילה ליבכות, אינך יכל ל בקש מהם שיוותרו לך,

סשה חייך עם דמעות לא יקירה אבל מבטייח ל שאחזור מהר
שותף באופן ציבורי

הוסף תגובה...
אין סימוני פלוס אחת
אין שיתופים

Antonella Dimitrova
מנהל
!PhotoM@ni@ ®


27 דקות
❤ ❤

הם ירדו מהאוטובוס אלי כיוון אותם, אל מקלחות הטיהור, האוירה היתה שונה, השטח היה מואר יותר, ונשמעו הצרצרים,

אידה אמר אלי, כן אמרה אידה בפחד קל, אידה הבן של בסדר גמור, הוא נמצא בביתן הילדים, כאשר תהיי אחרי הטיהור את יכולה ליפגוש אותו שם הוא כבר מטוהר.

אידה בכתה מרוב אושר, סוף סוף אוכל להחזיק אתילדיי אמרה, רמית עודדה אותה ברור אמרה כן ועודדה ברוך.

אבי אבי שמעת? אבי תיכף נל ליראות את זאב, אבי לא ענה רק בהא באוויר, מבטו כבר לא היה ממוקדם כאילו חסר חיים.

הם ניכנסו למלתחות, אחרת לגמרי ממה שהיה במחנה עתלית, הם טיהרו את עצמם וקיבלו בגדים חדשים, וחמים. זה טוב אמרה קורל, כל כ נעים וחם וטוב להיות נקיים, אלי פגש אותם ואמר עכשיו דב חנה אבי סשה אידה רמית, אתם בביתן אחד כולכם-

וממחר תתחילו לעבוד וללמוד פה ילדמו אותם את הכנות אוכל ודברימשק שונים את הענות ואת הבנים נגרות ומידי פעם יקחו אותם לעבודות.

עד שמהכאן תעברו למקומות לבתים פה בארץ ישראל, נשמעו מחיאות כפניים הייתה התרגשות קלה באוויר.

חנה אמרה לדב, יקירי אנימיתרגשת אבל מה עם הבת שלנו, מתי אראה אותה, אל תידאגי יקירה אמר דב כשאידה תלך ליראותא ת זאב אנחנו נלך לראות את רחל, סביר להניח שהם ביחד,

יקירי אמרה חנה לפתע עם דמעות בעיניים מה יהיה אם אבי הוא כל כך מדוכא, אני חוששת שלא יעשה משהו לעצמו, הס!! יקירתי אל תדבריכך, עברנו איתו מצבים קשים ביותר, והוא עבר גם על זה לא רק הואיתגבר אלה כולנו, אנה הייתה חלק מאתנו במשך הרבה זמן וכולנו התרגלנו אלייה ולכלנו היאחסרה, כן אהובי אמרה חנה וליטפה את זרועו של דב,

אצל אבי אבל זה המצפון זה הורג בשקט ושום דבר לא יעזור לו,

כי הוא מרגיש שהוא אשם במה שקרה לה, כי אם לא הייתה תופסת אותו מתנשק עם שרה לא הייתה מיתפרצת ובורחת, ואז לא היה לה כלום.

כן אבל מה איך נעשה לגבי הרגשתו היא אמרה חנה, זה כמעט בלתי ניסבל

נהייה שם בשבילו אמר דב, בהחלט אבי הוא בחור חזק ואנימאמין ששרה אם אופי כמו של דבורה, כפי שאבי טען, אז היא תוכללהפריח בו שוב שמחת חיים אבל זה עבודה קשה ואחרייה אם היא ביכלל סולחת לו אמרה חנה, אחרי שנתן לה סטירה.

אבל הם דיברו בניהם אמר דב, כן אמרה אבל ניראה לך ששרה סלחה לו באמת, היא יותר נכון ריחמה על אידה ועל אבי לא היה בה כח להילחם אתו, אז אמרה שסלחה.

סליחה אמר ד לי זה ניראה אמין, מה שהלב מרגיש הרואה לא רואה ולא יבחין אמרה חנה.

לא הבנתי אמר דב פתאום,

אתיותר מידי פילוסופית חנה עשתה תנועה בידה,
טוב אתםא ף פעם לא תבינו אמרה, דב עשה פרצוף כועס ואמר טוב צריכיםללכת ליראות אתרחל,

כן אמרה חנה והשוותה לקולה קל רגיל כאילו לא היה ולא נברא כלום עכשיו אבל זה סס בלבה, והיא כעסה על דב שהוא קרא לה פילוסופית יותר מידי.

הם התחילו ללכת בשתקיה כבדה מול הקור המקפיא, והעיפות לעבר ביתן הילדים,

הם ניכנסו היה חמים ונעים מיטות היו מסודרות וריח של פודרה בכל חדר התינוקות, איזה ריח נעים אמרה אידה , ניגשה אליהם אחות, שלום שמי פנינה ואני אחות ילדים, האחראית כאן על בית ילדים,

עכשיו לפני שתיגשו לילדים אתם יכולים להיות כאן כמה שאתם רוצים ומותר לכם לקחת את הילדים לטיול או אפילו לביתן רק תעדכנו אותנו,

עכשיו אידה תיכף תיראי את זאב,

וחנה תיכףתיראי את רחל. בואו אחריי

הייתה התרגשות, רמית חיבקה את אידה ואידה חיבקה את אבי ובכתה בשקט לפתע אמרה, פנינה שנייה ניכנסה לתוך פרגוד והוציאה היא ועוד אחות שהוציאו שם שתי עגלות, הנה זאב אמרה לאידה, תיראי כמה הואמתוק, כן אמרה פנינה כן אמא באה אליך חמוד זמן להתעורר, ובעגלה השנייה היתה תינוקת יפיפיה זאת שלכם רחל אמרה לדב וחנה אשר היו פעורי פה,

אידה ניגשה ולקחה את זאב אלייה אויי מתוק שלי בכתה ,

רמית עזרה לה להחזיקו כי אידה הייתה חלשה, אויי מתוק מתוק הנ ה אתה אצל אמא, אמא לא תעזוב אותך לעולם, מתוק מתוק אידה הצמידה את זאב ברכות אל כתפייה,חששתי שלא אראה אות לעולם, הפעוט כאילו הרגיש שזאת אמו, הוא נתן לה את החיוך הכימקסים,

אויי איזה חיוך מקסים יש לו אמרה רמית, כי הוא ראה אותךאידה, הוא אומר לך שלום אמא,

רמית הסתוותה את פנייה , חנה עזבה את ידו של דב וניגשה לרמית, רמית אל תיבכי יקירה אל תיבכי אני יודעת שרצית להחזיק אותה שוב בידייך, ורצית להיות האמא הכי טובה, ואן רגע של אשה מאושר להרגיש אתפרי אהבתה שנותן לה א הבה, ותיזכרי רמית את אמא בנשמה ורחל תיכףניראה אותה,אני נותנת לך רשות לאמץ לך אותה בבת כאחינית את הדודה שלה תיזכרי את זה,

את הדודה שלה תיזכרי את זה,

את ובזכותך גם היא נולדה לעולם גזכות זה שטיפלת בי ביקרה, אלתיבכי רמית לא יכלה להשיב היא בכתה, בכתה מזה זמן רק וחנה חיבקה אותה דב רצה לגשת אליהם אך חנה עשתה תנועת יול ולחשה לו לא זה לא הזמן עכשיו כי היאידעה ז זמן של נשים כי רק נשים יכולות הבין אחת את השנייה בכאב העצום הזה.

רמית רק הינהנה בראשה ואמרה סלחי לי סלחי לי , אני הולכת לביתן אלייגיד לי יכן הביתן, אני לא מרגישה נוח פה שאתם שמחרים ואני מעיבה על השמחה שלכם.

זהו רגע פרטי שלכם,

לא לא!! יקירה מיהרה חנה להגיד לה חלילה וחס אל תגידי כך, את לא מעיבה עלינו ביכלל, אנו אוהבים אותך, רמית אחותי, את כאחות בשבילי, אף פעם לא הייתה לי אבל את כאחות בשבילי, בשביל זה אנחנו כאן, את לא עזבת אותי כשהייתי בצרה, ההפך תמכת בי היית בשבילי נתת לי לישון בביתך, אל תגידי שום דבר כזה לעולם יקירה.

רמית שתקה רק אמרה תודהתודה רבה.

אידה בכתה, הנה אבי הנה תיסתכל עלינו, אבי היסתכל על הילד והתחיל לבכות, הנה קח אותו תיראה איזה חום ואהבה, ואיך הוא שמח ליראות את הדוד שלו.

את המבט הקטן שהתינוק נתן לאבי הוא לאישכח לעולם, שלום אמר שלום אני הדוד שלך, אתה יפה כל כך, הוא החזיק בו, ונתן לו נשיקה רכה על המצב , התינוק השיב לו בחיוך מקסים.

לפתע אידה הרגישה חיבוק מאחורה, היא הצטמררה כי לחיבוק הזה היה המגע של סשה, היא לא האמינה.

היא היסתובה לאט לאט וראתה אותו, חיוור עייף אך זוהר.

אהובתי אני כאן, סשה מילמלה סשה צעקה אויי אהובי הם התנשקו כאילו אףף אחד לא היה שם, סשה סשה התחילה ליבכות, סשה וחיבקה אותו חזק אני פה אמר סשה אמרתי לך שאחזור, אן לך ממה לחשוש.

סשה אתה לא חוזר לשם נכון? שאלה אידה בעיניים קרועות כשראשה צמוד אל חזהו של סשה. סשה נחשק אןץה בצתל ךחו, אץ שערה אחח אחח אהןבץח אך ץדברח, תני לי להרגיש אות אמר בלחש, תני לי למחוק את דמעותייך אין צורך בהם,

סשה סשה איי סשה אתה חסר לי התגעגעתי איללייך אהובי ליבי כבר לא יכל ליסבול לאהוב אותך מרחוק שלא ידעתי מהו גורל.

הם היו חבוקים במשך זמן מה, אידה יקה שלי אני רוצה ליראות את זאב אמר סשה בעדינות,

אידה ניתקה ממנו לאט לאט, הנה הבן שלך אמרה ,

תיראה זאב אמרה אבא כאן אבא בא ליראותך,

סשה לקח מידי אבי את הילד 
מ... בוא התגעגעתי אילך בן אבא שומר עליך ועל אמא מפני אנשים זרים, הוא חיבק אותו ונישק אותו, ופה הוא התחיל ליבכות,

אבא שומר עלייך אמר

אידה חיבקה אותו, סשה אתה לא עוזב נכון לא עוזב עוד פעם, סשה לא ענה,

לפתע זאב התחיל ליבכות למה מה קרה לך חמודי, ניראה לי כי הוא רעב אמרה אידה ולפתע חייכה חיוך אשרמזמן לא חייכה.

הנה לך לאמא שלך אמר סשה לי אן אפשרות להביא לך חלב אם, ולרגע שניהם צחקו.

סשה ניגש לאבי , אבי יקר שלי אני פה אית אל תחשוש ואל תיבכה כאילו שאתה אשם במותה, אינך אשם זה היה צריך ליקרוא, אנה אהבה אותך והיא הרגישה שאינך כל כך איתה וגם אמרה ל נונת ל את החופש,אני פה איתך אבי המשי סשה.

אבי פרץ בבכי אני אמר אני שונא את עצמי אי יכלתי לינהוג כך

אי לא שלטתי על רגשותיי ואיך היא אהבה אותי.

אנה אנה סלחי לי סלחי לי ,איני ראויי לחיים האלה בלעדייך, בוא אבי אבי סשה חיבק אותו וחנה הביאה לו מיים

אבי אל תעשה זאת לעצמך, זה קרה דברים קורים, ואם יש מוות באוויר זה לא כי מישהו אשם כל עוד לא לקחת נשק ויירת באדם עצמו אינ אשם,

היא יכלה והיתה נותנת לך את החופש גם אם הייתה נישארת בחים זה היה כואב לה אבל היאידעה שהיא לא יכלה ליכבול אותך

אבי רק בכה ובכה, חנה הוסיפה אבי אל תפנה את ליבך לאהבה אשר אתה מרגיש אנה כבר לא תהייה יותר לצערינו, והיא חסרה לא רק לך אלה לכולם, אבל אני הרגתי אותה ושרה לא אוהבת אותי זה סתם הכל סתם אמר אבי, והתחיל ליתפוס ברושו שיחקתי יותר מידי אמר שיחקתי ברגשות, לא נתתי ליבי לאישה שאהבה אותי,

כך היה גם עם דבורה התנתקתי ממנה לא היה בנינו קשר וכשכבר ראתה אותי, ראתה אותי כך לא איני ראויי לאהבה של אשה סשה,

והוא התחיל ליבכות איני ראויי סשה וגם איני רוצה אף אחד, פיתאום הואתפס בידייו של סשה ואמר

סשה הרוג אותי קח אותי מחוץ לכאן שלא יראו והרוג אותי יש לך נש ק, ואם ישאלו הגד להם שברחתי לך וניסת לחפש אותי,

סשה תפס בו בחוזק ולחש לו עד כדי זעקה

אבי אם היית לבד הייתי נותן ל סטירה שהיית זוכר, תגיד אתה השתגעת?

אני יהרוג אותך במכות, מה אמרת עכשיו? ומה חשבת שישר ארוץ ואהרוג אותך.

תקשיב לי טוב

אן אף אחד ששוה את החיים שלך, ואם אנה עשתה טעות ולא משנה ביגלל איזה סיבה כודם כל היא ברחה, היא לאידעה ששם מחכה לה סוף החיים, וחוץמזה אחרי מה שעב רת עברנו כולנו איך אתה חושב להשאיר את אידה לבד, היאתיתמוטט אני עוד מעט ,ולא אמרתי לה אבל יש לנו עוד פעולה מסוכנת לנטרל מוקשיםופצצות שם במחנה,

כי רוצים לאטום אותו לחלוטין עד שיחליטו מה לעשות איתו, ואנחנו צריכים לנטרלל פצצות ומוקשים , ולאטום את הביתנים בבטון,

אני לא אומר לאידה שלא תיכנס להיסטריה, אז תיתחזק למען אידה ולמען ילד שלי, תשים את הראש במקום הנכון אמר סשה,

לאאומר זה כואב אבל מפה ועד להרוג אות? מה יצא ל מזה הכל יהיה טוב יותר? שאל בליגלוג

לא יודע אמר אבי אולי כן, אנשים יסתדרו בלעדיי לא אשבור יותר לבבות ואידה לא תיצטרך לידאוג לי כמו לאח קטן

דיי מאסתי בחיים ושוב תפס את ידו של סשה, והביט במבט חלול

סשה אנימיתחנן הרוג אותי.

סשה ברגע זה אמר, אידה אני שנייה לוקח את אבי מכאן ותיכף חוזרים

למה? מה קרה שאלה אידה , לא פשוט רוצה לדבר איתו עלמשהו ולא רוצה כאן על יד התינוקות אהובתי.

סשה תפס בידיו של אבי, והואליך אותו מחוץ לביתן במקום שאף אחד לא יראה ברגע שהיו שם הצמידו לקיר ותפס אותו כאילו במצב של חניקה.

זה מה שאתה רוצה צרח? זה מה שאתה רוצה?

להיכנע לישבור את הלב של כולם ובמיוחד של אחותך

שעכשיו במצב קשה גם ככה הישתגעת? הוא דחף אותו עוד יותר נתן לו מכה עם הכת של הנשק בעורף, איי זעק אבי

אן אדם השווה שתיתן אתהחיים אתה לא מבין ברגע שאתה הולך גם אידה הולכת היא לא תחזיק מעמד, ואני איני מוכן לוותר עלייה וביכלל היכן זאב יהיה,

חשבת על זה? תחשוב אנה מתה זהוא,

לא!! בכה אבי אל תגיד את זה בבקשה.

היא מתה אמר היא בתוך האדמה , כלמה שיכלת להשיג ניגמר עכשיו יש לך לבנות את חייך למרות הכאבים ולא לחשוב עליה כי אינך אשם אתה מבין? מבין תפס בגרונו יותר חזק וטילטל את ראשו של אבי

ואתה חזק יותר משנידמה לך, אז תתחיל להעריך אנשים שאוהבים אותך לפני שיהיה מאוחר.

ושוב פעם אני הולך ואמרו לי במפורש כי יתכן שלא נחזור שנהרג שם בפעולה, אנו חשופים לאוייב ככה אמר עירומים,

אם נחזור חיים זה יהיה נס אנחנו הולכים חבורה של עשה אנשים.

ותיזכור לפני שאתה רוצה משהו לעשות לעצמ כי בכל פצוץ יכל להיות שזה אני שאגיע ראשון לגן העדן ולא אתה ואם אראה אותך שם אני אכעס מאוד.

אבי היקשיב תיכאב אמר סשה תיבכה אבל אל תימאס בחיים, עוד מילה אחת על זה שהרוג אותי אני אדבר מול כולם שם ולא אכפת לי שמעת אבי? אבי בכה אבל הינהן בכן

הוא המשיך להגיד ואבי עכשיו יש את שרה תתמקד בה לפני שתפספס גם אותה.

אחנונו נחזור כי אני צריך ללכת הייה עם אידה ברגע שאודיע לה וכמובן לא אודיע לה כי יתכן כי לא אחזור אני רוצה גםלהיפרד מזאב.

תבטיח לי שלא תדבר ולא תעשה שום דבר,

מבטיח ענה אבי בקצרות.

הם ניכנסו הנה אתם קראה אידה,

אבי מה קרה אתה ניראה מבולבל 
אני רק עייף אמר,

בוא סשה בוא תיראה הנה רחצתי את זאב היסתכל הוא דומה לך, הוא יהיה כמוך שיגדל,

סשה חיבק את זאב ואמר, זאב תישמור על אמא כן? בטח ישמור אמרה אידה וחייכה וגם אבא שלו ישמור עליי.

סשה פסק שפתיו, כן אמר,

ובכן אידה יקרה אניחייב לחזורל עוד משימונת קלה,

לא!! אמרה אידה אינך חוזר סשה עד שאתה פה ואני רגוע שהכל בסדר את אתה עוזב אותי?

לא יקרה אני הנה באתי לבקר אות מיוחד

כן רק עוד משהו קטן ואחזור אל תידאגי הנה אבי ישמור עליי

והוא היסתכלמהר על אבי ונתן לומבט כאילו נו תגיד משהו

אבי אמר חלש אבל בקולו נישמע קצת חנוק,

כן אידה אני כאן

אבי אבי שלי שלי אמרה אידה 
טוב לישמוע אותך ובכתה

אידה אני אהיה כאן אל תידאגי,גם אנחנו אמרו דב וחנה ורמית אמרה גם אני אידה אנחנו כאן יקרה לא נעזוב אותך ונקווה ששסה יחזור מהר.

אידה חיבקה את סשה והתחילה ליבכות.

אויי אהובי כל כך מיתגעגעת אלייך
אין ככוחו של געגוע של אשה אמרה.

האם תרגיש אותי?

כן יקרה אני מרגיש אותך לחש לה, ואן דבר אשר הייתי רוצה עכשיו חוץמלהיות אית להרגיש את גופך אויי התעגעגעתי כל כך אלייך לעורך,, לחש לה לנשקיתך להיות איתך להיתעלס איתך, וכשאחזור נקיים את ההבטחה הזאת מבטיח לך

אידה התחילה ליבכות, אינך יכל ל בקש מהם שיוותרו לך,

סשה חייך עם דמעות לא יקירה אבל מבטייח ל שאחזור מהר
שותף באופן ציבורי

הוסף תגובה...
אין סימוני פלוס אחת
אין שיתופים

Antonella Dimitrova
מנהל
!PhotoM@ni@ ®


27 דקות
❤ ❤