הבלוג של אמא סיגל

חנה החזיקה את רחל ועטפה אותה בשמיכה קטנה, ואמרה, ברוך הבא רחל שלי רחל ילדתי המקסימה, אמרה בעוד דמעות ניקות בעיניה,

רחל ברוך בואך לעולם כן ילדתי את אם אמא ואבא עכשיו אף אחד לא יקח אותך מאיתנו רחל שלי,

והיא ליטפה אותה בפניה, דב שים עליה את השמיכה השניה, היא קטנטונת וכל מה שאני שמה לה תמיד צריך עוד.

יקירתי זה לא יעזור זה קור פנימי, והוא שם את השמיכה וחיבק את שתיהם, עכשיו אני נימצא אם שתי האורות של חיי אמר, רחל ואת אמר ונישק לחנה.

לפתע הם שמעו את אולה של אידה נישבר לרסיסים
למה לא אמרת לי שאלה בדמעות , איך אתה מעז אחרי שכל היינו היינו ביחד ועברנו , מתי? מץי הוא נתן.

סלחי לי סלחי לי שמעו את אבי, אני לא בסדר , ובאומרו כ יצא בריצה,

אבי לא!!!!

שמעו את אידה ניקרעת , אבי אבי אל תלך לחזור.

אך אבי נעלם ש...ש...יקירתי מה קרה את מבהלת, שאלה חנה, היא סיפרה בקצרה מה שהיה שם.

חייבים לעצור אותו אמר דב, אני הולך לחפש אותו

לא לא דוב אמרה אידה לא אתה, אל תעזוב את המישפחה שלך,

יש לך ילדה ואשה מקסימים מה שחלמת, כל החיים ועכשיו לא לא לא אוכל, לישון עם עצמי בטוב כשאידע שביגללי יקרה לך משהו.

חנה לא אמרה כלום, רק מבטה העיד כי מה שאידה אמרה , זה כלום כלום לעומת מה שהיא הרגישה היא חששהמאוד שדוב יצא ויחפש אחריו,

אני רק כאן בבית החולים אמר ברכות, אחפש אל תידאגי אמר דב, אם אראה את אבי אנסה לדבר איתו.

הוא אמר בקול רם, תישמעו מישהו יצא עכשיו מסתובב כאן, יש חשד שירצה לעשות משהו לעצמו חייבים לעצור אותו.

אצור קשר אם אלי אמרה האחות.

ובנתיים אתה משה אריק ועוד לכו לחפש אותו, סביר להניח שיעצור באיזה מקום כי אן לו כוח

הם יצאו רמית חיבקה את אידה וגם שרה שהיתה שם.

אני מיצטערת אמרה לאידה, כל זה ביגללי אמרה שרה.
אני אשרמה, התגובה שלי לסטירה שלו היתה יותר מידי. אידה לא ענתה, רק רמית חיבקה את שתיהם וארמה לשרה, שרה אןלך על מה להיצטער שום דבר לא פה ביגללך,

פשוט הכל היה צרי לקרוא כך, אבי גם כך היה מבולבל לחלוטין עברו עליו משברים גדולים. את לא אשמה שהתאהב בך וגרר אות לזה.

אהבה היא דבר יפה אמרה רמית,

רק שהכל הלך מהר מידי וללא שליטה, את לא אשמה ההפך אם את אוהבת אותו עדין יקרה, את חייבת להיות ולדעת שפה זה המקום שלך, להיות ולתמוך.

אבל איך אני לא מסוגלת, לא מסוגלת לדבר איתו אחרי מה שקרה?. אמרה שרה

זה אני אמרה אידה, זה לא קשור אליך ביכלל , אידה לפתע אמרה מיסתבר ששסה כתב לי מיכתב אבל לפתע פרצה בבכי לט יכולה ליקרוא, רק נתנה לרמית ובו היה כתוב.

אידה יקרה שלי, אם ילדי, אהבת חיי אידה שלי לא היה לי אומץ להגיד לך פנים מול פנים, ולכן כתבתי את המכתב.

ונתתי אותו לאבי השבעתי אותו שלא יגיד כלום עד שאהיה רחוק ממך.

אידה 
אני הולך לממצע שכניראה אם אצליח לחזור ממנו חי זה יהיה רק ביגלל שאלוהים לא ירצה לקחת אותי מהמתנות הכי יפות שקיבלתי בחיי, ממך וזאב.

רמית ניגבה את דמעות אבל המשיכה.

אידה רציתי להגיד לך תודה על הכל,
תודה מילת סיכום אבל של התחלה חדשה, אידה תודה על שהכנסת אותי לחיי כבר מההתחלה, ועברנו ביחד כל כך הרבה דברים קשים והתמודדנו ביחד,

אידה יפה שלי
אולי זה המילים האחרונות אולי לא תביני אותי כל כך , אידה יודע שאת בוכה ברגע זה יפה שלי.

ואני בוכה כי אני רואה אותך במחשבתי בוכה,

הבטיחי לי לא ליכעוס על אבי,

הבטיחי לי לישמור על זאב, לגדלו ולספר לו עליי

אוהב אותך ומקווה שאחזור, לקיים את ההבטחה שהבטחנו אחד לשני
להיות לילה איתך אהובתי
להיתעלס באהבים

כל כך מיתגעגע 
לישמוע את ליבך לצד ליבי

אל תיבכי אם אמות, היי חזקה אשמור עליך 
מלמעלה סשה

אני אוהב אותך
מלאכית שלי

אידה פרצה בבכי ואמרה , זה כשראיתי עלתה בי סערת רגשות והתפרצתי על אבי, ללא מחשבה,

ואבי גם כך רגיש אז הוא בטח רוצה לעשות משהו לעצמו.

אויי לי!!!!! אוי לי אידה התחילה לתת מכות לעצמה לא לא אלוהים שרק יצילו אותו.

בנתיים אלי היגיע, וניגש לאידה, אידה שלחתי כבר לכל המחנה ובמיוחד לשערים תיגבורת על מנת שלא יוכל לצאת, וחוץ מזה אנחנו מחפשים בכל מקום אין סיכויי שיברח אל תידאגי,

חנה התחילה גם להגיד אידה אנחנו פה איתך, עם דב ימצא אותו ואז הואידבר איתו עלל הכל אל תחששי,

אבל היא אמרה, ובעינייה דמעות, הוא מרגיש ואני נתתי לו את הסיבה, ליאוש עוד יותר,

רמית וקורלל חיבקו אותה,רמית אמרה לה, די אידה די יקירה אל תיכי, הוא יהיה בסדר נמצא אותו,

למה הייתי צריכה ככה לדבר איליו אמרה אידה, ידעתי שהוא שבור למה, עכשיו ביגללי הוא יעשה משהו לעצמו,
לא
לא
לא
והיא בכתה ש...ש... אמרה חנה 
לפעמים מצב רוח מתוך כעס, אבל לא מיתכונים את צודקת יקרה, שאת מרגישה שאת פוגעת אבל אל תישכחי שבידיוק אבי גם מרגיש כך כלפי אנה זיכרונה לברכה ודבורה, ואצלו אן מצב הפוך כלומר הם לא יחזרו אן לו סיכויי לבקש עוד פעםסליחה

אל אל תיבכי אל תצרי את ליבך, תני לזמן לעשות את שלו, את חייבת להיות חזקה עבור הגוזל שלך עבור זאב, היי הגיונית,

התמקדי בדברים, ואל תחששי הם יחזרו בשלום ותיכף גם נדבר על הכל בנחד ונתמוך באבי למרות שמצבו כרגע ירוד, אבל הואיתאושש כי אן לו ברירה אחרת, אם הוא רוצה לחיות.

לפתע שמעו את שרה, אידה למרות שהסטירה של אח שלך, כאבה לי, אבל אעשה הכל על מנת להוציא מהדיכאון ויודעת שאת כועסת עלי, כי נתתי לאחי לנשק אותי, ונסחפנו אבל... ש... אמרה רמית בעדינות ככל שניתן לשרה,

די היא לא צריכה עכשיו לשמוע את הרחמים שלך , אם את רוצה תעודדי אותה אבל אל תבקשי בעקיפים רחמים.

היא שבורה כרגע אינך רואה?
כן אמרה שרה אני רואה, אבל אני באה ממקום של טוב ולא של רע,

קורל השגיחי על אידה, אני הולכת רגע לדבר עם שרה.

ראי שרה אמרה רמית ובקולה היה כעס בואי אחרי,

הם הלכו לאורך המסדרון ויצאו מתוכו,

עכשיו אמרה לה רמית.

אני יודעת שאת פגועה מאבי, וגם מאידה באותה המידה, אך עליך לרחם עליה, יש לה תינוק קטן והיא כרגע צריכה לידאוג גם לתינוק וגם לבעלה, ולאח שלה שנימצא בהתמוטטות עצבים ועלול להיתאבד.

אינ מבינה שהיא רבה איתו ובגלל זה כל זה קרה כל הבריחה שלו, בידיוק כמו שאנה בכתה כשראתה אתכם ביחד,

אינ מבינה שאידה נמצאת באותו המקום שאבי נמצא? במקום שבו יסורי המצפון אינם יכוליםלכפר לעולם, ואם יקרה לו משהו אז שום דבר כבר לא יחזור להיות כפי שהיה, יש בך חמלה אם יש בך חמלה? אז פשוט או הפסיקי להיות לצידם הפסיקי תשכחי את כל הפרשה הזאת, או שתאהבי מה שיש מכל הלב בלי לישפוט ובלי לבקש תחנונים בעקיפין.

אידה ואבי עברו הרבה, הם ל א צריכים ליגמור ביסורים כל מה שעברו המללחמה הארורה הזאת , וובמקום שידאגו עכשיו ללישמוח שהגעו לכאן דווקא עכשיו האהבה היא המכשול בחיים שלהם, אז אם את כפי שטונת אוהבת את אבי

תני לגלים לזרום תני ל רוח לנשוב ותיזכרי אותי, וכאשר יהיה פה שוב

התקרבי לליבו לאט לאט לאט, אבל אל תציקי לאידה עכשיו

אני מחזקת אותה אך לא שמת לך, אמרה רמית בכעס.

או שתבואי איתי לחדר ותהייה בשבילה, או שתבואי לחדר ואל תיתקרבי אלייה, תישכחי מאידה ומאבי לעולם. את שומעת!!!

באמת שבאתי בטוב, התחילה שרה להגיד לרמית, אן לך כל כך על מה לכעוס עלי.

לא באתי להכעיס לא באתי להציק אמרה,

ומה את חושבת שאבי כל כך צדיק? הוא ידע שאני נימצאת בכאב גדול על מות יקירי אידו,

וכאן התחילה ליבכות.

אן הוא היה היחיד בחיי, את שומעת רמית

ואני לא היתכוונתי להזיק לאידה או לאנה ויודעת את המצב הרגיש,

ופתאום התחילה לפרוץ וליזעוק לתוך עיניה של רמית

את לא יודעת מה זה לאבד אהוב רמית..

ואיזה אהוב הוא היה איזה אהוב,

כל יום כל היום כל יום, היה נותן לי קוטף לי מהיכן איני יודעת פרחים, ומביא לי למחנה כל יום, היה מתחיל בב וקר טוב בברכות

באני אוהב אותך אני רוצה אותך יפה שלי

ואף פעם אף פעם לא צחק עליי ומהדברים שאני עושה,

אף פעם לא גרם לי להיות נמצוכה ממנו תמיד העצים אותי ותמיד היה אומר לי אני רוצה אותך יפה שלי

את הכל בשיבילי, לא עזב אותי לרגע,.

אפילו שלפעמים היה לו שה כן הוא סבל,ורק אני ידעתי והוא לא ידע שאנייודעת, סבל מהלב, ואת זה גיליתי בכדורים ששכח באחד המעילים שנתן לי, הם כדורים ששמים מתחת ללשון באם מרגישים לא טוב וכדי למנוע התקף לב

הוא אף פעם אף פעם לא אמר על מצבו תמיד היה סגור ותמיד היה לו חיוך הכי מקסים מקסים מקסים שלי.. ופה בכתה מאוד

ופתאום רמית פתאום הכל הכל נדם,

אויי אידו אידו אנימתגעגעת אילך וכמה אנימיתגעגעת אילו

אינ יודעת רמית אינך יודעת.

ומה שאני חשה אצל אבי זה פשוט קרה הרגש עדיןמבלבל גם אבי מבולבל, מבינה אותו.

לא אוכל להיתאהב בגבר שיעבור את מפתחות הלב ששמורות לאידו זה לא יהיה כי רק את אידו אהבתי.

בדרך כלל ואומרת לך בתור אישה לאישה בדרך כלל הגברים ועוד במחנה הזה לאחר שמלא זמן, לא היו עם נשים,

רוצים את זה הכוונה שלי לישכב

ואידו עד שהסכמתי ביכלל להתנשק איתו, ובכל ל לישכב והכל בסבלנות , הוא חיכה אך לעולם לעולם, לא התרחק ממני ביגלל זה, לעולם תמיד היה מקיף אותי בפרחים,

איפה הוא ופה התחילה לירעוד וללחוץ חזק בידה על לוח ליבה

איפה אידו אידו, אידו אני רוצה אותך, לעולם לא אשמע את קולך יותר אידו אידו שלי.

רמית רק חיבקה אותה, היא ידעה שזאת ההיזדמנות של שרה ליבכות , וגם לא היו בה מילים לנחם, וגם למרות הכל לא רצתה להגיד לה שהיא גם איבדה את בעלה ואת הילדה או הילד היא לא רצתה להכאיב לה בכאבה, אבל חיבקה אותה ונשקה לה במצח.

די הצליחה להגיד לבסוף די שרה, יקירה, אנחנו מספיק כאובות כדי לשחק ברגשות אחר, נכון,

סלחי לי שרה סלחי לי על כי כעסתי וזעמתי כלפייך, פשוט רציתי להבהיר והתפרצתי,

כולנו באותו המקום אבל אנחנו חייבות להיותחזקות בשביל היקרים שאיבדנו.

עכשיו בואי נגבי את הדמעות תרחצי את הפנים ונבוא לאידה היא חייבת תמיכה, כן אמרה שרה.

בתניים דב ועוד חיילים שהיו שם סירו

יש כאן ארבע דלתות כל דלת אחת אפורה שניה לבנה שלישלית אדומה ורביעית כחולה

אמר אלי,האפורה מסמלת חדר כביסה, הלבנה חדר גנרטורים למקרה של הפסקותחשמל, האדומה מבטח בשרי והכחולה מטבח חלבי,.

דב
את התחפש בלבנה, חדר מכונות אבל היזהר יש שם מכונות שאסור להיתקרן אליהן, כי אן להם הערקה, ואפשר למות, שם עובד ים צוות ואחד מהם מת לפני כמה זמן כשהתחשמל ולא לבש מגדים מיוחדים הם גם מסומנים בכחול תיזכור זאת? כן אמר דב ברור.

מלך
אמר אתה תחפש באפורה בחדר כביסה רק היזהר לא ליפול שם לתוך הכוך שמוביל למרתף ששם ממינים את הכביסה

שלמה את למטבח החלבי

ויעקב אתה לבשרי

כל אחד שמסים מחכה כאן לא להמשיך לאחר לפני שכולם לא פה.

הם חיפשו דב ניכנס לחדר מכונות היכן שהגנרטורים היו, היו שם רעשים נוראים, ואוויר מחניק ריח של חומר פלסטי מאוד חזק

הוא היסתכל בין המכונות, אבי אבי צעק, שום קול ושם תשובה, היה שם מואר באור פלורסנט של מנורת פלורסטו חיוור, הוא חיפש שם היו ארונות גבוהיים אחר סתר את השני, אבי אבי זעק דב לא היתה תשובה,

לפתע הדלת נפתחה ועיקב צעק לדב, דב בוא בוא בוא תעזור לי חייב דחוף, השאר לא מצאתי פשוט אתה הכי קרוב אליי בוא זה דחוף.

דב ללא שאלות י שר עזב את הכל ורץ לעבר יעקב,

מה שהוא ראה השאיר אותו בעניים פקוחות.

אבי שכב כולו מדמם הוא לא ידע מהיכן הדם, אויי אמר חייב חוסם עורקים דחוף אמר והוציא אתחולצתו, ידו של אבי היו מגואלות בדם כולו שרוט וחתוך, מה זה...?

אויי אמר דב הוא ניסה להתאבד,

ידעתי שזה מה שהולך להיות
מקווה שזה לא מאוחר

אלי אלי התחיל קורא חייבים להביא אותו לחדר טיפולים דחוף.

אבי התחיל דב ליקרוא לאבי ולהחזיק אבי אבי מה עשית?

אבי לא ענה עיניו בהו והוא היה מרוקחק מאוד, אבי אבי צעק אבי ענה לי!!!!

למה עשית זאת? שאר הבחורים כבר היו תפסו ברגליו אני בידיו ונעביר אותו. חייבים להעביר אותו כך שאידה לא תיראה אפילו

בוא אמר אלי יש לנו כאן חדר וכאן אף אחד לא ידע עד שנייצב אותו,

במוקדם או במאוחר אידה תירדע אי אפשר יהיה להסביר, אבל צרי בזהירות להגיד לה.

הם ניכנסו לחדר, רגע אקרא לאחות, הוא יצא בנתיים הפשטיו את אבי ודב ניסה לעצור את הדם ולדבר איליו, לוודות שהוא בכרה

אבי מה עשית, תישמע חבר אתה תהייה בסדר נטפל בך, הדלת נפתחה

ווא... מישהי צעקה זאת היתה קורל, ווא... מה?

אמרתי לך שזה מה שהיה אמר אלי צריך לטפל בו במקום לבכות, ושום דבר לאידה, אבל ננטפל בו במהירות אנחנו נציל אותו גם.

הנה תיכף ניול תביא את הספוגיןת, יש כאן תמיסת מים עם מלח, עכשיו אנחנו יוצאים ועוד חמש דקות ניכנסו ניקול וקורל נישאו , ניקול ספגה את הספוגית במי המלח, זה יכאב קצת אבל זה יחטא , הם חיטאו את הידיים אבי לא היה בו כוח ליצרוח, אבל עינייו אמרו את הכל והוא גם עיוות את הפנים.

ניקול מה מצב החם שלו? רגע, ניקול מדדה לו חום 7.8

זה לא חום אמרה קורל אבל סביר להניח שיהיה, הנ ה הסכין אויי הוא חשב ליגמור עם החיים מהר, אויי ויי כשאידה תידע וגם סשה לא איתה, אבי מה עשית הם שטפו את גופו של אבי בסבון ובאלכוהול, עכשיו נכין תמיסת יוד ונשים בפצעים הפתוחים,

הם חבשו לו את הידיים ושמו גם משחה.

קורל לקחה קערה וספוגיות עם המים התחילה להרטיב לאבי את השפתיים אבי רק בהא בה ללא הבעה

קורל הסתכלה עליו במבט רחמים מה נורא עושה האהבה הזאת,

הבנים ניכנסו עכשיו חייבים להשגיח עליו, אני אהיה איתו אמר דב אשמור עליו בנתיים אתם תנוחו, ושום מילה לאידה.

הם הלכו רק הוא ואבי נישארו כשהם הלכו דב התחיל ליבכות בחרישי,

אבי חבר שלי יקר, מה עשית ? מה רצית ליגרום, מה היה יודע מה ההיה קורא עם עוד כמה שניות היית וכאילו אף אחד לא היה שם לב

אבי תקשיב מה שהיה או לא היה, היה ונעשה אן מה לעשות בנדון.

עכשיו יש לך את שרה , ההיזדמנות היחדיה שלך להנות מהחיים ולתפוס אותך אל ליבה,

מה לך? מה עבר בך אבי איזה שד,?

אני לאיכל לבעדייך אבי בן שלי יקר, עברנו הרבה ביחד אתה צלת אותי כשהיינו על הספינה, ועכשיו אציל אותך,

לא לא אתן לך להיסחף אל תוך המצפון הזה ההורג,

ואל תוך המרה השחורה בה אתה טבול עכשיו.

כן כן המשיך אידה סיפרה לנו על המיכתב והיא מיצטערת היא יודעת שאתה רגיש עכשיו, והיא לא שופטת אות הוא אוהבת אותך אבי אוהבת אותך,.

אל תנסה לקחת את החיו שלך, בוא דבר איתי וכניראה שאלוהים נתן לי עוד היזדמנות לחיות בחיים האלה כדי לחזק אותך, אבי אבי שלי אל תתעלם ממני, אבי אל תתעלם מאהבתה של אידה ולא של שרה,

תן למכאובים

לנקוש בליבך אבל אל ולעולם לעולם אל תתעלם מהאוהבים שלך, לעולם אל תימאס בחיים.

אני לא רוצה לחשוב על זה מה אידה תגיד ותרגיש כאשר תיראה ותידע שאח שלה ניסה להיתאבד,

אבי יקר שלי כולנו זקוקים ל כאן.

ובמיוחד אתה זקוק לחיים עוד לא היגיע הזמן , אילו שנעלמו מחיי נעלמו לא יחזרו,

ולא משנה הסיבות אבל אלו שעוד חיים ואוהבים אותך, וכמו שרה שאוהבת אותך אבי, אני יודע שאסור לי לדבר ועוד במצבך אבל רק כך תישמע אותי,

אבי אינ יודע איך סשה יגיב,

אבי בהא באוויר מבטו חלול

רק דמעות שנקוו בעינייו העידו על כי דבריו של דב עברו את מחסום השתיקה שלו

דב כיסה את אבי ובזהירות ומידי פעם ספג ספוגיות בתמיסת מלח ושם אותם על גבי הפלסטריםומסביב לפצעים שנישארו פתוחים 
וכך דב נירדם וגם אבי נירדם בשקט הרועש הזה הטעון הזה כל כך הרבה מילים כל כך הרבה שאלות ללא ושלא קיבלו תשובות.

רמית ושרה ניכנסו, חנה עוד חיבקה את אידה שבכתה

אידה אידה פתחה שרה הנה הבאתי לך עוד שמיכה אל תדיאגי אבי לא יזיק לעצמו, בטח כבר מצאו אותו, וסשה הכל בסדר

אידה לא עתה, חנה שאלה האם יש חדשות לגבי אבי האם מצאו אותו, רמית הנהנה בראשה לא ידוע לנו, בטח שידעו יגידו,

לפתע יסמין ניכנסה עם זאב, הנה הוא בא להגיד לך שהוא רוצה אוכל אמרה יסמין, זאב אהבה שלי, לקחה אידה את זאב לזרועותייה ונישקה אותו היא בכתה, זאב הינה קח והיא נתנה לו לינוק ממנה,

רמית שמה לה חתוך על החתף

תהני ממנו י קירה זאת המתנה ששסה נתן לך,

אידה הישתדלה להיתרכז בהנקה, כן היא אמרה בקול הכי עצוב כן הוא האור שלי הילד הזה.

הדבר שנישאר לי משסה והתחילה שוב ליבכות ש..ש.. יקרה אמרה שרה הכל יהיה בסדר וליטפה את ראשה , הוא מדהים אמרה, לפתע אידה הביטה בפני שרה והיה בה ניצוץ של אושר, כן היא אמרה תודה לך שרה, שרה פתחה את הפה לישאור ל משהו ואחר כך סגרה אבל בתוכה הרגישה שזה התחלה של ידידות נפלאה.

באותו הזמן הביאו את רחל אל חנה, בואי בואי יקרה שלי קראהחנה בואי אל אמא, התינוקת היתה יפיפיה היה לה לחיים אדמדמות ועינה התחולות ככול הים

כן יקרה לשי עוד מעט אבא יבוא אמרה, והיא נתנתה לרחל נשיקה במצח

הנה אידה אמרה חנה הנה הם המלאכים שלנו,להם אנו זקוקות הם האור, הכל יהיה טוב אידה יקרה שלי אל תידאגי

באותו רגע דב ניכנס,

מצאנו את אב י אמר

מה?? שאלה אידה ועיניה נפערו מה איתו?

דב לא ענה רק מבטו אמר הכל.