הבלוג של אמא סיגל

בין גדרות התיל

שם נשמות טועות

ילדים ללא הורים

הורים ללא צבע

אנשים שקופים ורק אלוהים

סופג איליו את העם

ששם בתוך גדרות התיל

בית קברות של חיים ללא

פנים

והם שם עומדים

ביתנים ריקים

ועיצים שרופים מקור ומחום

משלג מגשם מרוח סתיו

והם עומדים ללא יכולת

לדבר על הזוועה

שראו

בין גדרות התיל

עוד נשמע באישון ליל

זעקת ילדים שרוצה לחיות

זעקת הורים וידיים שלוחות

רק לאחוז עוד פעם אחת

בחום החיים

שם במחנות ההשמדה

נישאר הכל כמו שהיה

ליזכור ולא לשכוח לעולם

כי בזכות אלו ששתקו

בזכות אלה שצעקתם לא נשמעה

אנחנו פה