סיגל בוטון סיג בוטון
11 דקות
סיפורה של אידה האיחוד
הנה אמרה חני אקח אותכם אלייה רק אחד אחד ולא לרגש אותה יותר מידי.
הם לקחו את סשה ראשון, הנה כנס בבקשה, אידה שכבה במיטה ערה, סימנה בידה לסשה, סשה בא אלייה נתן לה חיבוק,
אידה, אידה, יקרה שלי, ליטף את פנייה, לא, לא יקרה לא אל תעשילי את זה,
אני אוהב אותך מטרוף עלייך, אידה את כל עולמי,
מיצטער שעזבתי אותך,חיים שלי
מיצטער.
אינך יודעת כמה חשבתי עלייך, כמה היית חסרה בדמי, כאשר נוכחתי לדעת שאת לא כאן ועצם המחשבה מה היה קורה אם לא היינו מגיעים בזמן, ולראותך נקמלת כך
חיי לא היו שווים בלעדייך אידה שלי.
אידה לעולם לא אחשוב לעזוב אותך ולו לשניה אחת, הוא התחיל לנשקה בחום
אידה לא משנה לי שום דבר אותך אני רוצה רוצה, אידה יקרה , מה אני עוד יעשה להוכיח לך את אהבתי אידה שלי,
והוא התחיל ליבכות
אידה ליטפה אותו והתחילה לדבר בקול חלש,
סשה סשה אהובי סשה, אני כאן אני כאן, והתחילה ללטף אותו ולחבקו, סשה הן טיפלו בי נתנו לי חיים,הזיהום עבר הנה אני חזרתי לחיים.
אידה אמר סשה , הבטיחי לי הבטיחי לי
שעל תעשי שום דבר עוד פעם כדי ישבור אותך אהובה שלי, אישתי לעתיד.
ליגמור לך עם החיים, את חזקה מהחיים ואני כאן לצידך שום דבר
אידה התחילה לבכות, איבדתי את הדבר היקר שהיה לי ממך, את נחשון ס שה, הרגשתי אותו הוא רצה לחיות.
הוא אמר לי כשהייתי למעלה, הוא התחנן אמא אל תשאירי אותי בחושך שם,
ועכשיו הוא שם סשה סשה איך יכולים לכבות כאב כזה.
ש...ש... אהובתי אלוהים מגן עליו עוד קצת,
יכל להיות יותר גרוע אם היה בא לכאן עכשיו
סשה סשה אני כל כך מיתגעגעת לבעיטות שלו של הילד שלי, נחשון אמא אכזבה אותך חשון,
התחילה שום לבכות
הירגעי , אני יודע זה קשה קשה גם לי אבל את ניצלת, ועוד יהיו לנו ילדים רק נצא קצת מהבלאגן מבטיח לך.
נשמעה דפיקה בדלת, וקולו של אבי, סשה שכחת אני גם רוצה לראות את אחותי,
רגע אמר סשה נישק את אידה ואמר, חייבלחזור ולתת ל אחרים לראותך, הם התגעגעו כמוני אבל אני עוד יותר.
לאט לאט הם ניכסו כולם אלייה.
אחרי זמן מה צבייה ניכנסה ואמרה שולה סידרה לכם את המיטות , חברים יקרים עכשיו צריכים לנוח לכו לישון, מחר נדבר בארוחת בוקר על האוניה שתבוא לקחת אתכם לארץ ישראל...
הם הלכו לישון אחרי הרבה זמן שלא היה להם מיטות הם נירדמו כמו תינקות, הכל היה שם נקי חם נעים, לרגע שכחו שהייתה זאת שעת מלחמה
התאריך היה 10 ביוני1940.
בוקר טוב נשמעה קריאה בחדר,כולם לקום אמרה להם
לרגע לא ידעו היכן הם הם ישנו כל כך עמוק, והתעורר כשהם מרגישים יותר טוב ובעלי מרץ.
ארוחת הבוקר שלכם מחכה לכם למטה, לכל אחד ואחד יש אני מזכירה מגש שלם שמספיק לכל היום.
הם התארגנו ואחר כך, ניכנסו למטבח, הריח שקיבל אותם היה נהדר של דיסה וחלב חם וחביתה עם בצל, לכל אחד היה מגש די גדול ובו היו פרוסת גבינה פרוסת לכם חביתה ותפוח עץ קטן פתיתים לארוחת צהרים עם דג.
בתאבון אמרה צבייה
ועכשיו בוקר טוב לכולם אמרה חני
אני רוצה לדבר איתכם על ספינת המעפילים שאתם אמורים לעלות עלייה בעוד כמה ימים.
הייתה דממה בחדר ובהתרגשות סמוייה הקשיבו לכל מילה.
ב 13 ביוני
תצא ספינה "ליברטאד" {חירות} בספרתית
מנמל וארנה שבהונגריה
האדם שאחראי לכך הוא דוקטור ברוך קונפינו
כמה אמורים לעלות על הסיפון שאל זאב.
כ380 איש אמרה חני.
עליכם להיתארגן יום לפני בציוד שלכם שניתן לכם ומכאן ניקח אותכם לנמל.
עכשיו אתם חופשיים
שרה תצא לברר עוד פרטים על ההפלגה תאריך ושעה נכונה
זאב וחנה אתם תעזרו בסידור החדרים
אבי ודבוה אתם לעזרו בניקויי
וסשה אתה תהייה אחראי על ככביסה שלכם תמיין בגדים
ואידה את תשבי פה תקלפי תפוחי אדמה, את מסוגלת?
כן אמרה אידה, וכך אידה נשאחרה לבד עם המחשבות
אידה ישבה וקילפה תפוח אדמה אחד
שרה צריכה לחזור מהעבודה ,שולה הלכה ליראות איך מתקדם העיניין עם ספינת המעפילים.
היא גם שתתה תה שחיה עשתה לה
ןאכלה פת של לחם שצביה הצליחה ל סחוב
כה היה בית קטן אבל טוב
וחם
מאז שניכנסו איליו חייהם הישתנו
הבית עטף אותם בחום ובאהבה
בית"שכטר חיים"כך ניקרא
המקום שהציל את חייה
לפתע היא דמעה ניזכרה בנחשון
שאותו לא תיראה לעולם סשה שהיה שם
ניגש אלייה
אידה יפה שלי
מה לך אהובתי
אידה כאילו חיכתה שהוא יבוא
ופרצה בבכי אל זרועותייו
אידה אידה, אל תיבכי
מיתגעגעת אליו אל נחשון שום דבר לא יחזיר אליי את ההרגשה שהייתי יכלה להצילו משם.
היא בכתה תינוק קטן מה אשם, דיי אידה די לחש סשה והחזיקה צמוד אליוו
דיי אהובתי, זה מה שאבא משמיים קבע ורצה אינינו יכולים לכבול על רצונו
הנה עוד כמה ימים נפליג לארץ ישראל והכל יהיה טוב יותר,נתחתן בארץ ישראל אנימבטיח לך.
אידה לא נרגעה, די אהובה שלי לפתע החזיק אותה מול פנייו
הוא נישק אותה ברוך וגם היא החזירה לו בנשיקה.
לרגע אחד שכחו לגמרי היכן הם , אהבתם הייתה חזקה מהכל
סשה אהובי סשה לחשה אידה כן יקרה שלי,
כל כך התגעגעתי אלייך אהובה, אל תיבכי יקירה
התחיל ללטפה הם ניכנסו לסערת חושים
לא, לא, סשה לא
כאן לא כאן
ניסתה אידה עלולים ליראות וחוץ מזה עדיין אני מפחדת
לא מתוקה שלי לא אכאיב לך וכולם עסוקים אף אחד לא יבוא לכאן
הנה בואי שנינו זקוקים זה לזה חיכינו יותר מידי זמן,
בואי נחווה את הרגע את יודעת בזמנינו קשה לנו לצפות מה יהיה מחר, ואני רוצה ואת רוצה בואי בלי מילים , המילים לפעמים הורסות את הרגע אמר.
היא שתקה כיוון שנשיקתו חסמה את דרכי המילילות של מילותייה
היא רצתה להאבק בו אבל ליבה כבר נמס.
ממגעו, הם נהיו בשר אחד והרגע היה הרגע הכי מרטיט מרגש, איחוד של ימים איחוד של נשמה בתוך נשמה
להט האהבה, וכך נירדמו...
כזאת אהבה לא חווה מעולם
ולרגע אחד שכחו את כל העולם כי היו במקום אחר ונפלא מקום ללא מלחמות, ללא פחדים וחששות וכך נירדמו אחד בזרועות השני....
אהבתיהציגי רגשות נוספיםהגיבישתפי
נראה על-ידי 2
1 שי שנקמן
6 שיתופים
תגובות
סיגל בוטון סיג בוטון
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: