| 7/2019
סיפורה של אידה החילוץ
סיפורה של אידה החילוץ
לא מסכיפ, אידה לא תעזוב אותי אמר סשה בקוצר רוח,לא ארשה שיקרה לה מהו אני לא סומך עלייך ביכלל מאיפה אני ערב שלא תעשה לה משהו כאשר תהיו לבד.
סשה אמרה אידה, סשה תירגע אהובי הוא בא לשלום הוא ירה בעצמו הוא רצה שאהרוג אותו.
אל תידאג אני מתחייב אשמור עליה, מה שעשיתי אתה צודק לא ראויי למחילה אבל לפני שאני הולך מהעולם הזה אדאג לכם.
אני גם מכיר ארגון בשם קינדר טרנספורט השייך מביא רכבות מיוחדות ומנוהל על ידי ניקולס וינטון הוא מארגן חבורות של ניצולים ומעביר אותם לברטיניה למשפחות אומנות, והם משם לאט לאט מביאים אותם לארץ ישראל עם ספינות.
אני אקשר אתכם לשם בגע שנביא אותם ל כאן ומכאן יבואו יקחו אתכם.
אני לא רוצה לאבד את זאב ואת אבי ואת דבורה וגם לא את אידה, אמרה חנה אל תידאגו אני אחזיר אותם לכאן ומכאן אנחנו ניפרד אני אלך להסגיר את עצמי ובכך יהרגו אותי אבל כודם אעזור לכם להיות ביחד.
אויי אתה מרגש אותי קראה חנה, תודה לך אמר סשה.
איך הרגל שלך, שאלה אידה
כואבת אבל היא תהיה בסדר,
לפני שאתם הולכים אני יכל להיות אם אידה רגע לבד שאל סשה.
ברור אמרו שניהם.
בואי אידה בואי עזרי לי אידה, אידה עזרה לו להגיע למיטתו
אידה, הבטיחי לי שתשמרי על עצמך, מפני אלפונסו, משהו בו לא ניראה לי,
מיצטער להגיד לך יקירתי, קורע אותי שאת הולכת להקריב את עצמך, ואיני יכל לעזור לך אידה אהובה שלי.
אל תידאג סשה אשמור על עצמי ואחזור אלייך אני כבר מיתגעגעת
בואי אידה בואי אליי אהובתי,
והן הם היתישבו הוא חיבק אותה חיבוק חזק
אהובה שלי האשה של חיי כן כן את האושר של חיי אלוהים נתן לי אותך בחזרה,
שמרי על עצמך אהובתי הבטיחי לי,
אשמור הבטיח, אידה הנה קחי את זה אמר לה ונתן לה משהו קטן שהיה בכיסו, ספר תהילים קטן זה ישמור עלייך
תודה אהובי, מבטיחה לך שנחזור כולנו שלמים.
צאי לשלום אהובתי הוא נשק לה והיא התמוססה למגעו.
שמור גם על חנה דאג שהיא תאכל כמה שאתה יכל
בסדר אידה אדאג לה,
היא הלכה גם להיפרד מחנה בעיניים דומעות
חנה הולכת אני להביא את זאב דבורה ואבי יהיה בס דר
שמרי על עצמך תאכלי את צריכה לדאוג לעוד נשמה שגודלת בתוכך
היי שלום יקרה שלי, חנה בכתה שלום אלפונסו
שמור על אידה שלנו ותודה לך.
כך אידה ואלפונסו התחילו ללכת אל מבצע החילוץ שממנו לא ידעו אם יחזרו ואיך יחזרו.
אלפונסו החזיק בידה של אידה, ואידה רעדה אומנם מפניו אך ידעה שזה למען מטרה מסויימת ועכשיו שהיא ושסה חזרו והתוודעו לאהבתם, היא קיבלה כוח מחדש ולא כל כך חששה, גם היא ידעה שהספר אותו שסה נתן לה ישמור עליה,
ועוד יותר בליבה שמחה על כך שחנה בהריון.
משהו טהור וזך כתינוק בה לעולם הזה, לעולם שכולו סבל ומכאובים רדיפות.
הם הלכו בשקט, איך הרגל שלך שאלה את אלפונסו.
אלפונסו נשם בכבדות
כואבת אבל בסדר הוא פתח את פיו להגיד עוד משהו וסגר
מה שאלה אידה מה רצית?
אלפונסו לא ענה, אלפונסו אתה בסדר שאלה אותו מה קרה? למה הינך שותק?
לפתע היסתובב ואמר אני חייב עזרה עכשיו,
אני כאן לא?!
שאלה בהישתאות ומארת שאתה מכיר את הדרך ואת המקום אז מה מה קרה עכשיו?.
פתאום אלפונסו הוציא מהכיס שלו צמר גפן ותפס בידה שלאידה.
אידה ניסתה לצעוק הוא התקרב אלייה ואמר לה אידה אם את רוצה לחיות ולהציל את חברייך אז כדאי לך לשים לב למה שאני יגיד לך לעשות היא באה לזוז אך ידייו היו יותר חזקות מיידה והיא ניסתה לצעוק
דחף לתוך פיה את הצמר גפן הזה אך לפני שהצמיד אותו ממש אלייה אמר לה,
אני מיצטער זה לטובת כולנו כך יהיה הסבר בשבילי אם יתפסו אותי שאני מעביר אותך למחלקה 7 כך נוכל להיכנס בקלות אידה.
אידה לא הספיקה להגיד הוא הצמיד בכוח והיא ישר נפלה לזרועותיו של אלפונסו ונירדמה
אידה התעוררה והיה לה קר קר נורא, היא שמעה מלא ציפצופים, הכרתה היתה מעורפלת,
סשה סשה קראה , מיד הרגישה מישהו ליטף את ידה אבל זה לא היה הליטוף של סשה, מיד הזיזה את היד, ש...ש... שמעה פתאום קול, הרגעי עכשיו הכל טוב אמר,
מי זה לרגע שכחה הכל.
זה אני אלפונסו, זוכרת לרגע אחד לא הבינה על מה מדובר וברגע שני הכל חזר אלייה בבום
היא התחילה לצעוק לאיפה הבאת אותי אל תיגע בי ז... ש...יקירתי אמר תיכף אשחרר אותך, הייתי חייב הייתי חייב לעשות זאת להרדים אותך אבל הבטחת לי והבטחת ל סשה שתשמור עליי, אכן שמרתי עלייך אמר, כי אם היו רואים את שנינו באים ללא סיבה מיוחדת היו מבינים שפה אנחנו מנסים משהו ואם היו מגלים ביכלל אותי אז היו הורגים גם אותי וגם אותך ישר.
אז ככה אמר שהם ראו שאני מביא אסיר לתא 7 לניסויים את היית מורדמת כך שלא יכלת לדבר ואילו אני הם קצת כעסו שנעלמתי אבל היה לי סיבה אמרתי להם שפושט עקבתי אחרייך ואת היית לבד ותפסתי אותך
אידה אמרה אויי כיסויי מושלם עכשיו אידה ניצטרך ללכת צעד בצעד
ראית את זאב שאלה אידה
את זאב שמעתי כי הוא לפני ניתוח בחדר 3
אמר אלפונסו בחשש.
מה עשו לו שם
לפי מה שאני יודע התחילו להזריק לו חומרים לטישטוש אבל כודם כל יעוורו את עינייו.
מה ??!!!!
זעקה אידה? וקמה בבת אחת אלפונוס חייבם להציל אותו חייבים לעקב אותם
נכון אמר אלפונסו כרגע דיברתי עם ראש המחלקה אמרתי להם שצריכה לבוא גם מיתמחה ולפני הניסויי היא רוצה לראות את זאב ואת אבי ואת דרורה ביחד
אן כמוך אמרה.
תשמעי אמר הבאתי לך בגדי רופאה התלבשי ונראה מה הלאה
כשתיתלבשי תקראי לי אבל רגע אמרה, אם יחפשו אותי האסירה שהבאת מה להגיד
אני לא יודעת רומנית וגרמנית
אל תידאגי גם על זה כבר חשבתי אמר אני אהיה המתורגמן שלך
הם דרך כלל לא שואלים שאלות ואת תדברי הכי חלש תגידי לי באוזן ואני כבר יגיד להם
ומה נגיד להם אם הם ירצו ליראות את האסירה שהבאת, אני אגיד שהיא במצב דום, מה זה שאלה אידה?.
זה מצב אמר אלפונסו שבו לאדם מזריקים חומר שמפיק רדיו אקטיבי
ועד שהוא נספג בדם המטופל שלנו אז אנחנו נמנעים מלהתקרב איילו וכשהוא ניספג רק אז אנחנו צוות מיוחד ניכנס איליו וזה בדרך כלל כל זמן בחצות.
אז אני מקווה שעד חצות כבר לא נהיה פה, מה ברצינות אמרה אידה.
כן אמר אלפונסו זאב בחדר שוכב צריך לחלץ אותו ואבי ודבורה בחדר השני טוב נקווה שזה יהיה מהיר וקל.
את מוכנה, כן אמרה הוא נתן בה לרגע מבט והיא הרגישה רק לשבריר שניה צביטה קטנה בלב, אבל מיד אמרה בוא נלך
בוא נצא מהחדר, לאט יצאו מהחדר כי היה לה קשה עדיין היא הייתה לבושה כולה בגד כחול והם התקדמו לעבר המשרד, זה היה מקום מפחיד מלא מכונות היו שם מספר מיטות ועליהם שכבו חלקם היו מחוברים למכשירים
הנה ההצגה מתחילה אמר לפתע אלפונסולאידה.
שלום דוקטור שור זאת דוקטור שיינה והיא מתמחת בנמיתוחי ראש , היא מבקשת ליראות את זאב ואת אבי ואת דבורה וחיסון נגד חיידקי המלריה שהזריקו לאבי
אבל...אמר דוקטור שור... אידה באותו רגע שלפה מילה אחת קטנה
שעלתה לה בראש
החולה מסוכן הוא עם חיידק במעיים קיבלתי נתונים עלייו שעשו את הבדיקות לפני הניתוח
אי אפשר לנתחו את אבי אמרה היא לרגע התבלבלה והבילבול היה ניכר בה היטב
מה שאל הרופא והביט בחשדנות
אלפונוס הציל את המצב הוא אמר
היא פשוט לא כל כך יודעת לדבר בשפה של פה היא היתכוונה להגיד שלאבי יש חיידק במעיים וזה ידבק את כול מי שמתקרב אליו לא כמו חיידקי המלריה כי יש לעצור כי מחלת המעיים מתבגרת ואיתה הסיכון שכולם כל הצוות יחלה
אהמ אהמ... הרצין הרופא את דבריו טוב נרחיק אותם למרתף 8 אתה יודע היכן זה נכון?
כן אמר אלפונסו
הרופאה יכלה להיות
כן ברור מאשר מה שהיא רוצה שהיא תעשה בנתיים אכין חיסונים לכל הצוות אם לא מאוחר מידיי
בסדר גמור......
הם הלכו בזהירות כששנהים יודעים שעכשיו הם על זמן שאול.....
| |
סיפורה של אידה הזר
סיפורה של אידה הזר
אידה התעוררה אחרי זמן מה, סשה ישן, לאט לאט יצאה מהמיטה אבל חשבה לעצמה
אלוהים האם זה חלום מה שהיה או אמיתי? יותר מידי יפה כדי להיות אמיתי. האם היה מה שהיה
כל כך הרבה תיקווהת
יש לנו . אבל האם המלחמה תיגמר מתי שהוא? היכן אבי היכן זאב היכן דבורה, חנה ישנה ובתוכה יש תינוק, איזה כייף חשבה אידה
קרן אור רק הלוואי שהתינוק הזה כבר יבוא לעולם, לא תהיה מלחמה היא שמחה מאוד.
כאב לה על שסה ועל עיוורונו אך שמחה בליבה כי הוא חזר להיות השסה שלפני מה שהיה, השסה הרך והטוב ועוד יותר שמחה על כי סוף סוף היו ביחד, והיא ידעה שהוא הראשון והאחרון והרגישה זאת בעוצמתו ברכותו את אהבתו, ואין רגע מאושר יותר, מאשר לדעת כי הגבר שאת נותנת לו את אהבתך מוכן ומקריב הכל למענך, ואת יודעת שהוא שלך לעולם ואת שלו לעד.
אלוהים חשבה נכון שצריכים חופה וקידושין, עם שבע ברכות אך בעיניי האל הוא היה איתי עכשיו, התכתנו בפני האל נהינו גוף אחד. אלוהים הוא הצהיר על אהבתו וגם אני שתינו היינו גן עדן מושלם,
אלוהים סלח לי על כי חטאתי בהיותי איתו לפני הקידושין.
בעודה חושבת שמעה לפתע רעש מכיוון הפתח...
היא נעלמה דום, לא דיברה היה צל של דמות...או שהיא חשבה שראתה כך ... ברגע זה חזרה למציאות המלחמה.
היא ניגשה אל הפתח בחשש אבל היא אמרה עדיף שהיא תמות אך היא תצא אז יראו רק אותה ויחשבו שהיא לבד מאשר יכנסו ויהרגו את סשה וחנה.
היא התפללה שהמוות לא יכאב היא יצאה אל החשיכה, אני כאן היא אמרה לחושך מי אתם...
מי שם שאלה עוד פעם את החלל הריק.היא ידעה שמישהוא עומד לידה, היא חשה בנשימות רק לא יכלה ליראות אותו.
לפתע הרגישה יד על הגב שלה, היא עצמה את עינייה מרוב פחד
מישהוא דיבר אליה ליד אוזנה ואמר
אל תפחדי, לא באתי להרוג באתי להציל אתכם. אני יודע על אבי דבורה ועל זאב
מי אתה ! שאלה אידה אשר עוד יכלה קצת לדבר, מרוב פחד
אני שמי אלפונסו אמר אני אומנם חיל אבל אני לטובתכם תאמיני לי אל תפחדו שמי אלפונסו...
תתרחק ממני קראה או שתהרוג אותי אני מכירה את התחבולות שלכם, אתה באת לרצווח אותנו הנה קח אותי את הגוף שלי ואחר כך תהרוג , כך אותי לכמה פעמים שתרצה ואז הרוג אותי...
לא לא באתי להרוג אותך, באתי להציל האמיני לי
אתה סתם אומר, אמרה.
ואז הרגשה משהוא מתכתי על היד שלה, והקול דיבר אלייה, הנה הרגי אותי אמר, נתתי לך את הנשק.
אתה מעוניין להרוג אותי אבל כודם אתה רוצה לשחק בי אמרה אידה?
תראי אמר, אם הייתי רוצה להרגך מיזמן כבר הייתי הורג אותך את לא חושבת את לא חושבת שאני היתי קופץ על המציאה והורג בבת אחת
אני הייתי ומתבייש בבני עמי
איך? אתה? מדבר?!!
ועוד עליכם אמרה אידה ואתה מדבר עם יהודיה
על מי אתה עובד שאתה איתנו.
לא אני לא אפול בשבי מילותייך אמרה. בזה הרגע שמעה יריה ונפילה
אלפונסו ? אלפונסו?
שאלה אני יודעת שסתם ירית לא היה לא קול ואל עונה היא היסתכלה לעבר מקור היריה היא לא ראתה את אלפוסנו
פתאום שמעה את קולה של חנה הקורא לה.
אידה אידה !! איפה את? חנה אל תצאי אידה אמרה לה, מה קרה אידה שאלה שמעתי ירייה והתעוררתי איפה את?
אני כאן בפתח ישנתם ולא רציתי להעיר אתכם שמעתי צעדים.
היא סיפרה לה את הסיפור, אידה אל תזוזי אני באה אל תידאגי
אבוא לאט אל תידאגי, מה עם סשה אמרה אידה שלרגע שכחה שהוא עיוור, ואת שהיה בניהם בלילה.
הוא יושן עדיין אידה, זה טוב אמרה כי הוא היה נלחץ מאוד.
אידה ראתה לפתע את דמותה של חנה הם חיבקו אחת את השניה כאילו לא ראו שנים וחנה אמרה איפה אלפונסו שמעתי קוראת את שמו.
אני לא יודעת אמרה אידה בהיסוס, הוא אמר שהוא בא להציל אותנו אבל לא יכלתי להאמין , אחרי שכל כך הרבה עברנו הוא נתן לי את הנשק שארה בו, אבל תוך כדי שדיברתי איתו כניראה הןא חרה בעצמו.
רגע יש שם משהו אמרה חנה והצביע לעבר מקום כלשהוא,
אנימפחדת להגיע איליו אמרה אידה. לא יודעת מימה אני מפחדת , שהוא חי או שהוא מת.
תשמעי אמרה חנה, במקום הזה אנחנו צריכים אומץ, אומץ אידה למרות כל שעברנו ועוד נעבור כי בלי אומץ אי אפשר ל התקדם לשום מקום, ולהמשיך הלאה.
בואי אתן לך יד נלך ביחד אידה, אני כאן המשיכה חנה.
אויי חנה את כל כך אמיצה וטובה, מה הייתי עושה בלעדייך , חנה נתנה לאידה יד ושניה רעדו, וניגשו למה שהיה מוטל על הריצפה, חנה תקרבה זה היה גוף מוטל, לא היה שום סימן של דם, לפחות לא מה שהם ראו.
רגע אמרה חנה אנסה לגעת בו, אידה אמרה בואי ביחד אני ברגליים ואת בידיים , בלי אומץ לא נידע
בסדר אידה? מוכנה?
אידה אמרה בסדר חנה החזיקה ברגליו ואידה החזיקה בראשו ובידייו
לאט לאט הפכו אותו על הגב, רגע אבדוק לו דופק אמרה חנה
אבל אן לו סימן של דם.
זה היה בחור גבוהה שיער שחור, אידה ניסתה לקרוא אלפונסו אלפונסו
ולנער אותו.
חנה אמרה אני שומעת דופק אבל חלש מאוד. בואי אידה בואי ניקח אותו מכאן לחדר וניראה מה עם סשה.
רגע אמרה אידה אני אנסה למשוך אותו מהידים והראש אל תמשכי את תזיקי לתינוק שלך, הזכירה לא אידה את צריכה לשמור , אם יהיה לי קשה אגיד לך, בעוד אידה מושכת את אלפונסו לחדר , חנה אמרה הנה יש כאן דם נשרך מ הרגל שלו, היא פצועה, כניראה שירה לעצמו ברגל והתעלף, הוא איבד הרבה דם.
הם ניגשו והניחו אותו על מזרן שהיה שם, ישר אידה רחצה את מקום הפצע ועשתה לו חוסם עורקים, על מנת לעצור לו את הדם.
הינה עכשיו אלך ליראות מה עם סשה ואת תרטיבי לו את השפתיים עד שיתעורר.
היא ניגשה אל סשה שניראה שהתעורר בנתיים, סשה אהובי, סשה יקירי,
אויי.. אידה.. לא היית פה כשהתעוררתי שמעתי שהייתה יריה מה קרה? אידה סיפרה לו במהירות, אידה היה לך מזל שהוא לא פגע בך יקירה.
אם הוא ימות זה יהיה על מצפוני אמרה, למה אהובה שלי למה?
ביגלל שאמרה והתחילה לבכות ביגלל שהוא אמר לי הרגי אותי והוא ידע על זאב אבי ודבורה, ואולי רצה לימסור לנו משהו אולי יכלנו אולי להציל אותם.
הוא אמר על אבי ושבורה וזאב? שאל סשה
הן אמרה והתחילה לבכות אני אשמה עכשיו שסה אני אשמה...
מאיפה יכלת לדעת אידה שלי, אמר סשה מאיפה יכלת לדעת פחדת עלינו.
לפתע חנה ניכנסה, אידה הוא זז הוא פתח את העיניים הוא ממלמל בואי אידה, אידה קרא שסה גם אני רוצה לבוא בואיי עזרי לי, חנה ואידה עזרו לו לקום מהמיטהץ
הוא נשען על אידה וחנה וכך הלכו לאלפונסו
אויי אויי אידה בכתה מרוב אושר, סליחה שלא הקשבתי לך אלפונסו סליחה שלא האמנתי בך,
זה בסדר אמר אלפונסו גם אני לא הייתי מאמין אם הייתי במצבך.
אבל יכלת לההרג, זה סיכון שלקחתי על עצמי אמר,
מאיפה אתה שאל סשה, ואיך אתה יודע עלינו ביכלל, ואיך מצאת אותנו.
אני עבדתי עם מנהל תא 7....
מה?!!!
שאלו שלושתם בתדהמה
אגיד לכם בקצרה עבדתי עם מנהל המחלקה של תא 7 זה בא אני אני לא יכלתי ליראות את העינויים שעושים שם באנשים.
ניתוחים חיים, ממש כך, לא יכלתי ליראות לא יכלתי לשמוע את הצעקות את התחנונים , והכי גרוע לשמוע את השקט אחר כך , הוא דיבר אלפונוס והתחיל לבכות.
אני מתבייש בעם שלי ובמה שעושה לכם אנשים יקרים.
ראית את זאב? אתה יודע משהוא עליו?
יודע ועוד איך אמר, אני רק מקווה שבדרך נס לא יחליטו לנתח אותו.
מה הם רוצים לעשות לו שאלה חנה? שאו שכבר עשו.
גם החברים שלכם בסכנה, מה זאת אומרת שאלה אידה
זאב כרגע מורדם לפני שיחליטו על הניתוח והחברים שלכם מה קרה להם לאבי ולדרורה שאלה אידה בצעקה
אני מצאתי את דבורה , והוא התחיל לבכות עוד פעם
מה!! עשית!! לה!! רעם סשה,
אני הצמדתי לה בכוח מורפיום לפה, מסכנה היא צעקה אבל תוך שניה נרדמה.
אבל הוא המשיך אני לא יכל לישכוח את צעקות האימה שנאתי את עצמי על כך אמר,
מה עשו לאבי שאלה אידה בנשימה אחת
לאבי אמר מצאנו אותם כשהיד של אבי היתה צמודה לפה של דבורה, נידמה לי כי הוא נתן לה לישתות מהדם שלו כי לא נישארו להם מים
אויי...אמרה אידה כניראה ניגמרו להם המים ואבי הוא נשמה טובה .
ומה עשיתם לאבי
יקירתי אמר אלפונסו, הזרקתי לו בעצמי תמיסה מבלוטות של יתושים שה... שאלה אידה בכעס
אל תיכעסי עליי הנה באתי עד לכאן עזבתי הכל כי לא יכלתי ליראות אמרתי שאני חיב לעזור לכם אפילו שאני מיסתכן וכן גם בני מישפחתי שלא יודעים שברחתי בטוח אני ימות אבל לא לפני שאציל אתכם
חנה מרה איך אפשר לעזור להם אני בהריון סשה כרגע אינו רואה אני ואידה נלך להציל אותם אמר אלפונסו.
| |
סיפורה שלאידה העיוורון של שסה
סיפורה של אידה -הפיוס
חנה אמר סשה לאידה חנה אמרי לה שתיסלח לי היא כל כך רכה כל כך מבינה אותי ועכשיו אני עיוור , מה נותר לי טעם לחיים אם אידע שאין שם אהבה שתאיר את ליבי.
חנה ניגשה אל סשה ואל אידה וליטפה את שניהם ואמרה בלחישה,
אלוהים נתן לכם היזדמנות שניה להיות יחדיו, אידה יפה שלי אל תתני לאהבה לברוח, אני יודעת כמה את אוהבת את סשה וסשה אוהב אותך, ביחד תילחמו בעיוורון של סשה איני רוצה לאבד את שניכם.
אידה לא יכלה לדבר רק בכתה ובכתה , סשה אמרה לבסוף שאלת אותי אם אהיה אישתך,
כן כן אהיה לך לאישה אמרה איך שנגיע לארץ ישראל אהיה לך ואתחייב מול האל להיות לך לאישה,
סשה אני איתך באש ובמיים סשה סלחתי לך אהובי סלחתי אבל תיתחייב בעיניי שלעולם לא תירצה לעשות משהוא לעצמך או לפגוע , ואל תזלזל בדבריי הבאים מתוך דאגה ואהבה אתה תיראה כי ניתגבר גם על המבחן הזמני הזה שאלוהים בחר לנו , ואנחנו ניתגבר
אידה בואי אמר סשה איני יכל לזוז בבקשה תשחררו את ידיי לא אעשה כלום לעצמי איני רוצה להפסיד אידה איני רוצה להפסיד את החיים, אני רוצה לחבקך אידה שלי אהובתי.
חנה עזרה לאידה לשחרר את ידייו, חנה הלכה לסדר משהוא במטבח ואמרה לאידה בלחישה,
אידה זה הזמן שלכם לא אפריע הוא אוהב אותך ואת אותו אני אשב בשקט בצד לא אכנס אלך לנוח יקרה שלי, אידה חייכה קלות ואמרה
תודה לך ואל תידאגי נמצא את זאב במהרה ותספרי לו על התינוק ותראי שיהיה טוב
תודה לך חנה את חברה נפלאה.
ובאומרה זאת ניכנסה לתא הקטן ששם סשה שכב ואמרה סשה אני כאן אני כאן לבד אהובי.
היא נגעה בידו הוא התחיל ללטף אותה וחיבק אותה איליו,
אויי.. אויי... אהובתי הוא נישק אותה, והם היו שם לרגע אחד הוא ליטף את שערה, אויי הריח שלך נפלא כל כך אידה, כל כך התגעגעתי אחח
בואי בואי על ידי
היא עלתה ונשכבה על ידו בזהירות, ושוב נישק אותה, והיא לאט לאט התמוססה אליו ככלה אחרי החופה , אוי אויי אידה אל תפחדי, אמר וכך היה הם היו לרגע אחד היו בגן עדן שלם וגילו אחד את השני, ואידה הייתה שלו וגם הוא היה שלה
לעולם אוהב אותך, אידה מלאך שלי אמר, כשנשק לצווארה , אידה שלי אהובתי,
היא ליטפה והרגישה איך שניהם ביחד נהפכים
כגוף אחד.
סשה אמרה אהובי סשה לא נעים חנה כאן, חנה יושנת היא גם אמרה שהיא נותנת לנו להיות לבד שמעתי אידה, אידה היי שלי מתוקה עד שיחזור לי מאור עיני איני רוצה שתשאירי אותי לבד אף פעם אידה אהובה שלי כואב לי שאיני יכל ליראותך, תני לי ל נגוע בך עוד פעם אידה כל חיי אהיה שלך
אויי אהובי היא חיבקה אותו כן הם היו בגן ע דן הם היו שם מעל כל הכאבים מעל כל הפחדים החששות ולרגעים קסומים לא הייתה שם מלחמה אלה חלום.
| |
סיפורה שלאידה העיוורון של שסה
סיפורה של אידה העיוורון של סשה
אידה אידה על תעזבי אותי. אל תעזבי אותי אני מיתחנן , אידה וחנה ניגשו אליו מהר, אני פה סשה אני פה.
סשה המשיך , למה השארת אותי בחושך לבדי אידה.
סשה סשה התחילה אידה להגיד וגם חנה אמרה סשה אנחנו כאן על ידך, סשה בכה אידה אני שומע אותך ואת חנה- א בל הכל חשוך מאוד איפה את?
אידה וחנה היסתכלו אחת על השניה, משהוא ניראה להם מוזר כי לא היה כבר חשוך היה אור וחוץ מזה עמדו על יד סשה והוא לא ראה אותן, רגע אמרה חנה, לקחה תיק קטן ואמרה סשה הנה כך יש כאן תיק .
סשה המשיך בקול רועד
אני לא מסוגל ליראות את התיק אני לא רואה את התיק ולא אותך חנה וגם לא את אידה, מה קורה פה?
הכל חשוך חשוך מאוד
אידה שמה את היד על הפה בשביל לא ליצעוק כי לאט לאט התחוור לה מרגע לרגע ששסה נהיה עיוור, היא פחדה מאוד, גם חנה לא ידעה מה לעשות.
למה אתם שותקות, מה קורה שאל סשה בחוסר אונים, אידה, אידה אני לא אני לא רואה כלום, לפתע הוא פרץ בבכי קורע לב,
אני עיוור אידה חנה אני עיוור.
אידה חיבקה אותו חזק ובכתה בלי שהיא רצתה לתוך דמעותיו,
אידה לעולם לא אוכל ליראות אותך עדיף לי שהייתי מת.
אידה תהרגי אותי בבקשה הרגי אותי, ושימי אותי בחוץ אף אחד לא ירגיש ולאחרים הגידו שפשוט נעלמתי לכם , אידה אן לי טעם עכשיו
לא אוכל ליראות את יופייך לא אוכל ליראות אותך אהיה נטל על ליבך
עדיף לי המוות המקום כבר מוכן אידה חנה בבקשה הרגו אותי.
אידה הצליחה למצוא מילים ש...ש... שסה אהובי ש.. הכל יהיה בסדר אלך איתך באש ובמיים , מה פתאום להרוג חלילה וחנה הוסיפה בקול רועד סשה אל תגיד שאתה נטל אף פעם אתה חלק מאתנו החבורה שלנו עברה די הרבה ניראה לך שנוותר, ניראה לך כי יש בנו רצון להרוג אותך, מה איתך? האם אתה היית עושה לנו אותו הדבר,חוץ
מזה ואז היסתכלה על אידה. ושתקה
אני..אני... בהריון סשה, לרגע הייתה דממה, אידה הסבירה לסשה מה שהיה וגם חנה הסבירה לו. הייתה דממה לרגע כאילו מישהוא עצר את הזמן
ושסה אמר. מזל טוב חנה שמח בשבילך, זאת באמת בשורה טובה ואף פעם אל תיצערי כי האהבה הקיימת בינך לבין זאב אף על פי הפרשי הגילאים אהבה זה דבר שלא מתנים חנה אמר.
אהבה זה רגש נפלא וזאב אדם טוב עושה רק טוב ועבר הרבה
ואם לקראת אמצע חייו מצא מישהיא לחלוק את האהבה שנישארה בו לאחר הסיוט שהוא עבר. זאת זכות חנה זכות.
אל תיתבישי אני כמו אידה גאים בך עכשיו שוב דבר לא חשוב רק תידאגי לתינוך שלך אני שמח בשבילך.
חנה תפסה בידו של סשה ואמרה סשה ועכשיו בבקשה אל תחשוב על המוות כפתרון סופי, אינך נטל לאף אחד סשה אינך לבד. אנחנו נעזור לך, יכל להית פשוט שהעירון יכל להיות כתוצאה ממתח כלומר אתה לא בידיוק עיוור פשוט זה המתחים
חנה יקרה אין בי כוח אני מוותר על החיים אם לא אראה ביופיה של אידה אם לא אראה אני מ וותר חנה אן בי כוח ללחום.
אידה התפרצה בבכי לתוך דבריו, ליטפה את פניו ואמרה סשה אתה לוחם אתה לא ותרן החיים לא מוותרים לך כל כך מהר.
אוהב אותך באש במים אוהב אותך, גם אם לא תיראה אותי
אעניק לך חיים שלמים סשה. היית איתי כל הזמן ואני יודעת שאתה לוחם תמיד לחמת לא אתן לך להישבר.
אתה מסוגל יש בך כוח רצון. ואני כאן איתך וגם כולם אתה חלק מאתנו סשה, אל תוותר כי אני לא מוותרת ואנחנו לא מוותרים בשבילך.
נכון יש לפעמים בחיים מורדות וקשיים ואכזבות אך סשה יקירה צריך לדעת שיש בנו את הכוח יש בנו עוד דברים טובים שצריכים לדעת.
אלוהים נתן בנו את התבונה וההבנה אלוהים מכוון את הדברים כאשר אנו לא מוותרים ואנו לא מוותרים עלייך גם אתה על תוותר על החיים והיא נצמדה איליו לחזה ובכתה עליו.
סשה אמר
בואי אליי אידה
זה אני
בואי אליי מלכתי
אוהב אותך
כל נימי נשמתי
בואי אליי יפה שלי
שסה אמרה לו אידה
ליבי ידע רק אותך
גופי רוצה רק אותך
היי לי לאשה
יפתי נשמתי
אור חיי
גופך כנהר טהור
ואני כגל בו
בואי אידה בואי
מודה לאלוהים
ששלח לי אותך
בואי אל קן אהבתינו
אל תפחדי
לא אעשה שום דבר
לחיי
לא אאבד תיקווה
אני אלחם
כפי שתמיד לחמתי
בזכותך את המשענת שלי אידה
אהובה שלי
אחתום בך את שנותיי
עשית אותי המאושרת
באדם
בי נשבעתי יותר
לא
אפגע בך אהובה
סלחי לי
את חיי את חיי
סליחה
על כי לא התיחסתי
סליחה על כי
פגעתי בך
אהובתי
היי לי אם ילדיי
לא אוותר על חיי
ניבנה לנו
פה
בית בארץ ישראל
זה יעודד אותי
להילחם בעיררון הזה
כן כן אידה
אמרי לי כן
תני לי חיבוק
תני לי לקדש גופך
הטהור רק לי
אידה אין לי
חיים בלעדייך
הייתי עיוור נפשית למה שהאל
זימן לי בגורל
אידה סלחי לי.......
| |
סיפורה של אידה מחלקה 7
סיפורה של אידה מחלקה 7
דבורה עשתה סימן לא לא אל תהרוג את עצמך אתה צריך לנחש שאתה אהוב ליבי היא אמרה עשית מעשה אציל ביותר כואב לי על התינוק ועל האשה ועל הבעל, אך כמה שזה קשה נהיה חייבים יש לנו עוד מישהוא שזקוק לעזרה מספיק ביזבזנו זמן.
אני סולחת לך אבי וכן אהיה לך לאישה
ברגע זה אבי חיבק אותה והצמידה איליו בכוח אויי אויי תני לי להנות מהרגע הזה רגע של אושר אויי אהובה שלי אלוהים החזיר לי אותך במתנה תודה תודה לעולם לא אשכח
הם היו ביחד בסערת חושים לרגע הכל נמוג רגש האהבה התשוקה היה מעל הכל מעל המלחמה מעל זאב מעל הכאב מעל הכל הם היו בעולם שלהם בגן עדן שלהם משלהם
הם יצאו מבולבלים כאובים אבל רק משימה אחת הייתה להם להציל את זאב והם לא ידעו אם הם יצליחו או לא.
הם הלכו, פתאום היגיעו לקיר שעל הקיר היו חרוכים גומחות, רגע זה ניראה כמדרגות בתוך האדמה
אבי היסתכל למעלה רגע עוד משהוא חרוט כאן קשה ליראות
לאבי היה פנס כיס הוא הדליק אותו, והם ראו מספר 7
אנחנו בידיוק כאן אמר אבי בשמחה. בואי אהובה תעלי את אני אחזיק בך שלא תיפלי מסוגלת דבורה?
כן אבי והם עלו ותפסו בשורשים הסבוכים שהיו שם, ועלו בעדינות עד שדבורה עצרה, יש כאן דלת אמרה שצריך לדחוף,קדימה אמר אבי את מסוגלת- אני אנסה, אבי היא אמרה
היא ניסתה ללחוץ ולדחוף לפתע קראה משהוא השתחרר, יופי קרא אבי ידעתי שתצליחי אהובה שלי ידעתי, עכשיו תנסי לפתוח, הפתח ניפתח ופתאום פרץ אור חזק אליהם, אני לא יכולה לראות כלום אמרה.
לאט לאט קרא אבי עכשיו עלי לשם ותעזרי לי ל עלות, היא יצאה ומצאה את עצמה בחדר גם חשוך אבל העלטה שבתוך האדמה גרמו לחושך של החדר להראות כאור.
הם עלו מתנשפים סחוטים מכל מה שקרה להם שם, אני עיפה אמרה דבורה אין לי כוח למאום,
עוד קצת יקירה שלי עוד קצת גם אני עייף אבל המטרה מקדשת את האמצעים,
אני צמאה ואין מיים אמרה דבורה חלושות.
באותו הרגע אבי לקח את האולר שלו, רגע רגע ניבהלה דבורה מה אתה עושה,
יקרה שלי למענך הכל הכל אם את צמאה גופי לא יתן מרגוע עד שלא תרוי את צמאונך בואי שתי מהדם שלי לפחות זה כמו מים זה הדם שלי מה מה פתאום על תחתוך
אידה אם את לא תישתי אחתוך יותר עמוק את עצמי תביני אני אוהב אותך ולא אתן לך להרגיש לו לרגע לא טוב. ובזה הוא לקח את היד שלו והצמידה לפה של דבורה וכך היא שתתה את דמו היא הייתה מעולפת כדי להיתנגד .
כן יפה שלי אמר וליטף לה את הראש,
דבורה את יכולה להמשיך בואי תישעני על הכתף הנה תשתי מהיידים שלי עודו ועוד , ואם צריך אחתוך את כולי למענך יפה שלי, כל כך אוהב כל כך אוהב נשמה שלי.
אן לך מושג כמה אני מיצטער על שכעסתי עלייך על שלא התיחסתי אלייך יקירה.
היא נירדמה וכניראה שגם הוא נרדם אחד בזרועות השני.
היא התעוררה , אבי קראה כי אבי לא היה על ידה, אבי אבי, היא פחדה הסתכלה סביב , עיניה התרגלו לחושך היא ראתה שם בקצה החדר דמות שוכבת ועל ידה יש כתם דם.
היא ניסתה לקום אבל משהוא עצר בה, היא הרגישה כאילו משהוא כבד מאוד מחזיק אותה.
אבי אבי עזור לי, אבי היא קראה אבל אין קול ואין עונה.
היא ראתה מה מחזיק אותה, אזיקים שהיו לה על הרגליים וגם על הידיים.
מה אעשה עכשיו שאלה את עצמה, במקום המפחיד הזה ואיני יודעת מי זה שם אולי אבי אולי אבי
לא היא לא רצתה לחשוב על זה
היא בהתה בתיקרה עד ששמעה משהוא זז על ידה.
מי זה שאלה מבוהלת, לפתע הרגישה משהוא רך וכגומי עלה לה על הרגליים, לא!! לא!!!
הצילו הצילו הצילו
משהוא לפתע שם לה על הפה צמר גפן עם חומר חמוץ
מ...מ.. ניסתה לצעוק ומיד התעלפה.
היא התעוררה לתוך צפצופים רמים , היא כבר לא הייתה כבולה אבל החדר היה קר מאוד, היא כולה רעדה
סוף סוף מישהיא התעוררה , אמר קול חד מאוד שהיה על ידה.
היא ראתה דמות מטושטשת ראשה כאב, איי.. איפה אני,
ברוך הבא ליסורים שלך לפני מותך. חח נשמע קול מאיים.
את באגף 7 מצאנו אותך ואת החבר שלך הוא היה בחור עם לב זהב , מה מה?? עשיתם לו שאלה
בואי נגיד שעכשיו רק צריכים לחכות ולראות האם הוא ימות מהר או לאט אם ביסורים או שפתאום הלב שלו יפסיק לפעום חחח
דבורה אמרה
מה עשיתם לו, הוא לא ימות הוא יכלל א למות אם נזריק לו תרופת נגד אבל זה תלויי.
תלויי במה היא אמרה אני מוכנה לעשות הכל. הכל הכל.
זה כבר לא תלויי בך יקירה אמר הקול בצחוק מרושע,
זה בתלויי בגוף שלו אם יהיה לו כוח לא לפתח חום אבל תוך יומיים אם הוא לא יפתח חום נזריק לו זריקת נגד בנתיים
אבל ממשיכים להזריק לו חומצה שהופקה מבלוטות של יתושים לחקר מחלת מלריה
דבורה קפצה שפתייה היא רצתה ליצעוק אך לא היה לה קול
ליבה היה שבור לרסיסים......
| |
סיפורה של אידה משחק זיכרון
סיפורה של אידה משחק הזיכרון
אידה אידה קומי העירה אותה חנה, אידה קמה בבהלה,
קרה משהוא שאלה?
זאב הלך להביא משהו, ועבר זמן רב הוא לא חזר.
בטח מתעקב בדרך נוקט באמצעי זהירות אמר אבי. בדרך כלל הוא חוזריותר מהר הפעם זה הרבה זמן.
מה הלך להביא, הוא הלך להיפגש עם מישהוא אמרה דבורה, עם מי שאל אבי
מישהוא חיל משלנו והיא היה צריך להביא לו בגדים שיהיה לנו צידה לזמן שאנחנו פה, וגם ציוד לאוכל אבל הוא לא חזר אמרה חנה, אולי קרה לו משהוא חייבים ליבדוק.
פתאום נשמעו צעדים מתוך הפתח שהיה חשוך, מישהוא בא אמרה אידה אולי זה זאב, בוא ניתקבץ שנהיה ביחד אולי זה הוא יכל להיות שזה מישהו אחר, הייתה דממה,
הצעדים פסקו, הם חיכו עוד קצת עד שאבי אזר אומץ וניגש לפתח, אבי תיזהר לחשה אידה , אל דיאגי אחות יקרה אמר אבי, ויצא אל הפתח החשוך
דבורה אמרה אני מפחדת שגם אבי יעלם, סשה ישב בשקט ראשו מכופף, אידה היסתכלה עליו,היא לא יכלה ליכעוס אבל ריחמה עליו היה לה כבוד עצמי, וגם היה לה עוד רגש כלפיו כי אהבה אותו.
אחרי כמה דקות שחיכו היגיע אבי, כולם שאלו מה אם זאב,
לצערי אמר אבי אן חדשות אבל הפצתי לאיש קשר שחלקת יהושוע 8 צריכה עזרה דחוף כי מישהו נעלם והם אמרו שהם יבואו.
הם מחפשים אותו כעת
אבי מישהו שמע או ראה אותו כרגע שאלה חנה,
אף אחד אמר אבי אף אחד לא אמר כלום
זה טוב או רע שאלה דבורה, אני אני לא יודע בודאות אמר אבי אבל אני אוהב לדייק בפרטים.
פתאום נשמע פיצוץ, אידה צעקה אבי, אבי,
אני כאן אידה, הייתה עלטה בכל רחבי החדר היה חשוך.
שקט
אנחנו צריכים לשבת בשקט,
חנה התחילה לבכות מה יהיה עם זאב, נקווה שיהיה בסדר אמרה דבורה וחיבקה אותה, שקט עכשיו אמר אבי.
פתאום שמעו צעדי ריצה לכיוון החדר שלהם. תורידו ראשים עכשיו אמר אבי והצמדו אחד לשני, נשמעו עוד כמה פיצוצים אידירם דבורה התחילה לבכות.
אל תיבכי דבורה אמר דבורה אל תיבכי הכל יהיה בסדר, חייבים למצוא את זאב אמרה חנה חייבים.
הם שמעו שנישהו ניכנס כולם הישתתקו בבת אחת.
אידה לרגע קט בתוך העלטה ראתה את צלליתו של סשה, והכאב חדר לליבה כי היא בעמקי ליבה ידעה שהיא אוהבת אותו. אבל היה לה גם כבוד, היא לא יכלה לרמוס את כבודה ביגלל אהבתה איליו הם שמעו צעדים ניכנסים.
ופתאום שמעו קלולות בגרמנית
הם רעדו.
זה כאן? שאל מישהו
זה אמור להיות כאן פשוט אי אפשר ליראות כלום.
וגם לך תידע אולי יש בורות בפנים ותהומות
הקול השני אמר אתה יודע בוא נרסס את הכדורים האחרונים שלנו, על כל האיזור ומי שפה אם יש כאן מישהו ימות במילא,
החבורה עצרו את נשמתם
אבל לפתע היה נידמה לאידה ששסה רוצה לצאת היא תפסה מיד בידו בחוזרה הוא לא זז
לפתע שמעו את הקול השני אומר, תישמע מכייוון שזה פה בעמקי האדמה אם נירה אנחנו יכוליםללכוד את עצמינו במפולת סלעים ולהיקבר כאן מבלי שאיש ידע, מי שכאן במילא ימות אי אפשר לחיות כאן אן כאן אוויר חבל שאנחנו נמות בוא נצא מכאן,
אתה חושב שגמרו שם למעלה שאל הקול הראשון, כן הם ריססו את הכנסיה שהיתה שם, היא הייתה מלאה בילדים
רציתי לשאול פתאום אמר הקול האחר, מה אם ההוא שנחטף
אחד נידמה לי בשם זאב מה עושו איתו
לשמע השם הזה כל החבורה, הפסיקה לנשום
נידמה לי שהוא עבר לאיזור שבע,
אתה יודע פה יוצאים מהבונקר הזה שתי רחבות ברחוב פרנצה יש מבנה ושם הוא נמצא
מה עושים לו שם שאל השני,
הוא עומד לפני ניתוח בראש לקחת דגימה מתאי הזיכרון שלו לצורך ניסויי
לשם כך חנה קפצה את שפתייה חזק ואידה החזירה בה,
טוב כדאי שנזוז מכאן אמר הקול הראשון, איני רוצה להיות במקום זה, זה עושה לי דיכאון, הם שמעו את הצעדים מתרחקים רק אחרי זמן מה הם השתחררו אבי ניגש לכניסה , אבי היזהר אמרה אידה בלחש.
אל תידאגי מאר, שמעתם הוא נחטף לצורך ניסויים חייבים לעזור לו להציל אותו אמרה חנה, ברור
אידה התחילה לבכות ולזעוק
הם חטפו את זאב
חנה מה נעשה
הוא האדם הכי טוב כאן
הוא אף פעם לא רימה
אף פעם לא שיקר
הוא נתן מעצמו
חנה מה נעשה
ניתחלק לזוגות אמרה חנה
הגברהים יהיו הסוהרים
ואנחנו נהיה האסירות
אבי אמר יש לנו מדים ואולר אתם זוכרים כמה מילים ברומנית?
כן אמרה אידה
אידה את תהייה איתי אמר אבי
את ודבורה
וחנה את עם סשה
הייתה דממה לפתע נישמעה חבטה
מישהוא נפל
על הריצפה בחינו בכתם שחור
כתם של דם
ואידה לפתע צעקה
סשה סשה.......
| |
סיפורה שלאידה לחץ של זמן
סיפורה של אידה - לחץ של זמן
ישר אבי קפץ לעזור לאידה , דרורה וחנה תפסו בשסה, תביאו לי בגד או שמרטור מיד אמרה חנה,
אידה מיהרה בחושך גיששה, מצאה בידיים רועדות נתנה לחנה , חנה קשרה בשתי ידייו קשר חזק שהדם יעצר.
אידה, אמר שסה חלש אידה,
כן אמרה אידה וניגשה אל דשה, אידה אני חיב שתסלחי לי לפני שאניעולה לשם, אני חיב שתסלחי לי, איני רוצה לחיות אחרי שפגעתי בך אידה.
סשה תישכב בשקט אמר אבי, אנחנו נטפל בך אתה לא תמות,
אני רוצה למות אמר שסה, תבין אבי פגעתי באהבת חיי, היא סבלה ביגללי , היא בכתה ביגללי אני לא ראויי לחיים
וסשה התחיל לנסות להוציא את הקשר, אידה תביני אני לאי כל ליסבול את עצי השוטר נגע בי שכבתי איתו מאונס
אני לא מסוגל לא מסוגל להיות איתך, אידה יקרה.
סשה התחיל לרעוד כולו ולצעוק בכל לא לא די די הכאב בנשמתי למות למות אני רוצה לא לא אל תיגע בי הנה הוא פה אידה את רואה הוא רודף אותי סשה התחיל להזיע ועינייו נפקחו כאילו ראה מראה זוועה
לא לא סשה הוא לא פה יקירי אמרה אידה זה פשוט הטרואמה שעברת
אבי אמר זה פוסט טראומה ז ה יחזור איליו תהיי מוכנה
לא לא אל תיגעו בי לא לא והוא בכה כל כך וצעק ורעד והזיע
ואחר כך אמר כל הלחץ של המלחמה המקום הזה התפרצתי אלייך אהובה שלי, עדיף לי למות מאשר לא תדברי איתי
והוא התחיל עוד פעם להיתפרע עזבו אותי למות אבי החזיק בו חזק וכן חנה ודבורה.
אידה התחילה לבכות ולהגיד, שסה תנסה להירגע לא ניתן לך למות, אינך אשם
אידה אידה אידה את חייבת לסלוח לי אידה מבקש סליחה אידה, אהובה שלי,
תני לי למות את תימצאי מישהו אחר יותר טוב ממני אידה, אני רע וחובתי למות תני לי את האולר ואשים סוף לחיי לא רוצה לחיות
די די סשה יקירי די היא בכתה
אידה תסלחי לי אמר והתחיל לירעוד ללא שליטה
סשה סשה עזרו לו בבקשה
אידה יקירתי אמר אבי הירגעי נעצור לו את הדימום ותביאי את כל השמיכות
הוא מתחיל לאבד חום של הגוף.
לפתע חזר האור, ברוך השם אמרה אידה, אבל מיד נתפסה חלחלה למראה אותו היא ראתה סשה שכב כולו רועד מדמם מחתך שעשה עכשיו האולר בידו אבי כאן, זה חדש,
כן אני רואה לקח עוד סמרטורט וקשר בחוזקה.
למה למה עשית זאת אמרה דבורה, למה עשית זאת שאל אבי, סשה למה
יש כאן משהוא פתאום, חמנה ראתה פתק קטן כולו טבול בדם.
היא נתנה אותו לאידה
אידה פתחה אותו וכך היה כתוב
אידה
אהובה שלי, האחת שלי, השמש של חיי האושר בחיי חיים שלי.
אני רוצה שתיזכרי אותי בתור אחד שאוהב אותך , ואהבתי אותך עד הרגע האחרון,
מרגע שפגעתי בך , אני מרגיש נורא, איני יודע אם אי פעם סתלחי לי על כי צעקתי עלייך והכרתי אותך.
רק תביני דבר אחד, מאז שאנס אותי הבן כלב השוטר, לא ידעה נפשי מנוחה
ניסיתי לחשוב על דברים אחרים, אבל כל פעם זה בא אליי מחדש,
המגע שלו הנשיקות שלו שאני רוצה להקיא עכשיו
ולא יכלתי ליסבול את עצמי ניסיתי להדחיק את זה.
והלחץ של המקום האחר הזה , והפחד לאבד אותך אהובה שלי
גבר על הכל
ובסוף התפרצתי, את האור בחיי לא אוכל שוב להיסתכל בעיניך היפות לעולם.
אידה אל תיבכי עליי אהובה שלי יקרה שלי האחת שלי החיים שלי כן כן את האושר של חיי
את היחידה שנמתת לי הרגשה של מישפחה אידה שלי
אל תיבכי בטוח כי תמצאי את האחד לך מגיע הכי טוב בעולם שיתן ל ך כבוד אוהב אותך עכשיו אלך לעולם אחר כך אשפט על חטאיי שלום אהובה שלי
סשה.....
| |
סיפורה שלאידה הוידויי וההפתעה
סיפורה של אידה הווידויי וההפתעה
אידה מה קרה? למה החוורת שאב אבי בדאגה,אידה לא יכלה לענות רק הראתה לו את המכתב. חנה חיבקה את אידה חיבוק חזר ואבי אמר, נטפל בו אידה אל תידאגי נטפל בו,
אני לא אתן לו למות. אבל צריך גם לידאוג שזאב לא ימות, דבורה אאלץ לבקש זאת ממך תבואי איתי לחפש את זאב בתור האסירה שלי, ואני אהיה הסוהר אני מכיר מילים ברומנית בגרמנית כי לצערי הרב עבדתי הרבה איתם,
בואי ניתלבש ונלך נצא ,
בסדר אבי אבוא איתך אמרה דבורה.
חנה תידאגי לאידה , ולגבי סשה תבדקי לו כל פעם שהדימום לא מתחזק שוב, ואת אידה וסשה תהיו כאן, אל תידאגו אמרו אבי ודבורה אחרי שהיו מוכנים
אנחנו נמצא את זאב ואולי בדרך גם נידע יותר פרטים מה קורה מבחינת המלחמה.
שמור על עצמך אבי, אמרה אידה בבכי, אני לא רוצה לאבד אותך, אשמור הבטיח לה, אבי
אבי עוד משהו אמרה בקול ללא קול תבטיח לי הישבע לי, שלא תיפגע בעצמך, ושלא תחשוב, כי אם אתה תנסה לפגוע בעצמך, אני אפגע בעצמי, כי אן לי חיים בלעדך אבי אני אפגע בעצמי כי אן לי חיים בלעדך אבי אמרה והתחילה ליבכות, אבי חיבק אותה חיבוק חזק ואמר די אידה די אחותי, חלילה וחס מלחשוב כך אף פעם לא חשבתי לפגוע בעצמי הישבע לי אמרה בקול חזק,
נישבע לך ומתחייב שלא אפגע בעצמי, למה שביכלל רעיון כזה יעלה לך לראש,
כי נכוותי כבר בזה הנה סשה אמרה וכיסתה את עינייה בידייה, הנה כמה שהוא היה חזק והבטיח להיות עולם ומלואו ביגלל שגם אז עשה את מה שעשה כי לא רצה שאנחנו נמות, אז הדבר הנורא שקרה לו.
אכל אותו מבפנים סשה שלי , והיא נפלה בבכי קורע לב,
אבי וחכנ ודבורה ישר אחזו בה והרימו אותה, די אידה די הכל יהיה בסדר, אני לא כועס על סשה אנחנו מבינים אותו נטפל בו נדבר איתו, ואני יש לי כאן אחת שמצאתי אחרי שאלוהים החזיר לי אותך יש לי כאן ואחז בידה של דבורה שהסמיקה מעט, יש לי כאן אידה את האחת שלי תישמחי בשבילי, את דבורה כן התאהבתי בה היא המלאך שלי, איך עכשיו שטוב לי איך ארצה לעזוב אתכם הגידי לי?
לעולם אידה לעולם, וסשה יהיה בסדר נביא את זאב נהיה חייבים לצאת עכשיו הוא לפני ניתוח
להתראות חנה שמרי עלייה טוב, טוב אמרה חנה ברור שאשמור עליה ועל סשה אל תידאג.
הם חיבקו אחד את השני וכך יצאו למסע שלא ידעו עם יחזרו ממנו...
הדאגה והבעי של אידה היו תפאורה של צער וכאב רב,
אידה אידה שלי אל תיבכי אנחנו כאן נעזור לסשה ולך להיתגבר על הכל.
אידה המשיכה לבכות והסתכלה בעיניי חנה, חנה את לא מבינה חנה כמה הוא אהב אותי ועשה הכל בשבילי סחב גם את כל הבוץ שהוא הרגיש לבד לבד, תמיד הראה לי שהכל בסדר אני האמנתי לו,
והוא נתן לי את ההרגשה הכי טובה שהוא תמיד שם בשבילי ועכשיו כל זה נמוג,
איך אוכל? אני אי פעם לסלוח לעצמי,על כי לא הבנתי אותו אל כי לא סלחתי לועל כי ובאומרה כך שוב התיפחה, עשיתי חט נורא חשבתי רק על עצמי ולא עליו, לא הבנתי כמה זה יכל להיות חמור, המקרה של האונס שלו, עד לאיזה רמה ירדתי הגעתי חשבתי רק על עצמי רק להתקיף אותו.
ש....ש.... אידה הס כודם כל הוא לא מת ושנית את בעצמך עברת טראומות ועשית בשבילו הרב ה, ואהבתכם טהורה, ושניכם גם תתחתנו אהבתכם אינה חד צדדית, והיא לא בלתי אפשרית אמרה, וכאן הנידה את ראשה מאידה.
מה זאת אומרת אמרה אידה בעודה מלטפת את ידייו של סשה,
עזבי אמרה חנה אני אמורה לנחם אותך ואל את אותי,
חנה?? אמרה אידה בכעס אנחנו פה אחת בשביל השניה מה קורה חנה,
אני פה בשבילך , ראינו כבר מה עושות מחשבות כ אשר נוצרים אותם בלב מה קורה ספרי לי,
אני לא יכולה לספר לך, אני מתביישת, מה מה קרה? שאלה אידה בדרישה מה קרה חנה, אהובה אני כאן,
מבטיחה לא לישפוט אותי? שאלה חנה, מבטיחה לא ליצחוק עליי
מה פתאום קראה אידה מה קרה הישתגעתי?
את מבין חברותי הטובות מה פתאום, ספרי לי ספרי לי, אהובה ליבי איתך.
חמנה תפסה בידה של אידה, ואמרה בבת אחת לי ולזאב יש חיבור מהשמיים אידה, זאב הוא כל מה שחלמתי אי פעם כל מה שהיה לי אי פעם אני יודעת אני מאוהבת בו.
אידה בלעה את הדברים לאט לאט ואמרה לחנה,
מתי זה קרה חנה, האפ גפ הןא אןהב אןתך?
כן אידה, איך שהוא מדבר איתי איך שהוא יודע בידיוק ואיך לרכך אותי כאשר אני נישברת, ועכשיו אין, חנה התחילה לבכות.
אני לא שופטת אותך אמרה אידה במהירות, רק ידוע לך שיש הפרש גילים של כמעט 20 שנה בניכם.? שאלה בעדינות כי לא רצתה לפגוע
אני יודעת אמרה חנה וזה מה שהורג אותי.
הוא היה בעל מישפחה וכולם נישרבו וניטבחו מול עינייו,
אידה שאלה חנה היה בניכם משהו את יודעת משהו אינטמי.? סליחה על השאלה כן אבל את יודעת כדאי שתדברי על הכל ביני ובין סשה אמרה היו רק נשיקות לא הספקנו להגיע ליותר מזה את יודעת לפעמים צריך שיחת בנות גם אין לנו אמהות וגם אין לנו הרבה זמן לדבר על זה .
בואי אידה בואי אסביר לך על הקשר, קודם כל לאהבה אין גיל אין גבול אהבה פורצת ויכולה לישרוף אפילו שאתה חושב שחיי האהבה שלך אין עליהם הכי מושלמים בעולם, ופתאום זה תופס אותך
תהייה נאמנן כמ ה שתהייה לצד השני וזה לא קשור זה פשוט בא וכשזה בא אז שני הצצדים חשים ל מרות שלא כולם מוכנים להודות בזה.
סאשה התחיל לזוז, אידה וחנה ניגשו אליוו
הוא התחיל להזיז ראשו מצד לצד והתחיל להגיד בקול חלש אידה אידה, לא לא אל תתני לי לחיות בבקשה אידה הרגי אותי, אני כל כך מפחד.
הנה הוא פה ופתאום סשה התחיל לבכות מתוך עירפול חושים,ש... ש.... אמרה אידה סשה אהובי אני כאן, אני וחנה כאן אתה במקום בטוח, אני לא כועסת עלייך סשה, אני מבינה אותך, אני אוהבת אותך סשה תנוח אהובי תנוחי, ובאומרה כך חנה כיסתה אותו ואידה הרטיבה את שפתותיו וליטפה את ראשו,
חנה היסתכלה על אידה ואידה אמרה לה בלחישה.
אם יש בך אהבה
אל תתני לה לברוח
בגלל סטיגמרות וערכים
אהבה זה דבר יפה
ואהבה פורצת
היא לא שואלת
אהבה פורצת
גבולות ומרחקים
לאהבה אין
הבדלי מין
גיל
וכדומרה
אהבה מקרבת
שני חצאי עולם
ללב אחיד
אמרה וליטפה את ראשו של סשה נישקה אותו וניסתה להרגיע כאני כאן סשה אמרה עוד החלומות שחלמנו לעלות ארץ ישראל יתגשמו אתה תיראה סשה עברנו הרבה ולא אתן לך להישבר אהובי אני כאן אני כאן איתך אלך באש ובמיים
לא אתן לך להישבר אני כאן מחכה בסבלנות ליום שיפתחו עיינך והשטן שבך ייצא ליום בו תוכל להחזיק לי את היד ואעבור את קורי השטן שבך ואני אפרוץ אותם אני אידע את הדרך לליבך שאבד לנפש המקסימה שלך
סשה נירדם
חנה יקריה שלי
לקחה אידה את ידה של חנה, אל תתבישי במה שהלב שלך מרגיש כל רגש הוא נכון,
אבל איך? אמרה חנה איך התאהבתי בו?
אני אגיד לך אידה הכל התחיל יש לי כשרון לכתביה מאז ומעולם
כתבתי על דפים אם במילים אם בחרוזים אם בציורים את כל מה שהרגשתי דברים שההורים שלי ועוד בזמן מלחמה לא שמו לב למה שעל הלב שלי.
מה זאת אומרת? התפרצה אידה, יש לך כאן שיר שכתבת?
חנה היסתכלה באידה את באמת רוצה לקרוא שיר שכתבתי אידה?
תבטיחי לי שכל מה שתדעי עכשיו ישאר בנינו אידה זה חשוב לי
מבטיח לך אמרה אידה
אל תיכעסי עליי אידה כי שקרתי לך
על מה? שיקרת שאלה אידה?
על כי לא היה ביני ובן זאב מאום
ולפתע התפרצה בבכי ואמרה
יש לנו תינוק בדרך אידה אני בהריון
היא כבשה את פנייה בידה ובכתה וזעקה,
מה???
שאלה אידה כלומר, נהדר
כלומר מתי,
אידה שהיתה מבולבלת מידי לא ידעה איך להגיב.
היא ניגשה אל חנה חיבקה אותה ואמרה
חנה לפחות משהוא טוב אחד ל ישמוע, חנה אין בשורה יותר משמחת מזו חנה אל תיתבישי איני כועסת עלייך חלילה וחס או מיתביישת בך חלילה וחס חנה חלילה וחס אני שמחה בשבילך
אל תסבירי לי כלום. איזה יופי
מתבישת להגיד אמרה חנה כשהיינו ביחד זה היה לפני חודש
הוא היה שבור וגם אני
הרגשנו שאנחנו יותר מידי קשורים אחד לשני הרגשנו משיכה שאין כמוהה למרות
שניסינו להסתיר ולהתנהג כרגיל,
מה פתאום חנה התחילה לדבר בשטף מה פתאום חשבתי לעצמי הוא אלמן, היו לו בנות גדולות שהיו יכולות להיות בגילי והיו לו חיים טובים עם אשתו שאהב מאוד ובנותיו מה פתאום הוא צריך אותי.
התחברנו דרך המילים הוא קרא את השירים שלי
תמיד אמר לי להמשיך בשירים במה שאני חושבת
הוא אמר לי שמה שאני כותבת דומה למה שאישתו כל הזמן כתבה גם היא כתבה הרבה הוא אמר שהוא מרגיש שהוא בגן עדן אידה בגן עדן איתי אמר לי לא להפסיק להמשיך הוא זעק שהוא זקוק לי זקוק לי
אידה שיחות הנפש שי איתו דרך השירים שהוא נמשך אליהם כמו מגנט
כשאתם ישנתם כל לילה נדודי השינה שלו ושלי גרמו לנו לשיחות נפש ארוכות עד עד ולרגע אחד אידה ראתה בעיניי חנה מבט מוזר עינייה ברקו ומבטה היה חולמני.
החיבוק שהוא נתן לי כשאני ליטפתי אותו כשהוא בכה ופתאום הסתכל בפניי ליטף אותם ואמר לי
חנה לא יודע איך אבל התאהבתי בך יש בך משהו אלוהי את יישות אור את השמחה עכשיו אחרי כל מה שעברתי את החזרת לי את האמונה שלי בחיים שיש משהו טוב
שירייך ומילייך עשו בנפשי שמות הרקיעו שחקים חצו הרים
אהובה שלי יפה שלי
ופה חנה התחילה לבכות
אידה הוא הציע לי נישואין לפני ששכבנו ולא תיכננו את זה הוא נישק אותי בדמעות גם אני בכיתי נמסתי למגעו
לא חוויתי דבר כזה בחיי אידה הוא בעודו שכב איתי אידה כן אנחנו גלויות אמר ילי את האחת שלי אותך ארצה לאישה ממך ארצה ילד ואני מתחייב להיתחתן איתך ולתת לך את שמי את חיי
חנה הייתי גאה בך אם היה לי ילד ממך
והיא בכתה חנה בכתה עכשיו חוץ מהתינוק הזה לא יהיה לי שום סיבה לחיות אם יפגעו בזאב ואם הוא ימות איני יכולה לחשוב על זה גופי רוצה רק בו אידה רק בו
אידה חיבקה אותה חזק, אני גאה בך יקירה שלי ושמחה שסיפרת לי, אל תידאגי נמצא את זאב והכל יהיה בסדר
באותו רגע סשה צעק אידה אל תעזבי אותי.....
| |
סיפורה של אידה הפחד
23/04/2016 19:59:22
27 דקות ·
סיפורה של אידה
אלה קפצה ושאלה איך נעשה זאת וגורי התחיל ליבכות ופנחס וזאב התלהבו מהראיון.
המורה נתנה להם לעכל זמן מה את שאמרה, היא אף פעם לא כעסה עליהם.
ואז כשהם שתקו אמרה.
אנחנו נחלק אתכם לקבוצות אמרה
סאשה אידה
אלה אנה
סוריקה הודיה
גורמי מלך
זאב פנחס
עוד מעט יבוא לכאן אדם בשם אדריאן פרשטיין- אל תיבהלו ממנו הוא ייקח אתכם למעבר הגבול ושם תיפגוש אותכם אישה בשם רחל אשר תנחה אתכם מה לעשות.
בנתיים הכינו לכם בגדים שמתאימים כמו שילדי גויים לובשים גם תיק קטן מעור. ותעודות מעבר מזוייפות.
עכשיו אקרא לכם ואגיד לכם איך כשישאלו אותכם הגרמנים אז תיזכרו את השמות שאגיד לכם
היא קראה לסשה ואידה
סשה לך קוראים מרגע שאתה בחוץ ועד לרגע שאומרים לכם שאתם יכולים לחזור לשם המקור שלכם קוראים אבלרד, ואידה לך קוראים אקיל
שם מישפחתכם פונקישיינו, קחו בגדים, וזיכרו בחוץ אתם אברלד ואקיל ואתם אחים, גם בחוץ אפילו שתהיו לבד
תיקראו לעצמכם בשמות אלו על מנת שהאוייב יכל להפתיע ולהימצא בכל פינה.
אחר כך קראה והסבירה לכל חברי הקבוצה
אלה אנה אלה שמך יהיה אבבל
ושמך אנה יהיה אדל
גורי ומלך, גורי אדיגו ומלך אברר
זאב ופנחס זאב אדיניס ופנחס אלווין
זיכרו אינכם אומרים שום דבר
לאף אחד , אם ישאלו אותכם הגרמנים שאלות , תגידו שאתםפשוט לוקחים ספרים של היהודים לגניזה, ניתן לכם תעודות מעבר-
בשלב ראשון
אדריאן יאסוף אותכם תעברו את המעבר ומשם אתם כבר לא תחזרו לכאן, אלה למשימה שלכם שיהיה לכם בהצלחה.
ומה אם גורל אמרה אידה- מה יהיה איתו, גורל יבוא איתך אל תידאגי אמרה המורה, כבר הכנו לכם את הגדים שיהיה בהצלחה , תודה, אמרו כל הילדים בבת אחת.
והריגשו עצובים אחרי כל כך הרבה זמן שהיו ביחד והיתרגלו ופתאום שוב נדודים, זה היה עצוב וגם הם לא ידעו מה יקרה אתם מחר.
אהבתי
אהבתי
אהבה
| |
סיפורה של אידה הבריחה
4 דקות ·
סיפורה של אידה המשך הבריחה
שלום אמר אבי, הבאתי אבנים ירוקות- אחר הסביר להם
זאבנים ירוקות זה הסיסמה נשמעו צלילי מפתחות ואחר כך לאט לאט הדלת נפתחה-
הי היכן דבורה שאל אבי, צריך להכין להם מיטות
היא תגיע יותר מאוחר פשוט היא הלכה להביא מבתים שונים ילדים
בואו נידאג לכם שתשנו טוב ובטוח כאן אתם בטוחים שאף אחד לא יעשה לכם רע.
סשה אידה נשמו לרווחה
גם באותו היום באוחת ערב זכו לאוכל מיוחד פרוסת גבינה עם פרוסת לכם חצי עגבניה וחצי מלפפון ביצה קשה וזהו.
הם רק הלכו משם כבר היתחילו המריבות על האוכל. בין מי שגר שם
כשהם היו ביחד ועוד הטעם של האוכל בפיהם היו בהם עוד כוח להמשך כל כך ידעו שבני האדם לא נהפכו לרובטוים ועוד היתה בהם זיכה של אנשים לנוכח כל הדברים האויומים שעברו שם.
וכן גם סשה ואידה הם היו עיפים מאוד זה היה בית חם מזמן כה רב לא הרגישו כך
באה אליהם אשה צעירה ואמרה שלום שמי חנה חמנה הלר.
ואני אם הבית כאן ברוכים הבאים,
אתם תיכף תלכו להיתרחץ ולישון מחר בבוקר נוסעים למוליגוב שם יש משפחת פרנשטיין והיא תתן לכם מחסה עד סוף המלחמה, ותידאג להעביר אתכם גם לאונית מעפילים לארץ ישראל
אתם בידיים בטוחות עכשיו למרות זאת התחילה אידה לבכותבבכי בכל כוחה שסה שהיה על ידה חבק אותה חזק ואמר לה אל תיבכי, עכשיו אנחנו כאן ונהייה בטוחים אל תיבכי, אבל היא בכתה הן ליבה עכשיו עיכל מכל מה שעבר עלייה ולא יכלה עוד את ההתרגשות להסתיר
סשה ביקש מרחל, אני רוצה להיותאיתה בלילה היא כל כך רגישה עכשיו ומפוחדת איני רוצה להשאירה לבד.
האישה חייכה ואמרה בסדר, אתן לכם הלילה לישון ביחד ומחר תקומו עם מחשבות חיוביות הכל יהיה בסדר, היא הראתה להם את החדר, וסשה לקח את אידה בידייו
אידה יקרה שלי, אידה הכל בסדר, כל הצרות מאחורניו על דאגה, אבל אידה בכתה היא לא יכלה לדבר היא בכתה, היה להם חדר לבד מיטה צרה סדין לבן ושמיכה הנה אידה בואי בואי לישון, אידה התחילה להגיד אני מפחדת לא להיתעורר לעולם אחר לגמרי
אידה שמעת את חנה נעשה דבר דבר ונעלהלארץ ישראל, הארץ שההורים סיפרו לנו עלייה , ארץ שיש בה דבש זהב פירות והרבה ירוק ארץ האגדה .
הוא התחיל ללאף את שערה, היא היתה כל כך עיפה נחה על כתפור
אידה לחש לה
אני אוהב אותך , את יקרה לי,
היא לא שמעה כלום כי ישנה אבל הוא המשיך אידה יקרה שלי אניאוהבת אותך
תיראי שיהיה בסדר תשני לך עכשיו אני פה לא אתן לך שעוד פעם יגעו בך לא ארשה זאת ובכך נירדם גם הוא
בזרועות אחד השני נירדמו חבוקים.
לא ידעו כמה זמן נירדמו כך אבל קריאת בהלה העירה אותם
קומו מהר האוטובסו צריך להגיע עוד כחצי שעה עכשיו אמרו לי
אידה וסשה היתעוררו מיד התחילו לרחוץ פנים וגוף אידה גם חפפה את הראש וכך היו מוכנים ליצאיה
כשרצו למטה ראו את אבי מוכן, תיכף יבוא האיש לקחת אותכם בואו תשבו יש כאן דיסה לחמם אותכם קצת.
סשה ואידה ואבי ישבו אל השולחן ואכלו את הדיסה החמה ילדים אמרה חנה הכנתי לכם צידה לדרך שמתי בתיקםים שתהייה לכם דרך צלחה אמרה.
יש משהו אחד שאני רוצה, יש לכם שמות בדויים נכון? כן אמרה אידה , אז כל עוד שאתם נימצאים בסביבתם אז להישתמש בשמות שנתנו לכם כןחנה אמרה אידה תודה לך על הכל וחיבקה את חנה חזק מאוד ואותו דבר גם סשה ואבי הודה להם על ששמרתם עלינו נישמח ליראותכם שוב
חנה חיכה ואמרה יהיה דרכם שלום והצלחה
ובכך יצאו הם החוצה לאוטובוס לדרכם החדשה...
אהבתי
אהבתי
אהבה
חחח
| |
סיפורה של אידה פרק ראשון סיפור על השואה
קוד חופשי
סיפורה של אידה חלק מסיפור שלם שאכתוב על השואה
09/04/2016 16:03:20
סיגל בוטון סיג בוטון
26 דקות ·
סיפורה של אידה {שואה} המחבוא
זה היה בערב שישי אחד בזמן מלחמת העולם השניה
בין צרות הבתים כשלאף יהודי היה אסורלהדליק נירות שבת או להבליט את מנהגיו היהודים, אבל אף אחד לא רצה לישכוח את התורה ואת האור שהיא נתנה.
נחזור למישפחה שבידיוק עמדה לאכול ארוחת ערב שבת.
פיתאום נישמעו דפיקות חזקות בדלת, בבת אחת עזבו בריצה בני הבית את שולחן השבת ורצו לכיוון המטבח, בעצם לכיוון מקרר שם היתה מעין ידית קטנה.
שאם סובבו אותה
המקרר היסתובב על צירו והיתגלתה מנהרה קטנה וחשוכה, שם ניכנסו כל בני הבית.
פרק שני המחבוא
כשהם רועדים בתוך החושך, אידה היתחבאה בתוך אמא צמוד לקיר
אמא חסמה את פיה של אידה, ואבא את פיו של אחיה לבל יצעקו, פתאום שמעו חבטה נוראית בדלת.
וצעדים נמרצים וצעקות, דברי זכוכית נשברים, כך שמעו גם צעקות בגרמנית "צאו החוצה יודעים שאתם כאן" צאו יהודים בזויים
הצעקות היו נוראיות
ניראה כי את כל הבית שברו,
בום טראח ושוב שמעו דברים ניזרקים אבל שם בתוך החושך חבקו אחד את השני ולא העזו לינשום.
אמא אמרה בלחש אל אבי ואל אידה, אסור ליבכות אסור לינשום, אסור להאנח ואם בא לכם להיתעטש, תינגסו ביד שלכם לבל האוייב ישמע,
אחר כך אנחנו גמורים..!
צעדים, אידה שמעה צעדים היסתתרה בתוך שמלתה של אמא ורצתה ליבכות.
האם שהבחינה בכך, תפסה אותה עוד יותר חזק ואמרה לה בלחישהף
שרק אידה שמעה
אידה, אידלה מאמי, לא לא אסור לך ליבכות, לא עכשיו,
אבל אידה התחילה לבכות ללא שליטה, האם תחבה בכוח את היד שלה ואמרה לי
בציווי שהיה מהול בקוצר רוחף
אידה תינשכי את היד תינשכי!
מאשר תיבכי אם את רוצה לחיות.
הצעדים כבר היגיעו למטבח זה היה הכי קשה, הם שמעו שהם זרקו את כל מה שהיה במטבח וצעקו בגרמנית
"צאו צאו ניתפוס אתכם" זה היה נורא ואיום.
עד שלפתע אידה הקטנה לא הרגישה כלום לא את הפחד ואת הרעד, היא פשוט התעלפה שם בין ידי אמא
שחבקה אותה.
וכך בילו שם את הלילה השחור עד שהצעדים נמוגו כליל.
ורק הדממה של הסיוט הנורא מכל ירדה אט אט על המקום שהיה לפני כמה שעות הבית החם שעמד לקבל את השבת.
פרק שלישי הסלקציה שאלוהים בחר
כשהתעוררה אידה מתוך המית הפחד שנטמע בה במשך הלילה ולאט לאט היסתגלו עינייה למראה החשוך והנורא.
היא גם לא יכלה לזוז גופה כאב, בכל תזוזה שזזה, וכך מצאה את עצמה במנהרה החשוכה, כשבני הבית שכובים חובקים
אחד את השני קפואים
השקט חדר לאט לאט אל תוך התודעה
ניסתה בכל הכוח להזיז את ידה של אמא שחבקה אותה אך ללא הועיל,
אמא אמא לחשה והזיזה את האם, אך האם לא ענתה, האם הייתה כבויה, גם אביה ואחיה היו כך.
"קומו קומו" צעקה והתחילה להזיז אותם בחוזקה
הקולות פסקו הם הלכו אמרה והתחילה שוב לנסות להזיז את כולם.
אך כולם דמו והיו בשינה עמוקה, אך זאת לא הייתה שינה.
זאת היתה הסלקציה שאלוהים בחר לעשות בין הילדה הקטנה למישפחתה,
הוא החליט שאידה היא זאת שצריכה להישאר, הם נחנקו מחוסר אוויר במשך הלילה ורק היא נישארה.
זאת שצריכה להתמודד ואידה ל א ידעה זאת
רק ידעה שהפחד והשיתוק לא נתנו לה לזוז אבלהיא הייתה חייבת,
כי משהו בראשה קטן היה בוגר מאוד ואמר לה
שמישפחתה כבר לא בין החיים.
כי יש משהו בכל פחד אשר נותן בגרות לכל אחד וכך זה היה אצלהף
היא הצליחה אט אט להישתחרר
האור סינוור אותה כשיצאה מהמחבוא לרגע היסתכלה על בני מישפחתה ששכבו דוממים וקפואים כבובות שעווה.
הפנימה את המראה הזה.
וכך יצאה מתוך המחבוא מאחורי המקרר. גילתה שם משהו שלא דמה ביכלל לאותו בית חם ואוהב שרצה לקבל את השבת
הכל היה שבור והרוס גם חלונות הבית.
היא לא ידעה מה לקחת משם
עד שבסופו של דבר לקחה מעיל שעטפה בו את גופה ותמונה קטנה של המישפחה בתוך תיק קטן שהייה תלויי על צווארה.
היא פחדה לצאת מהבית וגם לא ידעה לאן ולהיכן מועדות פנייה.
היא בכתה שקט ודמועותייה עלו אל על אל מקום שאיש לא שמע....
פרק רביעי גטו
ומכל פינה יד הדימיון במיוחד לילדה קטנה ראתה יד גדולה ושחורה מ איימת לקחת אותה לשאול.
היא יצאה חרש חרש שמה על עצמה את המעיל שכיסה את כל גופה הקט
היה קר מאוד הכל היה נטוש גם הלכה שעות ארוכות.
רגלייה כבר כאבו, רעבה הייתה מה לעשות בחושך, ילדה קטנה מיסתובבת כך לבדה רועדת מקור, ניכנסה לתוך פתח של חושך מוחלט.
היא היסתתרה בפינה שמה על ראשה את המעיל היתכסתה והיתפללה שאף אחד לא יבוא ליה.
פתאום בחושך הדברים ניראים מפחידים יותר ושומעים גם את הקולות הסומיים.
היא נירדמה מיד, היא לא זוכרת כמה זמן היא נירדמה אבל התעוררה למגע של כובד עלייה, היא פחדה
לפתוח את העיניים ניסתה לזוז אבל לא יכלה, הדבר שהייה עלייה היה כבד יותר ממנה, היא ניסתה לישכב בשקט אולי הוא יעבור.
אבל שוב פעם דבר זה לא זז ממנה היא החליטה בכל זאת להיסתכל פתחה עין אחד,
אבל שוב פעם דבר לא זז ממנה היא החליטה בכל זאת להיסתכל פתחה עין אחת הבהיל אותה אבל אחר כך היתרגלה לחושךף וניסתה להזיז את רגלייה ההדבר הזה התחיל לזוז והיא קראה שוב פעם, ושוב הסתירה את פנייה פתאום דממה יללה קטנה, היסתכלה ושוב ראתה כי חתול קטן ישן על רגלייה.
מה הוקל לה גם הוא חימם אותה.
היי חבר קראה לו איך הגעת לכ אן? איפה המישפחה שלך?
אבל שוב פעם הוציאה את מה שהיה לה בשקית ונתנה לחתול, החתול מיד אכל את הכל הוא היה כל כך חמוד.
אאמץ לי אותך לחבר אמרה כי אין ליאףא חד בעולם ואתה כמוני לבד בעולם.
פרק {החברות}
אידה היסתכלה על החבר החדש שלה על החתולון והחליטה לקרוא לו גורל.
על שם הגורל המוזר שהפגיש בינהם היא כיסתה אותו וליטפה אותו בזהיורת.
החתול ניצמד אלייה ברכות, היא הרגישה גלי חום קטנים פושטים על גופה, מה שמזמן לא הרגישה היה לה טוב לכמה רגעים של חסד.
היא נירדמה עוד קצת,
כאשר התעוררה כבר כניראה הייתה שעת יום מאוחרת הכל היה דומם עד כדי זעקה
לרגע אחד היא הייתה במציאות של חלום אבל אחר כך הרגישה פתאום עצבות נוראה לאות איומה.
פחד מהבלתי נודע, עד שלפתע הרגישה את המגע של החתול, ואז התחילה להרגיש יותר טוב.
היא ידעה שהיא תיצטרך לצאת מהמחבוא שלה כי האנשים הרעים עלולים לבוא ולגלות אותה כאן.
ומצד שני לא היה לה מושג להיכן ללכת וגם היא פחדה.
ניזכרה במה שאמא אמרה לה פעם כל עוד לא תנסי את האומץ הפחד יהיה המוביל.
הפרק {ביער}
ואז לאט לאט שמה את החתול בתיק וכיסתה את עצמה במעיל, ולאט לאט התחילה יוצאת
האור סינוור את עינייה הכל היה מעורפל והיה קר מאוד, החתול הצמיד את עצמו בכוח ועד, היא ליטפה אותו חזק ודיברה איליו, גורל קראה לו.
גורל תקשיב לא נעזוב אחד את השני, אנחנו ממשיכים אין לך מ מה לפחד אני פה איתך ואתה איתי.
היא יצאה אל הרחוב מה שניראה כסימטת רפאים ושום רחד לא היה היא המשיכה ישר ישר.
על הרחוב היו שברי חלונות, ריחות השממה היו בכל מקום וכך הלכה שעה ארוכה עד שיצאה מהרחוב,
היסתכלה סביב
גדרות התיל עמדו שוממים וגם המגדלים להפתעתה הרבה היו בלישומרים הכל היה אפור.
היה שם שער שמוביל ליער עבות. מלא עצים והשער היה פתוח. היא היסתכלה מסביב- הכל דמם דממת מוות ניראה כאילו היא הייצור החי היחידי היא והחתול שנשארו שם.
היא צעדה בפסיעות קטנות של פעם עצרה ליראות
האם מישהו לא עוקב אחרייה
היא אזרה אומץ ובבת אחת הייתה כבר מאחורי השער.
היא ניכנסה למעבה היער רק שם הרגישה קצת בבטחון, כי ככל שהיתקדמה לתוכו כך היה חשוך יותר ואף אחד לא היה יכל למצוא אותה.
בטנה הייתה רעבה גם בטנו של החתול, היא שוב דיברה לעברו
עכשיו גורל נמצא לנו מקום לנוח, ולאכול משהו היא חיפשה בתוך היער, עד שמצאה סבך עיצים שדמה לעריסה.
על ריצפת היער היו כל מיני שורשים שהתייבשו כבר מישמן היא לקחה אותם ביד על פי שהמראה שלהם דחה אותה.
נגסה בהם היא הייתה רעבה מאוד, נגסה אבל כשראתה את החתול המסכן ריחמה עליו.
לא יודעת מה איתך גורל שלי, אבל אחתוך לך בשיניי קצת מהשורשים אולי תאכל .
כמובן שהחתול סובבב את הראש ניסתה להוציא מהתיק שלה שתי תפוחי אדמה שהיו עוד ברוטב כמובן שזה ניראה כמו ריבת תפוחי אדמה והיה קר.
אבל היא הרטיבה את ידה בעיסה הזאת ונתנה לתוך פיו של החתול.
החתול ריחרח את ידה והתחיל ללקק במרץ. אחרי שסימו את הארוחה שלהם.
קראה לו
גורל עכשיו זמן לישון בוא עליי יש לנו כאןמקום בו ניתכסה במעיל, היא שכבה על העריסה שהייתה ענפים שבורים על פיסת גומחה קטנה והצמידה את.
החתול אלייה שלא הביע היתנגדות כלשהיא וכך נירדמו.
אור חזק האיר אותה פתאום והחתול שהיה בחיקה סמרו שערותיו.
היא הישתתקה לרגע גם לא יכלה להבחין בדמות שהיתה על ידה.
לפתע נישמע קול
מי את?
היא התחילה ליבכות, אל תהרגו אותי ואת החתול שלי אני רוצה לחיות.
פתאום שמעה קול אחר נשי יותר- והקול הזה קרה אליה, חמודה אל תפחדי לא באנו להרוג אותך, מזל שמצאנו אותך כאן.
את באה איתנו....
פרק {מקום מבטחים}
לא!!!!
צעקה ונידחפה עוד יותר אל העריסה לא אל תיקחו אותי, אתם תהרגו אותי זעקה אידה.
הקול הנשי אמר לה
מתוקה הירגעי לא נעשה לך שום דבר נגד רצונך, אנו כאן להצילך, לא נכון! אמרה אידה באתם לקחת אותי לשם.
פתאום אמר לה קול אחר, אם היינו רוצים להרוג אותך היינו כבר מזמן הורגים אותך ילדה מתוקה, אנו מחפשים אנשים כמוך, שמיסתתרים ביער להביא אותם למקום מבטחים.
בואי בואי אליי ילדה קטנה שלי, בואי הינה ש מיכה חמה גם לך ולחתול שלך,
באותו הרגע הרגישה אידה שמיכת צמר טובה מכסה אותה ואת החתול.
היא הייתה כבר מעולפת ולא הרגישה כיידיין אוהבותנשאו אותה והביאו אותה.
כשהיתעוררה הייתה במיטה מעץ עם מיזרון, הבגדים אותם לבשה הוחלפו בבגדים חמים אחרים,
היא פתחה לאט את העיניים גורל קראה בבהלה אבל היא כבר הרגישה את החמימות שלו על יד פנייה,
פתאום היא הרגישה ליטוף, פתחה את עינייה וראתה מולה אישה רזה עם עצמות לחיים גבוהות ושיער שחור אסוף.
בוקר טוב לך ילדה מתוקה אמרה לה האישה , מה שלומץ? ישנת טוב? רוצה משהו לישתות?
איפה אני שאלה אידה?
האישה חייכה ואמרה את והחתול המתוק שלך במקום טוב עכשיו.
שום דבר רע לא יואנה לכם.
מהיכן את שאלה האישה?
אני אמרה אידה ועינייה ברקו מדמעות אני מאיזור דורוהויי אבל ההורים שלי שם מתים, והיה רעש נוראה ועכשיו דממה.
האישה ניגשה אילה וחיבקה אותה היסתכלה עלייה ואמרה.
מעכשיו יהיה לך יותר טוב את במקום בטוח.
שכחתי להציג את שמי אמרה האישה שמי גוזי פלישמן, ואני אחראית פה לתת לך את הטוב ביותר.
אידה שלא הרגישה טוב והייתה עדיין עייפהמאוד אמרה לה אני רוצה הביתה להורים שלי אני עייפה.
גוזי חיבקה אותה ומרה לה.
ההורים שלך היו גיבורים, את נישארת והיית גיבורה
דורוהויי ילדה קטנה שלי, לצערי, כמו שאני יודעת נישרפה כליל, האנשים הרעים באו וניסו להרוג כל מי שחי שם הם הרסו שדדו ורצחו כל מה שהיה שם ומי שהייה שם,
אבל ההורים שלך לא סבלו במותם הם הגנו עלייך ילדה מקסימה.
אידה התחילה ליבכות, אני רוצה את אמא ואת אבא ואת אבי אחי, לא יכל להיות שהם מתו, לא יכל להיות שלא אראה אותם יותר לעולם.\\והיא התחילה ליבכות ובכייה עלה למרומים
וגוזי חיבקה אותה חזק ואמרה לה בכי ילדה קטנה
כל עוד את יכולה, ורק זיכרי את חייבת להיות חזקה
לצאת למקום שהורייך למדו אותך עליו לארץ ישראל.
את חייבת להיות חזקה מתוקה שלי אסור לנו להראות לאוייב שאנחנו חלשים.
וכך אידה שעה שלמה בכתה והאישה ניחמה אותה, ואחר כך נתנה לה כוס שוקו חם עד שאידה נירדמה שוב פעם.
היא לא ידעה שהיא נימצאת הרחק מאוד במוסד סעד בגטו מסויים שבו הובאה איליו לבית היתומים על ידי אירגון פרטיזנים כלשהוא
שבתכוו היו מסייעם להם להישתקם ולהבריח אותם בקבוצות לאט לאט.
שם היו לפני שמבבריחים אותם, מאמנים אותם מלמדים אותם גרמנית מלמדים אותם איך להיתנהג בהתאם מלבישים אותם כגויים מנפקים להם תעודת זהות ושמות אחרים.
כן אידה חשבה גוזי האישה בצער, תישני לך עכשיו ילדה מתוקה לפני שתתחיל את המסע
הדרך שלך עוד ארוכה.....
23 דקות ·
סיפורה של אידה
אלה קפצה ושאלה איך נעשה זאת וגורי התחיל ליבכות ופנחס וזאב התלהבו מהראיון.
המורה נתנה להם לעכל זמן מה את שאמרה, היא אף פעם לא כעסה עליהם.
ואז כשהם שתקו אמרה.
אנחנו נחלק אתכם לקבוצות אמרה
סאשה אידה
אלה אנה
סוריקה הודיה
גורמי מלך
זאב פנחס
עוד מעט יבוא לכאן אדם בשם אדריאן פרשטיין- אל תיבהלו ממנו הוא ייקח אתכם למעבר הגבול ושם תיפגוש אותכם אישה בשם רחל אשר תנחה אתכם מה לעשות.
בנתיים הכינו לכם בגדים שמתאימים כמו שילדי גויים לובשים גם תיק קטן מעור. ותעודות מעבר מזוייפות.
עכשיו אקרא לכם ואגיד לכם איך כשישאלו אותכם הגרמנים אז תיזכרו את השמות שאגיד לכם
היא קראה לסשה ואידה
סשה לך קוראים מרגע שאתה בחוץ ועד לרגע שאומרים לכם שאתם יכולים לחזור לשם המקור שלכם קוראים אבלרד, ואידה לך קוראים אקיל
שם מישפחתכם פונקישיינו, קחו בגדים, וזיכרו בחוץ אתם אברלד ואקיל ואתם אחים, גם בחוץ אפילו שתהיו לבד
תיקראו לעצמכם בשמות אלו על מנת שהאוייב יכל להפתיע ולהימצא בכל פינה.
אחר כך קראה והסבירה לכל חברי הקבוצה
אלה אנה אלה שמך יהיה אבבל
ושמך אנה יהיה אדל
גורי ומלך, גורי אדיגו ומלך אברר
זאב ופנחס זאב אדיניס ופנחס אלווין
זיכרו אינכם אומרים שום דבר
לאף אחד , אם ישאלו אותכם הגרמנים שאלות , תגידו שאתםפשוט לוקחים ספרים של היהודים לגניזה, ניתן לכם תעודות מעבר-
בשלב ראשון
אדריאן יאסוף אותכם תעברו את המעבר ומשם אתם כבר לא תחזרו לכאן, אלה למשימה שלכם שיהיה לכם בהצלחה.
ומה אם גורל אמרה אידה- מה יהיה איתו, גורל יבוא איתך אל תידאגי אמרה המורה, כבר הכנו לכם את הגדים שיהיה בהצלחה , תודה, אמרו כל הילדים בבת אחת.
והריגשו עצובים אחרי כל כך הרבה זמן שהיו ביחד והיתרגלו ופתאום שוב נדודים, זה היה עצוב וגם הם לא ידעו מה יקרה אתם מחר.
27 דקות ·
סיפורה של אידה
אלה קפצה ושאלה איך נעשה זאת וגורי התחיל ליבכות ופנחס וזאב התלהבו מהראיון.
המורה נתנה להם לעכל זמן מה את שאמרה, היא אף פעם לא כעסה עליהם.
ואז כשהם שתקו אמרה.
אנחנו נחלק אתכם לקבוצות אמרה
סאשה אידה
אלה אנה
סוריקה הודיה
גורמי מלך
זאב פנחס
עוד מעט יבוא לכאן אדם בשם אדריאן פרשטיין- אל תיבהלו ממנו הוא ייקח אתכם למעבר הגבול ושם תיפגוש אותכם אישה בשם רחל אשר תנחה אתכם מה לעשות.
בנתיים הכינו לכם בגדים שמתאימים כמו שילדי גויים לובשים גם תיק קטן מעור. ותעודות מעבר מזוייפות.
עכשיו אקרא לכם ואגיד לכם איך כשישאלו אותכם הגרמנים אז תיזכרו את השמות שאגיד לכם
היא קראה לסשה ואידה
סשה לך קוראים מרגע שאתה בחוץ ועד לרגע שאומרים לכם שאתם יכולים לחזור לשם המקור שלכם קוראים אבלרד, ואידה לך קוראים אקיל
שם מישפחתכם פונקישיינו, קחו בגדים, וזיכרו בחוץ אתם אברלד ואקיל ואתם אחים, גם בחוץ אפילו שתהיו לבד
תיקראו לעצמכם בשמות אלו על מנת שהאוייב יכל להפתיע ולהימצא בכל פינה.
אחר כך קראה והסבירה לכל חברי הקבוצה
אלה אנה אלה שמך יהיה אבבל
ושמך אנה יהיה אדל
גורי ומלך, גורי אדיגו ומלך אברר
זאב ופנחס זאב אדיניס ופנחס אלווין
זיכרו אינכם אומרים שום דבר
לאף אחד , אם ישאלו אותכם הגרמנים שאלות , תגידו שאתםפשוט לוקחים ספרים של היהודים לגניזה, ניתן לכם תעודות מעבר-
בשלב ראשון
אדריאן יאסוף אותכם תעברו את המעבר ומשם אתם כבר לא תחזרו לכאן, אלה למשימה שלכם שיהיה לכם בהצלחה.
ומה אם גורל אמרה אידה- מה יהיה איתו, גורל יבוא איתך אל תידאגי אמרה המורה, כבר הכנו לכם את הגדים שיהיה בהצלחה , תודה, אמרו כל הילדים בבת אחת.
והריגשו עצובים אחרי כל כך הרבה זמן שהיו ביחד והיתרגלו ופתאום שוב נדודים, זה היה עצוב וגם הם לא ידעו מה יקרה אתם מחר.
אהבתי
אהבתי
אהבה
חחח
מדהים!
עצב
כעס
הגיבישתפי
1חיים פוגלהוט
שיתוף אחד
תגובות
סיגל בוטון סיג בוטון
כתבי תגובה...
חזרה לבלוג
AddThis Sharing ButtonsShare to LinkedInShare to Google+Share to Facebook18Share to אימיילShare to הדפס
by Taboola Sponsored Links בנוסף אולי תאהב/י את
חמישה סוגי יחסי מין שאתם חייבים להספיק לפני החתונה
מה וזה
מי נוהג יותר טוב - נשים
| |
סיפורה של אידה היציאה ומה שראובגטו
קוד חופשי
סיפורה של אידה {היציאה ומה שראו בגטו}
19/04/2016 16:22:48
8 דקות ·
סיפורה של אידה {היציאה מה שראו בגטו}
הילדים עלו להתארגן לבשו את בגדהם החדשים, אידה שאלה את סשה לאן אתה חושב שלוקחים אותנו?
לא יודע אנה שסה אבל בטוח למקום של פחד כך ניראה לי, גם לי אמרה אידה, אבל נהיה ביחד אני ואתה נכון סשה?
סשה אמר כן גם נתנו לנו שמות חדים שבהם ניצטרך להישתמש בחוץ זוכרת? כן אמרה אידה בחשש רק שאזכור ולא אתבלבל, בוא נעשה סימן אמר סשה כשתיתבלבלי תגרדי במצח ואז אזכיר לך, ואותו הדבר גם אני וחוץ מזה נכתוב על פתקים קטנים ונכניס בשרוולים.
כן, אמרה אידה כל כך הרבה דברים ליזכור , יהיה בסדר חייך סשה.
הם ארזו את הכל היה להם קצת עצוב לעזוב את המקום, שהיה בטוח ושכרגישו בטוח ושהרגישו בו טוב, ושוב הרגישו כי הכל מהתחלה,.
בשעה 11 לערך היגיע אדם מבוגר בעל חזות גרמנית קשוחה, זה פשוט בשביל שלא ישימו לב שהוא משלנו אמרה המורה, כשראתה את התלמידים מפוחדים
נעים לימאוד אמר האיש פתאום, קוראים לי אדריאן פרשטיין ואני אהיה המדריך שלכם עד שאעזוב אתכם בתחנות בגבול הונגרהיה, זיכרו, כשיוצאים כולכם יודעים את השמות החדשים שלכם, ןכשניסע אלתדברו בניכם תהיו שקטים ותיסתכלו על דברים חוץ מהחלון, למה? שאלה אלה, מכיוון אמר אדיראין שהמבטים החיוורים והמפוחדים שלכם יכולים להסגיר שאתם בבריחה כלשהיא , טוב?.
הם נישקו את המורה בדמעות ובחיבוקים אמרו תודה על כל התקופה שהיו ביחד , אידה שמה את גורל שרק נהיה שמן מיום ליום בתוך התיק שנתנו לה, ואמרה תודה על הכל.
ויצאו לרחוב.
הם מיזמן לא היו ברחוב ההומרה, אנשים חיוורים והם ראו לחרדתם נאצים שומרים בכל פינה עם רובים שלופים ומכוונים על היהודים שהיו עם כותנות פסים דקות בכפור של מינוס עשר מעלות,
עוד קצת סינן אדיראן אל תישכחו את תעודות המעבר ואת השמות בהצלחה לכולם, תראו בטחון עצמי.
הם היגיעו לשער, משנהם היו שומרים, אדריאן דיבר משהו בגרמנים עם השומרים והם הורו לידים ,ורק ביקשו לראות תעודות. ישר הוציאות את התעודות כל שומר בחן בקפידה את הילדים מכף רגל ועד ראש וטפח להם על השכם
ילדים טובים אמר בגרמנית. אדריאן סימן בראשון והילדים חייכו ויצאו מהגטו אל הרחוב השונה מאוד
כודם כל השמש הייתה בכל פינה, הריחות שעלו מחנויות הרחוב אנשים באו
ויצאו מהחניות צוחקים מדברים, זוגות ישבו עם ילדים קטנים והכל היה רגיל, לא הייתה תחושה של פחד ברחוב, הם היגיעו לאוטובוס ושם אדריאן התחיל ליקרוא
אבבל ואדל כנסו בבקשה- אנה ואלה עלו במהירות אל האוטובוס
אדיאגו ואביר- גורי ומלך עלו לאוטובוס
אדינס ואולין זאב ופנחס עלו גם
אברלרד ואקיל- סשה ואידה עלו לאטובוס במהירות הם הרגישויותר בטוחים.
כשסגר את הדלתות פנה אליהם אדריאן ודיבר איתם, אתם הייתם בסדר גמור, אמר זיכרו להיסתכל על הכל חוץ מהחלון ולהיות שקטים ככל האפשר. צידו אותכם בפרוסות לחם וענבים וזה יהיה למשך היום, גם לכל אחד יש בקבוק מיים
עכשיו
אנחנו נוסעים נסיעה ארוכה וכל פעם נעצוב מעבר גבול אחר, על מנת שמשם אתם תרדו כל זוג ירד שם יפגשו אתכם ויביאו אחרים למקום שיש ילדים, ויתנו לכם קבוצה של חמישה ילדים, ותחזירו אותם לגבול ואחר כך נבוא ונאסוף אתכם ניקח אתכם לבודפסשט שם יהיה אפשר להיסתתר עד תום המלחמה..
חזרה לבלוג
AddThis Sharing ButtonsShare to LinkedInShare to Google+Share to Facebook19Share to אימיילShare to הדפס
by Taboola Sponsored Links בנוסף אולי תאהב/י את
מדינת ישראל נותנת הטבה למי שמעל גיל 60 - בדוק אם מגיע לך
ריאלי - מגזין כלכלי
הכתבה שיבואני הרכב לא רוצים שתקראו
CARCOST
| |
סיפורה של אידה המחנה טרסנירטסיה
קוד חופשי
סיפורה של אידה המחנה {האונס}טרנסיסטריה
14/05/2016 08:45:42
10 שעות ·
סיפורה של אידה טרנסיטריה {מחנה השמדה}{האונס}
נעמה אידה וסשה עמדו כל הלילה ודמעו בשקט, כשחברם הטוב מוטל דומם ללא רוח חיים,אינו סובל, אינו פוחד, אינו צריך לברוח.
הייתה דממה וזה הלילה הארוך ביותר,
כל כך ע בר עליהם בין תשישות ל עלפון, פתאום בצעקה מחרישה .
להיסתדר וללכת אחרי, כל מי שינסה להימלט ירוייט בראשו,
קודם כחו את החבר שלכם, ושימו אותו על עגלה ואתם תיסחבו אותו עד לכיבשן, ובלי לדבר מילה..
כל גופה כאב של אידה והיא רעדה , סשה היסתכל עליה מהצד בלי שיבחינו ניסה לחייך אליה אבל לא יכל,
גם נעמה אותו הדבר, היה לה מבט קפוא מאובן הם הרגישו שאין כבר אדמה מתחת לרגליהם והם כך בדממה לקחו את טיראן
והלכו אחרי השומרים, היו גם משני הצדדים ומאחורם שומרים והרובים שלהם היו מכוונים על הראשים,
ההליכה היתה קשה, המשא עוד יותר, והמשא של הלב היה בלתי ניתפס.
לא ידוע כמה זמן הם הלכו כך אבל ההליכה ניגמרה לבסוף,
היה מאוד קר,
לפתע אחד השומרים ניגש לאידה ואמר לה בלחישה, תיראי את רוצה לחיות , ? את מוצאת חן בעיניי, אני חייב לישכב איתך,
אידה שעדיין לא כל כך הבינה מה שהוא אמר, שאלה אותו בקול ללא קול, מה אמרת לא שמעתי, הוא לא ענה , נתן לה סטירה ואמר לה
בואי זונה קטנה , אראה לך מה אני רוצה ממך פה מול כולם, ואתם תנוחו בנתיים.
אידה היסתכלה על סשה לשניה בפחד ואמרה בעינייה אני לא יודעת מה יקרה עכשיו, אבל אל תעשה כלום, גם לנעמה אמרה אותו הדבר בעינייה.
היא הרגישה כי לוקחים אותה הפילו אותה על הריצפה היא ניסתה להאבק אבל לא יכלה, הוא אמר לה
תיכף תיכף ניראה אם את שווה משהוא,.
פשט בפראות את מכנסיון תפס אותה חזק ואמר , חברים בואו בואו תפסו אותה, ומי שיעזור לי מוזמן גם להנות לפני שממשיכים,.
סשה איגרף ףאת ידייו חזק אבל לא אמר מילה
גם נעמה היסתכלה ברחמים על אידה.
לא לא!!!!!
אמרה אידה ניסתה להרחיק,ושוב סטירה וסטירה ובעיטה, אפה התחיל לדמם שתקי או שאהרוג אותך מיד , הוא קרע את בגדיה והתחיל בכל הכוח, אידה צעקה שרטה את הגב שלו, ונשכה בכל הכוח והוא לא רחם , עוד ועוד שוב ניכנס לתוך גופה אשר היה שבור ומרוצץ כולו
היא הייתה כמו בובה כל גופה כאב, אחר כך הוא אמר לאחרים , חברים בואו גם לטעום מהזונה
והמילים האלו היכו בה חזק זעמה היה בלתי יתואר אישיותה התפתחה מעל גבולות מה שאדם מסוגל להרגיש , היא הרגישה שכל העולם נעשה מסך שחור ופעם ראשונה והיא נישבעה יותר אף אחד לא ייגע בגוף שהיה מקודש לה ביותר .
גופה כבר לא הרגיש בכלום העצב והיא נהפכו לאישיותה , סשה ונעמה לא יכלו לעשות דבר.
אחרי שכל השומרים היו על אידה המסכנה, תפס מישהוא בשערתה והרימה , היא מיד נפלה כבובת חוטים מנסה למחוק את מה שאי אפשר למחוק מהזיכרון,
כולה כלימה ובושה למרות שהיא לא הייתה אשמה כן אידה שלנו עברה באותו רגעים מחרידים דבר שניקרא פוסט טראומה ובהמשך הפריע לה מאוד באמון יחסים בין אחד לשני אבל הסיפור ממשיך.
עכשיו אמר אחד השומרים לכי ותיתפסי את החבר הזה שלך תיכף נגיע.
היא הלכה בקושי , הדמעות ניגרורו על לחייה הפצועה אפה דימם,
ואפה כאב, באותו הרגע היא ידעה שה זעם והכלימה האימה, ילוו אותה כל חייה באותו הרגע היא הישתנתה ללא היכר.
וכך הם ניכנסו למחנה, גופות היו מפוזרות בכל מקום, ריחוב של המוות היו קרובים מתמיד, הבתים היו צרים וחשוכים.
הם היזכירו לה את ביתה בדורוהוי
הם התקרבו למבנה צר אשר ריח איום היה מסביבו, ריח המוות, עצרו אמרו השומרים, עכשיו רק אדם אחד יכנס ויתן את הגופה.
והוא המשיך ללא רגש בקול מתכתי.
רק אדם אחד יכנס ויתן את הגופה
פה זה הכבשנים אנחנו פה שורפים את הגופות על מנת שלא ישאר זכר.
עכשיו פנה לנעמה, את תיקחי את החבר הזה שלך ותסחבי אותו לבפנים ושם תיראי איך שורפים אותו.
נעמה התחילה ליבכות ולהקיא, היא הייתה חלשה.
אחד השומרים בעט בבטנה, איי איי, התקפלה מתוך כאב רחם עליה אמר סשה , פתאום נשמעה צעקה מאחד הבתים אידה אידה,
אידה לא העזה להיסתכל הקול היה מוכר לה מוכר מאוד, השומר נתן מכה לסשה בראש ובעט בו בבטנו, עוד מילה אחת ממך אתה תוכנס לתוך הכ בשן חי ותצא ממנו עפר!!זעם
בואי אמר לנעמה, ובעודה מקיאה בעט בה עוד ועוד, ודחפה לקחת את טיראן או מה שנשאר ממנו.
היא ניכנסה למבנה, נשאיר אתכם לבד, אמרו השמורים כשהיא תצא אתם תבואו מעבר לרחוב שם כבר נגיד לכם מה לעשות, אל תחשבו יש כאן שומרים רואים אתכם מכל מקום אם תחשבו על בריחה ישר
נירא לכם כדור לתוך הראש.
כשעזבו אותם ישר ניגש סשה לאידה ונתן לה חיבוק, אידה לא הגיבה רק בכתה בכתה
די די אידה די יקרה שלי די, אמר לה סשה בהכי רוך שאפשר גם אותו המקרה הזה ביגר ללא היכר
אני יודע האמיני לי יקירה שלי רציתי לרצוח אותם, אבל פחדתי שאם אמות מה יהיה איתך.
הוא נגע בה בשערה ברוך, אידה נירתאה ממגעו, לא לא בבקשה אל תיגע בי איני מסוגלת.
אידה בסדר יקירה, לא אגע בך אני יודע זה קשה קשה
אבל בשבילי את מיוחדת וטהורה את נשמה טהורה, ותמיד תהיי מיוחדת אידה שלי אמר לה.
מה שאנחנו עוברים ביגר אותנו אידה, היסתכלי לי לעיניים יקירה, אידה אמר כמעט בלחשיה ונמנע לגעת בה,
אידה אמר לה והיסתכל לה לתוך עינייה ועבר את מסך הכאב עבר את מסך ההשפלה שעברה זה אתה ואמר
אידה יקרה שלי
אני אוהב אותך
אמר והתחיל לביכות, אידה הייתה קפואה היא רצתה להגיד לו שגם היא מרגישה כלפיו משהוא
רצתה ללטף את דמעותיו
אך היה לה קשה.
הם עמדו בדממה סשה ליטף את ידה של אידה ברוך, מתוך היתחשבות
הם חיכו לנעמה...
אהבתיהציגי רגשות נוספים
הגיבישתפי
5Benny Sharvit, דינה קגן ו-3 נוספים
2 תגובות
שיתוף אחד
תגובות
בני שר
בני שר שבת שלום ?
לא אהבתי · השיבי · 1 · 9 שעות
סיגל בוטון סיג בוטון
סיגל בוטון סיג בוטון שבת של שלווה בני
אהבתי · השיבי · 9 שעות
סיגל בוטון סיג בוטון
כתבי תגובה...
חזרה לבלוג
AddThis Sharing ButtonsShare to LinkedInShare to Google+Share to FacebookShare to אימיילShare to הדפס
by Taboola Sponsored Links בנוסף אולי תאהב/י את
| |
סיפורה של אידה הבריחה וההתוודעות
סיפורה של אידה {הבריחה וההתודעות}
הם חיכו וחיכו, אידה הייתה קפואה וסשה חיבק אותה בהכירוך שאפשר,
אידה אידה אל תידאגי אני כאן, אידה היא הסתכלה עליו היא לא חיכה, אבל הוא חייך בכל כוחו אלייה.
מתוך החושך יצא אדם מבוגר, בעל חזות קשוחה ואמר, אתם רוצים להיפרד מהחברה שלכם?
אידה שאלה מים מה זאת אומרת להיפרד?היא הייתה צריכה לצאת?
האיש צחק בצחוק לא נעים, חברה שלך הייתה חוצפנית היא בכתה ולכן שמו אותה ביחד איתו, ושרפו אותה חי, זה היה מחזה יפה
סשה ואידה התחילו לרעוד ללא שליטה.
אני חייבת ליראות אותה, צעקה אידה,
סשה אמר חכי ותפס אותה היא נתנה בו מבט, שלא תעז לינגוע בי !
אני רוצה ליראות אותה אמרה, סשה בא מולה ואמר, אידה זה אני ניראה אותה ביחד. בואי אהובה שלי בואי
הם ניכנסו למבנה אידה מעדה כמעט, סשה החזיק אותה חזק. הריח היה נורא החושך עוד יותר והחום המחנק כאילו הדליקו מלא מדורות בבת אחת.
הם ראו כוכים כאלה וגופות עליהם הם ראו שם שלדים סוחבים את גופות וגם גופות המרוטשים קטועי אברים והם ראו אותם נלקחים על אלונקה ואחר כך מוכנסים לתוך הכוך סוגרים את הדלתות ומפעילים בלחיצת כפתור.
הם דממו ולרגע שכחו מי הם ביכלל, כל מה שעברו עד עכשיו לא יכלו להעצים את רגעי הזווה האלו.
הם לא יכלו ליראות כלום הכל היסתחרר להם ורק סשה היה שם ודיבר כמה שיכל לדבר,
אידה, אידה, אני כאן.
אל תיבכי ע כשיו אל תישברי בואי הנה היא כאן, אידה מילמלה מתחת לפיה היבש,
אני לא יכולה ליראות אותה סשה,
ופעם ראשונה אחרי הרבה זמן היא היסתכלה עליו, והוא לקח סיכון וליטף אותה בהכי מהר שאפשר, היא הסטה אתמבטו ממנה.
אידה אל תעצרי את זה הוא התחנן, אני פה אני אגן עלייך, בואי חיבק אותה ושניהם ניגשו לכוך אחד שהיה פתוח.
המחזה היה מצמרר נעמה וטיראן טיראן היה חצויי ושרוף ונעמה שמו אותה על ידו והיה לה פצע יריה בחזה כולה היתה דם שנקרש עיינניה בהו במבט אל האין סוף והיה שם גם עפר.
בעוד שניהם משותקים ללא יכולת לזוז,.
הגיח דמות קטנה מכל ההריסות והיא תפסה בשניים ודיברה חזק
אבל היה משהו בדמות הזאת שלא הייתה מפחידה ומאיימת הדבר הזה הוציא אותם ולקח אותם למאחורי הכבשן ושם
אידה לא האמינה למה שהיא ראתה...
מה אתה עושה פה !!?? אמרה כמעט בצעקה, סשה שלא ידע בידיוק מה זה ומי זה שאל , אידה מי זה? הסבירי לי, למה את ניסערת כל כך,
זה.. זה... אח שלי אבי, אבל איך מה? אבי ראיתי אותך מת,] לא זה לא יכל להיות.
אבי חייך חיוך עצוב ואמר, אמא אהבה אותנו אידה, והיא אמרה לי כשאת לא היית בסביבה, שאם יקרה משהו משהוא כזה שאחד יוותר לשני על מנת שיכל להינצל אם הייתי מראה לך שאני ער וחי, אז היו יכולים לגלות אותנו כי היינו מרעישים .
אידה לא המשיכה לשמוע היא רק חיבקה אותו והוא חיבק אותה
חזק
חזק
חזק.
אני לא מאמינה אמרה אידה, איך ? איפה? איך אתה חי?.
ואיך הגעת לכאן הרבה שאלות היו באוויר.
אידה בכה אבי לא חשבתי שאזכה ליום הזה ביכלל, ואני לא האמנתי אמרה אידה, אבי תכיר זה חבר שלי חבר טוב שלי, אמרה אידה ומזה זמן העלתה חיוך קטן.
תחכו לי בחוץ אמרה, אני פה בהסוואה, אל תישאלו שאלות אמר אבי תחכו לי בחוץ מאחורי הקיר החיצוני ליד פחי האפשה.
הגדולים שם אין תצפית יש לי הרבה מה לספר לכם...
הם ידעו בדרך שאבי הראה להם וכמובן אמר שבחוץ חוץ מהמקום שיהיו איתו ביחד אסור להם לדבר אחד עם השני, שלא להזכיר את שמו האמיתי כי השם שהם יודעים זה הלר, זה השם הבדויי שלו
הם יצאו אידה הייתה מאוששת קצת סשה קצת פחות כי ניזכר במשפחתו וליבו דאב, אך לא רצה להראות לאידה כי היה אכפת לו ממנה ולא רצה להכאיב לה.
כי היה אכפת לו ממנה
כשהגיעו לפינת המחבוא שאף אחד לא היה שם, ניגשה אל סשה בכוחות שאספה וליטפה את ראשו,
סשה אמרה- בקול רועד תודה על שאתה איתי דואג לי.
סשה היה כבויי לפתע, טמן את ראשו ביחדיוו וכתפיו רעדו,
אידה ישבה על ידו, פעם ראשונה שראתה אותו נישבר
סשה אויי סשה- אל תיבכה אל תיבכה, או שתיבכה עכשיו כאן מותר, אין אף אחד שרואה אף אחד שמגביל, תיבכה סשה אני פה, הוא בכה לא יכל להפסיק את הבכי ובין לבין אמר לה.
אידה את יקרה לי מאוד, את האור שלי, וטוב שהכרתי אותך את החיים שלי את האושר האמיתי שלי כן כן את,
אידה אני בוש ונכלם ממה שעוללו לך איך ךפגעו בך ככה, וזה הורג אותי שלא יכלתי לעשות כלום,
והוא בכה ורעד, אידה חיבקה אותו ברוך ואמרה לו.
סשה אל תרגיש אשם , הייתי מרגישה נורא ואיום אם היית עושה משהו ואז היו הורגים אותך.
היה חלקיק שניה שניהם שתקו,
אידה אידה שלי התחיל סשה להגיד, את כל כך יפה
אני אוהב אותך מאוד,
אידה התסכימי להיות הבת זוג שלי הרשמית אידה
הגידי כן כאן מתחת לשמיים את עולמי.
היא הנהנה בראשה והתחילה בעצמה ליבכות, לפתע חיבק אותה סשה ושאל , מותר לחבק אותך, לא רוצה שתרגישי רע אידה אוהב אותך גם מרחוק, אוהבת אותך גם אם לא איגע בך.
אהבתינו תהייה האהבה הכי טהורה אידה, גם אם אמות אלך לחפש אותך אחרי שנים ואמצע אותך.
אידה אנחנו נגיע לארץ ישראל אני אשמור עלייך אתן לך את הזמן להיתקרב אליי כמה שניתן כי אני אוהב אותך מכל הלב.
אלו היו רגעים של גן עדן בגהנום שעטף אותם.
בעודם חבוקים שמעו שיעול וקולו של אבי אמר. הנה אתם זהוא יצאתי מהמשמרת אבל טוב שאתם כאן היום.
כי היום תיכננתי לברוח יש בית שבו אנחנו הפרטיזנים נמצאים שם כל כלילה ומתחננים את מי להוציא מהטופת הזה אנחנו מתחננים לברוח מכאן לרומניה ולחכות עד תום המלחמה.
או שלכות עד שיקאו לנו, לאוניה שתיקח אותנו לארץ ישראל.
אבל איך נצא מכאן שאל סשה?
הנה הכנתי לכם בגדים והוציא משהוא שנראה כמו שקים שחורים, קחו את זה
כי מי שלובש את זה השומרים ביכלל לא אומרים לו כלום, הם יודעים שהוא בא להרוג יהודים, וגם לא בודקים ביכלל
אתה בטוח שאלה אידה?
כן אמר אבי, הייתי חייב להיות פה שבוע כדי שיראו שאני מגיע לכאן בקביעות, למרות שפה לא נעים ופה לא רוצה להיות חייב כן מכיר עוד אנשים ועוזר להם לברוח.
מחר יש נסיעה לרומנהי ואתם הגעתם במזל , כן אידה שמח שניפגשתי איתך לא האמנתי ביכלל שאותך אפגוש.
אידה לא ידעה את עצמה מרוב אושר, הם התלבשו ועכשיו שמעו קוראים לי הלר וכל עוד שאנו לא מגיעים לבית אם אתם צריכים משהו אפילו אם הרחוב ריק אתם קוראים לי הלר מובן?.
כן אמרו סשה ואידה, הינה קחו תאכלו הבאתי לכם פת לחם אחת התחלקו חצי חצי , בבית נקבל אוכל ב נתיים אתם רעבים וסחוטים קחו עכשיו תאכלו לפני שנצא.
הם אכלו ברעב ובתאבון את חצי פרוסת הלחם שהייתה טעימה במיוחד.
אידה וסשה לבשו את הסרבלים ושמו את הכובעים אם הם השומרים שואלים משהוא אני מדבר, אני יגיד להם שאתם אילמים וחרשים.
הם התחילו ללכת בפחד
לא דיברו סשה החזיק בידה של אידה ולחץ אותה.
וגם היא לחצה לו את היד.
הם היגעו לשער שומר אחד דיבר עם אבי ברומנית הם הבינו כי שאל מי הם, אבי דיבר איתו הם היו אטומים כאילו לא הבינו שדבירו עליהם ובכך יצאו מהמחנה.
הם הלכו עוד קירבת דרך חצו שתי רחובות ומנהרה חשוכה אחת הם היו לבד אבל לא דיברו
הם היגיעו לבית בשדה פתוח
אבי סימן להם להיתקרב.....
אהבתי
אהבתי
אהבה
חחח
מדהים!
עצב
כעס
הגיבישתפי
3 שיתופים
תגובות
סיגל בוטון סיג בוטון
כתבי תגובה...
חזרה לבלוג
AddThis Sharing ButtonsShare to LinkedInShare to Google+Share to FacebookShare to אימיילShare to הדפס
by Taboola Sponsored Links בנוסף אולי תאהב/י את
מדינת ישראל נותנת הטבה למי שמעל גיל 60 - בדוק אם מגיע לך
ריאלי - מגזין כלכלי
איזו מניה זנקה ב 236 % בתוך פחות מרבעון ?
P
| |
סיפורה של אידה הרגע {המסע מתחיל}
הרגע ·
סיפורה של אידה {המסע מתחיל}
הילדים שמעו רק שהם יצטרכו להיות לבד ולהיפרד התחילו להזיל דמעות, הס אמר אדיראן בשקט זיכרו יש לנותפקיד אם נכשל בו כולנו נמות, ויש קשיים לפנינו אז בואו נהיה חזקים, ואתם מסוגלים אז עכשיו זה לא הזמן לדמעות.
סשה אחז בידה של אידה וחיך אמר, אנחנו נהיה ביחד אל תפחדי למרות שהוא בעצמו פחד.
הם נסעו וכמעט נרדמו כאשר אדריאן עצר את הרכב וקרא, אבבל ואדל צאו בבקשה נא לא לישכוח אישורים. ומה נגיד שישאלו אותנו למה באנו,? תגידו להם שאתם מבקרים משפחה בשם שכטרין וצריכים לבוא לקחת אתכם ותחכו שם על תזוזו עד שלא יבואו לקחת אתכם.
קדימה אמר בקוצר רוח יש משימה להשלים, ניתראה בעוד כמה שעות, זיכרו טעות קטנה וכולנו נמות. הוא היה יותר מפחיד עכשיו, הם אמרו בדמעות שלום לכולם וירדו,
הקור היה עז והמשיכו בנסיעה היכן הם שאלה אידה? הם באוקריאנה בגבול אמר בקצרות אדריאן עכשיו להיות בשקט.
הם נסעו בדממה מעיקה עוד שעה ארוכה עד שעצר את המכונית היה כבר חשוך רק אורות הנאון של מעבר הגבול השתקפו על האוטובוס
אדיאגו ואביר אמר שוב אדריאן- רדו וכמו שאמרתי חכו עד שיבואו לקחת אותכם, אתם בסלובקיצה.
כך עצר גם בסרביה, והם נפרדו מאנדיס ואלין
עכשיו רק סשה ואידה נישארו סשה תפס בידה של אידה חזק ואמר לה בלחישה, אל תידאגי אידה אני איתך וגם גורל נכבור את זה ביחד על תידאגי.
הם היגיעו סוף סוף לסלובניה
אתם תירדו עכשיו כמו שאמרתי שיהיה בהצלחה.
כשהאוטובוס נסע- היה שקט דממה סשה אמר לאידה בלחש מעכשיו אנחנו צריכים להישתמש בשמות שנתנו לנו, זוכרת איך קורים לנו כן לך אבלרד ולי אקיל. בסדר מעכשיו אקרא ל כך גם כשנהיה לבד עד שנצא מכלל סכנה.
אפילו אם נהיה אם אנשים הכי שנראים בטוחים אנו נמשיך ככה לקרוא אחד לשני בסדר היא אמרה.
בואי אקיל עכשיו נגש לשומרים זוכרת לא להיתרגש יותר מידי, אנחנו מחכים למישהו ש יבוא ויקח אותנו, אנחנו מיתארחים אצל משפת שכטרין, ואם ישאלו שאלה אקיל אם ישאלו מה השם שלו, כן אמר שכטרין נדן
הם ניכנסו תעודות ציוו השומרים, היו שם שתיים אחד עם נשק מכוון והשני לבדוק תיקים.
הם הוצאיו את התעודות ואקיד רעדה מאוד אבל היא הסתירה את זה שקר לה, מה יש לך בתיק שאל השומר החתול לבת דודתי אמרה אקיל בגרמנית כמו שלימדו אותה שם.
אפשר ליראות היא פתחה בזהירות וגורל שהיה ישן, התעורר מפוחד , או אמר השומר וחיך איזה חתול חמוד, את אוהבת חתולים? כן היא אמרה, היא זכרה שאסור להם להראות קוצר רוח, וחוסר סבלנות.
אבל הם חיכו עד שהשומרים הניחו להם לנפשם. וכשיצאו מהביתן לכיוון התחנה שהייתה שם הרחק מהשומרים רק אז יכלו לנשום ואקיל אמרה איך פחדתי
שלא יגלו אותנו, כן גם אני אבר אברלרד {סשה} ועכשיו את רוצה לאכול משהו? לא ענתה אקיל {אידה}אבל את ח ייבת יש לנו דרך ארוכה, לא לא בא לי מיתגעגעת להורים שלי, אברלרד התקרב אליה ואמר גם אני מתגעגע להורים שלי ולמשפחה אבל זה לא יעזור עכשיו, עכשיו אסור ליבכות הוא אצר ההורים שלנו מתו כדי שנישאר חיים אז אנחנו חייבים לחיות.
אבל אני אני והיתחילה לבכות, אני לא יכולה עצוב לי כל המסע הזה, וגם להרגיש לא שיכת לאף אחד ובלי משפחה ובלי אף אחד שממש אכפת לו ממני, באותו הרגע תפס אותה אברליד וסובב אותה, נכון אן לך משפחה כמו שלי אן אבל יש לך אותי ולי יש אותך, לפחות אנחנו ביחד ונהיה תמיד ביחד
אף אחד לא יכל להפריד בינינו את תיראי, ונתן לה ספר קטן של תהילים, קראי זה בשבילך כדי שתרגישי חזקה ושאני על ידך, כל הזמן זה מההורים שלי, ואמרו לי להעביר את זה למי שצריך תפילה, אז לך אני מעביר את זה ו דבר מתנה מאוד יקרה קחי וזיכרי אותי תמיד שאני אשמור עלייך תמיד
אהבתיהציגי רגשות נוספים
הגיבישתפי
תגובות
סיגל בוטון סיג בוטון
כתבי תגובה...
| |
סיפורה של אידה המבצע להצלת סשה
סיפורה של אידה המבצע להצלת סשה
אידה התקרבה לא פחדה הנה ניראה אותך, החיל לא הגיב הנה תירא בי מה כל כך קשה ללחוץ על ההדק, היא התקרבה איליו הסתכלה בעיניו לשניה אחת שהוא הביט בה הצליחה להוציא מידו את הנשק ולנסותגם אותו לפרוק אבל גם שם לא היה כלום,
דבורה אבי, אין להם מחסניות בואו נקשור אותם נביא אותם איתנו כמו כלבים ונשחרר את חנה.גולי נתן לה סטירה ובעיטה בבטינה, היא התקפלהמהכאב ולא ויתרה, רומי ניגש אליה ותפס בצווארה לחנקה,א ידה! אמרה דבורה והיא גם באה וניסתה להפריד אידה התחילה להכחיל, אני יהרוג אותך!!! מטונפת אני יהורג אותך.
אידה הרגישה שאין בה כוחות עוד, אבל לפתע כאילו קיבלה כוח משמיים ונתנה לו בעיטה די הגונה בבטנו איי.. צעק איי יזונה... ועזב אותה בבת אחת.
באותו רגע דבורה לקחה את הנשק שלו ונתנה לו מכה בראש ועוד מכה ועוד מכה בכול הכוח עד שהתבוסס בדמו ומת. וגם לחיל השני בעטו בו וגם נתנו לו מכה ועוד מכה עם הנשק עד שגם התבוסס בדמו ומת
אבי וזאב שהתאוששו קראו איפה אתם, פה מולכם זאב אמר אני לא מאמין שהם מתים בואו יש לנו שקיות נילון נקשור להם נעטוף את הראש שלכם ואםיש סמרטוטים נשים להם בפה כך שאם יש סיכויי שהם יחזרו לחיים, אז הוא יעלם.
חנה התאוששה היא ניראתה חלשה מאוד, אבי הסיר ממנה את החבלים ואת המסקינטפ שהיה לה בפה היא התחילה לבכות, הוא חיבק אותה, הכל בסדר עכשיו הוא אמר. הכל בסדר אבל חנה בכתה בכיה עלה לליבו של האלוהים,
היא בכתה על כל שעברה וסיפרה בעודה בוכה שהם אנסו אותה, פשוט בחושך הם אימו עליה אם הנשק הם לא יכלו ליראותה זועקת והם התנפלו עליה ותסמו לה את הפה בדבק שלם וכל זה היה במהירות, היא בכתה, דבורה תפסה בידה , די יקירה עכשיו הכל בסדר אנחנו כאן אתך ואת איתנו, בבני הבליעל כבר לא ידברו בשעות הקרובות ולא ידברו ביכלל דאגנו להשתיק אותם לצמיתות.
בואו נמשיך אמר זאב, ניקח את סשה , עכשיו תורך אבי, אבי נגע בסשה לפתע סשה התחיל לירעודאבי, קראה אידה תיראה את סשה הוא רועד, סשה קראה אידה סשה
סשה רק רעד עיניו עצומות פיו חתום. הוא היה קר כקרח
סשה סשה קראה אידה. תתעורר אהובי, אך סשה לא התעורר הוא רק רעד, הוא רועד , סשה אידה התחילה לבכות דבורה ניגשה אליה, יהיה בסדר אידה אל תידאגי הואיקבל טיפול, מתי נגיע שאלה אידה ?
עוד מעט אמר זאב, אתם שלושתם הבנות תשלבו ידיים אחת בשניה וכך תלכו ביחד יותר לא נלך לחוד מי יודע עוד מה יש במקום האורו הזה.
כך הם הלכו במשך שעה ארוכה, עד שפתאום אבי נעצר ואמר סשה, אידה קפה מה מה לא טוב בסשה, הוא קר נשימותיו כבדות,
זאב!! עשה משהוא קראה אידה כבר שעות אנחנו הולכים אבל לא הגנו חוץ מחושך אנו לא רואים כלום התפרצה אידה, אני לא רוצה לאבד אותו
זאב אמרת שאתה מכיר את הדרך,
אידה, אידה, יקרה אמר אבי וליטף אותה אידע הרגעי נטפל ב סשה, זאב עושה כל מה שיכל מה שצריך ואל תישכחי שגם הוא עייף ובמצב לא טוב, אנה ממך זאת לא התפרצות נכונה.
זיכרי אידה המשיך אבי ללא סבלנות כבר מזמן היינומתחת לאדמה ללא נחישות היינו גם בדרך אחרת כבר. וחוץ מזה אני ואת לא היינו נפגשים לעולם אם לא היתה בך טיפת סבלנות.
אבל הוא עומד למות המשיכה אידה, כאילו לא שמעה כלום, אני לא מוכנה לאבד אותו, וזאב לא עושה כלום, וברגע זה התפרצה בבכי, זאב ניגש אליה ברוך, אידה אני מבין שאת בלחץ עכשיו, בעקבות הפחד שתאבדי את סשה , כולנו כך מפחדים עליו, אנחנו עברנו הרבה ביחד, וכן מה לעשות המלחמה הזאת גורמת לנו לפעמים לאבד את הסבלנות להרגיש כאילו אין מחר.
אידה בכתה ודיברה אני לא רוצה לאבד את סשה, לא לא הוא הכל בשבילי , הכל הוא ליווה אותי מאז שגילו אותי הפרטיזנים היה טוב אליי הוא מקסים , הוא קרה לי האור בחיי האושר שלי חיים שלי והתכוון לזה ועכשיו האור שלי זה הוא אם הוא ימות אשים קץ לחיי אני לא רוצה לאבד אותו אנחנו נשמות תאומות ואם הוא ילך גם אני ילך
התחילה לבכות .
אידה אידה שלי קרא זאב וחיבקה , את יודעת שאני עושה הכל וכולנו עושים הכל כאן כדי לישרוד, וכולנו ביכוון מסויים להצליח וששסה ירגיש טוב
אידה קטעה את דבריו
סשה סשה קראה אידה ובעיניה מבט מעורפל אל תמות זאב פנתה לזאב, זאב תגיד לי שהוא לא יעזוב אותי הוא אמר לי מילים כל כך יפות הוא אמר לי שאני החיים שלו האהבה שלו אוהב אותי מלא מלא האור שלו וישות אור בשבילו , ועכשיו הוא נכבה לי, תגיד לי שאם הוא כועס עליי שיכעס אבל שלא ישאיר אותי כאן לבד בעולם עם הכאב הזה, ושוב בכתה,
אידה יקרה באה חנה, בואי בואי יש לי כאן משהו שעולי יעודד אותך אמרה חנה, קחי מצאתי את זה אצלך, ואת סיפרת לי ששסה נתן לך את זה
ספר תהילים קטן, הנה קחי לך עשיתי לך כמעין שרשרת קחי לך וזיכרי כיז ה מגן עלייך וגם על סשה, אידה לקחה את זה וענדה זאת לצווארה.
אידה היסתכל זאב בתורך עיניה, אידה את יודעת שלא אתן כל עוד זה יהיה בשליטה שלי לסשה למות נכן?
אידה לא הסתכלה זאב סובב את מבטה בעדינות איליו, אידה תיראי את הדמעות סשה אל רק לך יקר, הוא יקר לכולנו אידה, ולכלנו כואב ונכון כולנו ספוגי כאבים אבל אנחנו יחד ויחד נטפל בו
אני מבטיח לך את סומכת עלי שלא אתן לסשה למות כל עוד זה בשליטה שלי?.
הנה אני איבדתי בן דוד לאחר שכבר חשבתי שאין לי קרוב מישפחה, וזוא פתאום גילינו , ועוד פעם אן לי, ולא האשמתי אף אחד,
אידה הרימה את מבטה עינייה דמעו והיא חיבקה את זאב ואמרה לזאב, זאב סליחה אנייודעת שאתה עושה למען סשה ולמען כולנו, אתה מ סכן את החיים שלך והצלת את סשה לא פעם אחת, אני לא יודעת מה עובר עליי זאב, ושוב בכתה, אני מבקשת סליחה התנהגתי לא יפה סלח לי, זאב סלח לי פגעתי בך,
אידל'ה שלי חיבק אותה והצמידה איליו, ברור שעוברת עלייך כמו לכולנו סערת רגשות , אני לא כועס פשוט כואב לי כואב לנו ליראותך כך,
מבטיח לך נטפל בסשה כמה שניתן ולא רחוקה הדרך ונהיה שם בבית החולים וסשה יתגבר
כן ענתה אידה אני יודעת זאב ובכל זאת אני מיתבישת בהתנהגותי, הייתי נישארת כאן למות לבד.
אידה ! קרא אבי, אידה חלילה וחס ניראה לך שהיתי משאיר אותך כאן אידה, את אחותי היחדיה שנשארה מהבית, עברתי יסוריים וסכנות עד שאלוהים בדרך נס הפגיש ביניו טוב אני לא מתכוון לוותר עלייך, אבי חיבק ונישק אותה, את תכנינסי בי צער אידה, וכן גם דבורה חנה אבי חיבקו אותה והתחילו ליבכות, לב אחד שרוצה לחיות.
פתאום שמעו רעש מוזר על ידם, מי זה קרא זאב.
מישהוא ניסה להגיד משהוא, אידה קפצה זה סשה,
אידה האירה כין שסשה שכב ואכן כך סשה התעורר אבל היה מאוד חיוור וניסה להניע את ידיו , בבת אחת אידה ניגשה איליו וחיבקה אותו,
סשה אויי סשה אהובי, כן זאב אמר תהייה בסדר כן
סשה ניגשה ונישקה אותו ובכתה, לא יכלה ליסבול את המ חשבה, שאתה תמות לי אויי הוא בוער מחום פתאום זאב הביא לי סמרטוט רטוב, הוא התחיל לשים על פניו של סשה ולאורך הגוף סשה במבט לא מבט הסתכל על אידה ועל הסובבים, וזה המבט שהיה עכשיואצלו אבל הואלא אמר כלום גם מבטו לא הביע כלום.
בזבזנו הרבה זמן פסק בואו עכשיו אידה חנה ברורהיה תהיו מקדימה ותחזיקו תשלבו ידיים ואנחנו נהיה מאחורה נחזיק את סשה,
אבל איך נידע איך להתמקם, שאלה דבורה, תמשיכו ישר כל הזמן ישר, אל תפחדו הדרך ישרעה, עוד בערך חצי קילומטר והגענו, כשתתחילו להרגיש ריח של גז עצרו, אנחנו קרובים למקום.
הם התחילו בחושך, השקש שהיה שם היה טעון רגשות, סשה התחיל לרעוד מכיוון שחום גופו ירד, וזאב אמר לו בלחישה החזק מעמד ילד החזק מעמד כולנו פה זקוקים לך , כולנו רוצים אותך אל תמות, ובחושך אף אחד לא ראה על לחיו של זאב היו דמעות, כי מה שנותר לו מכל העולם היו חבורת הילדים המקסימה הזאת והוא לא רצה לאבד אותם הם היו בשבילו המשפחה שלו, כל כך הרבה דברים עברו ביחד וכל אחד לחוד כל כך הרבה צער וכאב, מה יקחו ילדים אלו כאשר יתבגרו?.
החיים זאב ידע, יכולים להיות יפים ומאושרים גם, ולפעמים גם תמוהים הוא לא היה פוגש אותם כך באמצע החיים אילולי המלחמה הארורה והם נתנו לו כוח כמה עוצמה וחוכמה יש בהם.
זאב יש ריח של גז, פתאום שמע את אבי אומר, כן אמרו הבנות הוא החר למציאות מיד, ועזב את ה מחשבות בצד
בואו נשכיב את סשה נוריד לו בגדים, אמר תשימו בגדים אחרים אותיקים על יד הגוף שלו תורידולא את כל הבגדים, כולל התחתונים, למה? שאלו כולם
היפוטרמיה - זאת ירידת חום הגוף ובמקרה זה אסור לתת לגוףחום בבת אחת, מכיוון שהגוף ניכנס למצב של הלם וזה מסוכן כלומר האברים הפנימים צוברים את כמות החום המנימלית לשימורו וברגע שאנחנו נותנים למערכות " הקפואות מכת חוחם חיצונית" אז בבת אחת חלקי החום השמורים באברים הפנימים עולות לשאר הגוף ואז יכל להיוצר נזק לגוף נזק בלתי הפיך.
- רק לשים עליו משהוא כמו משהוא דק על החזה, אידה פשטה את שמלתה ואמרה הנה שיתכסה בזה. היתה לה עוד חולצה וחצאית מתחת לשמלה.
אני הולך עכשיו ועוד מעט יחזור עם הצלה, בנתיים אל תלכולשום מקום תשבו על יד סשה.
לאן אתה הולך אמר אבי,
עוד מעט אחזור, אמר בקצרות זאב
אני בא איתך אמר אבי
לא אין צורך אלך לבד אמר זאב הישארו כאן קולו אם רצה או לא נהיה מונוטוני
אל תידאגו הולך להזעיק עזרה.
זאב חנה קראה לו זאב תן לי לבוא איתך
לק אמר את תישראי כאן אני יגיע אל תדיאגי אמר.
הוא אמר כך והמשיך הגדרך הוא ידע, שהוא לוקח סיכון ובכל זאת שמר את זכות הפגיעה לעצמו ממה שאידה אמרה, אולי הוא לא עשה מספיק על מנת שסה לא יפגע הוא רק ידע ששסה אם לא יקבל טיפול בשעה הקרובה ימות.
הוא לא ידע עם דוקטור מירוביץ נמצא וזוכר אותו.
הוא לא ידע איפה לחפש את הסימן את האבן הגדולה שמובילה לגרם מדרגות שמוביל לפתחו של מרתף התרופות של בית החולים כן ששם היו עם יהודה.
אבל אמר לעצמו אם אמות יהיה יותר טוב, מסכנה אידה תישאר עכשיו בלי סשה, מה עשיתי? מה עשיתי? והתחיל ליבכות
אני לא יכל יותר דיבר לעצמו בקול רם, אף אחד לא היה איתו, המראות של זעקותיה שלא ישתו והילדים חזרו איליו פקדו אותו לא הוא לא יכל ריח השריפה החנות הסבא, יהודה , התחיל להרגיש מחנק, כל גופו כאב פתאום ליבו פעם במהירות שיא וכל פעימה צביטה של כאב,
די!!!! זעק והתחיל להטיח את ראשו בקיר, והתחיל לבכות, אני רע די זהוא עכשיו אן כאן אף אחד, היה לו אולר קטן שלא אמר לאף אחד הוציא אותו, וכמעט רצה לחתוך את ורידיו,
עד שפתאום יד תפסה בו בחוזקה, ויד שניה נתנה בו מהלומה רצנית בראש.
איי איי מה זה מי זה.
מה אתה חושב לעשות,!!!!!
לברוח אל המוות ? כך תעזור לנו כך תעזור לכולנו??.
מה אתה חושב? אם אנחנו באמת חשובים לך אז תתחיל לפעול במקום לברוח ולחשוב כמה מגעיל היית, תתחילל פעול במקום לברוח תתחיל להראות שכל הערכה שאנחנו מעריכים אותך שווהמשהוא , אתה מסוגל להפקיר אותנו שם?? זה המעשה הטוב שאתה עושה??
לרגע זאב היה המום לא ידע מה קורה
כשהתעורר מההלם ראה את אבי עומד מולו, ועל פניו מבט זועם,
מה רצית לעשות שאל, להפקיד את אידה אותי ואת סשה והבנות, להפקיר אותנו לקבור אותנו חיים?
לא לא חס וחלילה ענה זאב, פשוט היה בי רגע של חולשה, אם לא היית עוצר אותי עכשיו הייתי מת.
זאב בכה, ובכה אני לא אני לא לא רוצה שיקרה לכם משהוא רק אני פשוט מאוייש אין לי אף אחד בעולם תבין אבי, אהיתה לי אהבה וגזלו לי אותה, וגם את בנותיי שרפו ואת משפחתי, היה לי סוף סוף בן דוד שמצאתי, גם אותו לקחו, והם הטובים ממני הלוכ, בוא תעשה לי טובה הרוג אותי, אף אחד לא יידע גרור אותי למקום, ופשוט אתן לך משימה למצוא את הבית חולים אנחה אותך.
ש ק ט !!!! רעם אבי לא רוצה לשמוע מילים כאלה של יאוש, אתה יודע שאנחנו סומכים עליך, ואוהבים אותך ובני מישפחתך אהבו את גבורתך, ואם אתה מאמין באלוהים זאב,
אז לכל אחד יש ייעוד בחיים והיעוד שלך לא ניגמר, היעוד שלך זה להביא אור לעולם כיאתה כזה תאמין בעצמך,
אל תחשוש זאב אל תחשוש אתה תקבל את הטוב , אני אוהב אותך וזקוק לך בבקשה אל תזיק לעצמך, באתי אחרייך כי הגשתי את ליבך וטוב שעשיתי כך.ובאומרו כך ניגש אל זאב חיבק אותו ואמר, אתה חבר אמיתי זאב, ל עולם לא אוכלליראותך סוגל ולעולם לא תהייה לבד, אףף כי נגיע לארץ לשראל לעולם לא תהיה לבד אני איתך, זאב בכה וגם אבי בכה, הם בכו כך כמה זמן עד שזאב אמר בוא צריך להזעיק עזרה, אני איתך אמר אבי נשכח מהקטע הזה נמחק אותו
אך זאב הזכיר לו תודה שהצלת את חיי , אבי חייך בשקט אבל ל א אמר מילה.
הם הלכו כשלפתע זאב אמר זה כאן הנה הסימן.
אבן גדולהלבנה הם הזיזו אותה ומאחורייה התלגתה דלת קטנה בגול של דלת ארון, זאב חייך זה נישאר כמו שזה היה זה לא הישתנה....
אהבתי
אהבתי
אהבה
חחח
מדהים!
עצב
כעס
הגיבי
נראה על-ידי 13
4דינה קגן, רונן קלאורה ו-2 נוספים
תגובות
סיגל בוטון סיג בוטון
כתבי תגובה...
בחר קובץ
סיגל בוטון סיג בוטון
12 יוני ב-06:38
18 טל שלי בן 18 היום
לטל המקסים ה ניצחון שלי
לפני 18 שנה קיבלתי אותך
מתנה מידי האל
גאוותי ...
הצג עוד
אהבתי
אהבתי
אהבה
חחח
מדהים!
עצב
כעס
הגיבי
נראה על-ידי 12
6דינה קגן, תמי נחמני ו-4 נוספים
תגובות
שי שנקמן
שי שנקמן
התמונה של שי שנקמן.
לא אהבתי · השיבי · 1 · 12 יוני ב-06:44
סיגל בוטון סיג בוטון
סיגל בוטון סיג בוטון תודה רבה שי בוקר מבורך
אהבתי · השיבי · 1 · 12 יוני ב-06:45
סיגל בוטון סיג בוטון
כתבי תגובה...
בחר קובץ
Eli Pat-El
11 יוני ב-21:32
עוד לא קיבלתי תשובה ! מה שם הפרחים ? רצוי גם בלועזית . תודה אלי
אהבתי
אהבתי
אהבה
חחח
מדהים!
עצב
כעס
הגיבי
נראה על-ידי 11
1אמיר בן חיים
תגובות
סיגל בוטון סיג בוטון
כתבי תגובה...
בחר קובץ
סיגל בוטון סיג בוטון
11 יוני ב-18:35 · חיפה
לא
יכולה לישכוח
אותך
אף כי ימים
עברו...
הצג עוד
אהבתי
אהבתי
אהבה
חחח
מדהים!
עצב
כעס
הגיבי
נראה על-ידי 12
6יפה ניסים, דינה קגן ו-4 נוספים
תגובות
סיגל בוטון סיג בוטון
כתבי תגובה...
בחר קובץ
סיגל בוטון סיג בוטון שיתפה את התמונה של ריקי קיטרו
11 יוני ב-05:53
התמונה של ריקי קיטרו.
אהבתי
אהבתי
אהבה
חחח
מדהים!
עצב
כעס
הגיבי
נראה על-ידי 12
6תמי נחמני, דינה קגן ו-4 נוספים
תגובות
הצג 9 תגובות נוספות
ליאור ישראלי
ליאור ישראלי בכייף,בכל אופן אשמח תמיד לעזור בכל דבר
לא אהבתי · השיבי · 1 · 11 יוני ב-14:02
סיגל בוטון סיג בוטון
סיגל בוטון סיג בוטון תודה לך ליאור שיהיה לך תמיד אור))
אהבתי · השיבי · 11 יוני ב-15:02
סיגל בוטון סיג בוטון
כתבי תגובה...
בחר קובץ
סיגל בוטון סיג בוטון
10 יוני ב-17:55 · חיפה
כתוב לי שיר
נגן בי מיתר
ספר לי תשוקה
הבטח לי אהבה...
הצג עוד
אהבתי
אהבתי
אהבה
חחח
מדהים!
עצב
כעס
הגיבי
נראה על-ידי 13
5דינה קגן, אמיר בן חיים ו-3 נוספים
תגובות
סיגל בוטון סיג בוטון
כתבי תגובה...
בחר קובץ
סיגל בוטון סיג בוטון
10 יוני ב-11:14
התמונה של סיגל בוטון סיג בוטון.
אהבתי
אהבתי
אהבה
חחח
מדהים!
עצב
כעס
הגיבי
נראה על-ידי 10
4אמיר בן חיים, שי שנקמן ו-2 נוספים
תגובות
סיגל בוטון סיג בוטון
כתבי תגובה...
בחר קובץ
סיגל בוטון סיג בוטון
10 יוני ב-05:14 · חיפה
ב רך את בנייך
י רושלים היא אור לתפילות
ר ואים את נפלאןתייך...
הצג עוד
אהבתי
אהבתי
אהבה
חחח
מדהים!
עצב
כעס
הגיבי
נראה על-ידי 13
6אמיר בן חיים, חמדה לוי ו-4 נוספים
תגובות
סיגל בוטון סיג בוטון
סיגל בוטון סיג בוטון בוקר מתוק מדבש שי בן רפאל ואמנון
אהבתי · השיבי · 10 יוני ב-05:47
סיגל בוטון סיג בוטון
סיגל בוטון סיג בוטון בוקר מצויין אלון קראוס וחג שמח
אהבתי · השיבי · 10 יוני ב-09:13
סיגל בוטון סיג בוטון
כתבי תגובה...
בחר קובץ
סיגל בוטון סיג בוטון שיתפה פוסט שלה.
10 יוני ב-08:52
סיגל בוטון סיג בוטון
10 יוני ב-08:52 · קריית ים
אלןהים
מודה לך על
כי
הגשמת
בדבילי...
הצג עוד
אהבתי
אהבתי
אהבה
חחח
מדהים!
עצב
כעס
הגיבי
נראה על-ידי 11
3רונן קלאורה, חמדה לוי ודינה קגן
תגובות
סיגל בוטון סיג בוטון
כתבי תגובה...
בחר קובץ
פרסומים ישנים יותר
| |
סיפורה של אידה פציעתו של סשה
סיפורה שלא אידה - פציעתו של סשה
הגענו אמר קולו העייף של זאב, הם התעוררו לאט לאט, אתה לא עייף שאל סשה, אתה ניראה חיוור מאוד.
זאב צחק, אני עיף מלרוץ כל היום ולחפש פינת מסתור ילד, אמר זאב, אני רוצה שנגיע בשלום לביתי לפחות,
ואז אוכל לנוח ולדעת שאתם במקום טוב נמצאים עוד מעט שבת,
אני רוצה שנעשה קידוש, ופה קולו התחיל לרעוד..
מה מה קרה? שאל סשה, למה אתה רועד
זאב הביט אל סשה ואמר, ילדי היקרהיתה לי משפחה משלי 5 בנות ואשה מקסימה שכולם נהרגו כשהיו מחוץ לבית, היה לי הכל בית טוב ועשיר, אהבתי לישמוע לראות את אישתי ובנותיי קראו להן
חנה
בתיה
עדנה
שרה
צביה
על כן השלים היו כולם לבושות לבן ואישתי זיכרונה לברכה היתה מקבצת את כולם ביחדי מסביב לנירות והיו שרות וזה היה כייף גדול, אישתי הייתה בשלנית, הייתה עושה קיגל עם בשר תפוחי אדמה בגריל ועוף סלטים אוו ופה מחה דמעה מעינו אהבתי את סלט החצילים שלה בכלל היו לה מעדנים של חצילים חצילים ממולאים גבץ ירקות עם חצילים ריבת חצילים הייתה עושה והממליגה שהיא הייתה עושה אין אף אחד בעולם לא יישווה לטעמו של מה שהיא עשתה
אני מדבר איתך בימים שהיה שפע ועוד לא היה פחד באוויר של לפני המלחמה בזמן המלחמה הכל קרס וגם כשהתחילה המלחמה בשלה מה שיכלה לא ויתרה על מאכלי השבת ועל האווירה בבית , הבית היה מצוחמח נקי, וריח של טוב תמיד היה לו רק של טוב.
ופה נדם לכמה דקות, ושם ר אשו בין ידייו ורעד, ללא קול
סשה ניגש איליו וחבק אותו, אם תרצה אנחנו נעשה קידוש אם מה שיהיה לנו והבנות ישירו תפילה.
זאב רעד יותר הוא לא היסתכל על סשה, רק אמר תודה ילדהי אתה י ודע, אני חושב שאלך קצת לנוח לאיזה חצי שעה לא יזיק כלום אני עייף.
כן בוודאי אמר סשה.
סיפורו של זאב נגע בליבו של סשה, אשר אשר ריחם על זאב, כל כך היתה מוכרת לו ההרגשה להיתגעגע אל המששפחה וכל כך רצה שבאמת יעשו קידוש או משהו דומה לו עד שהחליט בליבו , עכשיו שכולם חזרו לישון אמר לעצמו.
אני חייב לרדת ליראות בטח מפזרים נרות ואולי אצליח לקחת ל הם בלי שיגלו אותי.
הוא היסתכל על כולם זאב כבר היה רדום וכן גם השאר נרדמו לקח את בגדיו, התלבש ועשה כך שלא יבחינו בראשו בא ללכת אבל לא ליפני שהלך, רצה לתת לאידה נישקה , מי יוע אם אחזור שאל את עצמו לפחות אתן נשיקה לאידה.
ניגש אליה היא ישנה, האוטובוס היה עדיין חשוך ושקט ניגש אליה נשק לה במצחה בעדינות ולחש.
אידה אני הולך אבל אחזור מהר אל תידאגי היום יהיה קידוש.
ובכך ירד בש קט מהאוטובוס
הוא לא ידע בידיוק היכן נמצא והכל היה שקט עד כדי אימה.
אבל לפי דעתוזוהיא שפת בוקר מוקדמת
הוא התחיל ללכת קצת עד שהיגיע למרכז של חנויות קטן, כניראה הייתה מאפיה שם התחילה מוקדם בבוקר לעבוד כי היו שם ריחות טובים
הוא חייב להשיג פת לחם, חלות הוא ידע שאין שם כי זה היה מקום של גויים אבל לפחות אם יש פת לחם זה גם משהו , אבל איך נכנסים לוקחים ויוצאים ללא מעקב.
הוא החליט ליראות מרחוק את החנות ולהיסתכל מי נמצא בא דרך חלון הרחוב.
הוא ראה שם שני אנשים שמכנים דברים. בטח חייבת להיות לזה כניסה מהצד האחרוי.
הוא בזהירות עקף את הרחוב ונסה לנחש היכן החנות נמצאת , לא היה קשה כי באותו רגע היגיעו משלוחים של דברי אפיה , למאפיה ויצא לשם איש אחד ודיבר עם הסוחרים.הוא ראה שהפתח הוא קטן גם לקחת מהמשאיות משהו גם זה טוב חשב, אבל איך אגע לשם ? בלי שיבחינו ביהוא חשב על רעיון, אסתכל בפחים בטח אמצע שם דבריםמעניינים.
היו שם שתי מכלולות ענק, הוא חיכה עד שירודו את הסחורה ונידמה שזה לקח שנים, בנתיים היום עלה.
והרחוב התחיל להיתעורר, מעניין אם הם עוד נוסעים מכאן.
הוא ראה כיצד מעבירים מגשים גדולים ועליהם המאפים המוכנים וריח השוקולד אווי כמה זמן לא אכל שוקולד הוא היה רעב והרגיש בחילה.
רצה לרוץ לשם לשם לקחת ולאכול לפני שיתעלף אבל הוא לא עשה זאת כי ידע אם יראו אותו יתחילו לענות אותו במכות עד שיצטרך לגלות מהיכן הוא מגיע.
סוף כל סוף הסחורה ירדה מהשאית והמשאית נסעה משם באותו הרגע גם דלת של הפתח ניסגרה, הוא ישב שם זמן מה והחליט לנסות את מזלו.
הוא התגנב לאט לאט היה כבר קרוב למכולה כשפתאום הרגיש יד גדולה אוחזת בשע רותיו ומסובבת אותו.
הוא נעמד מול האימה הגדולה בחייו, הוא היה מול שוטר. היסתכל עליו לא ידע מה לעשות.
השוטר שאל אותו, מה אתה עושה פה בשעה כזו מי אתה, ס שה חשב על משהו הכי פשוט שיכל להגיד אבל לא מצא מילים.
אתה בא איתי, פרחח, חשבת ליגנוב הא!! והשוטר נתן בו בעיטה הגונה בישבנו, לסשה לא היה יכולת
היתגווננות
פתאום לפתע עלה לו ר איון מכיוון שידע רומנית כי כך גם לימדו אותו הוא גם נולד לתוך השפה אז הוא אמר
סליחה אדוני השוטר, אן לנו כסף ואמא שלי חולה מאוד ורעבה באתי, ל קחת משהו שאפשר יהיה לאכול מפח האשפה. לא היתכוונתי ליגנוב.
חח צחק השוטר במבט מרושע, אתה חושב שנולדתי אתמול ילד? הא!!
אני מכיר את האזור הזה יותר מאשר אתה חושב ופה שום מישפחה עינייה לא נימצאת אתה בא איתי, תיכף נגלה גם על האחרים,
ובעודו כך נתן לו מכות בראש, והמישך יהודיון מסריח אפשר להריח אתכם מקלומטרים.
מה אתה חושב שלא זיהיתי אותך? עוד מעט נהרוג אותך אל תידאג, אבל לא לפני שאוציא מידע על האחרים.
סשה ניסה להישתחרר מידייו אבל ללא הועיל וסשה פחד לא עליו אלה על אידה והחבים שבגללו כולם עומדים למות הרגשתו הייתה נוראית.
דך הלכו עד שהיגיעו למבנה נטוש פה האיש דחף את סשה והפילו והתחיל לבעוט בו היכן שלא יהיה,
נו תגיד גם כבר איפה האחרים כי ברור שלמקום כזה לא באת לבד.
אני לא יודע על מה אתה מדבר, ניסה סשה לקום וכאב כד בצלעותיו איי איי
טוב מאוד האיש צחק איזה עונג זה ליראות אותך סובל עד שאהרוג אותך.
ואולי גם אהנה ממך קצת אמר השוטר מה דעתך?
סשה פקח את עיניו,
הוא הרגיש אין לו מה להפסיד , אני לא אומאר ולא אמכור את כולם למות חשב ביגללי לא אמר סשה למה תרביץ לי, מה עשיתי לך? כן ילד אתה מוצא חן בעיניי אמר.
ובעוד אומר הוא כך האיש תפס אותו והתחיל ללטפו כן אמר ובעינייו מבט טירוף שלא ראה סשה בחייו פעם ראשונה עמד מול הפחד מדבר כה מפחיד הוא ידע מה עומד לקרוא כך זה שניתכלים בפרא אדם חי
סשה התחיל לחשוב לאיש היה אקדח, חשב אם הוא יתפשט ויראה לאיש שיעשה מה שצריך למרות שבתוכו אמר שאת הר גע ה זה שיבוא לאישכח לעולם והרגיש ניתעב לגמרי ומזעזע אבליהיה אפשרי לקחת את האקדח ולירות לאיש כדור אחד בבטן ולהרוג ובכך להציל את החברים זה יהיה טוב.
הוא החליט לשחק במיחק והמשיך
זה דווקא רעיון טוב אמר לשוטר, גם אני בקטע של גברים בל אף פעם לא ניסיתי
וואו אמר האיש ששכח ביכלל למה הוא שם, וסשה חשב הניקר להסית אותו מהחיקרה.
כן אמר סשה מה עליי לעשות האיש התקרב אילו וכך ללא שום אזהרה מוקדמת נשקו בשפתיים
סשה רצה לידחות אותו, אבל הוא ראה לרגע את אידה ואת החברים הרוגים, ואז ניזכר ברגע שהמפלצת תתחיל להיתרכז בדברים שלה אז יוכל לנסות להשיג את האקדח אבל איך יגרום לו אז הוא לא דחה אותו.
למרות שהרגיש חלול מ בפנים נתן לו לנשקו והאיש רק הרגיש שסה נלחץ אילו עם כל כובד המשקל ואמר לו התחילליפשוט את מכנסיו סשה חשב, עכשיו אתן לו ליגמור ואחרי שירדם אחק לו את האקדח וארא בו , האיש התנשף התנשף וכל דקה סשה חש בחילה יותר ויותר ונגעל מהמגע המטורף הזה.
והאיש התחיל לדבר שטיות , סשה הוריד את מכנסיו האיש סיבב אותו ולסשה זה כאב אך כל הזמן היתה המחשבה, נו תעשה מה שצריך וארוג אותך רק כך האיש ניצמד איליו
סשה לא רצה להרגיש הוא היה מבועת לגמרי עוד ועוד ועוד ושוב אחז בשסה חזק ועוד, לפתע הייתה צעקה.
האיש נפל על הרצפה, איי .... אי... סשה הסתובב לאט,
ראה את האיש אוחז בליבו ופניו מתחילים להכחיל, עזור לי אמר לסשה, סשה לא הגיע , עזור לי תציל אותי ואציל אותך ואת חברייך,
סשה התלבש חייך ואמר כן שמעתי את ההבטחות האלה כבר פעם ולמה שאעזור לך הרי אני רוצה שתמות כמו שאתה רוצה, האיש התפתל והתחיל להחנק ולנסות לינשום.
עכשיו תמות אמר סשה תרגיש מה שאנחנו מרגישים, מה שהרגישו הוריי,
לפתע הוא נשם נשימה עמוקה ונדם, סשה בעט בו בפניו בעט בו בכל חלקי הגוף וגם ירק עלייו על פניו
הוא גרר אותו לתוך תוך המבנה, פתאום הרגיש בחילה ורעד הוא הקיא את כל נשמתו הקיא עם דם והראות כאבו לו הצלעות הוא מהר לקחת את האקדח של האיש גם חיפש עוד הוא מצא את הארנק שלוהייתה שם תעודת הזהות של האיש וגם כסף היה שם והרבה.
יופי חשב שסה. יש לי הכל אקדח וכסף הוא סידר את עצמו ניסה לנקות את עצמו מהגועל שהישתרש אצלו בפנים למרות שהכאבים וההשפלה לא יכלו לו, אבל אסף את עצמו, בטוח הם התעוררו ודואגים לי.
היה כבר יום בחוץ אנשים התחילו ללכת ברחוב הוא בא עכשיו. לקנות מהמאפיה הוא קיווה שאף אחד לו ישים לב לפנים שלו , הוא פתח את הדלת בוקר טוב אמר.
ניגש אילו אחד ההמוכרים שראה בבוקר יותר מוקדם בוקר טוב, במה אפשר לעזור לך?
אני רוצה 4 לחם לבן ושתי עוגות תפוחי עץ כמה זה יעלה לי? המוכר ענה יעלה לך ביחד 50 "ליי" כך קוראים לכסף רומני.
הוא שאל אותו איפה יש כאן מכולת? בסמטה השניה אמר בקצרות המוכר אבל הוסיף תיזהר יש שם חנות של יהודי מסריח במילא עוד מעט יבואו להרוג אותו או עד שיבוא הוא ימות הוא בן 80.
סשה לא הראה לו את הזעם שהיה נצור באותו הרגע בו, רק שמח שסוף סוף יש עוד מישהו שנישאר כאן יהודי
טוב תודה רבה על האזהרה יום טוב, אמר וצחק בליבו.
הוא הלך יצא ועבר מעבר לכביש הוא ראה שם שתי חנויות אחד מכלת והשניה על ידה הייתה חנות עם סמל הטלאי הצהוב ורשום שם חנות ליהודים.
הוא כמובן ניכנס לחנות שם היה אדם קשיש ישב ונירדם ושוב נירדם.
שלום אמר שסה, מה אתה מוכר, הקשיש שלא האמין למראה עינייו שמישהו ביכלל ניכנס לחנות, אמר.
כל מה שתרצה אני מוכר, מי אתה, אני שסה אמר ואני באתי לכאן במקרה אני גם יהודי אנחנו בורחים למקום שיחזיק אותנו עד סוף המלחמה הוא איתי אנחנו עושים קידוש היום ואיך לנו איך
הקשיש התחיל ליבכות
תודה אלוהים אמר לסשה תודה אלוהים ששלחת אליי את המלאך הילד הזה
עכשיו לא אהיה לבד לעולם לקחת לי את המשפחה איימו שיבוא להרוג אותי תודה באמת אתה מתכוון שאבוא איתך ילד כי אין בי כוח להתעללות אתה באמת יהודי
כן אמר שסה והתחיל לספר לו מה עבר הוא ואידה האיש השתכנע ואמר אני בא איתך אבל אתה חושב שיקבלו אותי שם
בוודאי אמר אצלנו כולם ברוכים אדם מקסים שכמוך בו תהייה איתנו אתה צריך שיהיה לך כבוד ולא השפלה
טוב בו ניקח מפה מה שחשוב יש עגלות של קניות שתיים אחד לי ואחד לך הנה פמוטים גפרורים נרות לשבת יש לי כאן ספר תפילה יש לי כאן מנורה לחנוכה גם כמה שמיכות
גם אוכל מה שנשאר מה שאני אוכל כל הימים וזה קופסאות תירס נישארו לי ארבע יופי זה מצויין אמר שסה וגם חלב נישאר לי קנקן חלב אשים בתוך קופסה
תודה איש יקר כבר אני מתרגש
בוא ניצא אתה קודם ואני אחרייך שלא יחשדו ולא נדבר אחד עם השני רק בשפת הסימנים כאילו אנחנו אילמים. טוב אמר סשה
הוא רצה כבר לחזור כי ידע שמחפשים אותו
הם יצאו את הרחוב הוא שכח לרגע היכן האוטובוס, הרחוב כבר היה מלא באנשים הם יצאו עם העגלה ושמר על מרחק בניהם ועל גם טווח עיניים שלא יאבדו אחד על השני סשה שמח על המזל שניקרא בדרכו.
פיצויי על מה שהיה קודם.
הם הזתובבו עוד ולפתע הרגיש מכה חזקה על השכם, חשב לעצמו לא עוד פעם תפסו אותי ועכשיו גם את האיש.
היי שמע צעקה של הקשיש מי את.... ולפתע ראה את זאב על ידו אדום מכעס
מה זה צריך להיות מי נתן לך רשות לצאת אתה יודע איך אנחנו בסיכון איך אנחנו דואגים אידה ניטרפה מדאגה אלייך היית יכל למות ובכך להרגו גם את כולנו ומי זה שאל והביט בקשיש.
סשה סיפר לו בקצרה זאב ישר נכלם והתנצל לא ידעתי איש יקר בטח יש לנו מקום בשבילך בוא איתנו ותודה על הדברים ועכשיו נלך לאוטובוס בוא תעלה ראשון לאוטובוס שם יקבלו אותך בסבר פנים חמות אמר זאב בציניות.
סשה עלה בכובד לאוטובוס
איך שהוא ניכנס אידה התפרצה בבכי ובאה אלייו סשה סשה איפה היית אינך יודע כמה דאגתי לך התחילה להרביץ לו באגרופים קמוצים ונשברה
סשה למה למה יכלת לההרג מה הייתי עושה בלעדייך
סשה תפס אותה חזק ולרגע שכחו שהם לא לבד
תפס אותה בפנייה ואמר לה אידה יקרה שלי אני אוהב אותך ולא הייתה לך סיבה לדאגה ביגלל שאלוהים שמר אליי ושלח גם מזל טוב והוא סיפר להם בקצרה מה שעבר ואיך ניצל גם חנה ושרה ודבור התנפלו עלייו אל תעשה את זה שנית
סשה אמר יהיה לנו היום קידוש צריך להיתכוננן לשבת קודש
סשה אחרי כן ניגש לאידה כשהיו טיפה לבד
אידה לא רצתה לדבר איתו היא כל כעסה עלייו על כי היה אדיש לרגשותייה
כל כך הרגישה כי היה חסר אחריות בזה שהלך לבד
היא לא רצתה לדבר איתו
אידה אידה יקרה שלי , אמר ברוך אידה אהובה שלי
האחת שלי החיים שלי את את אידה
עברתי תלאות היום אידה בשבלי שלא יתפסו אותנו בבקשה אידה איני יכל ליראותך בוכה כואב לי כואב לי הלב שהכאבתי לך אני מיתנצל אידה מבקש סליחה
יקרה שלי סלחי לי על כי הייתי נמהר וטיפש
אבל בעזרת הטיפשות הזאת הצלתי מישהו היום אדם קשיש אפילו שכחתי לשאול את שמו
שמי הוא שכטר יהודה אמר האיש הקשיש שהקשיב בלית ברירה לדברים שנאמרו עלמה צעירה על תיכעסי עלייו הוא מאוד אוהב אותך
והוא רצה רק לעזור לך ולזאב לעשות קידוש גם כן הוא עזר לי ועשה מצווה גדולה תיתפיסו אידה התחילה לבכות שוב וסשה חיבק אותה חזק ובכה לתוך דמעותייה ביחד אידה אידה
סליחה סליחה מתוקה שלי לא אעשה יותר את זה אני מבטיחה לא אסכן את עצמי בלי שאת תדעי
את סולחת לי
אידה הינהנה בראשה
ולרגע אחד רק לרגע חשה את מגע
הילת שפתיו בתוך שפתייה
.....
| |
סיפורה של אידה הדמעות של אלוהים
סיפורה שלאידה- הדמעות של אלוהים
אחרי האיחוד הנרגש בין יהודה לבין זאב, היתה הרגשה שהכל יהיה טוב יותר. כולם הרגישו מחוזקים אידה, חנה, שרה, דבורה סשה ואבי,,
כולם ישנו שנת ישרים , היה להם נעים מזה זמן מה ,
שלוות הלילה נקטעה כאשר נשמע קול פיצוץ נורא על ידם, ישר התעוררו, זאב עשה להם סימן להיות בשקט, הם היו דוממים וקשובים.
הפצוצים נשמעו כה קרוב, כמו מטחי יריות. וזה הולך והתקרב אליהם
שרה התחילה ליבכות חנה מיד תפסה אותה וחיבקה אותה אמרה לה, עכשיו שרה את חייבת להיות בשקט, שלא ירגישו בנו, יהודה לחש משהוא לזאב באוזן, וזאב התקרב לחבורה ואמר להם יהודה מכיר מכאן מעבר תת קרקעי לבית אחד שנותן מקלט ליהודים,
אבל ביגלל זה ניצטרך ליראות שהחיילים לא קרובים אלינו, ולהיות בשקט גם לדעת לרוץ הכי מהר, כי ברגע שאנחנו עוזבים את האוטובוס יכולים לתפוס אותנו הכי מהר שאפשר,
מה ניקח איתנו שאלה אידה בשקט?.
כלום אמר זאב, והבעה של דאגה בפניו, באים כפי שאנחנו כדי שלא נתעקב.
נלך זוגות זוגות אמר כך שאם ניצטרך להיתפצל , מפני שעדיף שנהיה כזוג ולא שנירצה לחפש אחד את השני כך יהיה לנו מישהו בטוח,
אידה אמר סשה אידה, את באה איתי אל תידאגי יהיה בסדר, צריך לחכות עד שהפצוצים יפסקו , אמרה דבורה,
אני לא יודע אמר אבי אבל את באה אתי, בוא נסדר את הזוגות אמר אבי, בוא ניראה
שרה ויהודה
אני אמר אבי ודבורה
אידה וסשה
זאב וחנה
רעיון מצויין, עכשיו מתי נצא? אניחושב שעלינו לאכול משהוא כודם אמר יהודה, כי בטני מקרקרת והאוייב גם יכל לישמוע ברגע זה כל הברה כלשהיא
כל המתח שהיה התפזר כי כולם צחקו,
סבא אמרה שרה, איזה כייף שאני הבת זוג שלך,
לפתע כל האוטובוס היזדעזע, נישמעו גל של יריות קרוב אליהן זאב עשה להם תנועה של שכבו, הם שכבו ללא ניע והוסיף ואם יבואו ליראות תידעו שאתם חייבים לא לזוז כי ברע שהם רואים תנועה חשודה הם יורים אז אל תזוזו.
החבורה נישכבר ישר על יד ספסלי האוטובוס, היו צעדים ליבה של אידה הלם והיא תפסה חזק בידו של סשה, סשה נישק אותה כלות, ואמר לה במבטו, אל תידאגי יהיה בסדר יפה שלי. הם שמעו צעדים מתקרבים, ומישהוא עלה למדרגות,
רק להיתפלל לחש סשה, אידה ניצמדה איליו חזק, הייתה צעקה מבחוץ מישהוא צעק שם משהוא,
הילדים לא הבינו כלום. אבל הם שכבו בדממה ,.
הם שמעו את הצעדים מתרחקים הם שכבו כך עוד הרבה זמן בלי לנוע שכובים וגם מהפחד,
חנה התחילה לקום ראשונה וגם זאב לאט לאט,
כבר התחיל להחשיך היא קמה לאט היסתכלה מבעד לחלונות ובא לכיוון דלת האוטובוס, מה את עושה שאל זאב.
רק מסתכלת אם אין חיילים בסביבה , תישארי פה אני אבדוק אמר זאב הוא יצא ואחרי כמה דקות של אימה חזר ואמר הדרך פנויה.
נצא זוג זוג ולא ביחד, יש שם פינה מאחורי הרמזור מבין סמטה צדדית שם ניתכנס כולנו, בסדר בנתיים לבשו את הכובעים ותצאו עם המבט למטה.
אידה וסשה ראשונים דרך צלחה, אידה הסתכלה על כולם במעין פחד וסשה חיבק אותה חזק בואי, אלתפחדי אני אתך אמר, הם ירדו חשכה מוחטלת רק פנסי המקום האירו באור לבן מחריד את הרחובות הריקים, אידה תפסה חזק בידו של סשה, וכך התקרבו לאט לאט,
הנה כאן נחכה אמר, אני פוחדת אמרה אידה פוחדת לאבד אותך סשה, אל תידאגי לא תאבדי אותי, את חיי , ועד שמצאתי אותך אין סיכויי שמשהוא יפריד ביניו, עכשיו נחכה לאחרים בנתיים.
שרה ויהודה היו הבאים בתור, ילדי אחזי בי חזק אמר היודה אלתפחדי, אן לי מימה אמרה שרה הרי כל מישפחתי כבר נרצחה, אין אני רוצה לחיות ואם ירו בי אז עודיותר טוב, הססס אמר יהודה הס ילדתי, היסתכלי עליי לא עזב אותי התיקווה מאז שניזרקתי ימים ולילות, הייתי סגור בין החנות אין איש בא אין איש שואל נהפוך הוא אם היו באים היו באים השיכורים להרביץ ולקחת דברים ובכל זאת תמיד היתה בי תיקווה,.
והתפללתי לאלוהים שיציל אותי ואכן יום אחד ניכנס אלי המלאך שהוציא אותי משם, ואת ואני נעלה לארץ ישראל, ותיראי את למת החן שם יחכה לך בחור טוב אשר יקח את ידך ויהיה לך טוב מבטיח לך,
לעולם לא אעזוב אותך, אם תעזוב אותי אמרה שרה, אשים עלי חבל ואחנוק את עצמי, אמרה שרה, סוף סוף מישהוא שמבין אותי, סוד סוף אתה כסבא בשבילי, עלמתי, אמר יהודה חדלי ממחשבות שוא, אלה התרכזי בעתיד ואל תידאגי אני לא אלך לשום מקום,
אן לי לאן לברוח אני מעכשיו אהיה כסבא שלך, תדברי איתי על הכל ועכשיו עלמתי מחכים לנו בואי נתקדם, וכך הם יצאו אל הרחוב הקר ושם ניפגשו עם סשה ואידה שחיכו בקוצר רוח, כך גם אבי ודרורה וזאב וחנה,
עכשיו לאט ? שאלה אידה
בואו ניתקדם ניראה מקום שנוכל לברוח בו מהר מאוד מכאן עד שנגיע לבית הזה שאפשר להיסתתר בו, אחזו ידיים עכשיו אחד בשני כפי שסיכמנו ותהיו בשקט,.
הם התחילו ללכת המראה היה מדכא ביותר,בכפור שאין כמוהו כשמעבר לכביש ישנים חיים רגילים גם היו ריחות של אוכל חם ואורות ריצדו בחלונות עם הדי הכפור.
חבורה של זוגות מיסתתרת להם באחת הסימטאות הכי מפחידות עם כוכים גדולים שחורים ומאימים הם הלכו בשקט, לא ידעו לאן,
פתאום שמעו צעקה עמדו או שאני יורה, החבורה קפאה על מקומה, שרה החזיקה ביהודה חנה החזיקה בזאת דבורה הרגישה עווית בבטן החזיקה באבי, ואבי אימץ אותה בבקשה אל תפחדי דבורה אמר, אני כאן ואיד'ה בכתה בשקט וסשה ליטף בלי שירגישו את כתפה. הם עמדו כך לפתע ראו שני חיילים עם כלבי זא טורפים.
מיתקרבים אליהם. עמדו חזר אחד מהם בקול,
מה אתם עושים ב שעה זאת, איזה מזל לחשה אידה לראשונה הם חושבים שאנו מהם ביגלל הבגדים, זאב ענה בגרמנית טעינו בדרך רצינו ללכת לבית שהשכרנו ברחוב מארק, איך הגעתם לכאן ביכלל ? שאל אחד החיילים, טוב ענה זאב היתבלבלנו אולי אפשר לדעת היכן היציאה , תראו לנו אשורים!!
כל החבורה קפאה בבת אחת את זה הם שכחו לקחת אתם מה יעשו הם אבודים, נו אתם חרשים או מה צעק אחד החיילים atac כלומר תקוף והכלבים שעמדו עד עכשיו בשקט מאמיים התחילו לינבוח ולחשוף שיניים, תראו לנו תעודות עכשיו או שתשמשו למאכל טעים לארוחת הערב לכלבים\ שכחנו אותם בבתים אמר שסה , באותו הרגע אחד החיילים צעק עוד פעם atac לתקוף ושחרר את אחד הכלבים הכלב רץ לסשה לא!!אמרה אידה לא!! נישמעה יריקה סשה צעק ונפל על הריצפה והכלב אט עליו אבי לא יכל ליראות זאת הוא רץ לסשה , זאב שהיה קרוב לחיל השני בא אליו במהירות מאחורה ונתן לו מכה בראש שני הכלבים כבר היו על סשה, וכולם התאבקו בהם איי איי צעק סשה, סשה, סשה,
צעקה אידה סשה,
החיילים התחילו לירות לכיוונם אבי הצליח בקושי להוציא את שיניו של הכלב שכתכו בבשרו של סשה, הוא תפס אולר קטן היה לו בכיס, הוא התחיל לחתוך את הכלב כמה שיכל הכלב גם התחיל לפצוע אותו, היו יריות ואחר כך שקט, התמונה היתה מחרידה סשה כולו דם פצוע, איד המעליו מנסה לעצור את הדם ודיבר את סשה לא סשה, לא אל תמות אל תמות הבטחת לשמור עליי.
סשה היה מעולף כולו חיוור נשם בכבדות , חנה הראשונה שהתעשטה , אידה תני לי את הצעיף מהר, אידה נתנה לה,
קודם צריך לעצור את הדם חזק, זאב שכב כולו פצוע בידיו ובפניו אחרי מאבק עם הכלבים, שרה בואי תעזרי לי לקום ביקש, שרה שהיתה בהלם התחילה ליצעוק וליזעוק, די יקרה אמרה דבורה זהוא זאב ואבי הרגו אותם, בואי וחיבקה אותה בואי הכל טוב עכשיו אמרה דבורה,
גם אני רוצה מים קראה אידה לרחוץ את פניו של סשה, בואי תתמך בי וניצעד אתו ביחד,
פתאום היתה צעקה מהיכן שהוא upreste_te_lשפירושה עצור
הם דממו לרגע אחד של בהלה, לא הייתה כל צעקה אחרי זה, אנחנו צריכים דחוף לצאת מכאן, כמה שיותר מהר, אן לי מושג להיכן, אמר זאב בכוחותיו החלשים,
יהודה הכיה כולו שכוב על הריצפה ללא ניעניבדוק לו דופק מהר אמר זאב, ושם ידו על מפרק ידו של יהודה כד לבדוק דופק, אויי אויי אמרה שרה לא לא לא, שקט שרה אמרה חנה, שלא יגלו אותנו זאב בדק אם יש לו דופק,
אחרי זה עשה כמה נשימות החיאה ושוב בדק דופק,
נו מה קורה שאלה שרה הוא הבטיח לי שהוא לא יעזוב אותי אמר שתמיד יהיה איתי ,
זאב לא יכל אפילו לענות ולא להיסתכל בעינייה של שרה, לא לא אמרה שרה זה לא יתכן אל תגיד לי, תבדוק לו שוב, וכך לאט לאט בהכרה ישבו שם ובכו ובכיים עלה למעלה לשמיים למה למה זעקה שרה למה לקחת לי את סבא סבא יהודה, למה אלוהים למה ובכתה.
והבכי שלה הידהד ואף אחד לא אמר מילה, כולם היו כאובים מידי כדי לדבר, כי לא היה צורך להסביר שום דבר עוד אדם שניקטף במלחמה האכזרת הזאת ונוסף למשפחה הגדולה של אלו שנעלמו בתורה הקורבנות של המלחמה,
אידה שיגונה היה כה רב על פצעתו של סשה המתנדנד בין חיים למוות היה קשה מנשוא לא לא אמרה אני נישארת כאן עם שסה לא עוזבת אותו, הוא צריך טיפול אנחנו ניקח אותו אמרה דבורה אהובה שלי, אל תידאגי הוא עוד נושם עוד יש תיקווה אבל את יהודה נשאיר, אי אפשר לסחוב אותו כך איתנו , אידה שרה חנה ודבורה פרצו בבכי ואלוהים שמע וראה הם דמעו ואלוהים שמע וראה רק דמעותיו לא הרווה את האדמה כי הכאב היה בתוכה.
זאבל היה שבור, אידה עם כל הכוחות שעוד נישארו בה ניגשה לזאב חיבקה אותו כן הוא היה זקוק לחיבוק, רק כמה שעות לפני חבקו אחד את השני בגילויי מדהים ועכשיו, הכל נעלם האם ביכלל היה אתמול מה שהיה או שזה גם חלום, היא חיבקה אותו חזק וזאב כתפיו רעדו הוא בכה, היסתכלואמר, גיליתי אותך רק אתמול יהודה רק אתמול כל כך שמחתי כי לא חשבתי שנשאר לי מישהוא, אם לא היינו מגלים אחד את השני אוליי היית עוד חי, אומנם שם בחנות הקטנה ואולי המלחמה הייתה עוברת , לפתע התחיל ליצחוק צחוק מטורף ואחרי זה ליבכות, אידה תפסה אותו חזק רצתה להגיד כמה מילים אבל גרונה יבש כי לא יכלה להגיד כי כאבה במות סשה ששכב שם היה שה מנשוא.
לפתע כך בלי שום אזהרה מסויימת שמעו את קולה של שרה השבור אני באה אלייך יהודה סבא סבא יהודה שכטר אני באה אלייך איני יכולה בלעדייך אל תעצרו אותי
נשמעה יריה ועוד אחת שהידהדה בתוך הלילה.
שרה צעק אבי שרה,
כולם לרגע הבינו מה קרה לא יכלו לעזור כבר, כי היא ירתה ישר בליבה, מנהשק שהיה שם על אחד החיילים הנשק שהרג את סבא יהודה, כולם בכו כולם חרטו את המחזק הנורא שהיה שם את תסריט האימים שלבטח ילווה אותם לכל החיים,
שרה התאבדה מול עיניהם בזה הרגע עכשיו הם נישארו זבא אבי סשה אומנם היתנדנד בין החיים למוות אבל היה חי חנה ודבורה ואידה הם נישארו המומי צער איך אפשר להמשיך?
לפתע חנה אמרה חברים חייבים להמשיך אי אפשר לתת למתים לסחוב אותנו גם, אנחנו לא נוכל לחיות, כי מי שחי צריך לחיות אנחנו צריכים לחיות ולספר חייבים להמשיך את היעד שבחרנו בו חייבים לטפל בסשה, הם תמיד ישארו איתנו בלב, מה שנשאר לנו זה להגשים את החלום בנחישות התמדה ולצעוד קדימה,
גם לי זה כואב בואו ניכנס לפחות לאחד הכוכבים האלה לפני שהשחר יעלה.
אבי וזאב לקחו את סשה אשר הפסיק לדמם בנתיים אולם ליבו היה חלש מאוד...
| |
סיפורה של אידה המרתף
סיפורה של אידה {המרתף}
אוי אוי כואב לי הראש, אמרה אידה,
היא סוף סוף היתעוררה נשמע קול מוכר, בואי אידה, אכין לך את המרק האהוב עלייך,
אמא ניסתה אידה לקום, שכבי מתוקה שכבי הנה שוקול בשבילך, אמא מה את עושה כאן,?
אמא לא ענתה , במקומה בה קול אחר, ילדה יפה שלי, איך גדלת
אבא??!!
שאלה אידה, כן את עכשיו איתנו ילדה עכשיו טוב לך, יש כאן עוד מישהוא,
אידה כדאי לך להתעורר אמר לה קול מבוהל תתעוררי,
אידה כדאי לך להתעורר אמר שוב אותו הקול
אידה בואי תשתי את המרק של אמא, יש כאן כל מה שתרצי, יש כאן שמש, וחלון ופרחים,
בואי אידלה הפרחים מחיכים לך
אידה, אידה, אידה, תתעוררי קולותהם של ההורים התרחקו ממנה, אידה בואי איתנו יש מקום קסום, אידה תתעוררי
די די די צעקה אידה, סשה סשה וכך התעוררה אבל הטישטוש שראתה לא נתן לה ליראות
בבירור מי היה על ידה,
רגע אידה סוף סוף קמת פחדתי נורא,
לאט לאט חזרו הזיכונות, והיא קפצה כמו שהקיש אותה נחש, סשה, איפה סשה, איפה אני ניסתה לקום, אך ידייה היו כבולות, סשה סשה תציל אותי, אידה אידה בואי אתנו חזרו קולותהם של ההורים, שוב , יהיה לך טוב ורק לך טוב בואיתני יד,
פתאום סשה דיבר
אידה הם מחכים לקחת אותך, אני בא אבל אני חוזר, את מתפללת בשבילי
אידה אוהב אותך התעוררי, אידה קמה בבהלה
חנה אבי ודבורה ישבו על ידה ונבהלו,אידה !! קראה דבורה אידה חזרת קראו כולם
סוף סוף.
איפה סשה, איפה סשה, אמרה אידה, בואי תישתה תה חם אמרה דבורה בואי מתוקה, איפה סשה שאלה אותה
הוא כאן על ידך אסור להפריע לו כרגע אמר זאב,
הוא בסדר? הוא חי? שאלה אידה בחשש שכבר לא ידעה אם היא במציאות או בחלום
כן אמר זאב הצלחנו להחזיר לו את הדופק למצב רגיל אבל הוא מאוד חלש, הוא בהכר הכרה מעורפלת, אסור לראות אותו
הוא בסדר חיבקה אותה חנה פשוט הוא זקוק למנוחה עוד כמה ימים
אוי תודה לאל תודה לאל
שלום אידה, פתאום נכנס סוקטור מירוביץ מה שלומך אידה, הבהלת אותנו כהובן
מי אתה
שאלה אידה בהססנות
את אינך זוכרת אותי, אני דוקטור מיירוביץ שטמן באתי להציל את החבר שלך, ואכן הצלנו אותו ביחד עם זאב,
ומה זה המקום הזה שאלה אידה? שעוד היה לה סחרחורת
זה מרתף של הבית חולים לכאן אף אחד לא יגיע, אידה ואלתתאמצי בבקשה,
למה מה קרה, חנה התפרצה ואמרה כשהיית בתרדמת נירדמת יותר מידי,
מה זאת אומרת נירדמתי יותר מידי, היה לך מצב של מוות קליני הלב הפסיקלפעום אבל אני וזאב עשינו לך החיאה והחזרנו אותך.
אני הייתי מתה,,
כמעט הוסיף אבי, ואני אמרתי לך שתחזרי ף אמרתי לך רגע כי התפללתי עבורך אידה, אמרתי לך רגע כי אמרת שאת רוצה להיות אתם הוא אמר, ודמעות היו בעינייו כמעט שיכנעו אותך.
אז זה היה אמתיתי? שאלה כי אם כן שמעתי את ההורים ניזכרה פתאום, שמעתי את שסה, הכל בסדר איתו שאלה אידה בחשש
הכל בסדר אידה באמת.
זאב ואבי החליפו מבטים וגם דוקטור מיירוביץ, מה קרה שאלה אידה בפחד, אל תגידו לי ש....
לא הוא לא מת אבל המצב שלו לא יציב הוא בטיפול נמרץ, בשביל זה יש את הוילון, הוא מחובר למכשירים,אבל הוא נאבק כל הזמן, לפעמים הלב חלש ולפעמים חוזר.
אידה שתקה ואמרה, כן הוא אמר לי, אני בא אבל חוזר כיאת מתפללת בשבילי, הוא אמר שהוא שומע את תפילותייוחוזר הוא לא מת.
אידה עכשיו כל יום תהייה לו הטבה ונוריד ממנו את המכישים אם רק תישמור על השטק ועל הסבלנות שלא תיברח.
אידה שכבה בשקט היא הייתה עדיין עייפה מאוד והתרגשה מאוד מכל מה שקורה איתה.
אידה הנה קחי תשתי תה חם, אידה הייתה צמאה ושתתה הכל
חנה, איך הגעתי לכאן, או סיפור ארוך לא כדאי שתשמעי אותו עכשיו,
אידה אבל היו הרבה סכנות בדרך אבל טוב שאנחנו פה, היק קשה לסחוב גם אותך וגם את סשה, אבל הצלחנו בסוף.
אידה שתתה עוד קצת, אני רוצה ליראותא ת סשה אמרה אידה, לא כדאי עכשיו הוא כולו צריך שקט , אני לאיפריע אני צריכה לראות שהוא נושם, חנה עזרה לה לקום היא הרגיש הסחרחורת בואי לאט לאט אני רוצה ליראות את סשה,
בסדר אמר דוקטור מיירוביץ, אידה אבל אל תדברי איתו עכשיו בעוד יום או יומיים הוא יוכל לקום
בסדר אמרה אידה, ומבטיחה לילהיות חזקה כי הוא אינו ניראה במיטבו , אבל הוא מתאושש.
כן אמרה אידה,
אבי קח אותה איליו וחנה תמכי בה
אידה הלכה בצעדים קטנים לכיוון דשה היא הסיטה את הוילו, אידה חנקה צעקה, הוא היה שם שכב דומם ורק עיניים פקוחות במעין תיקווה אל העולם.
סשה סשה, תודה לאל שאת החי, אמרה אידה תודה לאל.
היא לא יכלה להיסתכל איליו סתם כך היא הייתה מאושרת שהוא חי
אידה שמעה את קולה של חנה אידה איך את מרגישה, אני בסדר אמרה אבל תיראי את סשה האם הוא יצא מזה הוא יהיה סדר?
כמובן אמרה חנה פשוט הוא צריך להיתאושש
חנה עזבה את אידה ואידה נישארה לבד.
היא הסתכלה עליו הוא עליה, פתאום הוא התחיל לזוז,
סשה! קראה אידה סשה אהובי מה אתה רוצה להגיד.
היא עזרה לו להתישב עם כל המכשיריםהוא רצה להגיד לה משהו אבל לא היה לו קול,
אל תדבר עכשיו סשה אל תדבר עכשיו שמור את הכוחות העיקר שחזרת אליי סשה, לא אעזוב אותך
חנה וזאב ניגשו מבמהרה למיטה של זאב וגם דוקטור מיירוביץ,
אידה את חייבת לשכב אסור לך לזוז יותר מידי את צריכה מנוחה,
סשה יצא מכלל סכנה הוא כרגע מתאושש אני רוצה לדבר, הוא ידבר אמר דוקטור מיירוביץ
לאט לאט הגוף שלו אינו יכל עדייןלתפקד
כרגיל, צריך להגיד תודה שהוא יצא מכלל סכנה.
אידה אמרה תנו לי רגע להיות איתו לבד, ומבטיחה שאהיה במיטה. כולם הלכו משם ודוקטור מיירוביץ אמר, בסדר אבל תעשו את זה מהר.
היא חיכתה שכולם ילכו וניגשה אל סשה ודיברה איליו
" סשה אהובי, הבטחת לי שתהיה איתי, הראתה לי מהיא כוחה של אהבה, סשה אל תעזוב אותי, אני פה וכולם פה לתמוך בך סשה, ולעזור לךבבקשה אן לי אף אחד בעולם , שמחת אותי כל כך והרבה סשה בבקשה תילחם על מנת לחזורלחיות
אהיה פה אהיה פה בשביך תמיד אתה טוב אליי כל כך, ואני אוהבת אותך הלוואי והיית שומע ומבין.
סשה היסתכל עליה ולשניה נידמה לה שפניו זזו, אחר כך היא לכה לישכב עוד קצת.
היא ישנה שנת ישרים וחלמה שם על גורל ועל ההורים וגם דשה היה בחלום. הם צחקו עד שפתאום אבי אמר לה להיתעורר
אידה אידה סוף סוף התעוררתמה... רק עכשיו הלכתי לישון מארה.
אבי ודבורה שהיו שם פרצו בבכי אידה, את כבר שבוע יושנת
מה? שאלה איך יכל להיות?
אני הייתי עם סשה ראיתי אותו הוא בסדר שתיתי גם תה
אבי אמר, כן כן הוא בסדר עכשיו אבל את לא ראית אותו
את הבאנו אותך מתחת לאדמה את היית מעולפת ולרגע חשבתי שלא אראה אותך לעולם פרץ בבכי.
אידה שהייתה המומה מהחדשות הנרעשות לא ידעה מה להגיד סשה פה שאלה בהיסוס, כן הוא פה אידה
אני רוצה לראות אותו
תיכף תיראי אותו אידה ענה דוקטור מייבויץ בחיוך קל.
אבל תנוחי עוד קצת עוד מעט הוא יבוא אלייך
הוא לא מחובר למכישירם? לא מה פתאום אמרו כולם
טוב לא משנה אשכב עוד קצת כלמה שחווית היית בעילפון היית מודעת ולפעמים אנחנו מותשים ולא מודעים לדברים אותם אנחנו חווים
תנוחי אמר לה אבי מבטיח לך שהוא יבוא,
אידה עצמה את עינייה ונירדמה שוב
הפעם ללא חלומות
אידה שמעה מתוך השינה
אידה יקרה שלי, אידה שמעתי איך שטיפלת בי וגם ראיתי אותך אידה שלי, אהובתי
האחת שלי
שמעה אידה את סשה ואותך אידה שלי, אהובתי יפה שלי אני לעולם לא אעזוב אותך לעולם לא הייתי כבר שם אבל הקול שלך החזיר אותי התפילות שלך
אידה פתחה את העיניים אני כאן יקירה אני כאן, אידה פקחה את עינייה לאט לאט
וראתה את סשה עם מקל, היא הסתכלה עליו
סשה אמרה אתה כאן אני לא חולמת שוב?
לא אידה אמר סשה וחייך אני כאן
וברגע זה ליטף לה את היד,
אידה יקרה שליהוא ניגש אליה. שניהם הסתכלו אחד על השני , לפתע סשה ליטף את פניה היא הייתה משותקת לא יכלה לזוז רק פעימות הלב עוד פעמו,
הוא נישק לה בעדינות על האף והפה.היא השיבה לו
הם חבקו אחד את השני,
כן כן זאת הייתה הנשיקה הראשונה שלהם בצל המלחמה,
שם במרתפו של בית החולים לאחר שחוו ועברו דברים ביחד, סוף סוף הוא נגע בה בעדינות חבקה אותו והוא אותה,
אידה אמר כשקולו חזר, אידה כשנעלה לארץ ישראל, אני רוצה לקחתך לי לאשה
את המיוחדת בחיי
את האחת והיחידה
את היית איתי לאורך כל הדרך
את יישות האור בחיי
את החיים שלי
איני רואה את חיי בלעדייך
האם תסכימי אידה לחלוק את חייך בחיי אמר ונישק אותה שוב.
אידה חשבה שזה גם חלום, אבל זה לא היה חלום זה היה הרגע הכי מושלם עבורה.
אידה שמח שחזרת אליי, שמח לחזור
האם תסכימי להיות אישתי אידה,
אידה אמרה אנחנו עוד ילדים סשה עוד לא נוכל להיתחתן
אידה אמר, נכון אבל גם ניתבגר ביחד , איני מתכוון לוותר עלייך אידה שלי, את יודעת שאני מאוהב בך מהפעם הראשונה רציתי תמיד להדחיק את זה ולא לירצות משפחה, ביגלל כל מה שעברתי, אבל לא יכל את כל כךמקסימה
את האחת
המיוחדת
אידה שלי
יש לנו לעבור עוד הרבה דברים ביחד, ובלעדייך אלך לתת את עצמי לאוייב.
אידה אנה אנה הגידי שאת מסכימה.
אל... אל... תדבר יותר,
כן כן אני מסכימה להיות לך לאישה אהובי, אני מסכימה אקבל אותך גם במים שקטים וגם בסוערים אהיה אישתך אהיה לצידך בכל מצב, אשרת אותך נאמנה אהובי גם אני מרגישה, אנחנו ניתבגר וגם אהבתינו תתחזק,
סשה אהיה לך לאישה.
סשה.
הוא חיבק אותה ונישק אותה חזק וליטף את שערה
אויי אויי אוחחח אידה עשית אותי המאושר באדם אהובתי, לך אקיד את כל חיי אתחזק . ואבריא ואתן לך את חיי
על כי לא ויתרת עליי
לעולם לא אהובי לעולם לא אוותר עלייך אהובי שלי אתה יודע כי אם ליבי נופל באהבה אז הוא מאוהב לעד סשה שלי.
הם היו חבוקים במשך זמן מה ולא ידעו עוד מה הם יעברו עד שיגיעו לשלב החתונה..........
| |
סיפורה של אידה מקום מפלט
סיפורה של אידה {מקום מפלט}
אהמ.. אהמ... נשמע קול מאחורי סשה.
אידה וסשה היסתכלו לעבר הקול, לא רציתי להפריע אמר אבי, אבל סשה אתה צריך לקחת את התרופה וגם אידה, כן כן אמר סשה במבוכה, אידה ניתראה יותר מאוחר, אמר ונישק לה כלות על הלחיים.
שמח אמר אבי שהכרת את סשה, כל הזמן אמרת את שמו מתוך שינה, מה? באמת שאלה אידה בהתלהבות, כן כאילו שחלמת עליו במשך שבוע, הודות לדוקטור מיירוביץ אנחנו כאן וסשה ניצל, כן אמר אבי בקדרות ולא הוסיף.
מה מה קרה שאלה אידה?.
פשוט הוא נהיה יותר שטלתן ומאז שאת פה כמעט ולא נותן לאף אחד להיות איתך הוא רק רוצה הוא להיות איתך , ולא נעים לי להגיד כלום, אחרי שהציל את סשה ואותך.
אולי פשוט הוא כך ניסתה אידה להסביר לאבי,
אולי הוא לא רוצה להפריע את המנוחה,
לא נכון פסק אבי , הנה לעומת זאת סשה היה במצב יותר גרוע ובכל זאת נתן לנו להתקרב איליו.
בעודם מדברים בניהם ניכנסו זאב חנה ודבורה, שמענו עכשיו אמרה דבורה, שיש כרגע התפשטות על המקום שבו אנחנו נמצאים כלומר על הבית חולים של חיילים גרמנים.
הם לוקחים את מלאי המזון, אבל אמרה אידה הם לא יכולים להגיע לכאן למרתף נכון? שאלה
זהו זה שכן אמר זאב בכובד ראש, מה? שאלה אידה בחשש
אז זהו אמרה חנה שדוקטור מיירוביץ הנכבד אמר שיש דרך שבו הוא יוכל לקחת אותנו אליו הביתה לכמה ימים, עד שיבואו מארגון יהודים ויקחו אותנו לספינת מעפילים כדי שנעלה לארץ ישראל, אבל איך נצא מפה, בלי שאף אחד ירגיש שאלה שוב,
סוקטור מיירוביץ אמר ש נתלבש כמו רופאים כולנו כאן וכך נצא והוא יקח אותנו,.
ברגע זה ניכנס לחדר דוקטור מיירוביץ, אידה מה שלומך אמר? בסדר תודה דוקטור , תודה שהצלת אותי ואת חבר שלי,
דוקטור מיירוביץ רק חייך ואמר, אידה איך את מרגישה שתית משהוא אכלת?
כן תודה דוקטור.
רק מזכיר לכם שוב בחצות אתם תבואו איתי לכמה ימים בביתי, ועדיף בלילה מאשר ביום בלילה פחות רואים.
צריך להגיד לסשה אמרה אידה, כן אמרתי לו אמר דוקטור מיירוביץ ב שעה אחד עשרה בלילה, תהיו מוכנים עם כל הדברים ואכן כך היה
בשעה אחד עשרה כבר כל הדברים היו ארוזים סשה היה מוכן והם בדקו אם הכל ולא שכחו כלום סשה עזר לאידה להיתארגן,אל תידאגי אידה אמר אשמור עלייך מהכל,
סשה איך אתה מרגיש?שאלה אידה
עייף אמר סשה אבל יהיה בסדר, לפתע נישמעו יריות צעקות קרוב אליהם, זאב ניראה חיוור וגם אבי,דוקטור מיירוביץ ואמר להם תשמעו אין ברירה נלך בדרך שבנו
כלומר אמר זאב....
מתחת לאדמה אמר בקרירות עכשיו אמר דוקטור מיירוביץ,
רגע סשה הלך להביא משהוא אמרה אידה, אין מה ל עשות אמר דוקטור מיירוביץ,
אני לא הולכת בלי סשה לפתע החזיק בה בזרוע, היא ראתה ולשניה אחת מבט אחר מבט מאיים, אידה תשמעי אמר עבדתי עלייך הרבה כדי שתחיה ואני לא מוותר עלייך במהרה
או בצורה כזאת.
ואם החבר שלך הלך מסבה כלשהיא לאן שהוא אני לא אהיה פה שירצחו אותך, עכשיו את באה אתי הוא התקרב אלייה
היי אמר אבי איך אתמה מדבר, כולנו נחכה לסשה לא נלך בלעדיו, ועזוב את אחותי הוא עזב אבל המבט שהוא שלח לאידה היה מבט מאויים של טירוף .
בעודם מתארגנים היגע סשה, הנה הבאתי את זה אמר,
מה הלכת להביא שאלה אידה? סשה היה נבוך ואמר סליחהלכולם לקח את אידה לצד ואמר.
אהובתי , את זוכרת שנתתי לך ספר תהילים, עם תיק קטן זוכרת? כן אמרה אידה,
אז כשהתעלפת והיית מחוסרת הכרה במשך השבוע אלוהים נתן לי כוח ולקחתי שמרתי את זה אצלי והתפללתי שכשתקומי אתן לך את זה, ואכן זה כך היה קחי,
זה מה שהלכת להביא, בעיניה של אידה ניראו דמעות זה מה שהלכת להביא במיוחד בשבילי?
אתה כל כך כל כך טוב אליי סשה, אתה המלאך השומר שלי נפגשנו בין שני קצוות תבל אנחנו נשמות תאומות מגלגולים קודמים סשה אין עלייך .
הוא ליטף את פניייה והסתכל עלייה, אידה את החיים שלי האושר שלי אידה, לעולם לא אוכל להיות רע כלפייך לעולם..
פתאום שמע קת קולו של דוקטור מיירוביץ, אין לנו זמן אתכם באים או שאני מסגיר אתכם ויוצא נקי.
ברגע זה שמעו את קולו של זאב, וזה היה קול כועס מאוד.
מה? מה אמרת שאתה תימסור אותנו לידי השלטורונת,
אבא שלי הציל את אבייך כפויי טובה, איננו רוצים מ מך שום דבר, לא להיות איתך בבית אתה חיב בעבור שאביך ניצל, אבל אני התחיל מיירוביץ לאמר, אנחנו הולכים לבד לא צריכים אותך,
ברגע זה הוסט הוילון ודוקטור מיירוביץ תפס את אידה והצמיד לה סכין על לחייה,
כפויי טובה אתה אמר, אתם יכולים ללכת לאן שאתם רוצים אבל אידה היא שלי, הצלתי אותכם כי רציתי להשיג את אידה, מי שיתקרב אליי אידה תמות,
אידה היתה שקטה ומבהולת היסתכלה על סשה, ועל אבי דבורה וזאב וחנה,
עכשיו אני ואידה נרד ראשונים, ואתם אחרינו כך שאם הם יבואול כאן יהרגו אתכם, אידה באה איתי.
אה התחיל אבילהגיד,
אף אחד לא יגיד פה מילה אחר כך כולכם תמותו.
ובאומרו כך תפס את אידה חסם את פיה וירד במדרגות למעבר הסודי , זה היה כל כך מהיר אידה התנגדה אבל הוא חסם אתפיה ורק אמר.
אם תא תתנגדי לי אז תחיי ואם תתנגדי לי את והחברים שלך תמותו אני רוצה אותך עכשיו, הוא לקח אותה למנרה, הסיוט התחיל לחזור אלייה, היא ראתה את השוטרים עלייה אחד אחד,
לא!!! לא!!!! צעקה והוא צחק בצחוק מרושע אף אחד לא יעזור לך עכשיו, את תהי
שלי.. את שומעת....
אף אחד לא יודע
לא!! לא!!!
היא התחילה לנשוך אותו הוא פרע את בגדייה והיא דחפה אותו בכוחותייה האחרונים, ניסתה לתפוס את האולר אבל הוא היה חזק ממנה
בואי בואי ילדונת.
לא!! עזוב אותי.
אני .. יהרוג... אותך
הוא התחיל למשש את כולה
היא רעדה עלתה בה תחושת גועל
היא ידעה שהיא לא רחוקה מהמוות אבל בכל זאת,סשה היה מול עינייה ובליבה אמרה שאם היא צ ריכה למות אז היא תמות, כי אף אחד לא יבוז לה אף אחד לא יקח לה את הכבוד שעוד נותר בה. הוא היה כבר
והוא התחיל להיתחכך בה חזק חזק, וגם תפס לה את היידים
תהיי שלי!!!!
לחש לה תהיי שלי אל תתנגדי לא כדאי לך, ב כוחותייה האחרונים היא נתנה לו נשיכה הגונה בלחייו, היא הרגשה חתך עמוק בבטנה, והוא צעק איי.. איי..
יזונה יזונה אמר עכשיו אה רוג אותך, מי את שתתנגדי, הוא פתח את מכנסייו והתחיל לדחוף בכל הכוח את עצמו עלייה, ידייה היו משוחררות כמעה , שוב נשכה אותו הוא דחף אותה עוד י ותר חזק, היא היכתה באגרופים על גבו,
את שלי כן, לפתע הרגעישה את הסכין החדה חותכת במשפעה שלה
עוד נשיכה אחת, היא אמרה עדיף לי למות לא אמר לא עד שאסתפק בך עד תום ובאומרו כך אנס שוב ושוב, היא החליטה בלת ברירה להמשיך את ההצגה על מנת שתוכל לתפוס אותו ולהרוג אותו , היא לא זזה
מה קרה שאל? התחלת להרגע טוב לך שאל בחיוך מרושע.היא שתקה , דברי אמר כן היא אמרה קח אותי קח אותי, אהה אמר כן ככה ככה אני רוצה אותך, כן לחשה , לחש לי, דברי אהבה אהובי לחש לי כמה אתה אוהב אותי.
וכל הזמן היא חשבה תרדם, כבר תרדם שאקח את האולר שאקח את האולר ואחתוך אותך, לפתע התחיל לצעוק עלייה, מה יש לך, למה את שקטה?..
מה את זוממת , אני לא התחילה להגיד, פתאום התנער ממנה ואמר שכולו מדמם, חשבת שאשיר אותך בחיים אהה....וצחק לא אותך ולא את החברים שלך, כודם אחסל אותך ובאומרו זאת לקח את החגורה ממכנסיו והתחיל לכרוך אותה על צווארה של אידה,והתחיל לשים לה אדמה בפייה, כך מגיע לך למות עבור מה שעשית לי
אידה התחילה להרגיש ערפוןל חושים ופתאום מישהוא תפס אותו ושחרר במהרה את אידה מהחגורה, היא לא הרגישה כי התחילה להקיא והיא התעלפה, אידה אידה אידה אידה שלי, שמעה לפתע את סשה בערפול.
תן לה אוויר סשה שמעה את דבורה, והנה יש עליי סמרטוטים רטובים היא בוערת.
שמעה את בכיו של אבי, אני לא יכל לאבד אותה, אחרי שהשגתי אותה לא לא, אתה לא תאבד אותה אהובי שמעה לפתע את דבורה בצללים,
היא מה שנשארה לי היא אחותי האהובה, למה לא התנפלתי עליו ואם היה הורג אותי, אז היא לא הייתה עוברת את מה שע ברה
אידה אל תלכי לי אידה אל תמותי לי.
לא היה לה כוח להשיב, פתאום הרגישה רגועה ושלווה,היא ראתה שובל של אור, ופתאום ראתה את עצמה מוטלת על הקרקע, אבי אחייה בוכה סשה היה רכון עלייה ובכה, ופתאום הסתכלה ראתה את הורייה ואת גורל , אמא שלה הייתה כה יפה, אידה אמרה לה אידה, בואי תראי איזה יפה פה רגוע, בואי אידה תיראי,
כל כך היה חם לה ונעים,השמש הייתה של שעת הדימדוים והאור עטף אותה, היה נהר כחול כחול וגורל שיחק עם הפרחים , אידה בואי בואי תתבלי בנהר תתרחצי יהיה לך כייף אמר אבייה
הנה הכנתי עבורך סוס נדנדה, הנה המרק שלך אמרה אמא לפתע,
אידה פתאום שמעה את קולו של אבי מרחוק,
אידה לא לא אל תישארי שם אידה בבקשה חזרי חזרי אליי, עוד לא היגיע הזמן שלך, אידה אן לי אף אחד אחר בעולם
הכל היה טוב כל כך אידה שמעה את זאב ודבורה והנה אידה בואי תחזרי יקרה שלנו, בואי אנחנו רוצים אותך פה סשה שבור אידה, שמעה את זאב, אידה חזרי אליי אהובתי חזרי אליי, את אמרת שתהייה אישתי ב ארץ ישראל, לרגע היה נידמה לה שהתמונה שראתה עכשיו מתחילה להתרחק והנוף נהייה מעורפל , אידה אידה חזרי
באוי אידה שמעה את קולות הורייה בואי יקרה בואי הנה קחי את היד שלי היד של אמא,
לא לא אידה אידה שמעה את סשה לא אידה,
התעוררה לפתעה פקחה עיניים, היא הרגישה בבת אחת מחנק בגרון והתחילה להשתעל, אויי סוף סוף תפילותיי נענו אמר סשה, אויי אהובתי חזרת אליי חיבק אותה, חזק, אויי אידה חיבק ובכה היא הרגישה את הדמעות
לא היה לה כוח לחבק אותו, אויי אידה שלנו חזרת אלינו שמעה את כולם, ואידה אחותי אידה אחותי השבח לאל תודה שחזרת.
הראש כאב לה וכל גופה תחיל לרעוד, היא רועדת אמר סשה בבהלה כן היא חמה, אבל הנה הבתי קח לקחתי כדור אמר זאב הצלחתי לגנוב ממה שנשאר בבת חולים הנה כדור שיוריד לך את החם, לאט לאט הנה פוררתי לך את הכדור, אידה אמרה לה חנה קחי יקרה תשתי , היה קשה לה לפתוח את הפה ולבלוע אבל לאט לאט היא שתתה היה לה טעם מר בפה.
הנה עשינו לך כמעין כסא אידה אן לך כוח אניננו יודעים לאן אנו הולכים אבל בטוח זה מביא לאן שהוא בנתיים תנוחי אידה , אידה שלא היה בה כוח עצמה את עיינה ונירדמה הפעם ללא חלומות.
היא התעוררה לאט לאט והרגשה היתה יותר טובה, אבל היא התעוררה בתוך חדר יחסית גדול אבי היה על ידה הוא החזיק בה בידה מצד אחד וסשה מצד שני בפינה היו זאב דבורה חנה יושנים אחד ליד השני היא ניסתה להזיז את ידיה אך הכאב החד שפילח בה באותו הרגע הזכיר לה את שהיה, והיא ללא כל אזה רה התחילה ליבכות, וליבכות, סשה התעורר מידם, אידה ברוך השם אהובתי מה לך? מה קרה לך, למה את בוכה, היא בכתה והוא חיבק אותה, אני טמאה אמרה אני לא ראוייה לאהבתך, גופי עבר הרבה אמרה, אני לא ראוייה לאהבתך, גופי עבר הרבה אמרה שוב אני לא טהורה ש... ש... הוא השתיק אותה אס אהובה שלי הס היא בכתה בבכי הנה אני פה אני כל כך שמח שאת כאן ואת חזרת
הלוואי והייתי מתה מאשר למות מהבושה והכלימה,
אידה אינך אשמה דאגנו לבן בליעל הזה, אני בעצמי תקעתי לו את האולר בלב, וחתכתי אותו בכל פלג גופו עד שנשמתו יצאה בן ידיי, אידה אל תיבכי זה שובר אותי , עכשיו הכל מאחורינו אהובה שלי, בואי בואי אליי, היא לא יכלה לחבקו אבל רצתה כל כך,
סשה איני מסוגלת יותר, לא ל א אהובתי ליטף בעדינות את פנייה חבשנו אותך יקירתי שלי בואי בואי הנה בואי חיבק אותה והיא שוב בכתה.
סאשה איני יכולה להיות איתך, הרג אותי הרג אותי את כל שהיה בי הרגו אותי לאט לאט אהובי שלי לאט לאט לא אכריח אותך למאום.
היא לאט לאט נישכבה על ידו, בואי הנה כאן נוח לך אידה שלי שאל
כן אהובי כן אמרה אידה,
הוא נישק אותה ברוך הנה זהוא לא אגע בך ולא אתן לשום דבר לפגוע בך אידה מספיק עברת.
הם שקעו לתוך השינה.
אידה אידה שמעה את אבי אידה קומי אהובתי קומי אחותי היקרה אידה התעוררה, הנה יפה שלנו היא ראתה את כולם חקל ניראו לה עייפים וחיוורים
איפה אנחנו אידה אנחנו פה במקום מחבוא
חנה פגשה מישהו בבת חולים מישהוא מ אגון שעוזר להעביר לאוניית מעפילים לארץ ישראל ותוך כדי סיפרה לה על הכוכים כך קוראים למקום שבו הגענו
זהוא מקום של מחתרת שעוזרת ליהודים בשתוף אם ארגון ה פרטיזנים ללכד אותם בכוחים וכל כמה זמן להבריח אותם לספינת מעפילים
אתה רוצה להגיד לי שיש עוד הרבה כאלה כאן מתחת לאדמה שאל אבי את זאב, כן אמרה חנה, אבל איך הם זוכרים את כל ה מקומות ומה אם אוכל מים.
הם באים לפה אמרה פעם בשבוע ומביאים מצרך מזון אותו הם מצליחים לקחת
אבל הם יכולים לשכוח אותנו פרץ אבי, לתוך דבריו של זאב, אז זהוא שיש כאן באדמה כמעין שומרים מחופשים לגרמנים ויש להם מסלול קבוע בין הבתים שהם כל יום מראים את ע צמם על מנת שלא ישכחו אף אחד וגם על מנת שאלו שיושים לא יחשבו ששכחו אותם, וכמה זמן אנחנו אמרוים להיות כאן שאל אבי, זה תלויי ענה זאב,
תלויי במה שאל סשה,
תלויי אם אלו שלמעלה מצליחים להתחמק באותו היום מהגרמנים ולא ההיתפס על חםף להפעמים הם מצליחים לאסוףחומר כי הרבה מתים שם למעלה ונתפסים
רגע אמר סשה ואם הם ניתפסים איך אנחנו יודעים, זאב הביט למטה ושתק
נו למה אתה שותק זאב,
עזוב אותו אמרה אידה שקצת התאוששה , למה לעזוב אמר סשה אני רוצה לדעת איני רוצה שנהיה כאן לנצח.
סשה אמרה דבורה צריך להיות בסבלנות, אן לי סבלנות אמר סשה פתאום, יותר מידי ארועים כמעט ואיבדתי את אידה כמה פעמם.
ולפתע חשק את שיניו, זה נימאס אתם לא חושבים,
אידה אמרה סשה לכולנו נימאס מהמצב כולנו לא בוחרים להיות כאן אבל אין ברירה זה המקום שיכל להציל אותנו אז נהיה כאן
סשה הביט בה ופעם ראשונה ראתה בעיינו מבט של כעס ולגע נבהלה,
לא אידה!!
איני רוצה להיות כאן אי רוצה להיות למעלה לנשום אוויר להיות חופשי נמאס לי מהרדיפות נימאס לי מלפחד וזה לא ניגמר זה לא יגמר לעולם.
לפתע היכה באדמה בחוזקה שאידה נבהלה, וזה לא יגמר התחיל לצעוק את לא מבינה!!!
היתה דממה
אידה אמרה, סשה תירגע אהובי, זה בטוח יגמר אן דבר כזה יקח כמה זמן שיקח אנחנו עברנו כל כך הרבה ובזכות הסבלנות הגענו לכאן,
כן!! אמר סשה ועינייו בהקו, וכאילו לרגע היו לבד בלי אף אחד
כן לאן את הגעת? ולאן אני הגעתי, את לא שמה לב ביכלל אידה, את עיוורת התחיל לצעוק, כולם היו המומים, את עוברת אונסים, כל הזמן השפלות כמעט ואיבדתי אותך
וגם אני ופה לא יכל להביט בעיניי אף אחד הוא עמד להגיד את סודו שהציק לו גם אני עברתי אונס בשביל שלא רציתי ליראות אתכם מתים, גם אני איך את חושבת שאני מרגיש, זה פשוט נמאס לי נמאס
ובועודו אומר כך תפס לעצמו בשערותיו והיכה עם ראשו בקיר כל כך חזק אבי וזאב זינקו איליו וניסו להניעו,
עזבו אותי אמר, אני שונא את כולכם שום דבר לא עוזר לנו כלום עזבו אותי אני רוצה למות.
חבר תירגע אמר זאב שנה הלך רוח, ואבי אנחנו איתך ונתמודד ביחד עם הקשיים סשה תירגע יש לך אשים שאובים אותך בזכותך ניצלנו וזכיתי להפגש עם בן דוד שלי.
כן אמר סשה כן ובזוף הוא מת..
יש לך חברה שאוהבת אותך אמרה אידה בעניים דומעות
מה את אוהבת בידיוק בי, שאל בכעס את השגעון שלי. אידה?
אידה בלעה את העלבון ואמרה יש לך לב טוב סשה פשוט זה הלחץ וכל מה שעברנו אני מאמינה שתירגע כשהדברים יתחילו לזוז סשה אני איתך אהובי יודעת שאינך מיתכוון.
סשה פתאום התקרב אלייה ובלי שום אזהרה נתן לה שתי סטירות וצרח עלייה, ועכשיו תביחני שכל זה משחק לא נצא מפה לא נוכל להקים ב ית להתחתן עכשיו אנחנו תקועים פה בלי לדעת מתי נצא די!! אידה
אני לא רוצה אותך יותר אידה,
אבי באותו הרגע זאב לחש באוזנו אני יודע כי אתה רוצה לפרק לו את הצורה על כי נתן לאחותך סטירה זה גם מה שאני רוצה אבל סשה לא במצב טוב.
אבי אמר בכעס זאת ידוע לי הכל אבל לעולם לא ירשה שיפגעו באחותי הולך ללמד אותו לקח, והלך זאב לא הספיק לעצור אותו.
ולפתע שמעו קולות חבטות אבי נתן לו אגרוף בין שינייו וגם בעיינים וצרח עליו.
לעולם לא ארשה לך להרים יד על אחותי אתה שומע סשה לעולם לא!!!!!
אחותי מכל הלב אהבה אותך סשה מכל הלב והיא רק ניסתה לדובב אותך אל תתקרב יותר אליה, כפויי טובה איך אתה מעז להרים עלייה יד? מי אתה חושב שאתה ועוד אתה אומר לה שאתה אוהב אותה שהיא החיים שלך היא האושר שלך יישות של אור.
אני ארחיק אותך ממנה היא לא ראוייה לאחד כמוך אם אתה רוצה לך למעלה שיהרגו אותך ואם יש לך אומץ בו בו נלך מכות פה עד הסוף או שאתה תהרוג אותי או שאני אותך, במילא לפי שאמרת אנחנו פה קבורים חיים ואינך מאמין את תחליט מוות כך או כך.
סשה נפל על הרצפה, אידה בכתה ודבור הוחנה ליטפו אותה וניסו להרגיע גם כך היא היתה מותשת מכל מה שעבר עלייה ועכשיו נחלה אכזב ממי שהבטיח לה עולם ומלואו איך בכתה לחברת האיך הוא יכל לעזות לי דבר כזה
איני יכולה לכעוס עליו אני ממותת ובכתה.
דבורה אמרה, זה הכל עצבים אידה, אבל אם הוא איינו רוצה אותך כר גע לך יש כבוד שאני מאמינה בו, אז עזבי תני לליבך מרגוע
וחנה הוסיפה טוב שזה קרא כך עכשיו גילית את האופי שלו ולא אחרי שהתחת,
אבל אמרה אידה הוא אמר שהוא אוהב אותי שאניי החיים שלו האור שלו שאני ישיות של אור האור שלי כך כינה אותי והתחילה שוב לבכות.
וכששאלתי אותו\
אתה בטוח שאני החיים שלך, ענה לי כן
חנה חיכה קלות ואמרה אה... מילים יפות את הלב שורפות אידה יקרה.
אן לך לצערי ניסיון, לי לצערי יש ניסיון מאוד מאוד מר של מילים יפות
ניסיון שכמעט התאבדתי בשבילו רק א מי הצלה אותי ברגע האחרון שראתה אותי עם הסכין הגדולה שכמעט נעצתי בליבי.
היה לי בחור הכרנו בגטו הוא היה מבוגר ממני ב 13 שנה הוא היה מתכתבת איתי במכתבים הוא ידע את כל הסודות שלי ואני ידעתי עליו גם
אמרתי לו שהאהבה יא מסוכנת ושהוא מבוגר בשבילי אמר לי שאן מצב וגיל זה רק מספר, הוא לא יכל בלעדיי וגם אמר אם יכלתי אם לא הייתה מלחמה היה מתחתן איתי מיד עם רב ועשה אנשי מיניין
וכמובן נסחפתי אחרי שכבר נפרדתי מבחור , אחר כך נשבעתי שהאהבה לא תבוא בשעריי אבל המילים פגוע והוא ידע לכבוד אותי מחדש וגם אמר לי.
אני החיים שלו
אוהב מלא מלא
נשמה שלי אושר שלי
מילים שמילאו את ליבי
ולא שמתי לב הייתי כמוך מעורפלת בסם האבה
אבל... אבל... התפרצה אידה בכאב
סשה אף פעם לא אמר סתם אני הייתי החשובה באמת.
חנה ליטפה אותה ואמרה שוב
אויי אידה אידה שלי
הלוואי והדברים יסתדרו כפי
שאנחנו רוצים אבל כך אבא
משמיים מחליט ואין עליו עוררין
מילים של אהבה הם כמוקשים ל נשמה
כשהם מתפרצים זוא ים שלם של אהבה נגמר נישרף לעד ומאוד קשה
להישתקם
בואי בואי קבלי חיבוק
כזבי את סשה בטוחה שהוא
ירגע כי אם באמת היה לו משהוא אלייך
הוא חייב לך התנצלות לכל החיים
ואם הוא ישאר אדיש ולא ירצה לדבר איתך
עזבי הוא יפסיק ולא את
כי היית בשבילו משען ידעת בידוק איך להרגעו
אף אחת בעולם לא תמלא את מקומך
יש עוד אלף גברים שירוצו אל ליבך
את יפה מקסימה ויהיה מי שיתן לך את הכבוד וההערכה
שלהם את ראוייה
אבל איך אבגבר אני לא מסוגלת
ענתה אידה בבכי קורע לב
ביום כי תרגישי שיש בך עוצמה וחיוך
משלך ביום בו תרגיש את מסוגלת לכעוס
והיום הזה יגיע
אז זהוא? אמרה אידה
זה ניגמר?
לעולם אין לדעת אבל בשביל שהוא יחזור אלייך את צריכה להישתנות
ללא היכר אידה
ואני יעזור לך שיראה אידה אחרת כן מתוקה שלי
המסע לעניני הלב
אינו קל ביכלל אבל
יצליח בסופו של דבר
הלילה הנורא אחר כך עבר אצל אידה בבכי, כן עינייני הלב אינם קלים כשהם ניגמרים
חפתאום נשמעו צעדים שקט אמר זאב שום מילה הוא קם והלך לעבר הפתח, זאב חנה אמרה, מה שאל זאב אל תיגש לשם אני מפחדת, הפחד הוא המכשול הכי עיקרי אמר, ונעלם לתוך החושך סשה עיניו היו בריצפה תופס את ראשו ואידה לא ידעה את התחושות שקיננו בה.
חנה סידרה את הדברים ואבי היה ליד אידה חיבק אותה, אידה תשתי הנה מים תשתה אחותי היקרה לפתע שמעו צעדים מהירים
עוד לא הספקו לעמוד במקום ראו את זאב ועל ידו חשכו עינהם שני חיילים בעלי חזות קשוחה, שמע ישראל אמרה אידה הנה הסוף שלנו, וזאב אמר בלחשיה הם משלנו, הם חייבים פשוט ללבוש ולהיות בעלי חזות קשוחה כי בחוץ יש הרבה שוטרים גרמנים עם רובים שלופים הם באו לעזסור לנו ליראות מה שלומינו,
שני החיילים נכנסו פנימה אמרה משהוא לזאב זאב נישאר בכניסה והם דיברו עם כולם, אנחנו מהארגון ל הצלת יהודים אמרו תפקידונו לאות אם לא חסר לכם משהוא ולנפק לכם לפי מה שאנחנו יכולים ל השיג לכם, אנחנו כל הזמן מדווחים מ ה קורה,
וכשיתאפשר ניקח אתכם אבל עם כיסויים יש כאן בית כנסת שבקדמתו יש צלב בכוונה על מנת שלא יראו שזה בית כנסת משם מחכים לאוניית מעפילים שתיקח אתכם לארץ ישראל
הבאנו לכם כמה דברים אמר ועכשיו שמו לב שיש להם שקיות שחורות ביד הבאנו לכם כמה דברים היו שם נירות כותנות פסים ולחם וגם גריקן של מים ה אמור להספיק לכם לשבועיים אמר אחד החיילים אם נצליח ניבא לכם יותר ונבוא לעתם תכופות
אתם נקראים חלקת יהושוע כך אתם נקראים חלקת יהושוע 8 תיזכרו מידי פעם עובר פה מישהוא
אם תיצטרכו משהוא מאיתנו תגידו לו חלקת יהושוע 8 מבקשת אז אם נוכל נביא לכם מה שאתם צריכים,
ובזה ניגשו לזאב ואמרו שלום עד לפעם הבאה,
אידה איך את מרגישה אמר אבי,
קצת יותר טוב עתה זה עזר לי התה , טוב מאוד אידה את לא צריכה את סשה תאמיני לי, אידה לא ענתה , אני מציע אמר זאב, שנתרגל בנתיים מה עושים עם נתפסים מה להגיד או לא, אני יודע אמר אבי שננוח כי יש לפנינו מסע בנתיים רק נסדר פה שיראה מגורים נאותים
אידה אמרה הנה בואי הכנתי לך מקום טוב אמרה חנה לאידה יש כאן סדין ותיק קטן שישמש לך כרית אידה וכאן כל הדברים שלך
דבורה אמרה הנה כאן תהייה פינת המטבח שלנו, היה שם איזה גומחה קטנה ששם שמה את הלחם וקופסה של תירס ופה יש אמרה חנה פינת שבת הם ראו על יד ה"מטבח" עוד גומחה קטנה ששם חנה שמה את הפמוטים שיהודה נתן להם בזמנו לכל אחד יהיה תפקיד כאן אמר אבי, חנה אמר אבי במה את טובה?
אני בלארגן את הדברים, טוב אמר אבי, אז את כל יום תארגני ביחד עם דבורה את החדר ליום שלם וכן נוכל לדעת לשבת ולתכנן דברים בהתאם למה שיקרה.
זאב אתה ואני נעשה שמירות כל פעם על המקום ונעקוב אחר המתרחש
מה הוא יעשה שאל זאב? והביט לכיוון סשה
הוא אמר אבי, סשה מה תרצה לעשות שאל אותו,
סשה לא ענה רק היה שקוע במחשבות.
חטוב עזור אותו בנתיים אמר זאב אדבר איתו יותר מאחור, דבר איתו אתה אמר אבי, אני לא רוצה לדבר איתו יותר אחרי מה שעשה לאידה, מובן לי הכעס שלך, אבל גם הוא עבר טראומות מסכים איתי? ולא שאני מצדיק את הסטירה שנתן לאידה ואיך שהוא התנפל עליה אבל זה כתוצאה מהרבה לחצים, טוב אמר אבי,
בנתיים נעזוב אותו שיתבשל במיץ של עצמו,
זאב לא ענה מה עם מקלחות אמרה חנה.
אן לנו ממש מים להקלח אבל יש לנו כיור קטן בעמדת השרותים הכל היה גלוי חוץ משזה היה כאילו עוד חדרים באדמה אשר היו רחוקים ממקום המושב העיקרי
בברז קטן היו מים עכורים חומים שזרמו לאט לאט, יש סמרטוטים לקחת מים ולשים על הגוף זה המקלחת אמרה חנה, וכל יום רק שתיים יתרחצו לפי תור.
עכשיו נידאג לתה חם מי רוצה? דבורה עשתה בקופסת פח מים רותחים עם גרגרי תה שהיה שם מוכן והיה שם חגם סוכר היא מזגה לכולם אידה לא רצתה לישתו יותר,] אידה אידה תנסי קירה תשתי זה יטיב ך את ההרגשה.
אידה שכל גופה כאב ועכשיו גם נשמתה היא לא יכלה לעקל מה שהיה בינה לבין סשה ליבה כה כאב והרגישה חסר אונים.
סשה ישב בקצה החדר מבטו לעבר חלל החדר לא היה בו שם דבר מאותו סשה שהכירה בעבר, לא אותו הנחמדות לא אותו ההקשבה הכך הלך.
סשה ידייו רעדו מאוד וכל הזמן התכופף וצעק לא לא
הדרך של סשה היקר עוד ארוכה וקשה עכשיו כל חוויות האונס ומה שעבר עכשיו התחילו להשפע נפשו הייתה פגועה
ואידה בכתה על אובדן האהבה על אובדן האחד שהיא חשבה שהוא המלאך השומר שלה שנשתם צלבה תמיד ביחד
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: