הבלוג של אמא סיגל

סיפורי סבא ועידו " אחריות"

עידו קום שמע עידו את קולו של הסבא קום.

מה... מה קרה? שאל עידו, שכחת שאמרנו לסבתא שנעזור לה בקניות, היום יש לה מפגש חברות בבוקר והבטחנו לעזור לה.

וכך נוכל להיות ערים עד שעה מאוחרת,

אבל סבא רק בבוקר.

נכון אמר הסבא אבל עלינו להתחיל את היום בצורה מסודרת להיתרחץ, לארגן את המחשבות לאכול ארוחת בוקר בשקט,

וכל זה לוקח זמן.

אפשר עוד קצת לישון לפחות עד שאל עידו, כי אניעייף.

עידו!! כל הזמן אתה עייף אמר הסבא, אבל הבטחנו, וחוץ מזה מה אכפת לך לעשות את הדברים ללא לחץ.

אוף. רוצה עוד קצת לישון , אמר עידו, מה אכפת לי מהמפגש הזה של החברות. אז שיהיו פחות עוגות ודברים כאלה.

עידו !! אמר הסבא כבר סבתא רותי לקחה אחריות, היא יזמה הזמינה והתכוננה אז זה לא נעים, שיבואו למפגש ולא יהיה כלום ו...

טוב טוב אני קם, עידו שטף פנים והסבא כבר הכין טוסט עם הרבה גבינה,

סבא אתה כל כך יודע יפה להכין את הטוסט, כמובן אמר הסבא אני אחראי על מה שאני עושה.

סבא , מה זה אחריות?

הנה קח עשיתי שוקו עם קצפת ועלייה נגיעות של קנמון. ווא זה נהדר אמר עידו,

ועכשיו עידו אתה רואה יש לי זמן להסביר לך מהיא אחריות.

אחריות- זה אתגר ולא משנה אפילו הקטן ביותר, אבלמשימה שאתה מסמן אותה בקוים ברורים, ואתה עושה את המאמצים להכין אותה וליישמה על הצד הכי טוב.

עידו שתה ואכל מהטוסט, סבא אני גם אחראי נכון?

לא ראיתי את זה כל כך בבוקר, אבל אמר עידו אבל היה עוד מוקדם וחוץ מזה , זה לא אומר שאנילא אחראי סך הכל רציתי עוד שעה לישון, העולם לא יתפוצץ.

עידו, זה לא משנה אתה צריך לתת כבוד לעצמך וערך לעצמך, לדעת שיש בך רצון תבונה ומטרה, והמטרה היאלישאוף ,

תמיד תמיד לעשות את הדברים ולא לידחותם, כי הדחיה מובילה לדרך העצלנות.

ולהיות עצלן זה המכשול הכי חזק בחיים עידו.

עידו הקשיב ולגם את כוס השוקו שלו, בחוץ היו ענניםמאימים.

סבא, אתה חושב שאני עצלן?

לא,אינך עצלן אמר סבא אפרים, אך אתה צריךללמוד לדעת להיתחיב לעצמך בשביל עצמך, לדעת ללמוד להציג מטרות ולעמוד בהם כנגד כל הסיכויים.

זוהי אחריות.

אבל... ופתאום שמעו את קולה של סיגל,

עידו, אתה צריך להקשיב לסבא שלך, אן זה יאה להטיל את כשלון האחריות שלנו על מישהו אחר.

אני לא עשיתיכך טען עידו, תקשיב עידו חמוד, אמרה סיגל כולנו אחראיםפחות או יותר על דברים שאנחנומתחייבים אליהם.

נכון אמר עידו, אבל המשיכה סיגל, תקשיב סבא שלך צודק, סבתא אתמול אמרה לכם שתעזרו לה לעשות קניות למפגש החברות. היא לא הייתה חייבת אמר עידו, וחוץ מזה אפשר להיפגש ככה סתם ולדבר, שתתן להם עוגת שוקולד ותות טעימה שהיא עושה.

היא לא צריכה לעשותמזה טקס, עידו!!! כעס הסבא איך אתה מדבר, א...

ש...ש... אמרה סיגל, קודם כל היא לא חייבת לך עידו, דין וחשבון על מפגש זה או אחר, חוץ מזה היא גם לא חייבת לך הסבר, איך היא מתכוונת לארח

היא לקחה אחריות על המפגש ורוצה שהוא יעשה רושם טוב , ושיהיה איכותי, זה לא כמוך, זה חברות שהיא לא פגשה הרבה זמן,

הם לא יכולות סתםכך להיפגש , צריך שיהיה תוכנית.

היא הייתה בטוחה שבתור בוגר תבין. ותשתף פעולה היא לא מכריחה אותך להישתתף במפגש אלה רק ביקשה עזרה בקניות, כי אן לה זמן להיות בסופר ולהכין דברים.

ועכשיו גמור את הטוסט, אשטוף כלים ונלך לסופר קסם.

כי יש לי אחריות עלייך וגם אתה כדאי שתתחיל לקחת אחריות על דברים שנותנים לך לעשות.

סבא, אנייעזור לכם בזה אבל קודם כל אמרה סיגל, בואו איתי לגן הקסום חשוב לי להבהיר לעידו מה זאת אחריות, ואל תידאג אני יקפיא את הזמן, היא אמרה לו כך כי הסבא התחיל לשדר סימני לחץ.

אברא קדברא אמרה, לאחר שהיו מוכנים, הם היו בביתה של סיגל אבל ראו מלא פזלים של כל מיני דברים.

סיגל אמר עידו איזה כייף אני אוהב פזלים.

ופזלים אינם קלים כל כך, לא משנה אמר עידו אני אוהב את המשחק, אני אוהב להתאים חלק לחלק

זה לא סתם פזלים הם באים ללמד משהו אמרה סיגל.

זוכר שדיברנו על אחריות, כן אמר עידו אבל מה זה קשור, עם הפזלים ל אחריות?

ועוד איך אמרה ככל שתעמיק בצורה בה אתה בונה את הפזל, כך תגלה יותר אחריות למעשים הממוקדים שלך במטרה שלך בחיים.

ובכן אמרה לסבא ולעידו שבו.

והם ישבו בכורסאות שהיו מורכבות מעננים עננים.

ווא סיגל איזה נוח.

נכרון אמרה סיגל עם למלאכים שעשו זאת לא הייתה סבלנות ותיכנוןלעשות זאת כמו שצריך זה לא היה כל כך נכון, ומלטף את הגוף כמו עכשיו,

הם היו אחראים על מה שעשו ולא באו בטענות עמדו ביעדים ובמשימה והצליחו.

הצליחו בגדול, אמר סבא אפריים זה שיש לו הרבה משקפים.

ובכן שכבו כאן בשקט.

הנה קחו מי קסמים ושמעו.

הם לפתע הרגישו כי היו מחוץ לעולם, מלא מלא כוכבים בייקום.

ושמעו את קולה של סיגל.

אחריות- היא ביטוחח רב משמעו זיהויי הערך המוסרי

אחריות היא התיחסות ראוייה של אדםלדבריו למעשיו ולאמון הניתן בו.

מה זאת אומרת שאל עידו, עידויקירי תראה הנה מערכת הכוכבים השמש והירח, לכל אחד יש תפקיד נכון? שאלה

נכון אמר עידו.

אם השמש לא הייתה מאירה ביום, ואם הירח וכוכביםל א היו מאירים בלילה, אז זה לא היה בסדר נכון.

הם מחוייבים כך קבע הטבע, השמש להאיר ביום, והירח בלילה וכן הכוכבים ובשעה מדוייקת ביוםוגם בלילה השמש עוברת לחציו השני של העולם.

אבל זה בא לאחר שכך, יש סדר גם בטבע הטבע אחראי לדברים שלו עצמו.

כך האדם זה לא רק להגיד, אנייעזור לאמא לסבתא, או שאסדר את החדר. או שאעשה שיעורים, או שלא אבל אי אפשר להגיד משהו בלי להיות מחוייבם לזה

נכון אמר עידו , יופי אמרה סיגל לכן אתה אני וכל אחד

חייב לקחת אחריות כודם כל על עצמו, ולא להיות תלותי באחרים.

כן אמר הסבא כמו שאבא שלך כועס על אמא שהיא לא מעירה אותו בזמן, כי השעון לא צלצל, אמרתי לו כבר מלא פעמים,שיקח אותו לתיקון, אבל אן לו זמן.

אז זה דוגמא לאחריות לקוייה אמרה סיגל, הוא צריך לפנות לו זמןלקחת את השעון לתיקון, על מנת שיכל להיתעורר

ולא להיסתמך על אמך, אמך רק עוזרת היאל א חייבת להעיר אותו, ועוד אם היא עושה מטלות שהציבה לעצמה בלילה שלפני.

נכון אמר עידו.

ובכן אני ממשיכה , עכשיו סבתא ביקשה שתעזור לה בקניות.

היא נתנה לי רשימה אמר, יפה אמרה סיגל , תיראו כמה היאמסודרת וכמה הכינה את הדברים

להיות אחראיפירושו עידו לעמוד מאחורי הההבטחה שלך, וזה לא קשה כי הממתק אחר כך הוא שווה בהרבה.

מה זאת אומר אמר עידו, חחח צחקה סיגל

אילו עידו, אולי אמחיש לך את זה כך, הייתי במטיחה לך כאן דברים ולא יכלתי לעמוד בהם, אז איזה הרגשה היית מקבל ממני?

עידו חשב ואמר מ... הרגשה של תיסכול, נכון אמרה והסבא הוסיף הרגשה של אי אמון, נכון אמרה וגם אמר עידו, לא הייתי בטוח שארצה לבקש ממך עוד פעם.

פשוט לא הייתי סומך עלייך.

נכון , ועכשיו אני איזה רושם אתם מקבלים ממני איזה רושם אתם מקבלים עליי. כשאני כן עומדת ביעדים.

אנחנו מאמינים לך , בטוחים שאת עושה הכל על הצד הטוב ביותר והכי חשוב סומכים עלייך, את נותנ לי הרגשת בטחון הוסיף עידו.

נכון אמרה

אז זה מה שמקבלים שמתחיליםלהיות אחראים זה התמיכה מהסביבה וזאת הרגשה מאוד טובה עידו.

אז תציב מטרה ותעמוד בה, אתה תיראה שיאהבו לסמוך עלייך להבטיח ולבטוחו בך, ולדעת שאתה יסודי, יאהבו להיתחבר אלייך בתור אדם אמין ונאמן, המשרה בטחון וכבוד לדברים העומדים מאחורי דיבורו, וזה ילווה אותך לכל החיים לא רק כאן ולא משנה מה זה יהיה, זה יעשה לך הרבה סדר בחיים.

עידו שתק ואמר ועכשיו סיגל צריך לעשות קניות

נכון אמרה סיגל אבל.

אברא קדברא, לפתע היו בבית והדברים היו על השולחנות מסודרים,

סבתא רותי לבשה שימלה ירוקה פרחונית וכולה הייתה שמחה.

עידו וסבא לא ידעומה קרה, סבא לחש עידו איך היגיעו הדברים לכאן?

יש רק תשובה אחת אמר, וזה סיגל, אבללא מובןלמה היא עשתה את זה אחרי שהרצתה לנו על אחריות.

ולפתע עידו וסבא אפריים שמעו את קולה, מכיוון שהפעם הסברתי לכם מהיא אחריות ועידו כרל כך התענין והבין, שהחלטתי הפעם לעזור לכם, עכשיו סבתא רותי תידע על מי ל יסמוך,

ואל תידאגו יהיו לכם עוד הרבהע היזדמנויות להוכיח שוב ושוב לעצמכם כי אתם באמת אחראים.

תודה אמרו לה בראש, תודה סיגל אמר עידו למדתי את הלקח עכשיוא ני אהיה מסודר ואחראי, על מה שאנימבטיח,

באהבה יקירי, אמרה סיגל

ועכשיו סבתא רותי רוצה להציג אותך בפני החברות שלה.

או הנה הנכד שלי היקר שעזר ליולסבאלארגן את המפגש.

תיראו איזה מקסים הוא, והוא אחראי אתם לא יודעות תיראו איזה יוםי שם הכל וסידר הכרל כל הכבוד אמרה ,

עידו מעכשיו אסמוך עלייך, והוכחת לי מעל ומעבר כי יש לך מילה ואתה בהחלט ראויי שתשמש דוגמא לכאלה שלאיודעים עדיין מהיא אחריות.

עידו רק הנהן בראש וכסבתא רותי ישבה עם החברות, עידו שאל את הסבא

סבא אפשר ללכת לגן הקסום ל שחק בתפוס את החיוך, ואם החברים

בוודאי אמר הסבא.

אוהב אותך עידו יקירי, גם אני אותך סבא

בס״ד

*מאת-הרב עזרא עדס שליט״א*

*פינת הרב* - מומלץ לקרוא!!!

🌷▪🌷▪🌷▪🌷

*לעילוי נשמת המוהרא"ש הקדוש, מורי ורבי, שממנו דליתי המון תורה ופתרונות לבעיות של עם ישראל הקדושים, ולעילוי נשמת מרן עובדיה יוסף זצוק״ל*

🌷▪🌷▪🌷▪🌷

*שאלה:*

אבי נהיה חולה אלצהיימר בצורה קשה, ובגלל שהוא במצב של סכנה כי הוא מסוגל לברוח מהבית, אחיי הגדולים החליטו בעצת רבם לזורקו בבית אבות מוזנח מאוד, ומאז הוא נמצא בבית אבות סגור במחלקה סגורה.

כואב לי מאוד לראות את זה כי אבי הוא תלמיד חכם, ידען וחסיד, ופתאום נגמר הכול והפרידו אותו מאמי. האם אני צריך להילחם נגד זה או להשלים עם המציאות שזה מקומו האחרון עלי אדמות ולא לגרום למחלוקת במשפחה?

*תשובה:*

שלום וברכה

לנכון קבלתי את מכתבך.

כל הסיפור שאתה כותב זה מזעזע, איך לוקחים אבא מפני שהוא חולה וזורקים אותו לבית אבות? אם אדם נעשה חולה זה מה שעושים לו? מילא אם היו מכניסים אותו בבית חולים שהיה צריך טיפול וכו' זה היה מובן, אבל סתם מפני שהאבא נחלה זורקים אותו מהבית? אוי לילדים שעושים את זה לאבא, ואני מוכרח להגיד לך שתמסור את זה לכל המשפחה, שמה שעושים לאבא כן הילדים יעשו להם בדיוק מידה כנגד מידה, וזו רשעות ואכזריות לזרוק אבא בבית אבות מוזנח מפני שהוא נעשה חולה וכו'.

מה לא עושים כדי לטפל באבא? אם צריכים עזרה מביאים עזרה וכו', אבל לזרוק אותו סתם ככה זו אכזריות גדולה מאוד, ואין לך כפוי טובה יותר גדולה מזה, יש ילדים שלא איכפת להם מההורים שלהם, וכשמזקינים מכניסים אותם בבית אבות במקום שהילדים יטפלו בהם. וידוע פתגם עממי "אבא ואמא יכולים להחזיק עשרה ילדים ולגדל אותם ולהאכילם ולהשקותם וכו' ולטפל בהם וכו', ועשרה ילדים לא יכולים לטפל בהורים", וזו בושה וחרפה גדולה מאוד.

וידוע מה שאמרו חכמינו הקדושים (תנא דבי אליהו רבה פרשה כ"ו) כל העולם כולו של הקדוש ברוך הוא ואין הקדוש ברוך הוא מבקש מהאדם רק שיכבד אב ואם; ואמרו (פסיקתא רבתי) חמורה שבחמורות – כבד את אביך ואת אמך; ואמרו (קידושין ל:) שלושה שותפין הן באדם – הקדוש ברוך הוא, ואביו ואמו. בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, אמר הקדוש ברוך הוא מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכבדוני; רואים מזה שאם מכבדים את אבא ואמא בזה מכבדים את הקדוש ברוך הוא.

ולכן אם אתה יכול למחות על העוול שעשו המשפחה לאביך, עליך למחות, ואל תפחד שיריבו עמך או שיתחילו לשנוא אותך בשביל זה וכו', כי כדאי וכדאי מצוות כיבוד אב ואם לסבול עלבונות וחרפות על זה, וכך תדע שאתה עשית את חלקך.

אני זוכר מראה מזעזע שראיתי לפני קרוב לחמישים שנה – הלכתי לבית אבות לפגוש מישהו, וראיתי באיזו פינה קבוצה גדולה של אנשים עומדים, וחשבתי שמשהו קרה, אזי ניגשתי לראות אולי אני יכול לעזור, ומה אני רואה? שאבא ואמא זקנים מתחננים לילדיהם בנים ובנות כלות וחתנים ובכו בבכיות עצומות "תקחו אותנו לביתכם, מספיק לנו אפילו להיות באיזה מרתף העיקר להיות בביתכם! אל תניחו אותנו פה בבית אבות!", וכל הילדים מנסים להסביר להם איך שיהיה להם טוב פה, וההורים לא קיבלו את דבריהם רק בכו כמו ילדים קטנים. והאמת אגיד שרציתי לתת לכל אחד שתי סטירות – האם זה אנושי? מפני שהאבא והאמא זקנים צריכים לזרוק אותם? ועד היום מלווה אותי המחזה הנורא והמזעזע שראיתי, איך שילדים יכולים להתאכזר נגד ההורים, ואין לך כפוי טובה יותר מזה שלעת זקנה מפקירים את ההורים, ואלו החכמים שעושים את זה לא קולטים שבדיוק אותו דבר ילדיהם יעשו להם מידה כנגד מידה.

תעשה כל מה שבידך להתנגד על זה, והקדוש ברוך הוא ישלם לך כגמולך הטוב.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים.

🌷▪🌷▪🌷▪🌷

⏺ להצטרפות לקבוצת מעבר זמנית שמשם יצרפו לקבוצות עם הרב עדס

יש להכנס לקישור הבא:

‏https://chat.whatsapp.com/8LWwW7qY0c0E07dhFxVSU4

לציין גבר או אישה וברגע שישלחו תקנון להגיב בהתאם על מנת שיצרפו לקבוצות המתאימות.

⏺ ניתן להצטרף עצמאית לקבוצת סיפורי מוסר שקטה

שבה נשלחים מדי בוקר פינות הלכה וחיזוק יומי וסיפור לכל ארוחה.

*לגברים בלבד* 👇

‏https://chat.whatsapp.com/Dc4kLASR9gpFGweMuswHkt

*לנשים בלבד* 👇

‏https://chat.whatsapp.com/E4L3Zhoz1vt9aEeGSacHAj

נא הפיצו את ההודעה לזיכוי הרבים. 🌺

סיפורה של אידה

פרק אחרון

תהפוכות הגורל

אידה ישבה קפואה. חנה חיבקה אותה, חנה שאלה אידה, חנה למה זה קורה לי? למה כל הדברים האלה קוראים לי? דווקא כשהיינו צריכים לפרוח ולשמוח, למה הגורל היכה בי, אמרה ובכתה.

אידה יקרה אמרה חנה, אן לי תשובות אבל דברים קורים לא מישתנים, בבת אחת, הם מישתנים לאט, כל הזמן מקבלים סימנים.

אני זוכרת אמרה אידה, ששסה אמר לי גם כל עוד אני פה אשנה את העולם בשבילך, ועכשיו? שאלה בעיניים דומעות. מי ישנה? את העולם? אפילו אלוהים והיא פרצה בצחוק היסטרי.

את קולטת שכל מה שהיה לי נעלם!! הכל אמרה לחנה הכל.

חנה היסתכלה באידה ואמרה. יקרה שלי זה רק נידמה כך, את זוכרת אותי? ואת זאב, איך הרגשתי?

הרגשתי שאן בי כוחות. הרגשתי שאיני רוצה לחיות, הרגשתי שהחיים סתם הם זמן שאוכל לקצר אותו אם אמות.

לא נתתי היזדמנות לחיות, לא רציתי לדבר עם אף אחד אבל אז, אתם הייתם שם בשבילי חיזקתם אותי. אני לא האמנתי שאתאהב שביכלל אהייה זקוקה לאהבה ואתם,

ודב בהתחלה שניסה דחיתי אותו.

לא רציתי לישמוח הענשתי את עצמי, על מה שלא אשמתי ביכלל.

גם דחיתי את דב. לא יכלתי להרגיש את טוב ליבו, לא יכלתי להרגיש את אהבתו , כי ליבי היה נעול על זאב.

אידה בהתה בה. ופיהה רעד. לא יכלתי המשיכה חנה. את יודעת מי היה זאב בשבילי.

ועל מה שעברתי . ואני לא אשכח אותו לעולם.

הוא בנפשי, כי אהבה אי אפשר לישכוח. אהבה זה מהלב.

כל כך היה חסר לי, ופה חנה עצרה דמעה, ורד שהייתה שם נתנה לה כוס מים, ואמרה לחנה. הירגעי יקרה.

אני גם אמרה אידה. אני גם עברתי ואני מתגעגעת לבעלי. ובכל זאת מצאתי דרך הציור, קווים לאהבה. כי אין קיום ללא אהבה,

אי אפשר להניע את החיים ללא הדלק ללא האור האהבה ללא התיקווה.

יקרה שלי אני יודעת שקשה מאוד, ואת נימצאת בתוך השחור אך, תמיד תידעי שיש לך מלאך שומר, ותמיד ניתנת לך את הזכות לשמר, והנה יש לך ילד, שזקוק לך. ותמיד יהיה זקוק. והןא יהיה בסדר יקירה, אל תידאגי.

לפתע ניכנס אלי, ובידיו שמיכות. אידה הבאתי לך עוד שמיכות שלא יהיה לך קר, תודה אלי,

הייתה שתיקה לפתע הרופא בא. אידה אקח אותך עכשיו, ליראות את זאב, ורק עוד מישהו יכל להיכנס איתה.

הייתה דממה

אידה אמרה . אני רוצה שחנה תבוא, בסדר יקירה אבוא אבל הנה יש לכם פה חלוקים וכיסויי לפה. אידה וחנה היתלבשו.

חנה עזרה לאידה. והם הלכו לאורך כל המסדרון. אידה יהיה בסדר יקרה. תיראי שזאב יצא מהמצב הזה, סך הכל הניתוח עבר בשלום.

כן אמרה אבל הןא בטיפול נמרץ. ברור את לא זוכרת את דב? שהיה גם אחרי צינטור כמה זמן.

כן אמרה אידה. ואת רואה? ועברנו את הכל.

ואפילו ילדה נפלאה הבנו לעולם. אז אל תידאגי. הגורל גם לך יהיה.

הם היגיעו לדלת שהיה כתוב עלייה טיפול נמרץ ילודים.

עכשיו תהין בשקט אמר הרופא. ושמעו להןראות הם ניכנסו לתוך חדר גדול, היו שם ארבע או חמש מיטות אינקובטור.

הנה בואו, הם ראו את זאב, שניהם ללא שום הקדמה התחילו לבכות בשקט, זאב שכב שם חסר אונים. מחובר לצינורות חמצן וגם לאק"ג.

בתיה, אמר לפתע הרופא, בתיה תני להם כפפות והסבירי להם על האינקובטןר המיוחד.

כן דוקטור אמרה.

הנה שימו את הכפפות מיכוון שהילד נמצא בתוך סביבה המתאימה לצרכיו, הוא מחומם , ומקבל את האוכל דרך צינוריות שמחוברות .

עכשיו היסתכלו יש כאן שני עיגולים.שני פתחים, בתוך הפתחים יש כפפות אתם משחילות את הידים לשם ונוגעים בו בעדינות.

כן אמרה אידה, הם התקרבן זה העה רגע מרגש אידה שמה את הידים והחזיקה את כף ידו הקטנה של זאב, זאב שלי אמרה אמא כאן יקירי אמא כאן אל תחשוש.

והיא ליטפה את ידו והיסתכלה על חנה, כמה שהוא מתןק. הוא יהיה בסדר נכון?

כן אמרה חנה. הןא אוכל טןב? שאלה את האחות. כן לאט לאט אנו נותנים לו בתוך צינורית,

אבל הוא מתאושש יפה.

אגדל אותו, אבל חבל שתהי רחוק ממני, אמרה אידה בכאב.

אל תידאגי נמצא פתרון אני בטוחה כי תמצאי שם

גם חברים חדשים וזאב ימלא אותך בהרבה פעילות..שכך לא יהיה לך זמן לחשוב עליי. חנה חייכה.

אל תאמרי זאת, כל החברים שיהיו לי לא כמוכם. חברים למסע שעשינו מה לא עברנו ביחד.

תיראי אמרה חנה אנחנו כאן בארץ ישראל. וסוף סוף נהיה בבתים שלנו.

נכון בהתחלה היה קשה גם לי ולדב יהיה קשה. אבל נוכל להיפגש מידי פעם. יש מיכתבים. יהיה בסדר אמרה.

זמן הביקןר תם אמרה בתיה. אויי לא, אפשר להישאר עוד קצת, התחננה אידה, לא יקירה אמרה, יש זמן שהילד צריך את השקט שלו.

אבל אנחנו לא מפריעות רק יושבות.

נכון אתפ לא אמרה בתיה אבל יש הורים אחרים שרוצים גם לבקר את הילדים שלהם, ואי אפשר להכניס יותר משתיים. מחר תבואו שוב.

יהיה בסדר יקירה אמרה לאידה אחר שראתה שאידה החמיצה פנים. נשגיח עליו. ואם ניצטרך ניקרא לך.

בסדר אמרה אידה וביחד היא וחנה יצאו.

כשיצאו אלי בא לקראתם, נו? שאל איך זאב, הןא בסדר אמרה אידה, הנה קחו הבאתי לכם תה חם.

אני לא רוצה לישתות אמרה אידה, והתחילה ליבכות,

כל כך עצוב לי אמרה.

כל כך רע לי, מרחיקים ממני את זאב, וסשה איננו, וגם עוד מעט , ביכלל אתרחק מהחברים שהיו לי, מר גורלי וכאוב.

אידה אמר אלי, אל תתני לליבך לישקוע, נכון יש כאבים אבל יש גם עתיד.

עתיד? אמרה אידה עתיד? איזה עתיד אלי

איזה עתחד, אשה עם ילד זרוקים באיזה ריבוץ ללא חברים.

קודם כל נידמה לי, שאנחנו גם שובצנו לאותו מקום שאת שובצת. וחוץ מזה, אף אחד לא זורק אותך, סוף סוף יהיה לך בית ניגמרו הנדודים. המלחמה הנוראית נגמרה, וכן סשה לא זכה הוא רק הביא אותי לכאן.

אלי לא ידע מה לענות, חנה חיבקה אותה, אני אוהבת אותך אידה, אני ודב אתם חלק מאתנו, ולעולם נהייה ביחד, אולי בהתחלה יהיה קשה. אבל בטח ניסתדר ונוכל שוב להיות בקשר, ניקח את הכתובת למשלוח מיכתבים, נעדכן אחד את השני, אבי ושרה איתך , ורד וגם אלי.

אידה רק הינהנה בראשה וכיסתה את פנייה בידה, חנה חיבקה אותה, ונתנה לה ליבכות לתוכה.

ש... אמרה חנה.אני יודעת תני לזה לצאת יקרה, את זקוקה לזה תני לזה לצאת ממך, כולנו מתגעגעים לשסה, ולכולנו יש חלק בחיים, שלא יכל להעלם וזה הזיכרונות אבל לכלנו יש דור המשך למרות הכל.

לפתע ראו את דב ממהר. יקירי שאלה חנה. הכל בסדר עם רחל? . כן אמר אני פשוט צריך ליראות את קורל. קורל? שאלה חנה למה אהובי.

פשוט איתרתי את החבר שלה לשעבר, זה שסיפרתי לך עליו.

איתרת אותו? איפה הןא כאן? שאלה חנה.

כן אמר הוא פשוט. כאן עובד משק באיזה מקום. התחיל השבוע, היגיע עם הקבוצה שלו, מעניין איך לא פגש את קורל,

אז דיברתי איתו והוא פשוט מחפש את קורל, הוא רוצה לשקם את היחסים איתה, הוא הבין שפגע בה, הוא הבין שאינו יכל בלעדייה.

וואוו אהובי זה כל כך מרגש, מעניין עם קורל תקבל אותו בחזרה, אני יודעת כי קורל אשה של כבוד, אבל היא אטמה את ליבה, לאהבות אחרות. כלומר יש לו עוד סיכויי עם יידע ממש ואוו כמה יש לבחןר הזה לעבוד על קורל כדי שתחזור איליו.

וכל זה מגיע לו.

הןא רוצה לפגוש אותה כמה שיותר מהר ולכן אני צריך ליראות אותה, להכין אותה לזה,

איך קוראים לו? שאלה אידה לפתי, קוראים לו מאיר מאיר לביא.

לך יקירי לך תימצא את קורל, תישאל אולי את יסמין או רמית, היא בטח יודעת.

אויי מסכנה אמרה לטלי, היא תיתרגש, הלוואי ותסכים, אבל ניראה לי שבסך הכל היא אוהבת אותו מאוד.

דב יצא לחפש את קורל, אבל לפתע קראו לו דב, דב מישהו מחפש אותך, זה היה אלי

כן אמר דב, אן ךי כרגע זמן אמר לאלי , פשוט אני מחפש את קורל, והוא הסביר לאלי את מה שקרה.

דב סליחה איני רוצה להפריע, רק אני חושב שהבחןר הזה מחפש אותך, חשבתי שאתה אמר דב.

לא, לא אני, מישהו בשם מאיר עובד באריזות כאן.

זה זה אמר, דב טוב בסדר אלך ליפגוש אותו.

מאיר היה בסביבות גיל ה55 אדם עם שיער שיבה, ועל פניו היה מבט עצוב.

מה קרה שאל דב, בידיוק רציתי לחפש את קןרל.

מאיר היסס, סליחה דב אבל תפס אותי פחד.

כל כך הרבה זמן חיכיתי לרגע הזה, ליפגוש אותה להצהיר על.אהבתי, ועכשיו כשזה כאן, אני חושש.

ממה אתה חושש? אמר דב חושש שלא תסכים, חושש שתיכעס,חושש שהיא לא תירצה לדבר איתי, חושש ש...

רגע רגע אמר דב, בוא הנה נשב, הסביר לי מה גרם לך לשנות את דעתך,

אני אני לא יודע אמר מאיר, לפתע חשבתי על זה ואמרתי אם היא השלימה, אם זה אז לא כדאי להעיר שוב, את כל המצב ואולי היא כבר לא אוהבת אותי. אולי אני לא אוהב אותה

וזה רק חולשה שלי.

דיי!!!;;

פסק דב

אם לסכם את שאמרת כרגע, אתה חושב רק על עצמך , ולנקות את מצפונך,

היא מספיק עברה והתענתה ובכתה וכאבה על מנת לגמד את,

החששות שלך לעומת סיבלה הן

כעין וכאפס על פני , רק ביגלל שאתה פוחד

כולך פוחד חושש לעמןד מול האמת שהיא ידעה שבך קיימת מיזמן ורק לא העזת להודות כי רצית עוד ועוד לטעום

האין אני צודק? הפעם נישמע קולו גם למרחק ומאיר הלבין מכאב,

מגיע לך המשיך דב, אחרי שלא האמנת באהבתה, שלא ראית אותה ממטר מגיע לך.

אבל אמר מאיר להגנתו, כמה זמן י יכלתי לקוות לאהבה שנותנת תיקוות ואן לי משהוא בסיסי לעמוד עליו להישען,

דב אמר לו אהבה זה האדם שמאחורי המילה הזאת, אהבה זה רגש זה הכל ,

ואיך אני אמר מאיר מה אני יגיד.

תהייה גבר אמר דב, אם היית גבר מספיק כדי לברוח לך כך מחייה, ולא להיתחשב באהבתה, ולא הערכת את אהבתה שהיתה שם תמיד בשבילך,

אז תהייה מספיק גבר כדי לקבל עלבונות מצידה ובכי וכעס , כל מה שהיא סחבה ביגללך במשך השנים.

תבוא ותגיד לה.

מה להגיד לה אמר מאיר, מה אגיד אני לאיודע.

לך לפי הלב שלך אמר, הוא ינחה אותך היאמספיק סבלה בשביל להגיע לרגע הזה שאתה תיסבול למענה, ותאמין לי זה מגיע לך.

הצע לה נישואין אמר דב, היא התנזרה ביגללך, היא היתנזרה ביגלל מה שהרגישה כלפיך כל השנים.

ולא הייתה בך סבלנות לראות בזה אהבה ראית בזה כשלון שאתם לא מיישמים את אהבתם.

כמה פעמים היא הסבירה לך אמר דב

מהיכןאתה יודע אמר מאיר לפתע בקול קצת גבוהה, שמעת רק את הצד שלה, אתה יודע מה איתי? מה אני עברתי.

באהבה אמר דב והידגיש צד אחד צריך לתמוך בשני ללא סוף להבין אותו לא לעזוב לא לינטוש

ביגלל שהיה חשוב לך קיומך בוא נגיד אמר דב.

זה לא נכון התפרץ מאיר.

אז למה עזבת אותה לאנחות שאל דב, מאיר לא ענה.

נו? הנה אמרתי לך שאן לך תשובה.

אבל עכשיו כשכבר הגורל הפגיש עוד פעם והינך התפקחת עכשיו זה הזמן ל הילחם ולא לפחד שהיא תגיד לא.

תוכיח לה , תראה לה תראה לה ממש שההחלטה שלך הייתה שגוייה. מהיסוד.

כן אבל איפה היא אמר מאיר, אניחושב שאנייודע אמר לפתע דב רגע, אמר מאיר,

איך אתה יודע עלייה כל כך הרבה דברים. מה אתה קשור לקורל.

דב סיפר לו במהירות והסביר, ועכשיו אמר דב אתה רוצה ליראות אותה?

כן אמר מאיר ללא היסוס.

טוב אז ניצטרך את אישתי גם שתכין את קורל.

בוא נקבע עכשיו השעה בשעה ניפגש כאן.

טוב אמר מאיר.

בוודאי שאסכים לעשות כך, אמרה חנה אבל זה יהיה לה הלם, רציני, אבל אהובי הוא באמת רוצה , כילא כדאי אחרי שהיא שכחה אותו קצת להזכיר לה לתת לה אשליה ושוב, זה יהיה לא הוגן כלפייה

יקירתי אמר דב הכל בסדר דיברתי אם מאיר הכנתי אותו לכל האפשריות

היום ב ניפגש ביחד, טוב אהובי אמרה.

אניפשוט צריך שתהיי שם בשבילה כשהיא תתחיל ליבכות,

בסדר יקירי

היכן היא עכשיו, היא נידמה לי במחסן מסדרת כבר בגדים בתוך קופסאות לפינויי.

אויי איזה מקום נורא אמרה חנה. היא אוהבת להתבודד, מאז שהייתה איתי אמר בשקט דב, הסיטואציה שהיו בה העלתה בא זיכרונות וגם דברים שהיא השלימה איתם, השלימה אם הבדידות.

אויי מסכנה, אמרה חנה, כן אמר דב, יהיה לו קשה מאוד אבל אני אמרתי לו דברים קשים, כיכך לא זורקים אהבה, כך לא נותנים למישהוא להיתאהב בך ואחר כך זורקים אותה ללא רחם.

דב אמרה חנה דב יקר שלי, אני רוצה להגיד לך משהו אתהיודע כמה אתה יקר לי, כמה אני אוהבת אותך,

לא רק שאיני כועסת עליך ששכבת איתה, אני גאה בשבילך אמרה.

מה זאת אומר אמר דב, פשוט אם בחיים החשוכים שהיא חייה הרגישה ולו לרגע משהו לעצמה, משהוא טוב ואני יודעת איך אתה נותן לי להרגיש טוב.

אז אני שמחה שהיית איתה הייתה לך זכות לרומם אתנפשה,

אויי אויי יקרה שלי, איזה לב נאצל יש לך יקירה, איזה אצילת נפש להגיד דבר כזה, איזה אשה את

דב היסתכל לרגע בפנייה של חנה ואמר,

אהובה שלי למה חוורו פנייך, לפתע דב הבחין כי חנה חיוורת קצת, את מרגישה טוב? שאל כן... כן אמרה חנה , פשוט עייפה ההריון.

אויי אהובה שלי בואי אקח אותך בחזרה את עברת הרבה בזמן האחרון, גם רגשית את חייבת מנוחה, כלעוד רחל אצל תרזה, ואני לא עובד אז אני כבר אסתדר בקשר להכל,

חנה שמה את ידה עלפיו של דב והינהנה בראשה ללא, לא לא יקירי אמרה אני אהיה בסדר רק קצת מים כשנגיע ולשבת על כסא אהיה יותר בטוחה כשאהייה בין אנשים, ואני רוצה להיות עליד קורל, זאת טלטלה לא פשוטה שסוף סוף זה קורה.

מלאכית שלי בואי תמכי בי, הם הלכו בשקט והיגיעו לבינן שהיה רק אור אחד מאחד החדרים שבו .

הם ניכנסו.

קורל צעק דב, קורל את פה? לרגע הייתה דממה ופתאום שמעו את קורל, כן אני פה היזהרו יש הרבה בגדים.מפוזרים , אני ממינת אותם.

הם ניזהרו והיגעו אלייה, כמעט ולא ראו אותה מירוב מלא בגדים, קורל אמר דב בואי תנוחי רגע אני רוצה לדבר איתך.

מה מה קרה דב? וכשהיא ראתה אתחנה חנה הכל בסדר עם רחל?

כן אמרה חנה, יפה אמרה קורל

חנה אפשר להעזר בכם קצת למיוןוקיפול אם הגעתם עד אליי?. קורל אמר דב והיסתכל על חנה, מה מה יש אמרה לפתע?

קורל שהבחינה שדב לא כתמול שלשום, הם היו מתוחים.

מה מה קרה לך דב, חנה מה אתם מסתיריםממני אנימרגישה.

דב נשם עמוקות ואמר , מאיר כאן. מאיר לביא.

כן אמרה חנה הוא בא אלייך. מה? שאלה קורל את חנה מה אמרת? איך מתי אבל ... לפתע חייכה אחר כך התחילה ליצחוק

חחח כן הןא חזר אליי אליי את שומעת חח

לפתע ראתה את דב .. דב חנה אמרה חחחח חנה אמרה שמאיר חזר אליי חח אני ממש מאמינה

לפתע שמעה את הקול שהכי צימרר אותה

הנני

היא היסתובבה והצחוק שלה התחיל להפוך לדמעות

מאיר!!!!

לא זה לא יכל להיות חנה אמרה לה הירגעי יקרה נתיבי אהבתו הכינה אלייך החזירו אותו

כן!!!! כן!!!! שאלה כשכבר פנייה עטו עלבון וכעס כןן

אחרי שנטש אותי לאנחות כי לא האמין בי באהבתי אשר הייתה הכל כן!!! חנה כן!!!! אחרי שהוא המשיך בחיין ואני חיי ניגמרו בציפיה באמונה עכשיו הןא חוזר?

והיא פרצה בבכי עכשיו שאיני יכלה ללדת הוא בא אחרי שאני רציתי להגיד לו אל תלך כי אני מאמינה שאהבתינו תתממש למה למה והיא בכתה בכי מר

אני יודע אמר מאיר, ובאתי לבקש את ידך, אני רוצה להיתחתן איתך כאן ועכשיו אמר.

ואתה חושב שאני אסכים כן? כן? מאיר האםיש לך מושג ביכלל כמה סבתי? כמה התחננתי כמה ? עלבה בי התנהגותך.

ואתה מצפה לאהבה שוב, כיישר אקבל אותך אליי?

לא לא איני רוצה התרגלתי אמרה, דב משך את מאיר לצד ואמר לו, עכשיו זה הזמן שלך, לתת את הכוח אמרתי לך שתהייהמוכן לכל מה שהיא תגיד לך.

אבל אמר מאיר היא לא מוכנה ביכלל לישמוע אותי,

תן לכעס שלה להיתפרץ ותהייה שם בשבילה אמר.

כשחנה ראתה שדב לוקח את מאיר לצד, היא באה לחנה, ליטפה אותה, אויי יקרה אני כל כךמבינה את כאבך, ואת סבלך.

שיילך איני רוצה אותו. והיא בכתה , לא נישאר לי כלום אמרה כלום, הוא היה כל עולמי, לא יכלתי להיות איתו, חנה התקרבה אל קורל ואמרה.

יקרה אינךצריכה להגיד אבל אם זה יקל עלייךולי במעט אתיכלה ליסמוך עליי, את יודעת, אבל בינינו רק ביני ובינך , למה לאיכלת להיות עם מאיר.

מעדיפה לא לדבר על זה אמרה קורל, ולא ביגלל שאיני סומכת אלייך פשוט יש דברים הכאובים יותר מידי, אפילו לספר עליהם.

אבל אםלא תספרי אמרהחנה זה יכאב וישרוף אותך מבפנים.

חנה אבל הישבעי אמרה לפתע קורל, שלא תדברי חוץ מדב כיהוא בעלך, אבל לא אם אף אחד, וגם איני רוצה שתקבלי עליי רושם מוטעה,

יקרה כלמה שתגידי הכל בסדר אמרה חנה, אני אישה ואבין אותך.

ובכן אמרה קורל, לפני הרבה זמן הייתי בקשר רציני עםמישהו שחשבנו אפילו להיתחתן, אבל לפתע זה שהייתי איתו התחיל לפתח פחדים וחששות, התחיל כלמה שלא הצליח התחיל להאשים אותי, וגם כשהייתי בשבילו שותקת העיקר לא לריב, וכשהייה לפתע בוכה הייתי באה מחבקת אומרת לו הכל יהיה בסדר אני פה, תיראה אינך צריך לפחד אנחנו שניים

היה בוכה וממלמל שאין לו טעם לחיים.

והיה מתחיל עם בנות אחרות, ותביני אמרה קורל ובעינייה דמעות, היינו לפני נישואין, ואני הרגשתי כי אני כלואה.

עד שפגשתי אתמאיר, מאיר נתן לי תחושת בטחון הוא פתח את ליבי לאהבה הטהורה, לא האמנתי כי אצליח בחיים לאהוב, לא האמנתי באהבה ההפך קנאתי במי שהייתה רווקה, ובלי זוגיות, לא היה לי צורך במגע פיזי גם לא היה

הוא לא יכל לינגוע בי,

ואז מאיר היה איתי, אבל כשרצה להרגיש אותי לאלא יכלתי משהו בי היה עצור, ואמרתי לו שיחכה שעוד יגיע הזמן, הענקתי לו את ההקשבה שלי, את השמחה שהייתה לי ממנו בעודי מקבלת מכות מהחבר מהבעל לעתיד.

הוא לא היה מוכן לחכות , ובסוף לילה אחד החליט שאין בכוחו להמתין לי יותר, וכך ללא שום רגש שום דבר נעלם, וזה כאב לי כאב שמאיר נעלם.

אויי זה נורא אמרה חנה ותפסה בפנייה , ואת סבלת

כן סבתלי מהחבר עד שאלוהים שמע אותי , יום אחד הוא הלך לעבודה ושם הייתה פלישת מחבלים וירו עליהם. ועליו ירו ראשון.

אני זוכרת שהתאבלתי וכאבתי, לא כי כבר לא הייתה אהבה בליבי, אלה פשוט ניזכרתי בטוב שהיה פעם, ותפסתי כי נקודות כאילו אני לא הייתי בסדר וטובה, ויסורי המצפון תמיד הרגשתי שלא הייתי בשבילו טובה.

אבל כשהשלמתי עם החירות והחופש וההיזדמנות שחכיתי לה

אז כבר מאיר לא היה, והיאפרצה בבכי, מאיר לא היה אז סגרתי את עצמי לאהבה לרגש,

התחילו איתי אבל אני לא רציתי שקעתי כל כלי בעבודה, זה הדבר היחדי שהציל אותי

ובאותו היום הנורא ששסה עמד למות, כשראיתי את אהבתה של אידה ושל שסה ובידיוק נישברתי, אז דב היה שם בשיבלי, אויי אמרה לחנה אני כל כך מיתביישת יקירה, לא רציתי שזה יקרה ביכלל אני אשמה.

ש...ש... אמרה חנה ש.... יקירה שלי לא קרה כלום, זה היה רגע של חולשה של שתיכם, רגע שבו ניזקקת נכון תתפלאי דב הוא בעלי, אבל באהבה רואים הכל באהבה,

אם אדם מועד זה לא הופך אותו להיות רע יקרה אנימכירה את ליבך, ואם היה ולו לרגע אחד שבו דב היה איתך לצידך, נתן לך הרגשה שמזמן לא הרגשת ובזכותו התרוממת קצת ולא היית לבך, אז אני המאושרת בעולם.

וחוץ מזה הנה עכשיו ההיזדמנות ניתפחה שוב מאיר כאן, והוא בא אלייך ולמרות הכל חיפש אותך.

נכון שאינך יכלה להביאילדים, אבל את נהדרת אם ילדים, נכון שהעלבון צרב איך לא האמין שאהבתכם תתממש והלך וחיפש והתחתן.

אבל אם ניתמד באיך לא הזה, ואם ניתן לאגו שלנו לישלוט.

נפסיד את העיקר את ההיזדמנות להינות.

נכון שאת צודקת יקרה שלי זה פגיעה אבל אבל דרכו של הלב אם להרפות ממה שכואב לקבל את הטוב, ומאיר עכשיו היגיע אלייך ולא משנה באיזה צורה הוא מביע חרטה.

בבקשה תני לזה אור, ובמיוחד עכשיו, שהחיים קצרים,

וגם אולי זו היזדמנות שלא תחזור הפעם וכל כך חיכית לה, וחבל חבל

אני לא יודעת אמרה קורל , תיראי עוד מאמץ אמרה חנה ללב שלך קורל חשבה ואמרה בסדר ועינייה דומעותכמה חלמתי עליו כמהלילות בערו בי ובעודילאיודעת מה איתו ביכלל כמה היתחננתי לאלוהים שיחזיר אותו אליי ובסוף כשהוא בא, איני מאמינה שיש בי עוד ניצוך של אהבה כלפיו.

כי עדיין הפגיעה נוראה, היידע הוא נורא ברור אמרה חנה אינך ציפית גם אבל אמרה חנה, אל תפספסי כי זאת אהבה ודרכי האהבה הם מוזרות והוא בא אלייך בדרכי האהבה.היסתכלי אליי אמרה חנה לקורל, היסתכלי עלי בעינייםואמרי לי שאינך אוהבת אתמאיר שאינך רוצה בו.

קורל הביטה בעינייה ולא לאט עיניה של קורל צפו דמעות.

אינימסוגלת בלעדי מאיר אמרה, אשקר לך אם אגיד שאיני אוהבת אותו, אוהבת אותו הוא כל חיי מהות בנפשי, האחד והיחדי שנתן לי שמחה ושמש

איני רוצה ליזרוק שנים של תיקווה.

לכן אמרה חנה בניצחון את צריכה לוותר על הכעס ולהמשיך מכאן.

קורל הביטה בעיניי חנה ושאלה , אני לא אתאכזב שוב חנה ? הוא לא י זרוק אותי? חנה אמרה בטוחה כי לא.

בסדר אמרה קורל אקבל אותו בחזרה,

היא לא שמעה שדב ומאיר היו כל הזמן שם.

דב אמר לחנה לצאת מהבינין והשאיר אתמאיר לבדו שם רק לחש לו עכשיו היא שלך לך אלייה.

לפתע קורל הרגישה יד מלטפת, אבללא של חנה זו לא הייתה יד עדינה.

היא בכתה עוד יותר קורל שמעה מרחוק אתקולו של מאיר, קורל אהובה שלי תני לי להוכיח לך את אהבתי לעולם לא אלך לעולם לא אטוש אותך שוב. הייתי נבזי חשבתי על דרכיי וצרכיי ולא על רגשותייך יקרה, אם אני כאן את האחת שחיפשתי כל חיי את האחת שאותה ארצה למסד את חיי.

אותך אני רוצה כי שנתי לא יכולה להיות בלילות חלמתי אותך, נשמתי אותך, התחרטתי כל יום על כי הלכתיממך.

קורל בבקשה תני לי היזדמנות, אני אוהב אותך, לאט לאט היא היסתובבה אלייו הם לא אמרו כלום, כי כל אחד בכה את הדמעות שלו.

הם לא צריכיםמילים ל הרגיש הם לא היו צריכים הקדמות ומשחקים, הם היו צריכים אמת ואהבה

וזה מה שהיה שם, אהבה הם התאחדו לגוף אחד.

אני אוהב אותך רק אותך את חיי אמר מאיר בעודו מצטנף לתוך גופה. התיסלחי לו קורל, התהיי אישתי? היא חיבקה אותו חזק אלייה מיששה את הגוף שכה רצתה והרגישה תשוקה.

אוי אוי אהובי אהוב שלי, אתה האחד והיחיד כן אנימסכמה אמרה ליבי יאסוף אותך אליי, כי גםככה המקום בו שמור אליך

עשית אותי המאושר באדם אמר. נתת לי חיים ואני אוכיח לך כל יום כל יום שהתברכתי במתנה ניפלאה מאין כמוהה, וזאת את יקרה שלי.

הם היו כמה זמן לא ידעו.

כשלפתע שמעו קולות, אויי צחקה קורל שכחנו את עצמינו. אני אצא להביא אותם אמר מאיר והחטיף לה נשיקה, אל תיברחי לשום מקום

הוא יצא, חנה מחאה כפיים, אפשר להגיד מזל טוב?

מה את שואלת אמר דב לפי הסומק על פניו אפשר ועוד איך

הם ניגשו לקורל.

יוו קורל קורל אמרה חנה ידעתי והיאחיבקה אותה.

חזק הם בכו והתחבקו, אמרתי לך לתת סיכויי לאהבה ואן האהבה היא חזקה בשעה טובה במזל טוב.

יופי אמר דב יש לנו שלוש חתונות של של רמית שלנו ושלכם.

אלו היו אחד הרגעים המאושרים המעטים שהיו שם

יום החתונות והפינויי

אויי אני מיתרגשת אמרה ורד. הנה השמלה שלך.

אמרה לחנה, ושל שתיכן כאן, אמרה לרמית ולקורל הם הלבישו והתארגנו והתאפרו

יסמין איפרה אותם, וואי יפיפיות אמרו מי שהיה שם.

אני לא מאמינה אמרה חנה. גם אנילא אמרה רמית. ואני ביכלל אנילא מאמינה כי היום היגיע אמרה קורל.

לפתע היגיע שליח עם קופסאות ענק. זה בשבילכם , תודה אמרה אידה

וואו זה הזרים היא הוציאה אותם, וואי איזה מקסים בצבע סגול ורוד עם חוטי משי ירוקים.

ניראה אתכםאמרה אידה? שהייתה לבושה בשמלה שחורה צמודה

ווא היא חיבקה אותם, זה היום המאושר שלכם הרבה מזל טוב, היא לא יכלה לדבר הרבה, ופתאום פרצה בבכי, סליחה אמרה , יסמין חיבקה אותם וגם הם הם ידעו, היא גם היתה צריכה להתחתן עם סשה עכשיו.

אנחנו יודעותיקירה אמרו שסה יהיה בלב של כולנו תמיד.

בואו לפתע קרא אלי בקול רם.

אני אהיה בסדר אמרה, סליחה שבכיתי עכשיו,

לא לא מיהרה להגיד קורל, יקרה שלנו בזכות סשה אנחנו כאן, מי יודע אם לא היה לוכד אותו , עוד כמה מאתנו היו הולכים

ומותר לך ליכאוב.

בואו קראו מרחוק

אידה ניגבה את הדמעות, עכשיו הזמן שלכם לחייך למצלמות זה היום שלכם , נתנה להם מבט של עידוד.

הם יצאו לרגע לא זיהו את המחנה, משני הצדדים היו אנשיםוזרי פרחים,כל אחד בתורו בא לקחת את הכלה שלו, ראשון בה דב, דב היה לבוש בחליפה כחולה ועניבה לבנה, יפיפיה שלי סינןמבין שיניו, זכיתי בך ואני זכיתיבך אמרה, רק זה הצליח להגיד.

כולם מחאו כפיים , אחריו בא עמיאל הוא היה לבוש חליפה אפורה עם עניבה לבנה.

מקסימה שלי, אני אוהב אותך יקרה, אמר זכיתי בך, ואני בך אמרה רמית.

מאיר היה האחרון שנגש לקורל

אני לא מאמין כי זכיתי במתנה הכי יפה בעולם מדהימה שלי, נהדרת שלי אמר מאיר זכיתי זכיתי קורל , ליבי פועם ברבעיות קורל הצליחה להגיד אהוב שלי יקר שלי,

הם עלו לבמה

אם אשכחך ירושלים תישכח ימיני

תדבק לשוני לחיכי

אם לא אזכרכי

את ירושלים

על ראש שמחתי

שלושתם אמרו

עכשיו לישבור את הכוס אמר הרב

דב שבר ראשון

אחר כך מאיר

אחר כך עמיאל

מזל טוב קראו כולם והתחילו לירקוד, הורה זה היהמחזה מרהיב, את ניראת ניפלא אמר אלי לאידה, מתאים לך איפור וקצת חיוך,

אנימאושרת בשבילהם אמרה אידה, ולפתה נהייתה עצובה,

מה לך יקרה? מה לך?

זה היה צריך להיות היום המיוחד שלי ושל שסה שכל כך חיכינו לזה,

מה אני שווה בלעדי סשה אמרה, אלי תפס בה בעדינות משך אותה לצד ואמר.

אידה יש לי דבר שמיזמןרציתי להגיד לך, אך לא היהלי אומץ.

אני אוהב אותך לא אוותר עלייך יודע כי את עוברת תקופה קשהאינך מאושרת, אני רק רוצה לראותך מאושרת ואני רק רוצה כל הזמן לעשות אותך מאושרת.

להיכן שתלכי אלך אני, אני אדאג לךיקרה התאהבתי באישיות שלך , לא פלא ששסה אהב אותך , ויותר מכל דבר אחר.

ואת צעירה ויפה זאב זקוק לאבא,

לחבר, אידה אני אהיה איתך כל ימיי אן לימה להפסיד ולמי ליברוח, אני רוצה אותך

היסתכלי עליי אן לי מאום אבל יש לי אהבה אלייך בהתחלה זה יראה מוזר אבל מוכן ליספוג את הכל.

אידה אני עקר, סרסו אותי אמר בכאבי, לא אכפת לי הדרך, לא אכפת לי אם כרגע אינך תירצי ביכלל לישמוע על להיותאיתי

אבל אני אהיה איתך בסבלנות ויודע כי זה יגיע יקרה, ובנתיים אני איתך החבר הכי הכי טוב שלך לעולם.

ורד שהייתה שם מן הנמנע ושמעה היתה כמו אידה פעורת פה.

דב שניגש להביא את אידה ראה את המבטיםוכבר הבין

אלי? מה

דב החלטתי ללכת עד הסוף אמרתי לה,

יפה אמר דב

אידה הוא התקרב אלייה, אידה לא זזה , הוא פחד שהיא תידחה אותו, אידה תני לי להוכיח את אהבתי רק הגידי לי שזה בסדר שאת מוכנה לתת עוד היזדמנות לאהבה, סשה גם היה רוצה שלא תכבי אתחייך, הוא לא תיכנןלמות אבללצערינו זה קרה.

אלי, אמרה לבסוף אלי אמרת המון דברים, בבת אחת, אני רוצה לחשוב ולדעת להחליט, איני רוצה משהו בשגגה,

כמוהן אמר אלי

יופי כל הכבוד לחש דב, אני מכיר את אידה אם היא אומרת לחשוב אז הכל בדרך הנכונה.

יום הפינויי

בוקר טוב אהובי, צריך לקום שמונה בבוקר, כבר הלבשתי את רחל בשעה צריכים להיפגש בחדר האוכל. כן אמר דב , וואו בוקר מוזר.

כן אמרה חנה וקשה, מאוד מרגש כן זה בוקר של התחלות חדשות ופרידות

שום דבר כבר לא יהיה כמו שהיה, צודקת יקירה רק טוב יותר יהיה, מה היה לנו?

היה לנו מסע של פחד אימה רדיפות, עכשיו סוף סוף יש לנו מדינה משלנו שבה נגדל את הילדים, ואנחנו פה

כן אבל בלי החברים, ובלי אלו שאינם איתנו, אבל תמיד נוכל לבקר את אלו שנישארו, יש אוטובוסים לשם ויש גם מיכתבים.

ויש את הדור הצעיר הילדיםשלנוושלהם, שיגדלו ביחד ויבקרו שם יותר אחד את השני, כן אמרה.

ואת זוכרת שאבי אמר שהואיכתוב ספר על כל שהייה?

כן אמרה.

ובכן בואי הם היסתכלו פ עם אחרונה על החדר ויצאו לכיוון חדר האוכל

הםניכנסו לחדר האוכל

ניגשה להם רכזת- מה השמות בבקשה, הם אמרו לה

חנה אמרה יש אדם בשם איתמר לוי והוא הרכז לשנו

אתם שייכים לקיבוץ דגניה, הם הלכו לכיוון האיש, האיש רשם אותם.

אתם יכולים לשבת היכן שאתם רוצים.

הם ראו שהיגיעו גם קורל ויסמיןותרזה , קורל היגיע עםמאיר, קיבוץ שפיים מנהלת אמירה מורג

ורד אידה אלי אבי שרה

קיבוץ מסילות יגור מנהל יוסי כהן

אידה אמרה, אני רוצה להגיד לכם משהו לפני שכולנו ניפרדים.

לא אוכללעמוד בדבריפרידה אידה יקירה אמרה חנה. זה לאבידיוק זה פשוט יש לי הודעה משחת אמרה וחייכה,מזה זמן רב

כולם היסתכלו עלייה, אל תחזיקי אותי במתח אמרה חנה אני אמורה ללדת, טוב בשביל זה אני צריכה את אלי אמרה,

הנה הוא עכשיו היגיע, ברגע זה אלי אמר היי לכולכם.יום קצת לחוץ אמר.

כן אמר דב בהדגשה כל כך לחוץ ואידה רוצה להגיד לנו משהוא, האם אתה יודע על מה מדובר? אלי לע ענה

ובכן אמרה אידה, רציתי להגיד שהחלטתי להמשיך בחיים בהיזדמנות. החלטתי עם כל הכאב ששסה איננו, והוא בדמי החלטתי להמשיך.

וחיכיתי לאלי, כי אמר לי שהוא אוהב אותי והוא הסביר לי את הכוונות שלו, אתמול חשבתי כל הלילה והחלטתי לשים את שסה בליב, אבל סשה בעצמו היה רוצה שיהיה לי רק טוב, החלטתי להענות לך אלי ולהיות לך ל בת זוג.

ווא וואו זה נפלא אמרה חנה, וגם אבי אמר אחותי אני כל כך כל כך גאה בך, נכון הדרך להמשיך היא הדרך שנותרה

ודב מחא דימעה ואמר, אני גאה בך אידה, ויודע שזה קשה אבל אלי בחור זהב הספקתי להכירו הואיתן לך אושר ומוכן ללכת איתך ולהיות איתך

אלי היה המום הוא ניגש לאידה מול כולם אידה יקרה שלי האם שמעתי טוב? האם החלטת להיות איתי, כבת זוג, ? אידה הנהנה בראשה כן אמרה חלושות.

את לא תיתחרטי אידה אנייעשה אותך המאושרת יודע את סבלת ואת עברת המון אני אהיה לך כתף לבכי וגם לליטוף. אעניק לך אהבה, יודע שקשה לך לא אדחוק בך יקירה אני אוהב אותך

כולם התחילו ליבכות.

הקרוז הודיע עכשיו חברים היגיע זמןל היפרד

אנחנו נחלק לכם דפי קשר שתדעו להיכןלשלוח מכתבים לחברים שלכם.

אידה חנה וכולם הוקפאו במקום הרגע האמיתי קורה, בשניה וזה עכשיו

הם התחבקו ללא מילים היה בכי

תשמרו על קשר אמרו אחד לשני.

זהו כל אחד עלה לדרכו, אל התחלה חדשה ולפני שנסעו שמעו ברקע את שיר התיקווה

כל עוד בלב פנימה

נפש יהודי הומיה

ולפתאי מזרח קדימה

עין לעין צופיה

עוד לא אבדה תקותנו

התקוה בת שנות אלפים

להיות עםחפשי בארצנו

ארץ ציון ירושלים

סוף

סיפורה של אידה - גורל

דב יקירי תיראה, מי בדלת אמרה חנה בעודה מטפלת ברחל, כן יקירתי כבר.

אויי תודה רבה שמעה חנה לפתע את דב, דב מה קורה שאלה של מי המיכתב.

הנה היגיע רשימת המקומות והקיבוצים אליהם שובצנו, והדרכה מתי לארגן ואיך.

מה? מה אמרת? שאלה חנה בהתרגשות, ואם מי אנחנו משובצים.

דב לא ענה, אבל אמר עוד לא ראיתי את פירטי המיכתב, קודם תיגמרי לטפל ברחלי, וניקרא ביחד.

חנה היתה מסוקרנת אבל גם רצתה לידחות את הרגע והיא ידעה שיש ברגע זה הרבה כאב , שנדחק הרבה שאלות והרבה חברים כבר לא אתם עוד וזה העציב אותה מאוד. כמו כן ידעה שעכשיו חותם האבדה שלה של זאב ושל סשה ושל עוד אחרים , כבר זהו לא יהיה .

דב כאילו ניחש את מחשבותייה, נשק לה וחיבק בעדינות ולחש , כל התחלה היא קשה וכל בחירה היא קשה אך סוף סוף משהו מיתקדם לצד הטוב ביותר.

נכון אמרה חנה.

הנה רחלי מתוקה, תיראי איך אמא הליבשה אותך היום בשמלה לבנה.

היה מתאים לה חתן, צחקה בעדינות והיא אהבה שדב צחק גם כן היו להם הרבה קטעים נחמדים כאלה.

נישמעה דפיקה בדלת, רמית ניכנסה בעיניים סמוקות היא אמרה היום זה היום הכי טוב שלי, ומצאתי לנכון אותכם לשתף ראשונים.

חנה ואבי קצת היה להם קשה , להתנער מהמחשבות והלבטים על משהו אחר לגמרי.

מה מה העיניין אמר דב, עמיאל חזר והציע נישואין , אמר שאינו יכל בלעדיי הוא חשב שזה לא הולך בינינו ודווקא הפרידה בת שלושה שבועות החדירה לו כמה טעה.

וואו מתי אמרה חנה?. היום בחמש בבוקר,

חחח אמר דב חמש בבוקר? לא יכל לחכות הבחור? כאילו את בורחת, חנה נתנה בו מבט קודר.

אבל רמית צחקה, כן גם אני היתפלאתי על השעה המוקדמת נו ישנתי, ולא הבנתי וכשפתחתי הוא עוד בבהכי פשטות הוא ניראה חיוור אבל הייתה לו טבעת וורד ביד, וישר אמר לי רמית איני יכל לבעדייף ולחשוב על דקה אחת בלי שתהייה לצידי, היה לי שטות שעזבתי אותך, כן ולא הערכתי אותך.

אם את יכלה לסלוח לי הנני מבקש את ידך.

אפילו דב בהא באויר, חנה חיבקה את רמית ואמרה יו יו רמית כמה אני מאושרת בשבילך יקרה שלי, ידעתי שלא תישארי לבד, ואת חששת ללא סיבה, אמרתי לך כי הפירדה זה רק מקרב. ואן לו אף אחת ו... איזה מרגש זה.

כן ואני מזמינה, וחייכה טוב אנו מזמינים רק אתכם אצלי בחמש למעין מסיבת הכירות טובה עם עמנואל ולישתות לחיים עם כוס יין מתוק, עמאיל קנה במיוחד.

מצה בקבוק יין, הוא רוצה לחגוג, והסברתי לו עליכם.

יו רמית בהחלט שנבוא, היא הוסיפה ואמרה ,

ביגלל שאידה במצב רגיש וגם אבי אז החלטתי לידחות לספר להם ואספר בעיתויי הנכון.

צודקת אמר דב, בואי תישבי זה הזמן לתה חם.

בעודה יושבת סיפרו לה על המיכתב והחליטו לפתוח ביחד היה כתוב שם.שלום לכם

בהתאם לחלוקה שלכם לקיבוצים ורישום העברה.

אנו רק מכריזים על השמות שהם יהיו ביחד באותו מקום בו יבחר להם ליבנות את ביתם החדש בארץ ישראל.

דב חנה רמית עמיאל

קיבוץ דגניה מנהלת ריכוז - איתמר לוי

קורל יסמין תרזה

קיבוץ שפיים מנהלת ריכוז- אמירה מורג

ורד אידה אלי אבי שרה

קיבוץ מסילות יגור מנהל יוסי כהן

הייתה עוד רשימה ארוכה אבל כל מי שנמצא היה כלול שם

הם המשיכו לקראו

עליכם להביא כמה בגדים, ודברים אישיים

יום הפינויי הוא בעוד כשלושה שבועות מהיום ב 1.8

בהצלחה ובשעה טובה.

לרגע היה שקט הדברים נעכלו.

אויי אמרה חנה זאת אומרת שניצטרך להיפרד מאידה יקירי, וחנה התחילה ליבכות,

איך אפרד ממנה לאחר מסע כל כך ארוך?.

טוב שאת איתנו אמר דב לרמית על מנת לרכך את ההתפרצות הריגשית שהיתה לחנה.

כן נכון אמרה רמית, גם לי זה עצוב להיפרד לא רק מאידה אלה מכולם.

אבל יש מיכתבים אמר דב, וסוף סוף יהיה לנו פה בית בארץ ישראל וחנה שלי עומדת להביא עוד אח או אחות קטנה לרחלי..

כן אמרה רמית ופתאום קפצה מה? מה אמרת מתי איך כלומר לא זוכרת ששמעתי.

לא נידמה לי שאמרנו אמר דב היה את כל המות של סשה והטרגדיה ולא מצאנו זמן להגיד את זה ווא זה בשורה ניפלאה אמרה רמית מזל טוב לשניכם בשעה טובה .

תודה רמית אמרו ביחד

לפתא דב קם, להיכן אתה קם אהובי שאלה חנה

תיכף אחזור שניה אני הולך להביא משהו

חנה ורמית נישארו לבד, נכון רמית היא לא הייתה קשורה אליה כמו כולם כמו אידה למשל שאותה הכירה שנים רבות.

הנה אמר דב לפתע, חיכיתי ושמרתי את זה לרגע המתאים ואן רגע כמו עכשיו.

התנהגותו הייתה מוזרה קצת, פניו היו סמוקות

יקירי אתה בטוח שאתה מרגיש טוב?.

כן כן אמר חנה אשאל בקצרה.

חנה האם תינשאי לי כדת משה וישראל כאן ועכשיו.

רמית שתקה חנה פתחה וסגרה את הפה לסרוגין.

דב כרע ברך על ידה, והושיט לה טבעת עדינה , עדינה מזהב

האם תינשאי לי שאל ביתר רכות ולאט.

היא לא יכלה להשיב כי דמעות חנקו את עינייה, והיא הנה נה רק בכן רמית בכתה היא לא יכלה לדבר.

חנה שאלה דב האם אתה בטח ? האם אני הבחירה הנכונה שלך?.

אן בחירה יותר נכונה ממך, ואיתך , ואינך בחירה את נשמה , את הנשמה שלי שהובלת אותי אל האור, בזכותך אני חי ונושם את האור שלי, שהיתחשב בי זאת את חנה רכותך ריכתה את ליבי הייתי ממורמר הייתי אכזרי

הייתי מבולבל, חשבתי על צרכיי ולא על דרכי ליבך. שעטפו אותי בסבלנות אן סופית. ואני רוצה אותך כן את את היא הבחירה שלי.

אויי דב הצליחה להגיד כשגל של דמעות פרצו מעינייה רמית אמרה מגיע לכם אחד את השנייה ותודה שזכיתם אותי לרגע ניפלא , אתם כל כך מתאימים אחד לשני.

אני יעזוב אותכם רגע כי אתם צריכים את הלבד שלכם ניתראה יותר מאוחר

תודה אמר דב תודה רמית ובשעה טובה גם אצלכם.

רמית יצאה מהחדר דב סגר את הדלת וניגש אלייה, עכשיו אמר הכנתי לך פתק קטן.

כתבתי לך כאן שיר על אהבתי אלייך אהובה כי לא ידעתי אם תסכימי לא האמנתי.

ש... חנה אמרה ונגעה בפניו כמה אתה י כל לדבר, כשהשתיקות מעצימות יותר.

קחי רק זאת אהובתי ותיקראי את השיר אני אהיה עם רחל כדי שתיקראי אותו לאט לאט ולבד.

כדי שכל צליל אהבתי תחושי אותם.

הוא ניגש לחדר חנה לא יכלה לדבר היא היתרגשה מאוד. וכך היה כתוב

חנה- אשת חיל שלי, כל מילות האהבה מתגמדות אל מול עיניי, כאשר אני רואה את אהבתך ומרגיש את זיכתי אלייך, אני זכיתי בך יקרה וניפלא שלי.

אשת חיל שלי, כתוב כך בטח בה לב בעלה

ואני בוטח בך יקרה הוכחת לי מעל ומעבר כי ליבי הוא הדבר היקר שלי אצלך, ואת נותנת לו חמצן ואת נותנת לו אוויר, ובזכותך אני קיים.

נודע בשערים בעלה, חנה פתחת את שערייך בפניי אבל לא ל יפני שהוכחת לי שהדבר הכי טוב להיכנס לשם הוא הצורך להצמיד נשמה לנשמה.

קום בעלה והללוה

תמיד אשת חיל שלי נפלא אהובה , אם ילדתי תמיד את עוזרת לי לחשוב, את מאירה לי את המבויי הכי סתום בחיי, את פרצת לי דרך להאמין שוב בעצמי.

מיום שהיתודעה אהבתי אלייךועד יום מותי רק דבריי שבח והלל למתנת האל בשבילי אתן לך.

יקירתי עשית אותי המאושר באדם ולא חשוב כמה זמן חיכיתי לאהבתך, לא חשוב כמה זמן עד שניכנסתי לשערייך והתוודתי לפנייך

זה לא משנה, אני אוהב אותך כמו שאת , מתחייב לקחת אותך לאשה כדת משה ישראל, לאהוב לכבד להוקיר להיות איתך צעד בצעד גם בטוב וגם ברע, לא אזלזל בך לא אתן לך לחשוש לא ליבכות, אפרנס אותך נגדל את רחל ועוד ילדים חמודים שיוולדו כאן בארץ ישראל וניזדקן ביחד.

כן גם המוות חותם את האהבה לנצח.

רוצה לידאוג לך רוצה לצחוק איתך, רוצה לעשות אותך הכי מאושרת בעולם חנה אהובתי.

ואני עוד שואל בתמימות פעם אחרונה, האם אם כל שאני האם תסכימי להיות אישתי?

חנה לקראת סוף המיכתב התחילה ליבכות עינייה דמעו היא הייתה בהלם.

היא קמה והלכה לחדר שבו היה דב עם רחל.

דב לפתע אמר, חשבתי שכבר אני צריך לאסוף את הדברים שלי,

הוא בידיקו השכיב את רחל היא נירדמה

היא ניגשה לדב לקחה אותו קצת מהמיטה של רחל לחשבו לו

מבטה היה מזוגג מרוב הדמעות, אבל האושר שניבט בפנייה אושר שהיה חבויי בעומקי תודעתה אחרי זאב

איך...איך... התחילה לגמגם כי לא מצאה מילים.

דב יקירי איך חשבת שלא אסכים אתה האור שלי אתה הנשמה שלי, אני חיה למענך דב אתה הדוגמא לסבלנות ומופת כל אדם אחר היה כבר זורק אותימיזמן.

התחילה לדבר כששצף של דמעות חונקות את גרונה דב לא השיב כי היה מוכן להיתרפקות

היא המשיכה גבר אחר היה מזלזל בי ברמות, והיה מיתיאש מזמן, גם אחר לא היה מבחין באהבה שלי

אותך אהבתי דב ואהבתי לאורך כל הדרך אהבתי אלייך היא טהורה היא באה במאת באמת מהאהבה שלי, לא כבלת אותי אף פעם תמיד נתת לי את הדרך פתוחה, אף על פי שרגעי יאוש ואני יודעת כי אתה גבר , יש לך צרכים אך יודעת פשוט יודעת ועל זה אני מודה כי לא הרבה מכירים שזה קיים ידעת שאהיה שלך, וגם אניידעתי פשוט הייתי בסורגי נפשי

פחד כל כך פחדתי

אבל התגברתי בזכותך.

וכן וכן אני שלך יקר שלי, מעתה ועד עולם , וכן ניזדקן ביחד וחסר לך שתמות לפניי אתה שומע?.

כי... כי... ופה בכתה ואמרה תוך כדי כי אן לי חיים בלעדייך, אתה אהובי אני אוהבת אותך.

וברגע שתלך אלך גם אני אחרייך.

באותו רגע נדם העולם, רק דב והיא היו שם. גם דב בכה משמחה והם היו שם ושם גם היו כל הלילה, נירדמו בזרועות אחד השני

שינה של אושר.

עד שרחל בכתה, חנה היתעוררה , אויי רחל רחל כמה זמן את בוכה יקרה אמרה וניגשה אלייה.

בואי אמרה בואי אל אמא, את יודע שאמא ואבא יתחתנו עכשיו

היא מצאה את עצמה מדברת לעצמה אבל זה אחד מהבקרים

שניכנסת אליו תובנה, ששום דבר רע לא יכל ליקראו עכשיו היא רחצה אותה, ונתנה לה לאכול, דב עדיין ישן חנה חייכה לעצמה.

השמש ניכנסה והאירה את החדר כן רחל רחל שלי איזה יפיפיה את, אמא היום אנחנו כאן אחרי הכל שעה של שקט לפני שאבא יתעורר וכל העולם יקום.

ילדה שלי עוד מעט נביא אותך לבית הילדים תלכי לפגוש את החברים שלך אמא פה יקרה וגם אבא.

-

אידה חיכתה לורד, ורד ניכנסה בוקר טוב אידה, בוקר טוב ורד ענתה אידה אבל ורד הבחינה כי היא לא כתמול שלושום, היא סגורה כזה אידה הכל בסדר שאלה ורד? יו איזה ציור יפה עשית מלא צבעים.

אני ניפרדת מהחברים שלי, אמרה אידה, תוך דברייה של ורד.

מה זאת אומרת שאלה ורד, קיבלנו סידור היכן נגור ואנחנו משובצים לקיבוץ מסילו יגור.

מי משובץ אמרה ורד,

אני אלי אבי ושרה ופתאום אידה עשתה מן עיוות של כאב, זאת אומרת ורד שגם איתך אני לא אתראה וגם עם דב וחנה מה אני יעשה.

רק את ורד נתת לי סיבה ליות הוצאת אותי מאובדנו של שסה.

כן והחזרת אותי לשביל עם כל הקשיים בחיים שלי והתמקדת איתי על הדבר הכי חשוב בחיים שלי שזה זאב ועכשיו? עכשיו? זה יהיה הפרידה מכולם..

אידה יקרה ניגשה ורד אלייה , תירגעי השיבוצים לא גמורים וחוץמזה אפשר יהיה להמשיך במיכתבים ומיד פעם לבוא לבקר.

למרות שהמלחמה והסכנות בדרך, מתי לא היו אבל זאת לא אומרת שלא נוכל להיות בקשר אחד עם השנייה העיקר שאנחנו פה בארץ ארץ ישראל.

תוכלי להביא לי את זאב שאלה אידה? בוודאי אמרה ורד.

היא הלכה להביא את זאת, אבל על יד המיטה שלו הייתה קורל ויסמין, מה קרה לו שאלה?

אסור לנו לדבר על כך מביחנת מידע רפואי מסווג אך נעדכן אותך.

מה תעדכנו אותי? שאלה ורד אידה רוצה את הילד שלה עכשיו.

מה אגיד לה? היא גם ככה חיה טראומה אחת.

רגע , אתיעץ עם הרופא ואבוא אלייך בתשובות ופתאום נשמע קול, גם אליי

זה היה אלי, במקרה עברתי כאןושמעתי.

בסדר בסדר אמרה יסמין בקוצר רוח, היא ניגשה לחדרו של הרופא

דוקטור הם יושבים שם, האמא רוצה ליראות את הילד והם רוצים לדעת מה מצבאו, תביאי אותם לכאן אבל אל תספרי להם כלום.

אני צריך לחקור אותם לפני שאספר להם משהו כי המקרה שלה הואמיוחד היא אלמנה וכרגע לפני שהיא נפרדתמהחברים שלה היא חייבת השגחה ותמיכה צמודים. רק אני רוצה להיות בטוח שהם יטפלו בה.

בסדר דוקטור, יסמין ניגשה לאלי וורד היא הסבירה להם והם ניגשו ביחד לחדרו של הרופא.

כן אמר אלי, אני רוצה לידאוג לה ולילד, וגם ורד היא המרפאה הנפשית שלה

אבל היא תצטרך לעזוב אותה כי לא שיבצתם אותה איתה, ולי אן את היכולת ממש הנפשית לדבר איתה.

הבנתי אמר הרופא.

מי אתם בשבילה, אני אלי אמר, ואני אירגנתי אותם כשהם באו ממחנה עטלית לכאן,

ואני ורד אמרה ורד, אני מנסה לשקם אותה דרך ציור, ואיתי היא מישתחררת.

אני אחתים איתכם מיכוון שאין לה עוד מישהו כמוכם. על מסמך ובו אתם מחוייבים רק לדבר בינכם וגם כמובןעם אידה, והצוורת הרופאוי , לא לאף אחד אחר זה התנאי, ובקשר אליכם נסדר לכם שתהיו איתם באותו הקיבוץ.

תודה דוקטור אמרו, והם חתמו על הצהרת סודיות.

עכשיו אמר הרופא.

לילד אנו חוששים שיש לו מום בלב , אחת המחיצות בין החדרים יש בה חור קטן שאת זה לא גילינו עד עכשיו כי היה קטן, עכשיו הילד כמעט בן שנה והצלחנו ליראות שהחור הזה גדל בסנטימר,

וואוו אמר ורד, וזה מסוכן.

ברור אמר הרופא, אלי תפס בפנייו ושכחתי להוסיף אמר הרופא

אידה ממכם לא תידע כלום, אתם תמשיכו לטפל בה ולתמוך בה רגיל כמו שעשיתם עד עכשיו, אינכם אומרים לה על מצבו של הילד אלה אם כן מדברים הצוות הרפואי עלידכם על ידה

זיכרו חתמתם זה מהווה מסמך משפטי.

כי ברגע שהיא תידע שיש לכם אפשרות להגיד לה אז היא תתחיל להיכנס ללחץ ולטראומה נוספת.

עכשיו

אבחנו בילד שנשימתו אינה סדירה, זה כבר כמה לילות הוא בדרך כלל ילד שקט, אבל קורל הבחינה שהוא מתעורר כל חצי שעה, בתזוזות נוראיות בלילה,

וכתוצאה מכך הוא עצבני,

מתקשה לישון מתקשה להיסתובב במיטה ועל כן אנו רוצים לעשות לומספר בדיקות במהרה ואולי אף להביאו לניתוח

רגע היא לא תולכ לקבל את הילד עכשיו שאלה ורד ,היא כל כך רוצה קשה לה עכשיו.

היא תוכל תוכלו לקחת אותו לשם וכשנבוא לקחת אותו לבדיקות, אמרו לה שזה בדיקות שיגרתיות ועל כן גם הילד בצום.

אסור לה לתת לו אוכל ושתייה אויי מסכן אמרה ורד.

אתם אמר הרופא בנזיפה לא יודעים כלום, רק אמרו לה שהוא ליפני בדיקות כלליות.

ורד לקחה את זאב, קטן מסכן אמרה לא נולדת ופקחת עיניים וכבר סובל,

וואו וואו אמר אלי מה יהיה אם אידה, היא לא תוכל ליסבול זאת, והיא תגלה מיד כי היא חכמה.

נעבור שלב שלב אלי זכור הבטחת !! לא לספר, אנחנו נדבר ביחד.

כן אני יודע זה קשה לי ובכלל דב זה קשה לישמור סוד, נכון אמרה ורד אבל סודות אפשר גם להפוך לציורים

מה? מה את מדברת עכשיו עלציורים? השתגעת?

אינך מבין התריסה ורד, לכל אחד יש כאב לכל אחד יש כמייה, ולא תמיד אנויכולים לדבר על זה, אבל איך אנחנומגלים לפעמים שילד במצוקה או שבוגר במצוקה, על ידי היצירה הציור הפיסול , לא תבין את זה כי אתה סגור ברגשותייך.

אלי רצה להגיד משהו אך החליט לישתוק כי בידיוק היגיע לחדרה של אידה,

או אמרה אידה סוף סוף מה קרה ורד? למה כל כך הרבה זמן?

ורד נתנה לה את זאב ביד ואמרה פשוט היה ביקור רופאים.

זאב זאב שלי אמרה אויי למה הוא חיוור, מנומנם, זאב לא ישנת טוב מלאך?

אלי וורד היסתכלו אחד על השני ולא אמרו כלום.

מה הם אומרם על זאב שאלה אידה , את שתיהם באותו רגע ניכנס הרופא אלי לחש תודה לאל.

דוקטור הכל בסדר אצל זאב? כן אמר פשוט כל התינוקות חייבם בדיקה שגרתית אמר אז אסור לך להאכיל אותו כרגע הוא בחום.

צום!!! זעקה אידה צום??

דוקטור מה אתם מסתירים ממני?

דום דבר יקירה אמר, זה הליך רגיל אל תיכנסי ללחץ.

אידה שתקה אבללא הייתה רגועה, אלי אמר אנו כאן קירה. אם חלילה היה משהו חמור היו מודיעים לך כבר, ועכשיו עם מי שובצת? אלי עשה את עצמו כלא יודע.

אני ניפרדת מכל החברים שלי אמרה אידה והתחילה ליבכות

אלי ניגש אלייה ואמר אל תידאגי , זה לא מהיום להיום גם דברים יכולים להישתנות, וחוץמזה יש מכתבים ואפשר לבוא לבקר ובטח תכירו עוד אנשים טובים.

אבל אף אחד מהאנשים שאכיר לא עברו איתי את המסע ביחד.

הוא רצה להגיד לה , יש לך דבר יותר חשוב לידאוג עכשיו אבל לא העז להגיד , ורד כמו שקראה את המחשבה שלו היסתכלה עליו במבט ושתקה.

-

אני לא יכל ליסבול את השקט המתוח הזה אמר לורד אחרי שיצאו מאידה.

אתה תהייה חייב להיתרגל עד שהרופאים יחליטו אחרת, כי כל התנהגות פזיזה שלך וגילויי, יכולים לפרק אותה נפשית.

את צודקת אבל אני לא אוכל גם לדבר עם דב על דברים אחרים.

אנימאמינה אמרה ורד שהדברים יתבהרו ויובהרו לכולם פחות או יותר רק תן להם את הזמן ברגע שהבדיקות יגיעו אז לא יהיה מה להסתיר וזה עניין של יומיים

אז בנתיים תנסה להיות עם אידה כמה שיותר

כן תודה ורד אמר אלי.

-

מה קרה קיריתי אמר דב, בראותו את חנה חוזרת ובוכה .ובידה רחל,

מה קרה יקירתי?

אל תישאל יש משהו לא טוב בזאב. זאב? שאל דב וקפא על מקומו, מה קרה למען השם עכשיו?.

אני לא יודעת אמרה, והצמידה את רחל יותר אלייה, דב נכון שרחל אוכלת טוב ויש לה מצב רוח, פנייה לא חיוורים כל כך,?

יקירה את בלחץ הסבירי לי מה קרה.

היום כשבאתי לתת את רחל לתרזה היא הייתה עסוקה הם הכניסו את זאב למיטת חמצן.

אויי ואבויי. מה אם אידה שאל? מישהו אמר משהו יקירה משהו?

לא איני יודעת רק אנייודעת שאנייעשה הכל עלמנת שרחל תהייה בסדר.

יקירה שבי כאן אני אלך ליבדוק, מה קורה אלך לחפשמישהו לדבר איתו על זה.

דב יצא במהירות הוא לא ידע להיכן ילד, אבל החלט ללכת לרמית, רמית הייתה בידיוק בכיוון למשרד,

רמית האם שמעת משהו על זאב? לא לא שמעתי אמרה מה אתו?

אני לא יודע היום חנה באה מבית הילדים כשרחל עלייה, היא כולה רועדת והתחילה למלמל, ואני לא הבנתי כלום ממה שדיברה.

האם כדאי לישאול את אידה שאל את רמית.

לא אני לא חושבת ואם נדמה וסתם נלחיץ אותה עוד יותר עדיף, שנבוא מחר לבקר אותה היום כבר מאוחר.

דב רצה לישאול משהו אך עצר בעדו, טוב בסדר אמר תודה.

למחרת בבוקר נפגשו אלי ודב וחנה מחוץ לחדרה של אידה, אנחנו ניכנס אלייה, ביקור שיגרתי וזיכרו הרופאים יגיעו אבל תהיו מופתעים.

הם היגיעו לאידה.

היי יקירה שלי אמרה חנה , וחיבקה את אידה, עשיתי עוגה אמרה עוגת תפוזים, ועוד עוגיות שאת אוהבת.

תודה אמרה אידה בריפיון, שלום אמרה ורד שהיתה שם אבל פעם ראשונה שראתה את חנה ודב,

מי את שאלה חנה, ורד הסבירה לה והראתה לה גם את הציורים של אידה.

ווא זה נהדר אמרה חנה איזה יכלת התבטאות מצוייה בציור, כן אמרה ורד, בכל דבר אפשר להגיע רגש כלשהו.

אידה גם הולכת על צבע ירוק היא מרה כל מה שקשור לירוק דשא, עלים,, מרחב הכל היא אוהבת ירוק.

ירוק זה צבע של שלווה מנוחה, וכך היא מרגישה הכי רגועה הסביר ורד.

כן אמר דב

לפתע ניכנס הרופא ועוד אחות, אידה אמר אידה בנו לדבר על זאב.

זאב? התנערה אידה מה מה קרה לזאב? הוא בסדר?

כולם דממו בחדר, לא אמרו כלום רק חנה נתנה יד לאידה, והסבה את מבטה.

אידה פנתה לרופא בצער, הביאו לי מיד את זאב.

הבן שלך גילה סממנים של מצוקות לב, עשינו לו כמה בדיקותוגילינו חור קטן בין החדר הימיני לשמאלי עק כך אין זרימת דם תקינה , והלב פועל לאט, אנייתקן את זה בפעולה פולשנית.

מה? מה אמרה אידה, אני רוצה ליראות את הבן שלי, ורק ניגשה אלייה, יקירה הירגעי אל תידאגי,

ואלי ניגש אלייה אידה אמר אנחנו נלך ביחד לזאב לפני הניתוח נהיה שם וניתעדכן.

אידה בכתה, איני יכלה יותר אמרה הכל קורס לי הכל לט טוב לי סשה, אבי ועכשיו זאב, אם לזאב יקרה משהו איני רוצה לחיות, באמת ששום דבר כבר לא חשוב לי.

חייבים להכין את הילד לניתוח אמר הרופא, אלי אתה תביא את אידה ותידאג להיות אתה כל התהליך, בוודאי אמר אלי שקפץ על ההיזדמנות להיות איתה כמה שיותר.

דב אמר לחנה בואי נלך לשם, ובהיזדמנות נבקר את רחלי כולם הלכו לשם.

אידה הייתה שקטה אלי חיבק אותה ולאט לאט הלכו ביחד, הם ניכנסו לחדר ושם הייתה מיטת תינוק ובתוכה זאב הוא היה מחובר לאינפוזיה קטנה.

אידה ניגשה אליו, אויי זאב זאב שלי היא בכתה , אלי היה מאחורייה הכל יהיה בסדר אידה פשוט חברו אותול אינפוזיית נוזלים כי הוא בצום

מי ינתח אותו שאלה אידה.

לפתע באו ארבע אנשים אנחנו המנתחים שננתח את הבן שלך, אן לך מה לידאוג אמרו זה תהליך פשוט

ד'ק כהן, ד'ק לביא, אחיות חדר ניתוח בתיה ושלומית.

וגם המרדים ד'ר יצחק.

מידי שעה תעודכנו בשלום הילד.

זה הזמן להיפרד ממנו לעת עתה,

לא לא אמרה אידה ואחזה בידו הקטנה של זאב אני פוחדת.

יקרה שלי אמרה חנה, אל תחששי הם רופאים מנוסים הכל יהיה בסדר, כולם נשקו את זאב.

אידה ליטפה את הראש לו ואמרה, זאב אמא כאן מחכה לך אמא לא תעזוב אותך י לד שלי, היא נישקה אותו.

אלי חיבק אותה היא בכתה אל זרועותיו, תשמור עליו אמרה, תשמרו על הגוזל שלי.

דב הביא לה כוס תה וליטף את שערה, הנה אידה אנחנו כאן איתך ביחד נחכה לזאב.

תני לי את גיליון הניתוח אמר ד'ר כהן,

האחות בתיה נתנה לו גיליון רישום.

סוג הניתוח תפרית מחיצה דו צדדית בלב תינוק.

הכוללת שאיבה ומכונת לב ריאה. תפירת המחיצה וסגירת המקום שימוש sinorgmed 4/0 תפירה

הם הע בירו את זאב למיטת הניתוחים הם קשרו את גופו הקטן, בתיה שימי הא רקה על רגל שמאל,

שלומית חיברה את האק'ג לפעילות הלב.

עכשיו ארחוץ את מקום הניתוח הוא לקח תמיסת פלידיון מה לחץ הדם עכשיו?

110/70 הוא נירדם אמר המרדים

עכשיו מתחילים

תני לי איזמל מספר 10, דוקטור כהן עשה חיתוך אנכי בבית החזה של זאב, ספוגיות אחות בתיה ושלומית , הם ספגו את הדם מלחציים מספר 5

הם עשו את זה בעדינות.

צריך מסור מספר 7 הם התחילו לנסר לו את עצם החזה הקטנה עד שהיתגלה ליבו של זאב

מרדים מה מצב הסינוסים אצלו, הערכים טובים הוא נמצא בתת הכרה מבוקר ורגיל,שלומית אמר ד'ר לביא, לכי לעדכן שהתחלנו בניתוח, לא להגיד שום דבר מעבר. בסדר דוקטור.

האחרות שלומית יצאה ומיהרה לעבר אידה, אידה רק ראתה אותה כן אמרה מה עם זאב מה אם הבן שלי?

הוא יהיה בסדר התחלנו את הניתוח, אגיע עוד חצי שעה.

רגע אמר דב הוא בסדר? ישן כמו תינוק אמרה שלומית וחייכה אן לכם מה לידאוג אנחנו נעדכן אתכם.

יהיה בסדר אידה אמרה חנה וחיבקה את אידה הוא יעבור את זה בשלום.

אני צריך צנתר מספר 6 לבדוק זרימת דם, בתיה נתנה לדוקטור כהן, הנה אני רואה נקב 2cc הדם מהמחיצה הימנית למשאלית מושהה בפעימה שלישית.

דוקטור כהן להפעיל את מכונת לב ריאה, תחברי אותו הם חיברו והפסיקו את ליבו של זאב לשנייה, ולשנייה זה נדמה כי פסק כי גם לא הופעיו גלים על האק'ג הנה הם מופיעים.

עכשיו היכן השתל , בתיה הביאה לו שתל קטן דוקטור לביא הנה החוטים התפרקים כן כן אמר אנימתחיל פרפר. תפרית פרפר.

דוקטור זעקה לתפתע בתיה דוקטור הלב מתמלא דם ולחץ הדם יורד. הלחץ הסיסטולי יורד,

על הצג היה כתוב מצב טראריקדיה, קוד כחול קוד כחול.

חייבים היפוך חשמלי דוקטור לביא לקח ידית קנות כאלה ושם בתוך ליבו של זאב זה היה רגע מפחיד אחת... שתיים... שלוש... אין תגובה, כולם החווירו, עוד פעם תעלה ל 250 אמפר אחת שתיים שלוש שוב פעם אין תגובה אויי חייבים להצליח קטנציק אתה חייב להחזיק מעמד אמר דוקטור לביא שלומית מיד הזריקי לו אנפריפין 10 מלגרם תוך כדי ההיפוך היא הזריקה והוא הפעיל אחת שתיים שלוש לאחר חצי דקה של מתח ובהלה לפתע זעקה שלומית. הנה הקצב חזר.

כולם נשמו לרווחה

הם המשיכו לתפור וסגרו את המקום חבשו . עכשיו הוא צריך להיות בטיפול נמרץ רק אדם אחד י כל להיות אצלו.

____

דב היה כבר חסר אונים, מה קורה שם, סנן מבין שיניו, יקירי אמרה חנה זה נורא כל הלחכות הזה, ורד עשתה לכולם כוס תה. הנה קחו אידה קחי, מה אם זאב אני רוצה לראות אותו, הם הרבה זמן שם.

לפתע היגיע דוקטור כהן, נו אמרה אידה איך הוא?

הייתה דממה והוא אמר היה לו ארוע לבבי אבל התגברנו, אויי אמרה אידה מה זה ארוע לבבי,

היה לו דום לב.

דום לב!!!!!!!

דב תפס את הראש ואידה התעלפה בזרועותיו של אלי והתחילה ליבכות לא לא , אבל אידה אמר הרופא הצלחנו להחיות אותו, אויי תודה לאל אמר אלי,

אבל עכשיו הוא יהיה במחלקת טיפול נמרץ עד שמצבו ישתפר אידה התחילה ליבכות וחנה חיקה אותה עכשיואידה יקרה הכל בסדר, הכל בסדר כל יום הוא יבריא יותר טוב.

תודה תודה אלוהים שלא לקחת לי את זאב אמרה אידה בדמעות

כן זה היה יום מתיש.

סיפורה של אידה השיקום

דב יקירי מישהו דפק בדלת, אני כבר פותח יקירתי.

דב לפתע שמעה חנה את קולו של אלי. היא בידיוק עסקה בלרחוץ את רחל.

דב אני רוצה לדבר איתך בקשרהלמה שדיברנו,

כן אמר דב.

אני רוצה לעזור לאידה. אבל לא רוצה להרעיף עלייה רגשות. פוחד כי אדחה אותה.,,

אתה לא יודע גיליתי לתדהמתי, שאני מאוהב בה. באישיות, מאוהב בנחישות. מאוהב באהבה שלה.

ואלי קפץ את אגרופיו , ואיני יודע מה לעשות.

הרגש פועל אצלי אבל גם בינתי. אמר אלי. עזור לי.

רגע!! אמר דב. אני רוצה שתיראה את הנסיכה שלי ושל חנה. את הבת שלנו.

היא הביאה אותה. אויי מתוקה של אבא. אמר ונשק לילדה. יקרה הביאי עוגה לאןרח שלנו וכוס תה.

תודה אמר אלי.

אלי התחיל לפתע לנגב דמעות ואמר, סליחה.

,מה מה קרה לך? כל כך התרגשת ליראות את רחל שלנו?.

דב אמר בהתרעמות ובחיוך.

סליחה אמר אלי, מעולם לא היו לי ילדים, עוד יהיו לך מבטיח אמר דב אןטומטית.

לא לא יהין השיב אלי. אני עקר. והרכין את ראשו.

דב וחנה היסתכלו אחד על השני, והיתה דממה, אלי המשיך, הבני כלאיים עשו לי ניתוח, וחתכו לי את צינור הזרע, ופה הוא בכה.

דב סימן לחנה שתיקח את רחל ותיתרחק, הוא ידע שאלי צריך עכשיו תמיכה.

אלי בכה ואמר במקוטע, סליחה דב. סליחה אלך מכאן, רציתי לדבר על משהו אחר. וזה יצא ממני בראותי את הילדה המקסימה שלכם.

דב ניגש איליו ואמר הכל בסדר חבר אתה יכל כאן תמיד ליפרוק את שעל ליבך. כל עוד אנו ביחד. אתה תמיד מוזמן ואל תרגיש לא נעים

כי חברות אמיתית אינב בנוייה רק על חיוכים. ודיבורים טובים, היא גם על מה שעל הלב.

ראיתי את אידה ואת המסירות שלה לסשב, ולילד וזה חימם לי את הלב. כזאת אשה אני רוצה.

דב אמר, כל דבר בזמנו, אל תידחק במה שאתה רוצה כי הדחק. מביא למצב לא טבעי ולא נעים.

דב אמר אלי, דב איך אני יכל לעזור לאידה, המצב שלה רגיש מאוד. וביגלל שאני אוהב אותה איני ראלי אני מפחד לדבר איתה, כדי שלא תידחה אותי.

מה? שאל דב, מה הפחד הזה?.

ככה אני אמר אלי, נכון שרציתי והבעתי כוח בהתחלה, אבל ביגלל כל שאמרת לי אני תמיד כזה,.

נכבה ומנסה לרצות את הצד השני, יש בי פחד. איני רוצה שהיא תיכעס, ולא תירצה אותי. רוצה לעשות למענה הכל, כדי שהיא תידע ותפנים. כי אן לי עולם בלעדייה.

מה?

אל תבטל את עצנך ביגללה, עם כל הכבוד אמר דב, היא צריכה מישהו שיהיה חזק, ולר שיהיה חלשלוש,

חנה סימנה לו בעינייה, כאילו מה קורה? ודב סימן לה שלא תיתערב

כן היתחיל אלי לגמגם. כן אני יודע. אבל בכל זאת מפחד לדבר במיוחד אחרי מה שאמרת לי איך להיתנהג איתה. ועוד שאני עקר אז ביכלל מי יסתכל עלי.

רגע!! אמר דב, אתה מערבב כמה דברים קודם כל, שוב פעם אל תבטל את עצמך. כדי לירכוש ליבה של אישה, ובמיוחד אם אתה רוצה לחיות איתה, ולא משנה באיזה מסגרת,

חוץ מזה, הדברים שאמרתי לך, לא צריכים להוות איום כלפייך. אלה אמורים להיות דרכי תובנה בדרך שלך. אלייה, לא כמו תוכי.

וחוץ מזה אלי, אף אחד לא מושלם. וזה שאתה עקר זאת לא אומרת שאן לך נפש של אבא טוב. ראיתי איך הסתכלת על רחל, ואני כבר יודע שאתה אבא נהדר יותר מאשר אבות ביולוגים. שאינם יכלים לגדל, ואן להם סבלנות לילדם.

ואידה צריכה לדעת ולהבין את האור הפנימי שאתה נותן, את התמיכה שלך בה.

,ואתה צריך להיות רגיש אלייה.

אבל אם כל זאת אל תבטל את עצמך.

באתי אמר אלי. אני רוצה לדעת איך אני יכל לשחרר את המועקות באידה

תיראה אמר לו דב, ישנם הרבה דרכים אחד בניהם זה יצירה, זה תעסוקה עם ילדים. זהכתיבה.

אבל כרגע איני יודע אמר אלי, אם זה יכל לעזור. לא תהיה לה ברירה אמר דב. היא תצטרך להיתרגל, או שהיא תמות, או שהיא תחפש קרן אחיזה ופה זה יהיה התפקיד שלך, לשמש לה כך.

אתה אמור להנחות אותה בקו ישר. אבל להאמין בעצמך.

לפתע נאורו עיניו של אלי, היי... שכחתי לגמרי יש לי מישהי, שכחתי לגמרי יש לי ידידה שעובדת במשרדים של הסוכנות היהודית. והיא

מתעסקת בציור בשעות הפנאי.

זה לא סתם ציור. אלה דרך להבין את הלב.

היא יכלה לשחרר באידה פחדים, ומועקות לבטא געגועים דרך הציור.

אלך לדבר איתה.

יפה אמר דב. נשמע לי רעיון טוב, אבל השאלה אם

אידה תהיה מוכנה.

איך אוכל אמר אלי.

דב זקף גבה ואמר, מעניין אלי מגנטלמן, ואחד בעל בטחום מופרז, הפכת סליחה שאני מעיר. הפכת לעדין כזה, לא בטוח.

פשוט אני לא בטוח בעצמי. אמר אלי. תיראה אמר דב.

אל תאבד את עצמך בדרך אלייה. כמובן שיהיו מכשולים, אבל אל תוותר. אבל תידע שדברים באים בהרבה סבלנות,. אם אן לך סבלנות, הכל לא שווה.,,עכשין איך אמרת שקוראים לזאת שאתה מכיר?.

ורד אמר אלי.

הייתי רוצה שתיפגש עם אידה. פשוט רק ליראות לה דמעה.

כן אהה אמר דב דרכי מילוט למחשבות משוטטות אמר.

כן אמר אלי, אתה יודע איך זה כשהלב מלא, אז חייבים לפרוק את זה,

לא אכין אותה פשוט אבוא אלייה, כפי שאמרת לי.

או, סוף סוף אתה מדבר לעיניין, החלטי ומתחשב ככה אני אוהב אותך, אמר דב.

תביא לה אותה מתי שתוכל, תודה אמר אלי וניצוץ של תחקווה בעינייו.

תודה רבה על הכל.

אן בעד מה חבר אמר דב בפשטןת. הייתי שם פעם. אמר, ואז סשה עזר לי.

לך להיתכונן המשיך דב, יש לך משימה , כן כן אמר אלי ויצא מהדלת.

ועכשיו אמר דב לחנה, אני חייב להירגע קצת אני עייף.

כן אהובי, עברנו ימים לא קלים, אסור לך להיתאמץ,

פשוט אני חושב על אלי ואידה, שניהם מסכנים, אלי ביכלל היתערער לו הבטחון.

אבל אמרה חנה יותר טוב מהבטחון שהיה לו, שקבע החליט והשתלט על הכל.

נכון יקירה אמר דב, אבל אל תישכחי שהשליטה ששלט, וההחלטה נבעו. מהפחד שלו, ומהפחד להוכיח לעצמו, שהוא שווה העקרונות שבו,.

זה נןרא אמרה חנה, איני יכלה לתאר לעצמי להרגיש את הכאב הנורא, הזה. בלי ילדים בלי יכלת לממש את האהבה לילד לברכה של אלוהים.

להרגיש ניבדל מכולם ןלייצג את עצמך כרגיל. אויי מסכן בטח כמה רגעים של כאב הוא עובר,

,כן אמר דב לא פשוט, אבל יש בו משהןא טוב.

למרות הכל הוא שומע לדברים. והוא בסדר למרות הכל.

דב כמה שאתה טוב אמרה חנה, כמה זכיתי, אתה מתנה מזאב אמרה.

יקירה אמר דב וניגש אלייה, יקירה היסתכלי עליי.

אם יש משהו בחיים שלמדתי

למדתי דרכך מהיא סבלנות

לא האמנתי בדרכים שניפגש

ולא האמנתי כי אוהב יותר

אך כשאותך ראיתי ראיתי מלאך

ואני כאן איתך, מובטח לנצח, וכל מה שעברנו העצים ממנו וכמה שהוכנו להיות אחד עם השני

ידעתי שזה יקרה

כי אהבתי אלייך מעמקי ליבי

לא נתנה לתיקווה לידעוך

ידעתי שאת כואבת

אבל ידעתי גם לכבד

כאבתי וגם הבנתי

ובסוף הצלחנו כך גם אלי ןאידה יצליחו למרות הכל.

חנה ניגשה איליו וחיבקה אותו

דב בעלי היקר בעולם

והיא כרכה את זרועותייה סביבו

היא ליטפה את שערותיו ואמרה

אתה הכל בשבילי, אתה האור שהציל אותי. לך חיי ומותי.

והם צללו אל מסע של תשוקה...

אידה ישבה והיסתכלה מהחלון, אידה בואי קחי אמרה רמית. ונתנה לה כוס תה. תודה אמרה אידה חלושות ושמה את התה על ידה, היא לא אמרה כלום, נידמה כי זקנה מאוד.

היא ישבה מבט קפוא. עינייה נעוצות בדבר מה רחוק מאוד.

הם היו נעוצות בזיכרון ששסה היה חי.

היסתכלי אמרה אידה לרמית. היסתכלי ראיתי ציפור קטנה שם על הענף , ציפור כחולה יפיםיה.

הייתי רוצה להיות ציפור. אמרה אידה לעוף רחוק בלי מחשבות.

כן אמרה רמית. אבל מחשבות תמיד יהיו איתנו. כי אנו בני אדם, אידה אי אפשר לכבות אותם.

אידה בכתה. רמית ניגשה וחיבקה. אני יודעת יקירה אני יודעת.

הם לא היו צריכים מילים. כשהכאב ענק בפנים אין צורך במילים. הם לא מרפדות שום תחושה. רק מעצימות אותה.

אידה אמרה רמית, את יודעת את הכאב שלי, נכון אידה, אמרה רמית. היסתכלי היסתכלי עליי מבטי לעולפ כאוב.

הרגו את בעלי. ואת הילד מולי אמרה רמית. שרפו אותי אידה.

ובכל זאת, ואיך שהוא שרדתי, אידה לא אמרתי שכאבך אינו אובדן גדול, אך לכל אחד יש אובדן. וכל אחד מתמודד. וכל עוד שיש לך את האוצר ששסה השאיר.

אידה רק שמעה את המילה שסה, התנערה

מה? מה אמרת רמית ? אמרת שסה שסה שלי?

איפה הוא, סשה יהיה תמיד אמרה רמית, יהיה בליבך.

אידה בכתה, רמית חיבקה אותה. לפתע אלי

ניכנס לחדר.

רמית יצאה מהחדר. כן אמרה לאלי, אתה לא מפסיק אהה היא נירדמה עכשיו.

הטיחה בפניו.

אלי שהיה מוכן להתקפה מסוג זה כי לא ממש היתנצל.בפנייה. אמר לה, רמית אני מיתכוון לכל מילה. דיברתי עם דב, אני ממש מתהצל על ההתנהגות שלי כלפייך. וכלפיי אידה.

זה היה כל כך בןטא אמרה. כל האגו הזה שלך כל הציניות, שהייתה בדבריך. מה אתה חושב. אידה רק והדגישה, רק תירצה ליראות אותך נכון?? התרעמה רמית.

תחשוב קצת, ועוד אתה יודע, אתה יודע ששסה עוד חי בנשמתה, רק קברה אותו.

אני יודע אמר אלי, אני בוש ונכלם בהתנהגותי, באתי לבקש ממך סליחה רמית.

רמית המשיכה יש לה ילד לגדל. וקודם כל היא צריכה לחזןר לאהוב את הילד שלה, ולא לחפש בן זוג. אני יודע אמר אלי.

ולכן דיברתי עם דב. אני דיברתי איתו והוא הסביר לי, אני מבין כי טעיתי. לכן באתי גם אלייך, שתיסלחי לי איך שהתנהגתי כלפייך.

רמית לא השיבה.

תיראי רמית. הןא סיפר לה על הרעיון לאידה שדיבר עם דב דרך הציור לשנות ולפרק מתחים.

נישמע לי טוב אמרה, האם תוכלי ליפגוש אותה לפני שנלך לאידה.? שאל

אשמח להכיר אותה אמרה, אבל כרגע אידה ישנה, זה יהיה יןתר מאוחר כי חשובה המנוחה לאידה כרגע יותר מכל דבר אחר.

כן ברור, אמר אלי בסביבות חמש אבוא איתה לכאן ולפני שניכנס לאידה, אז תכירי אותה.

בסדר אמרה רמית. אז בסביבות חמש ניפגש כאן? שאל.

בסדר אמרה רמית.

-

אלי יצא לכיוום המשרד, הןא היה עייף ומותש כל כל, הרבה עבר עליו. אבל למען מטרה מסויימת, הוא מוכן לעבור את כל הגשרים.

הוא ניגש לחדר שבו ורד עבדה.

היא בידיןק תייקה את התיקים. ורד מה שלומך.אני חייב אותך.

ורד הייתה אשה בסביבות גיל ה40, חזותה היתה רכה. תמיד חייכה. אך בליבה כאב.

ואלי ידע אותו. הייתה לה ילדה אשר נהרגה בסלקציה. שם היא באה מגטו ורשה. היא סיפרה לו פעם כשבעינייה דמעות, איך בזמן הסלקציה. הילדה שלה פשוט לתת לה נשיקה, ואז חית אדם נתנה לה מכה בראש. וירתה בילדה בראש מול עינייה. זה היה מחזה נורא. אבל היא הבטיחה לעצמה שבמקום למות כל חייה. תקדיש להנצחת הבת שלה. בציורים כי הבת

אהבה לציר,

וכן היא הייתה באבל על בעלב. אבל הייתה טיפוס

שקט החי מיום ליום.

ורד, תוכלי לעשות בשבילי משהו?

שאל אלי.

כן אמרה מה שאתה צריך.

סיפורה של אידה כניעה

בשעה 1800 דב וחנה היו שם בחדר האוכל, היתה כמעין התרגשות מהולה בעצב , על אבדתו של שסה,

אני מרגיש נורא אמר דב,

למה? מה קרה יקירי, ביגלל מותו של סשה, אמר הכל נהייה כזה לא לא ממש חשוב,

מבינה את ההרגשה אהובי אמרה חנה, כן זאת הרגשה שעכשיו היינו צריכיםממש להיות מאושרים, ועכשיו אנחנו לא, פשוט אי אפשר להנות אחרי כל המוות האין סופי.

כן נשמה שלי אמר לה דב, כן אשת חיל שלי אמר וליטף אותה.

אל תהיה עצוב יקירי, איך אמר וקולו נשבר, איך ? אבל שמר עלאיפוק אין ולא יהיה לי אח חבר ריע בן איך לא יהיה עצוב, כאשר איבדתי בן,

והכל היה בשסה, איך לא יהיה עצוב ליראות את אידה בשבורנה,.

אתה חזק יקירי, ויש דברים אשר איננו יכליםלשנות ויש דברים שנקבעו מראש, אתה יכללנסות להיתמודד, וגם אני כאן אני אתך יקר שלי.

להיכן שתלך נלך ביחד,

תודה אהובה אמר דב.

גם לי זה קשה אמרה, לאבד את סשה, הוא היה עולם אמרה תמיד נתן, תמיד חייך, תמיד היה סבלני ודאג לכולם.

כן אמר, לא אשכח אף פעם איך הציל אותי, תמורת אונס, אנסו אותו חנה, אנסו אותו אמר דב,

ועיוות את פניו שחנה נבהלה.

אהובי תירגע יקירי תירגע חייביםלהיות חזקים ולהמשיך בוא בוא אליי תבכה בכתפי וחנה חיבקה אותו ודב בכה דיי דיי יקירי אני כאן אני כאן אהוב נפשי אהובי.

העצב שגור אבלמתחילים פרק חדש.

כן אבל איאפשר לסגור את הפרק הישן אמר, ובקולו השתחל כעס.

נכון אמרה חנה ושתקה,

סליחה יקירתי מיהר דב להיתנצל לאחר שהבחין כי טון דיבורו אינו תואם את שחנה דברה,

אני פשוט לחוץ ודואג כל החזרה המידית הזאת לשגרה, זה לא עושה לי טוב, אנימבולבל.

אני יודעת יקירי הבט לתוך ליבי ביגלל זה אני פה איני שופטת אותך חלילה ואם משתחלת לה הרגשת כאב על דיבורך אני מבינה יקירי מותר לך להיות אנושי ובגלל זה אני כאן אהוב נפשי.

אי אפשר להחזיר את המתים בעצב, אפשר רק לשמר זיכרונות ליזכור את הדברים היפים שהשאירו לנו ולשסה יש הרבה דברים אמרה חנה.

כןא מר בהכנעה ונישק אותה,

ועכשיו היססה ואמרה בלחש יש לנו עלמה להיתמודד.

הילד שנשאר, אידה רחל ועוד משהוא בדרך, משהו שלא או מישהו שלא יכיר את סשה,

דב הילדים יכירו את דשה מהסיפורים מהתמונות מהסיפור שאבי התחייב ליכתוב

נכון אמר דב

וגם לי הוסיפה ינה יש הנצחה לסשה במידה ויהיה בן

לפתע ניעורו עינייו של דב והוא נגע בבטנה של חנה.

ברוך הבא לעולם טוב יותר אמר דב לבטן של חנה.

ברוך הבא

אמן אמרה חנה חשבתי אם יהיה בןליקרוא לו שסה אמרה חנה בהיסוס ואם תהייהל נו בת נקרא לה נורית כי סשה פעם גילה לי שנוריות הם הפרחים האהובים עלי

דב הוסיף, רק לסשה שלנו נוסיף את השם חיים. נחייה אותו, סשה חיים אמר.

אויי אהובי זה נפלא. את ניפלאה אמר לה והיסתכל עלייה. במבט אשר אמר הכל, היא ניחשה את שהוא רצה להגיד, ועל כן הסמיקה קלות.

תפסיק נזפה בו בעדינות ובקלות.

רגע!!! אסור לי להיסתכל על אישתי אהבת חיי. על אהובתי המקסימה? על האחת והיחידה? אסור לי? שאל במעין עוקצנות. וחיוך התגנב אל פניו.

מה אסור לי לחוש אלייך אהבה, הוא ניצמד לאוזנה ואמר לה. הייתי רוצה להיות איתך עכשיו. חנה יקרה. לחוש אותך. לאהוב אותך.

דב!!!!

היתרחקה ממנו בעודה כלה אדומה מסמיקה.

הוא חייך וישב בשקט, זה היו רגעים מעטים של צחוק וכייך בכל מה שעברו, ובמיוחד עם מותו של סשה.

אבי ושרה היגיעו לחדר האוכל

מה קורה? שאלה חנה בראותה אותם.

עצובה, אמר אבי שבורה לגמרי. כל הזמן רק בוכה ובוכה, יותר מפחיד אותי השתיקות שלה.

זה רק הימים הראשונים אמר דב. ברור שיהעה לה קשה. היא עדין לא קולטת.

אבל מפחיד אותי ההתנהגות שלה לזאב. מצד אחד היא דואגת רוצה ליראותו. וכשמביאים לה אותו. אז היא תופסת חולשה בידייםף, וממהרת לתת אותו. היא לא מאמינה ביכולתה להיות אם.

היא הכל אמרה ששסה עשה בשבילה ובשביל הבן.

ותגידו לי, אמרה חנה לפתע,מה אם אלי? צמוד אלייה.

אלי, יש איתו בעיה אמרה שרה, כן אמר אבי. הוא כאילו דואג לה

אבל יותר מידי חונק אותה. בהצהרות אני איתך, אני אגן עלייך

והיא בראש שלה. ביכלל סשה ואם היא מצליחה לחשוב על זאב, אז זה עוד איכשהוא,

אבל הוא.. רק רוצה אותה שום דבר לא חשוב בעיניין.

כן אני צריך לדבר איתו אמר אבי, הוא אובססיבי לגבי אידה, וזה מפחיד.אותי. והיא עוד יותר נסגרת ועצובה מדוכאת.

אני מבין שהוא חש כלפייה משהו, אבל הוא יותר מידי חונק לא נותן. לה לינשום ולהיות לבד.

,אז אתה צריך לדבר איתו דחוך אבי, אמרה רמית. שהצטרפה כרגע גם אם הוא מגיב קשה.

וסשה רק היום נקבר והיום היא עברה תהליך של פרידה שזה היה קשה מנשוא, אמרה רמית, וניגבה דמעה, כן לכלנו.

אני כבר אדבר איתו בשעות הלילה. הוא לא ילך לישון עד שאני אגרום לו לרדת מאידה, אמר אבי בהתרסה.

נו

מתי מתחילים? שאלה חנה. אמרו ב18.00 עכשיו כבר 18.30.

טוב זה לוקח זמן יקירתי, אמר דב, עד שכלם באים.

הנה יקירתי, באותו רגע ניכנסו שני אנשי צבא לתוך אולם האוכל, שררה שתיקה.

ערב טוב לכם אמרו.

אנחנו נציגי הסוכנות היהודית, מרחב צפון. פרוייקט קידום, והשכלה, נציגי התנועה הקיבוצית ותנועת המושבות.

ננסה להסביר . מהו קיבוץ ומושב. זה כמעט אותו הדבר.

בימים אלו של מלחמה, או יותר נכון סיומת מלחמה, אנו נעשה הכל על מנת להראות את המטרה, שאלייה בנו.

יש לנו ארץ. יש לנו הגיון. ויש לנו אותנו.

הנוער העובד והלומד, התישבות קיבוצית, מושב.

או או, אמר דב, זה יהיה סיפור ארוך. שבסוף לא נידע בידיוק, מה רוצים מאתנו.

הירגע יקירי אמרה חנה,הוא מסביר סך הכל.

דב היתנשף שילב ידיים והקשיב.

קיבוץ, המשיך הדובר.

צורת התישבות שיתופית יחודית לציונות , למדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות. להיתישבות מחודשת בארץ ישראל.

שיויון בין בני האדם, ושיתוף כלכלי. הקיבות הוא בדרך גלח קטן, המונה מספר מאות תושבים ופרנסתו, מחקלאות ותעשיה.

שרה שאלה.

איך נישתלב בקיבוץ, ולאיזה קיבוץ.

הכל הכל אני אסביר, אמר הדובר, רגע, קטעו את דבריו שוב מבין הקהל.

לא אמרתם לנו, מהוא שימכם.

נכון, סליחה.,,שמי בני. ושם חברי גדי.

בימים הקרובים תקבלו שאלון. ענו על הפרטים האישים, ובמה אתם טובים. כמו כן בכל הקיבוצים, תהיה לכם גם עזרה בלימוד השפה העיברית, ובתהליך ההתאקלמות.

על כולכם עבר מסע לא קל. ידוע ובכלל דבר חדש, התחלה חדשה. זה מבלבל לגמרי, אתם צודקים אך אנחנו פה.

אחרי שתענו על השאלון, נעביר אותם לוועדות הקיבוצים, והם יחליטו.

ישנם קיבוצים

כגון:

קיבוץ דגניה

שובל גזית

רמת מנשה

מסילות יגור

המעפיל

עוגן

קיבוץ שפיים

אלו רק קיבוצים בתחילת דרכם, אנו מתכוונים להרבות את האוכלוסיה וכן את הקיבוצים.

הקיבוצים תורמים ליבולה של הארת. ולמפעלים שיעסיקו אתכם. כמו כן הכל יהיה באגודה שיתופית. כלומר אף אחד לא פועל, על דעת עצמו.

האם נצטרך, לעבור טיהור? מישהו שאל שוב.

לא אבל.כשתגיעו , כל הבגדים שלכם יכנסו לכביסה.

תקבלו ביתנים, אבל לכל ביתן יהיו חדרים. תחולקו כמובן כגודל המישפחה, יש חדרים גדולים ויש קטנים יותר.

יש חדר אוכל. יש ביתן ילדים, אבל השינה זה לכם, אתם מישפחה בהרכב מלא לכל דבר.

הורגשה הקלה מסויימת באוויר.

לפחות זה יהיה ניפלא מבחינת אידה. אמרה חנה. היא לא תיצטרך להיפרד מזאב כל כך.

אבל אהובה. היא תיצטרך השגחה ביגלל כל מה שעובר לה בראש.

נכון, אמרה חנה.

לפתע שמעו, את קולו של אלי מאחוריהן, הם ניבהלו כי לא ידעו שהוא שם. היי לכלם אמר, הגעתע, אן לכם מה לידאוג אמר, אידה תהיה איתי פסק.

אבי בא לקום, אך שרה עצרה אותו. עזוב זה לא הזמן אמרה.

אבי סינן מבין שיניןן, הוא מעצבן אותי.בחוצפה שלו, חושב שאידה שלו.

אל תידאגו אמר אלי, אידה תלמד לאהוב אותי.

אבי קם מבלי ששרה הצליחה להרגיע אותו, הוא ניגש לאלי, תפס בחולצתו, ולחש לו.

בוא איתי לרגע לבחוץ אני צריך להבהיר לך משהו.

הו שלום, אמר כביכול .כאילו לא שם לב לצורת הדיבור של אבי ולאחיזתו בו,.

מה שלומך? אני רואה שאתה מרגיש יותר טוב.

בוא לבחוץ אני מחכה. ואבי עזב את חדר האוכל כששרה צמודה איליו. ודב בעקבותייה.

אבי,

אהובי הירגע, אמרה שרה,הוא לא יכל להרחיק את אידה, וליתפוס עלייה מונופול, במיוחד שהיא כרגע לא היא, ליבה לא פנויי, אני יודעת ובתור לב של אישה אני מחדדת לך כי אשה שאוהבת אינה יכלה בקלות לפנות את ליבה לאחר.

אינך רואה, מה יש לך? אז אמר אז מה!

הןא חייב לדעת אמר אבי, לא לסבך את אידה,

דב תפס בזרועו ואמר.

אבי, אם כל הכאב והצער, הינך חייב ליזכןר שאידה

עכשיו צקיכה מרגוע. ולא מתח נפשי נוסף.

היא על סף התמוטטות.

אני עומד בעיניי להגיד לו, אמר אבי בזעף לדב,

אני חייב להגיד לו שישכח מאידה.

תיראה אמר דב, אני מבין את כעסך המהול באבל כמו כולנו, אבל ראית מה אמרו, כודם כל ישנם כמה קיבוצים, ויכל להיות שיהיה במקטם אחר.

וחוץ מזה, אידה תסמוך על אידה. אחרי אהבה של שנים לסשה, וראית בעצמך.

אבל הוא נודניק ומלחיץ,

יכל להיות יקירי אבי, אמרה שרה שהיא ביכלל כרגע, אינה מודעת לאף אחד טלכן אתה נילחץ ללא סיבה.

,אבי נשם עמוקות.

שרה הביטה בו בעייניה החודרות ואמרה.

האמן לי, אני יודעת מה אני מדברת אבי,.

לרגע לאבי היה נידמה שראה אצל שרה דימעה.

,שרה את בוכה?

שאל לפתע, שרה לא ענתה.

תיראי אמר לה. יש דברים שאת חושבת, כי את עברת אותם, אבל זאת לא אומרת שלכלם יש את אותו הדבר.

וחוץ מזה אם זה לפי טענתך, אז למה היתאהבת בי. מה מצאת בי לאחר האובדן הגדול שלך.

?

באותו הרגע חש עיקצוץ בלשונו.

הוא לא היה אמור להגיד, אבל זה יצא ממנו.

שרה לא ענתה, אבל הוא הבחין בעלבון, היא אף פעם לא ממש הגיבה לו באותו הרגע.

כזאת היא היתה.

הוא חש אותה .

שרה שתקה.שתיקתה הייתה הוכחה לכך שניפגעה, עד עמקי נשמתה.

אני הולכת לנוח פסקה. כואב לי הראש.

אבי עזב את הכל, שרה, שרה,. לא היתכוונתי

מתנצל, מצטער.

שרה לא ענתה רק ביקשה ממנו שיניח לה כי היא עייפה, עבר עלייה יום קשה.

רמית שבאותו הרגע היתה שם, הסתכלה על שתיהם, ושאלה במבט עיניים מה קרה?

אמרה לאבי בלחש, אם זה רצונה כרגע להיות לבד הניח לה,

אני יודעת את הסיבה

אך עזוב אותה כרגע.

אבל היא כבר עברה את הגבול, כשניסתה להגיד לי, איך, ומה להגיד או לא להגיד, לאלי שמתחיל עם אידה.

התאפקתי, התאפקתי אבל לא יכלתי, בסוף התפרצתי.

והתפרצת לא נכון, גערה רמית,כאשר אבי אמר לה איך דיבר. אבל אמר,

אבל לא אבל אמרה רמית, אני אדבר איתה.

ועכשיו אם אתה רוצה דבר עם אלי אמרה. ופנתה

לכיוון שרה.

היא ניכנסה לחדר שבו שרה הייתה, שרה ישבה והיתה שפופה. רמית ניכנסה אלייה בשקט.

שרה יקירה אמרה, שרה היסתכלי עליי.

שרה הביטה בפני רמית, ורמית ראתה שדמכות ניקוו בעינייה.

אני מבינה אותך. אני איתך התחילה רמית להגיד.

שרה התחילה ליבכות.

מה אמרתי לאבי? אמרה שרה מה? סך הכל באתי להגן על אידה, ועליו.

אמרתי ש....

ש.... יקירה הייתי שם במקרה ושמעתי את הכל. את צודקת 100 אחוז.

פשוט תביני. אבי איבד את סשה וכמעט את אחותו,כמעט את חייו. ושני מקרי אהבה שלקח על עצמו ביסורי מצפון.

ובכלל עבר הרבה משברים. ועכשיו הוא בין המיצרים.

הכל את צודקת רמית. אבל למה? למה? להיתיחס ולשאול אותי. למה היתאהבתי בו.

וגם להגיד לי שבגלל שעברתי דברים, אני סבורה ויודעת הכל, לא זוכרת בידיוק מה אמר אבל זה פגע, פגע. אמרה שרה בתוכחה. וזה לאחר שנתתי לו היזדמנות.

תני לו להירגע, ביקשה רמית לפחות.היום, היה לו קשה, הוא לא היתכוון,

אני מכירה את אבי כולו חמלה וטוב. הוא עוד יחזור בו מהמילים שאמר לך . כי לך הןא האחרון שהיה רוצה שתיפגעי ממנו,הוא יודע מה עברת.

לפתע שמעו דפיקה בדלת. ואת קולו של אבי. שרה שרה יקירה,

אני מתנצל, פתחי לי,

אמרתי לך לחשה רמית, ובאה ללכת. לא אמרה שרה הפעם איני חסה עליו. שיבין שיפנים.

כי אם ידבר אליי כך לפי מצבי רוחו ובהתנשאות בלי להיתחשב ברגשות שלי ופה פרצה בבכי ואבי דפק בדלת..

הוא יפסיד אותי עם כל.אהבתי רמית.חיבקה אותה סך הכל.היא הבינה גם את.שרה לא מזמן.איבדה את.האהוב היחיד שידעה עד כה את.עידו

ועכשיו התאהבה עד כלות באבי כן זה כואב שהמילים.היפות..נהפכות למלובנות ביגלל חוסר רגישות.

והיא המשיכה אני לא עשיתי כלום לא פגעתי .

למה? למה? אמר לי כך

ביגלל שהתמסרתי איליו?

ביגלל שנגע.בגופי?

ביגלל שאני רכה איתו

ופרצה בבכי קורע לב אל תוך זרועותייה של רמית שנמצאה בחוסר אונים.

הוא יודע את שעברתי עם עידו, הוא יודע שהיה לי קשה להכניסו לעולם שלי.

עידו מעולם לא ביזה אותי כך.

שרה אבי בכה מהצד השני של הדלת ואמר בקול חנוק מדמעות.

שרה אני מכיר אותך. חשבתי על הדברים והגעתי למסקנה שאת צודקת יקרה שלי.

צדקת לאורך כל הדרך, בבקשה על תיכעסי עלי

אני אוהב אותך,.בבקשה אל תיכעסי

את האור של חיי מתנצל מצטער כאשר פגעתי בך טהורה שלי.

שרה אמרה רמית, בבקשה סלחי לו. הוא מתחנן בפניך. את קרן האור שלו.הוא לא התכוון הוא אוהב אותך.

הוא אינו מסוגל לאבד גם אותך.

זה סתם מילים באותו הרגע.

שרה התחנן.אבי בקול שבור

שרה את האור שלי. הביני אותי אני פוחד. כל המצב הזה מפחיד אותי. ואני צריך גב חזק.

חשבתי את צודקת.

שרה בכתב. רמית אמרה שרה תפתחי לו את הדלת.אני יוצאת יקירה. שניכן זקוקים זה לזה עכשיו.

זה חזקה של אהבה, ברגעים בה נישברים, ביחד גם דואגים לאסוף את השברים, ללא שום חזרה לאחור.

שרה היתקדמה לעבר הדלת בפנים שפופות ופתחה את הדלת,

אבי שהיה דומע אמר לרמית, רמית תודה תודה מכל הלב. רמית רק הינהנה בראש ויצרה.

קחו את הזמן שלכם אמרה

. מיד לאחר שסגרה את החדר אבי חיבק את שרה חיבוק חזק איליו. אינני רוצה לריב איתך . אינני רוצה לאבד אותך יקרה שלי. וחכמה.

אני מיתנצל לא הייתי צריך, להגיד לך הייתי צריך להקשיב לך. לא יודע מה עבר עליי.

בבקשה סלחי לי, סלחי לי אהובה.

אל אל תיבכי. אעשה מה שתירצי.

הוא נשק לשרה. אהבי אותי אני זקוק לך, זקוק לאהבה שבליבך שרה.

שרה חיבקה אותו כולה רועדת.

והם נסחפו , זה היה מפץ של כאבים בתוך מפץ של רגשות. הם נסחפו לעולם אחר.

רמית אמרה לעצמה אני חייבת , לדבר עם אלי כי כלם פה על חבית נפץ על כלם עבר מסע מסע, ועכשיו שהיינו צריכין להיתרווח, הכל מתערער. ויש עוד ימים קשים לפנינו.

היא הלכה לכיוון משרדי המחנה. היא ניכנסה ישבה שם פקידה, שלום אמרה רמית ראית אולי את אלי?

כן אמרה הפקידה הוא הלך לכיוון ביתן 8.

תודה רבה אמרה רמית ויצאה מהר, כי ביתן 8 היה הביתן של אידה. לפני שיהיה מאוחר אולי אתפוס אותו לפני שיכנס.

היא יצאה צהר והלכה לכיוון, לפתע ראתה את אלי יוצא משם. או שלום הוא אמר. את באה לאידה?

רמית.נעצרה כשליבה פועם, מה קרה חשבה לעצמה.

כן למה שאלה, לא פשוט היא יושנת אמר. חשבתי לדבר איתה.

אז תדבר איתי עכשיו, אמרה רמית שקפצה על ההיזדמנות,

מה זאת אומרת שאל.

מה זה לדבר איתך? כלומר על מה?

תישמע אידה במצב רגיש כרגע, אני פשוט שמתי לב, שאתה מתחיל לפתח אלייה רגשות, היא במצב רגיש כרגע וזה לא זמן טוב לחיזורים.

אלי גמע את המילים שרמית אמרה, אבל אמר היא פשוט אשה נפלאה וכרגע גם בלי בעל. אז אני יכל לנסות לפחות.

אלי שאלה רמית. אם כל הכבוד אליך, אבל האם אתה לא חושב שאתה מגזים בגישה שלך, מה זאת אומרת ועכשיו גם בלי בעל. כאילו שהיא מכונה כאילו אן רגש כאילו שהעה כלום.

אן לך כבוד אפילו לסשה. איך אתה רוצה שאידה ביכלל תיתיחס אלייך. אם אתה לא מכבד את זיכרו של אהוב שלה.

של האבא של.הילד שלה.

מי אתה ביכלל בשבילה. אמרה רמית,

סךיחה רמית אמר אלי בנגביהו את קולו. איך את מדברת אליי?

אם כל נכבוד אלייך, את עברת כאן קו אדום, אמר מי אני בשבילה?,..

אלי כמעט צעק את הדברים.

אני רוצה אותה אמר נחרצות.

ומהיכן אתה חושב ובטוח שהיא תירצה אותך?

אוכיח לה שאני אוהב אותה,

אבל אלי, אמרה רמית היא במשבר. היא לא חושבת ביכלל עכשיו על הדבר הזה. הדבר הזה נילקח לה כששסה ניפטר. והוא עדין חם באדמה. ןכאן רמית התחילה ליבכות. ההפך אתה צריך, להיות עדין איתה, אם אתה אוהב אותה.

אח שלה אבי. יש לך מזל שהצלחתי להרגיע אותו. הוא רצה להיתנפל עליך,

חברה שלו התערבה. וכמעט רבו בניהם. הוא רצה לתת לך מכות. על חוסר ההתחשבות וההעזה. שלך.

אבל היא וגם אני הרגענו אותו. ובמיוחד חיפשתי אותך.

אז אם אתה רוצה ןאי פעם אולי שאידה תכבד אותך אם אח שלה אז כדאי שתקשיב למה שאני אומרת לך ואל תיתנשא.

אלי לא אמר כלום. רק קפץ את אגרופיו והלך, עכשיו אלך ליראות מה אם אידה. אמרה.

לא אכפת לי עם פגעתי בו אבל הוא חייב לדעת את עמדתו. שלא יפתח ציפיות. שלא ילחץ, אותה גם ככה היא כלה שבר אחד גדול.

רמית ניכנסה לחדר אידה היתה שקועה בשינה כפי שאלי אמר. לפחות בזה הוא צדק אבל אהיה פה כשהיא תיתעורר. אהיה לצידה.

אויי אמרה בליבה מסכנה שלי. איזה לילות היא עומדת לעבור איזה ימים כל הגעגועים האלה . אויי פרוייקט רציני אמרה.

לפתע מישהו ניכנס זה היה דב. הי דב אמרה רמית.

נו מה איתה שאל איך היא?

יושנת אמרה. היא סיפרה לו על אלי ואבי וכל הסיפור.

אני מבין את שני הצדדים. אמר דב. מבין מה זה לחיות לאהוב ולהיתאהב ללא. סיבה . להיתאהב כך בפעם הראשונה. מבין גם מה זה לאבד אהובה, שזה הרגשה נוראה כל כך.

כן אמרה רמית אתה יודע איך.זה. להרגיש. כן אני אלך לדבר עם אלי כי הוא חייב סבלנות. גם לי לא היה קל עם חנה. עד שהצלחתי לבסוף לכבוש אותה.

נכון אמרה רמית. זה קשה אבל אלי חיב להיות סבלני. לא להראות מורת רוח וקוצר רוח.

נכון אמר דב. ועכשיו אתפוס אותו ואדבר.

כן אמרה רמית , ניסיתי לדבר איתו אבל הוא תקף לא מוכן לקבל שאידה אינה יכלה עכשיו.

השאירי את זה לע. אמר דב ויצא.

דב התחיל.ללכת, עשראה את אלי יושב בחצר.

היי אלי אני חייב לדבר איתך. כן אמר אלי בעוקצנות. רוצה לרדת עלי אה...

אני שוב אומר אידה תהייה שלי. אני אצליח.לשכנע אותה. דב ענה תיראה

פני לשלום איתך ולא למלחמה. אני בצד שלך.

אתה בצד של? אלי שאל בספק אחד גדול? מה זאת אומרת?

דב התחיל להסביר לו מה עבר. תבין אלי, אשה שאתה אוהב אן לך מה לחשוש, אתה צריך סבלנות, מטרה שאיפה ולדעת שאתה אוהב אותה.

תיראה אידה כרגע לא פנוייה לשום קשר, אז כך אן לך מה לחשוש. להיתחרות במישהו על.אהבתך,.

וגם אינך צריך להכריז. הכרזצ אהבה בקולי קולות כאילו שזה הצעצוע שלך. או הרכוש שלך.

היא תהייה שלך אם תידע איך לגשת קודם כל לסביבה שלה, היא תמיד תהייה היא אתה זה שצריך להישתנות למענה.

אלי ניפנף בידו, מה פה נהיית.לי דב, פילוסוף?, אני לא מעניין אותי איך היה לך עם חנה, אידה צריכה אותי זה אני יודע,.

ואני לא מוכן לוותר עלייה, וגם אלחם עלייה.

אן לך במי להילחם אמר דב. בחירוק שיניים, הוא שם לב שאלי טיפוס לא קל.

תקשיב אךי, ותקשיב לי טוב. באם הינך רותה את אידה, אז עליך קצת להקשיב לאנשים. המנוסים ממך. ואשאל אותך לפני שתענה לי.

אלי בא לענות ךו אבל שתק.

האם אתה באמת אוהב את אידה?

או שזה מראה חיצוני. מה זאת אומרת אמר אל י?

אני מאוהב בה אנושיות אנושית שהיא, לא שאלתי אותך חזר דב, לא שאלתי אם הינך ואיך אתה מבטא את אהבתך. אלה שאלתי.שאלה פשוטה.

האם אתה הספקת להכיר את טוב ליבה או שפשוט אתה חושק בה ומרחם.עלייה.

מה זה השטויות האחה דב?

אני ניכנס והוא קם ללכת, דב תפס אותו בידיו הושיב אותו ואמר.

את ההחלטות אתה תעשה אבל אתה גם תקשיב לי.

כוח לא ילך כאן

גם לא מיליפ.יפות

מילים.יפות שורפות את הלב אך אינם מוכיחים שום דבר.

על מנת להיתקבל אצל לב אחר אתה צריך קודם כל.

לדעת שהדרל היא ארוכה. ולהיות מוכן לכל דבר.

להוריד את האגו את ההתרברבות ולהיות קשוב לצד השני.

אפילו.אם.היא תגיד שזה לא מתאים לה. לעזוב אבל.להראות לה שאתה אדם.בפני עצמו לא להראות לה פגיעה. מהסירוב שחה. אלה להבין אותה.

אמר דב בנשימה אחת. ועוד משהו לעולם אל תבטל דבר שאנשין אומרים לך היה קשוב.

ואל תגיד אתה לא צודק או הינך לא יודע שמה אחרים . הבן אחרים אלי אל תלך עם הראש בקיר.,,

אלי תפס בראשו, ואמר כן כן עכשיו הבנתי. זה לא קל אמר דב אבל אני כאן איתך

אם תחליט אני אדריך אותך לליבה דל אידה למרות שקשה לי מבחינה נפדית, כי סשב והיא היו זוג,בלתי מנוצח אף פעם.

הבנתי אמר אלי . אבל אני צריך לבקש סליחה מרמית שניסתה להסביר לי ופשוט לא הקשבתי לדברייה,

נכון אמר דב. דבר ראשון בכל מערכת יחסים טובה זה לבנות גשרים,

ועל ידי כך שמתנצלים, שמכירים בזה שאנו לא בסדר, אז זה עוזר הרבה.

תודה תודה דב אמר אלי. נכון שהייתי קצת.קיצוני.ואני אימפולסיבי אבל אני גם יודע להקשיב.

,אז בבקשה . ברוך הבא אמר דב ובהצלחה.

קנית חבר עכשיו אמר וקרץ לאלי. הם התחבקו, ואלי ניגש אל חדרה של אידה. ליראות אם רמית שם.

סיפורה של אידה הפרידה מסשה

אידה התעוררה לתוך הדממה שבהכרה. אותה דממה שפחדה ממנה כל כך, אותה דממה הפוקדת אותנו לפעמים אחרי מסע ארוך ומתיש.

אותה דממה המביאה אותנו להכרה שהכל מאחורה ומה שנשר זה הקווים הכלים של החיים.

תחושת חוסר אונים פחד, תסכול מרמור געגועים, הכל הכל כך אידה הרגישה.

מישהו ניגש עלידה, היא לא פקחה את עינייה, כי לא היה לה כוחלחוות מימוש, ליראות את העולם ללא סשה, לא היה בה כוח.

מישהו תפס בידה וליטף, היא לא דיברה גם הדמות שתקה.

היא ניכנסה לתוך הריק האומלל, כל המראות , סשה היה חסר.

היא הרגישה שהיא רוצה להיתוך השינה, שינה ללא הכרה ולא להתעורר לעולם.

מישהו דיבר איתה, אבל לא היו לו פנים ולא קול זה היה דיבור של שקט, גם לשקט יש מילים משלו.

לאט לאט הכל היתבהר, אידה אידה, נשמע קול מרחוק הנה זאב בא אלייך,

לשמע השם זאב, נאורה בה תחושה קלה, איפה הוא?שאלה.

הנה יקירה הנה הוא בואי תפתחי את העיניים.

אידה פתחה את העיניים לאט לאט, היא ראתה אותו מחייך חיוך תמים של תינוק ומושיט לה ידיים.

אויי תפסה בפיה, זאב, זאב שלי, יסמין נתנה לה אותו בעידנות.

אידה חיבקה אותו לא רצתה לעזוב, זאב זאב מיררה בבכי,כמה אבא שלך רצה ליראותך, כמה שמחנו שאתה הגעת לעולם, אתה הדבר היחיד שנשאר לי בעולמי, התיפחה, אתה כל כךיפה דומה לאבא שלך,

מתגעגעת פרצה בבכי, היא לא יכלה להחזיק את הילד אז ביקשה מיסמין, שתיקח לה אותו, אבל תשאיר אותו עלידה.

כןאבא היה גיבור אמרה לילד אבא היה גיבור, וכמה הוא רצה ליראות אותך ולגדל אותך איתי ביחד.

אידה צריך לתת אוכל לזאב אמרה יסמין, כן אמרה אידה בוודאי מיד, אניק אותו

זה היה גע קדוש, רגע שלו ושלה, הואינק ממנה חיים, והיא ממנו שאבה חיים,

רק ליראותו לדעת שזה הבן שלהם של שסה , ששסה לא ממש מת, כי חלק ממנו בזאב.

הנה אמרה יסמין, יש לך בשביל מי לחיות, בשביל זאב הילד שלכם אידה.

סשה חלם לגדל אותו ביחד איתי, אמרה אידה במבט כבויי, סשה אהב את הילד, סשה אהב אותו, אהב אותו אמרה והתחילה ליבכות בשקט.

יסמין חיבקה אותה ואמרה , סשה תמיד יהיה איתך ואם הילד,

היסתכלי על זאב ותיראי את סשה.

אבל למה? שאלה אידה בבכי, למה? למה?

אמרי לי יסמין שהוא לא מת, ופיה רעד ועינייה זהרו וכבו תוך שנייה, באותו רגע ניכנס אלי,

אידה יקרה שלי, וחיבק אותה והיא בכתה

סשה סשה אן לי חיים בלעדייו לא אוכל לטפל בילד.

ש...אמר אלי, תיראי איזה יהלום אוצר יש לך ביד, יסמין החזיקה את זאב,

היסתכלי אידהיקרה אמרה, כל כךמתוק והוא זיהא שאת אמא שלו,

תיראי הוא לא נח בידיים שלי אלה רק המבט מיסתובב אלייך,

הנה רוצה את אמא,

אידה לא ענתה, אלי חיבק אותה ואמר, תיראי איזה ילד יש לך והוא מחייך איזה מתוק,

כןאמרה אידה מבלי להיסתכל על זאב, יש לו חיוך של אבא שלו.

כן יקירה אמר אלי וליטף את ראשה, והחיוך הוא בשבילך, כמו דרישת שלום משסה.

סשה? שאלה אידה, סשה סשה, צריך הוא בשביל שסה, אני לא אוכל לטפל בו כמו ששסה טיפל, הוא חייך איליו יותר טוב מאשר לי.

אני רק גרמתי לסשה צרות ולתינוק. וקולה היה שבור

מה את מדברת שאלה יסמין? אידה !!

אן מאמא שראיתי אותה כל כך מסורה לילד,

את זוכרת שהתעקשת להישאר עם זאב אחרי הילדיה בבית ילדים, את זוכרת?

ולא רצית לישון את זוכרת? היתווכחת עם סשה היא חייכה לעברה חיוך מתון.

כן אמרה אידה זוכרת הרי הוא תמיד רצה שיהיה לי טוב.

יקירה גם את תמיד דאגת ללו, ממתי שאני מכירה אתכם, תמיד היה לו אור בעינייו, כשהיה לידך.

כן כן בכתה אידה סשה סשה שלי, אלי ויסמין חבקו אותה וזאב הקטן היה בניהם.

זאב התחיל ליבכות,

אניחושבת אמרה יסמין , אלי תצא בחוץ זאב רוצה אוכל אידה צריכה להניק,

או או אמר אלי, כן אני תיכף יוצא, זה שעה בין האמא לבן

היי חזקה יקרה שלי, אני פה אמר אלי, אידה אמרה תודה.

ואלי יצא.

הנה אשים לך אותו ביד.

היידים שלי חלשות אמרה אידה , הנה אני אחזיק לך ואת תניקי אותו, בוודאי שתהיי חלשה, את עייפה מאוד אמרה יסמין.

וכך אידה האכילה זאת זאב כזאב היה בעצםמונח על ידה של יסמין.

אחרי זמן מה אידה אמרה ליסמין, יסמיןקחיאת זאב אן לי כוח אני רוצה לישון.

רמית בידיוק ניכסה לחדר, יסמין סימנה לה לחכותבחוץ.

רמית עשתה תנועה של כן בראש, ויצאה מהחדר.

יסמין השכיבה את אידה, ליטפה אותה בראשה ואמרה.

כן אנחנו יודעים כמה סשה היה חי בתוכינווכמה הוא אהב אותך, ועזר לכל מי שהיה זקוק, זה זיכרון יקירתי שישאר לנצח,ואנחנו כאן איתך אל תידאגי מה שתרצי נביאלך.

אידה היסתכלה עליסמין במבט שהבהיל אתיסמיןושאלה

מה שארצה תביאו לי?

כן אמרה יסמין, נעשה הכל להביא לך יקרה

אז תביאו לי את סשה, אמרה והתחילה ליבכות, תביאו לי אותו בבקשה, הוא לא מת לא מת אהובי יקר שלי.

יסמין חיבקה אותה אידה היתה מותשת יסמין השכיבה אותה לאט לאט.

אמרה לה, היסתכלי על זאב ותנסי להירדם הנה אניפה מחזיקה אותו.

אידה היסתכלה על זאב באהבה, עד שנירדמה, עכשיו אקח אותואביא אותו לתרזה.

היא לקחה את זאב, ובשקט יצאה מהחדר רמית הייתה שם, מה מצבה שאלה רמית.

קשה אמרה יסמין, כל עולמה חשך עלייה, לא רק עלייה אמרהרמית, אלה על כולנו,

שסה היה פה הכל ופתאום הוא איננו .

אני לא רוצה לחשוב איך היא מרגישה.

כן אמרה יסמין אבל היא צריכה לטפל בזאב אמרה יסמין עם כל הכאב.

שמתי לב הוסיפה ואמרה יסמין שהיא פחות נותנת תשומת לב לילד, אף על שהילד חשוב לה,

יקירה אן זה פלא עבר עלייה משהו אמרה רמית,

אני בטוחה כי אכפת לה מהילד פשוט היא צריכה קצת זמן לעצמה.

והרבה תמיכה, אני אשתדל להיות איתה אמרה רמית.

כולנו יקרה צריכים להיות איתה, כי זה מצב עדין את יודעת כמה הם היו זוג של כייף ופתאום הוא אינינו כמה היא והוא דאגו אחד לשני,

הוא לא היה יכל בלעדייה וגם היא לא.

נכון היא צריכה תמיכה, הרבה תמיכה עכשיו אמרה יסמין, לפני שהיא תתחיל ליסבול מדיכאון אחרי לידה,

לא לא אל תגידי את זה ביקשה רמית.

גם אני לא רוצה אמרה יסמין, אבל את האמת שהסימנים מצביעים שהיא במצב רוח ירוד מאוד, של דיכאון וצריכים להיות עזר ולהיות לצידה,

ברור אמרה ועכשיו ברשותך רמית אלך להביא את זאב לטיפולה שלתרז, ואלך לבדוק אותה, את תוכלי בנתיים להיות בחדר? שאלה בהיסוס

בוודאי אמרה רמית.

רמית ניכנסה לחדרה של אידה, אידה ישנה שינה רצופה , עמוקה, וכואבת, יש רק דברים שמציפים בחושך כל המחשבות הם שם, רמית היתישבה לידה, לפתע אלי ניכנס.

מה מצבה שאל, כעת היא רגוע אמרה רמית, אבל לפי דעתי יש לה סימנים של דיכאן, ועוד דיכאון לידה, היא צריכה עכשיו להתמודד בכל מיני דברים בניהם.

ילד שהיא צריכה לגדל ולהראות לו עולם אחר לבין מציאות שבה היא שורדת וזה מקשה עלייה, היא חוותה אובדן וצריכה לחוות משהוא חדש טהור נקי, שני עולמות שונים.

כן אבל היא לא תהייה אף פעם לבד אמר אלי, אנחנו פה ואני.

אפשר להבין אותה גם, ברור אמר אלי, גם ככה מצבה לא היה מזהיר כל הזמןלהיות ולחיות עם הפחדים עם הלבטים, ואל תישכח אמרה רמית את המלחמות שעברו, והדרכים עד שהיגיעו למקום מבטחים.

צריכים להיתכונן הוסיפה רמית למצבי רוח, אבל צריכים להשגיח על הילד ועל הקשר שלה אתו.

כן בודאי אמר אלי.

לפתע אידה זזה במיטה, רמית ניגשה אלייה, אידה סובבה את פניה איפה זאב שאלה, זאב כאן אמר אלי, אצל תרזה עם רחל, היא נעזרה בהם לקום.

רמית הביאה לה לחם עם ריבה וכוס תה, אידה הרחיקה את זה אינני רעבה אמרה.

אידה למען הילד אמרה רמית, איך יאכל אם לא תאכלי חלב אם טוב בשבילו , אידה הפשיטה חולצה ולקחה את זאב אלייה .

איזה מתוק סיננה מבין שינייה

יש שמועות אמר אלי שבקרוב נצא לקיבוציםסוף סוף, יהיה לנו בית משלנו.

אידה בכתה בשקט, גם סשה חיכה לרגע הזה, אבל ביחד עם הבן שלו קיווה, רצינו להקים פה בית בארץ ישראל.

אנילא אשרוד בלי סשה שלי אמרה אידה, אני לא יודעת איך לטפל בילד.

אנחנו נעזור לך יקירה אמר אלי, אנחנו תמיד פה אמרה רמית.

אידה תאכלי קצת למעני אמר אלי לפתע, קשה ליליראות אותךככה, אידה פרצה בבכי בשקט,

כבר לא היו לה מילים

מתי שאלה מתי אני יכולה להיפרד ממנו?.

רמית אמרה עוד לא מוכן, מהיש להכין שאלה אידה? אלי תפס בה ואמר יקירה כמה שה קשה אנחנו כאן, חייביםלהכין אותו לקבורה לטהר אותו לירחוץ אותו.

לא!! לא!! לא!! אמרה אידה ובכתה בכתפייה של רמית אשר גם בכתה

לפתע אמרה אידה, אני רוצה דף ליכתוב לו כמה אני אוהבת אותו, ולשים עליו כשיקברו אותו.

בסדר אמרה רמית, רק לאט והיא הביאה לאידה דף.

סשה יקר שלי.

סשה אהוב שלי. מהות בנפשי

סשה האחד והיחדי שלי

אנחנו עברנו דברים מגיל קטן, עברנו הרבה דברים ביחד.

סשה איך אפשר להיפרד? איך אפשר להבין ולהכניס למודעות שאותך לא אראה יותר לעולם.

הזיכרונות מציפים אותי

ולפתע הייתה במקום אחר וסשה היה שם זכור לה משהו

כמו צל זיכרוןחזק והיא זוכרת את התחשוה שהייתה

"אידה אמר סשה קרוב לאוזה. אידה תני לי להסביר לך אהובתי, " היא זוכרת שמשהו היה שם והכבוד שלה היה שם אבל לא זכרה על מה.

אידה חזק קולו של שסה להדהד בין רחבי ראשה, עשיתי טעות אידה תקשיבי איני יכל בלעדייך,

אנילא חשבתי ולו אפילולרגע להתאהב בחנה או במישהי אחרת, אני אוהב רק אותך.

ופה הדמעות חנקו את גרונה, אלי היה שם חיבק אותה ללא מילים.

והזיכרון עלה"הייתי חייב להציל את חנה, לא יכלתי לתת לה למות."

היא זכרה לפתע שהיא היתנשקה עם דב, והיא הסתירה ממנו וזה צרב לה כסכין.

היא זכרה והמשיכה ליכתוב

אמרת לי לא להגידלך דבר, לתת לך להנות

ביקשת שאסלח לך

אמרת לי שוב ושוב שאתה אוהב אותי לא האמנתי לא ראיתי ועכשיו אהובי.

יודעתאת שהייתי בשבילך בחיים לא האמנתי על שנישבעת בפניי ועכשיו שאנימאמינה, מה זה נותן איפה אתה? תחזור אליי מן השאול, תיגע בי, היא צעקה והצטמררה ולפתע עזה את הכל והתחילה להגיד אןלי קיום בלעדייך אתה לא מבין, אלוהים אני אוהבת אותך אוהבת אותך מאמינה לך

למה? למה? אלוהים למה לקחת לי אותו.רמית חיבקה אותה אלי הביא לה כוס מים

ש...ש...יקירה טוב טוב לוציאי את שאת מרגישה אבל החיים לא ניגמרו, זאבל כאןיקרה שלי זאב כאן,

סשה היה ויותר לא יחזור

לא!!! אמרה אידה בקול תחונונים אל תגידילי שזה ניגמר לא לא

הוא חי אמרה רמית הינהנה לה בכן ולא ואלי חיבק ואמר,

אנייודע כמה זק קשה

אנחנו פה מה שתרצי נעשה, הרגו אותי אמרה לפתע

לא לא אמרה רמית, מי יטפל בזאב? וחוץ מזה אנחנו לא מוותרים עלייך אידה, אחד הדברים ששסה אהב בך היה הכייף והנתינה לכל אחד. ואהב בך את הבטחון את היית האור שלו

לפניך לא היה לו כלום.

אידה המשיכה לכתוב

סשה קירי איך שהצלת את דב איך שהצלת את כולנו הרבה פעמים אתה גיבור.

מה שאמרת לי סשה ישאר כמו גלעד מצבה בליבי לעד,

"אהובה שלי את יודעת שאני אוהב אותך, לא מוכןל וותר , מוכן לחכות ולא משנה לי ביכלל, מתי תירצי לחזור אליי,

אידה אוהב אותך, רוצה בך להיות לי לאשת חיי"

ועכשיו סשה עכשיו? המילים האלה סשה? סשה ? יודעת שאהבת אותי לא אוותר לא אכניס שום אהבה שום אהבה, כי אין בי אהבה רק אתה היית רק אתה היית.

קראת לי אשת חיי סשה סשה,

עכשיו אשתו שלי מי אהיה? אן יקירי אני נושמת אותך באור, מרגישה את גופך החם, אוהב אותי איך איך אחיה איך תגיד לי איך?.

מה שהיה ביננו חותם, וזאב קשה לילטפל בואיזה מן אמא אהיה ואין בי כוח, רק אתה היית הכוח שלי.

מאיפה מאיפה, מי ינשק אותי בבוקר, מי ייצא איתי למסע של תשוקה בלילה. ומי ידאג לי.

סשה סשה אתה רוצה עוד חיבוק חם ממך עוד חיבוק אחרון

איני איני יודעת איך אסבול את החיים האלה בלעדיך, חכה לי שם אהובי חכה לי שם.

בקרוב אגיע אלייך אידה.

היא נשמה עמוקות היה שקט מתוח, רמית חיבקה אותה חיבוק ללא סוף. אלי פשוט עיסה את עייניו ואמר בשקט

אהבה כזאת לא ראיתי מעולם אבל אדאג לך כל עוד אני חי.

רמית ששמעה אותו העיפה לעברו מבט, כאילו מה קורה לך?

דב וחנה היגיעו וישר ניגשו לחבק את אידה רמית הראתה לחנה את המכתב וסימנה לה שתבוא איתה רגע, מחוץ לחדר.

היא במצב קשהמאוד,ויש לי הרגשה אלי אמרה,

מה אלי שאלה חנה? מה קרה נידמה לי שאלי מתחיל יותר מידי לידאוג לאידה.

לא אמרה חנה זה הזויי מה פתאום? לא לא יכל להיות אלי?

אידה אבל לא לא רמית סיפרה לחנה מה ששמעה.

פתאום ראו את אבי ושרה רצים לקראתם נרגשים אבי אמר קיבלתי חדשות , בוודאי במצב אחר היינו שמחים אבל בקרוב בקרוב מעבירים אותנו לקיבוצים

לרגע הייתה דממה ופתאום אבי צחק בקול.

תראו אותם תעתועי הגורל, כמה חיכינו עברנו עד לרגע הזה שנחייה,

כמה רצינו תיכננו וכשזה היגיע תיראהו באיזה מצב של שבר כולנו, אפילו המצב הטוב שלנו נהרס חחח

ש...ש... אמרה שרה לאבי, אל תדבר ככה אידה נכון שה קשה אבל יש משהו שמח בשביל הילדים שלנו אבי בלע את רוקו ילדים שרה?

הייתה שתיקה לפתע הכל דמם, היום נראה קצת יותר ברור אבל לאט לאט היתבלבלו הדברים ובי פתח וסגר את הפה רמית הביטה על אביושרה מאחד לשני

דב וחנה שתקו.

יקרה אמר אבי לפתע את באמת מיתכוונת לתת לנו לנסות לפתוח חיים חדשים ביחד?.

אף על כל מה שאני?

כן אמרה שרה והביטה בסיכון באידה ביגלל זה אמרתי יש בשביל מה לחיות.

זה קשה אבל אנחנו פה, אבי נשק לה נשיקה חטופה ואמר את השאר אשאיר לאחר כך, זה לא הזמן המתאים

כולם חיבקו את שרה ואבי מזל טוב אמרה חנה אבי אתה תהייה בעל טוב.

תחכי שנגיד את זה לאידה אבי, השתמעה בקולו התלהבות.

אבל קודם כל נעבור את היום הקשה הזה, עם סשה קשה לי לחשוב עלייו אמר אבי בעצב, לכולנו אמרה רמית וחנה ביחד.

איך היה לי לבן אמר דב, איך דיבר סיבר איתיבהכל אני לא מאמין שהוא לא כאן.

אידה אמרה רמית איסה , אבי אידה חייבת השגחה היאמתחילה להיכנס לדיכאון וגם אתה צריך להיות איתה וגם דיכאון של אובדן פלוס סיגאון אחרי לידה

זה מסוכן שלא תעשה לה או לזאב חלילה משהו

חלילה נשמעו קולות

שרה אמרה נהיה על ידה נתמוך מה לא נשאיר אותה לבד.בידיוק אמר אבי

דרך אגב שאלה חנה, שמעת, שמות של הקיבוצים?

שמעתי שמעתיקבוץ שובל גזית עמק חפר רמת מנשה מסילות יגור המעפיל מעגן שפיים וקיבוץ מגן

סשה סשה לפתע שמעו את בכייה של אידה לא לא הם רצו וניכנסו לחדר.

אבי אבי קראה אידה והתנתקה מידו של אלי

אבי רק חיבק אותה אני פה אמר לעולם לא אעזוב אותך

סשה מיררה בבכי אידה, אבי למה זה כול כך כואב היא היסתכלה בו בחוסר אונים, כאדם שאין תיקווה בעינייו

ש... אמרה אידה ש... יקירתי אידה, אני לאיכלה בלי סשה לא יכלה

י שלך את זאב אמר ואותנו הוסיפו כולם ביחד.

אבל את חייבת לעזור לעצמך אידה אמרה רמית והיסתכלה תוך עיניה , אידה עשתה תנועה של לא ועצמה את העיניים.

אידה אמר אבי בשקט אידה חייבים לקבור אותו.

אידה לא התנגדה

אידה אנייודע כמה זה קשה אני זוכר את כל שעברנו איתו אבל אידה את חייבת להיות חזקה למען זאב, זאב בה מסשה את חייבת לטפל בו

בואי אידה בואי הוא סימן לאחרים לישתוק ולבוא מאחוריו, הוא החזיק את אידה עזר לה לרדת מהמיטה ויצא לכיוון החדר שבו שכב שסה.

הם עמדו להיכנס אבי תמך באידה והיא ניכנסה לתוך החדר כמו שעומדת ליפול לתוך התהום, שם הוא שכב הוא כבר נקי וטהור התחריכים עליו פניו היו כה יפים למרות שהתעוותו עיניו היו סגורות,

הוא נח אמר אבי בקול אשר הסגיר דמעות, אידה בכתה לא לא לא סשה לא אתה,

למה? למה? למה? בכיה היה שקט וקולה רעד גם השמעים רעדו.

אהובי חכה לי חכה לי שם

יפה שלי הזהברתי אותך לבל תלך לשם אבל ליבך אויי אלוהים לא לא יכלת לחיות בלעדייך, סשה שכב שם דומם כבובה ללא רוח חיים.

אבי אמר, סשה אתה חלק בלתי ניפרד מחיי לא אשכח אותך ואת מה שעברנו לא אשכח לעולם.

הוא לא יכללדבר כי דמע, ואחר כך חנה ודב דב תפס את ידו ואמר חבר יקר אן לי מילים ואני לא י כל להיפרד ממך, מהרגע שהכרתי אותך הכנסת בי חיים עברנו ביחד וגם תיכננו היתה לנו תיקווה.

אבל נישמור על אידה וזאב זאת הבטחה, שלום חבר.

ובאותו רגע נישבר ובכה.

חנה חיבקה אותו ובכתה אף היא , אידה נגעה בדב.

דב דב אתה יודע כמה סשה אהב אותך? וכמה דאג לך ? והיא בכתה, ולראות את דב בוכה זה לא היה קל כי הוא היה החזק בחבורה, שעד עכשיו כל מה שעבר לא בכה.

ולא בפני כולם אך מותו של סשה שבר אותו לרסיסים.

אלי ניגש אילו ואמר, סשה לא הספקתילהכיר אותך הרבה אך מתוך כמה שהכרתי הייתה בך אישיות גדולה באת והתנדבת למשימה ללא פחד ידעת בליבך את אשר עלול ליקרות ובכל זאת המשכת, בכל זאת המטרה להגן הביאה אותך והרגה אותך בבת אחת, סשה מבטיח לך

כי באופן אישי אדאג לאידה ולבן שלך, לא יהיה לה חסר כלום.

אידה היא אשה נפלאה, ואני אתמוך בה כל הזמן.

הייתה תשיקה רמית היסתכלה על אלי בתמיהה.

היביע הזמן אמר הרופא צריך לקבור אותו, בכיחרישי נשמע מכל יושבי החדר.

אידה רק עצמה עינייה לא לא אמרה חלש, יקירתי אמר אלי סשה חייב לנוח, ואנחנו ניתן לו את הכבוד האחרון, הכבוד שהוא זקוק איליו.

הרופא אמר, עכשיו זוהי שעת רצון, כל אחד הרוצה להגיד לו דברי פרידה זאת ההיזדמנות עכשיו. כי אנחנו קוברים ללא מצבה ביגלל שהאוייב לא ילגה את המקום שלנו, רק שמים גדר פרוצה כאילו לא שייך לשום מקום אבל זה הסימן שלנו, ומספרים לכל קבר, וחייבים לעשות את זעה מקר את שתי המילים האחרונות אמר לאט ובהדגשה, לפתע שמעו את

קולו של דב רגע אני לא מבין לא ניראה אותו בקבורה?

דוב שאל בהדגשה.

לצערי כן אמר, או שאתם מעדיפים שנשרוף ופה צעקה אידה אל תעזו לשרוף את סשה שלי, אלי מזועזע מהדברים אמר,

אף אחד לא ישרוף את סשה סשה יקבר כיאות פה בארץ ישראל,

היכן שנלחם עבורה.

חנה לפתע התחילה ליבכות לא כמו זאב שנשרף אל אל תשרפו את סשה דב חיבק אותה

אבי ניגש אל גופתו של סשה ותמך בשרה ואמר במעין רעד מסויים,

סשה אף פעם לא יהיה לי אח אתה היית כאח שלי אח שמעולם לא אשכח שלעולם אזכור אנחנו אותך תמיד ניזכור.

תמיד שימחת אותי ותמכת בי בכל, וגם לעולם אזכור אותך איך שתמכת בי עם דבורה ועם אידה.

אי אפשר לשכוח אותך, תמיד תהייה חלק ממני סשה, היית גיבור והיית כל כך חי, ואנימודה לך על שנתת לי ולאידה את האושר שבבו רצינו כל כך הוא לא יכל לדבר יותר, כי דמעות חנקו אותו אידה חיבקה אותו ואמרה לו תודה אבי.

דב מחה דימעה ואמר, סשה הכרתי אותך וכבר גיליתי בך בן וחבר, עברנו הרבה דברים ביחד אתה תמכתב בי מעל ומעבר אתה זה שבזכותך גיליתי כי אני קיים, אתה זה שלעולם לא נכנע, איך נפרדיםממך איך? כל כך הרבה עברנו כל כך הרבה, איך עזבת כדי להשיג לנו חלות שבת ואיך התעקשת ולא היה אכפת לך ביום הראשון רצית ליראות את התינוק אני זוכר את הויכוח שלך עם רוברטו כי רצית לעזור ולדעת איך אידה מרגישה.

אבי התפרץ לדברו של דב, סליחה דב אבל דבר חשוב אני זוכר ששסה נתן לימשפט כאשר הייתי מיוסר ממותה של אמא זיכרונה לברכה

קום חבר מיגונך והאוייב רוצה שנישרף במאכולת של אש הוא רוצה שנישבר ואנו לא נישבר אנחנו צעירים בכוחות וזה הזמן לספר כל מה שעברנו כי עוד תסתיים המלחמה

ואני מיתחייב סשה לכתוב את הסיפור שלך שלנו אנימתחייב לזיכרך.

דב התחיל ליבכות סשה לא אשכח לעולם והוא התחיל לספר מה שזכור מספינת הדייגים שבהם חטפו אותם כאשר חיפשו את חנה.

אמרת סשה צרחת סשה הייתי קרוב למותי אבל חסמת אותי בגופך אמרתי לך להגיד לחנה על אהבתי

ואז אמרת לי נחרצות לא לא אתן לך למות אתה לאתמות. ואתה פשטת את הגופייה ונישארת ערום וכשצעקתי אמרת לי שאתה לא תתן לי למות וכרכת את הגופיה הכיחזק מסביב לפצע שדמם ברגל.

ומצאת סכין וניגשת אל החיל שהיה שם ואמרת לו באומץ שלא אשכח כל חיי

תירא בי הרוג אותי אם תהרוג את החבר שלי הרוג אותי כי במילא תעשה את זה אז בוא ניגמור עם זה עכשיו,

כל כך היתה נחישות ברצון לעצור

סשה לעולם לא אשכח אותך ודב התפרק אביחיבק אותו חזק ואחר כך את אידה

קורל אמרה תמיד היית לוחם בהכל וגם יסמין ותרזה אמרו היית אבא למופת אף על פי שהינך צעיר ולא ידעת תמיד היית דואג לעולם.

סשה סשה התחילו ליבכות כולם בבת אחת רמית ואפילו אמיאל שלא הכיר אותו.

הרופא ניגש אל דב הבוכה ואמר, קשה לי להגיד את זה אבל אין זמן ניגמר הזמן חייבים לקחת אותו ואנחנו נגיד יותר מאוחר, היכן הוא קבור פשוט אסור שהאוייב יראה התקהלות גדולה זה מסוכן לנו ויכולים לבזות את בית הקברות המאולתר.

חייבים לתת להם כבוד לנפטרים.

אלי חיבק את אידה חזק חזק ודב חיבק את חנה.

כולם כולם ידעו כי זאת השעה ואין מנוס רק בכייה של אידה וזעקתה

חכה לי סשה חכה לי, אבי ואלי החזיקו אותה חזק היא הייתה חצי מעולפת רמית חנה קורל יסמין חיבקו אחד את השנייה כאילו רצו להאחז במשהו

כן מותו של גיבור, אן קשהמזה אבידה גדולה, עוד אתה בתוכינו אמר אבי ולעולם תהייה אמר אבי כשלקחו את סשה.

אויי זה נורא אהובי, חנה נצמדה אל דב, זה נורא אני רק חושבת על כמה פעמים שבו כמעט איבדתי אותך, מרגישה רע.

דב חיבק אותה וליטף את ידה ללא מילה, יהיה קשהלאידה אמרה חנה

כן אמר דב בשקט.

כמה פעמים היו על סף המוות אמרה חנה, ובסוף המוות התגבר על הכל, זה פשוט נורא, אם חלילה יקה לך משהו אני לא אוכל לחיות עם עצמי

אתה מקסים אתה מלאך שלי.

דב לא הרגיש בנוח הוא כבר רצה להגיד לחנה על שהיה עם קורל פשוט לא ידע מתי, ועכשיו המצב מאוד עדין כך שלא צריך יותר להישבר

כמעט אמר לעצמו אני לא אגיד במילא היא לא חשדה, אבל משהו בליבו לא נתן לו

כל אהבתה איליו.

אויי דב אני אוהבת אותך כל כך, אמרה אתה גרמת לי שוב לחייך, ואתה אמיתי כל כך ממך לא נפגעתי לא ויתרת עליי.

אני כל כך אוהבת אותך.

הם היו בביתם לאחר שרמית וקורל נשארו עם אידה ואבי

אני אוהב אותך חנה, מעל הכל, אמר לפתע אני אוהב אותך ומפחד לאבד אותך.

חלילה אהובי אמרה חנה, מה זה יעלה על דעתך כעת?

לעולם לא תאבד אותי אמרה,

דב נשק לחנה את האור של חיי אמר, אל תעזבי אותי בבקשה אל תעזבי.

דב!!!

קראה חנה אתה מפחיד אותי מה יש לך? אתה מרגיש טוב?

אתה צלול? אתה בסדר?

יש לי משהו בלב אמר, ואניחושש כי אם אגיד אותו את תיפרדיממני

אויי אהובי כל מה שתגיד אבין כל מה שתגיד אני איתך, מה יושב לך על הלב

מבטה אילו גרמו לו ביכלל להיסתייג באפיסת ובאמירת האמת אבל היה החלטי

הנה תישתה מים אתה ניראה חיוור.

את כל כך טובה אליי חנה, את האושר שלי האור שלי.

ואתה שלי יקירי אמרה ובטח אהיה טובה אלייך, לא פגעת בי מעולם

דב שתק ולא אמר מילה.

חנה המשיכה, אתה גרמת לי להאמין שוב באהבה דוב ואתה יודע כמה קשה היה לי.

בואי אליי אמר לפתע בואי, דב יקירי אני רוצה ליראות אם רחלטוב לה ולחקת אותה למשחקיםאתה עייף? רוצה לנוח?.

אני רוצה לדבר איתך אמר, משהו שעשיתי ואני נבהלתי בעצמי,חייב להסביר לך,

אהובי הנה בוא תספר לי על שעל ליבך ואחר כך אם תרצה נלך ביחד לרחל.

דב תפס בידה השפיל מבטו ואמר חנה תאמיני לי שלא היתכוונתי, איני יודע מה קרה לי, והוא סיפר על שקרה עם קורל מאז שיצא מאבי

והוא בכה לא לא היתכוונתי בחיים לא הייתי עושה דבר כזה אני רק אותך אוהב.

אני ראויי עכשיו שתינזפי בי שתהרגי אותי.

שתעזבי אותי לבך, אך רק רציתי להגיד לך שלעולם לא יחזור לי רק רציתי להגיד לך כי זה יושב על ליבי את טובה אליי טובה מידיי אהובתי.

והוא בכה, לפתע הרגיש את חיבוקה של חנה.

וחנה אמרה, אהובי איני שופטת אותך חלילה וגם לא את קורל זה קרה.

את מבינה שבגדתי בך? שאל עוד פעם?..

כן אמרה חנה שמעתי והבנתי ובכל זאת אני סולחת לך.

אבל אמר אבל...

דב יקירי באהבה אמיתית אין האגו מפעיל את עצמו אלה רק ההגיון זה היה שם כמו ניסיון זה היה שם וזה קרה ,ביגלל זה לא צריך להרוס חיים שלמים של אהבה.

חנה היסתכלה עליו ומה שכאב לו שהוא ראה דמעות נקוות מעינייה אבל המבט שנתנה לו היה מבט של חמלה הבנה כאב, ואהבה

הוא הרגיש שזה פגע בה, אבל היא לא הראתה לו

דב המשיכה וביטה בו, וקולה התחיל לירעוד אבל החזיקה את עצמה, דב יקירה כל מה שיקרה אהבתי אלייך היא לעולמים.

אני אוהבת אותך, ואתה האבא של ילדתי ולרגע עצרה ושל עוד אחת ופה דיברה בשקט אן שום דבר שיפריד אותי ממך, כי אני יודעת שאתה אוצר, ומתנה שקיבלתי מהאל אותך וההתנהגות שלך שנהגת בי בכבוד ובסבלנות.

לאורך כל הזמן מעפילה עלייה.

דב לרגע שתק הוא היה בהלם, היה צריך לקבל את הדברים.

ולפתע תפס בפנייה

תגידי לי אהובתי שאני לא חולם, תגידי לי שזה מה שאמרת

כן אמרה וכבר הדמעות, התחילו לגלוש במורה לחייה ללא שליטה.

לא יקירה שלי אל תיבכי, אני מבטיח לך בנפשי ונשבע לך באלוהיי שזאת הייתה המעידה האחרונה, ליבי רק אלייך יקרה שלי

את לא מובנת מאלייה, את שלי, את אוצר שזכיתי לקבל מאלוהים.

הוא נשק לה והיא היתמסרה לו, ולרגע עצר כמו שהיכה בו ברק.

שניים??

עכשיו אני קולט עוד דבר מה אמרת שאני אבא של עוד אחד?

שנייה לפתע הכל התערפל סביבו מה עוד אחת שאל, הרי יש לנו רק אחת.

חנה חייכה, מה לא קלטת אהובי??

שאני בהריון נוסף.

מה??

זעק מה אני עוד פעם עומד להיות אבא?

כן יקירי

הפעם כבר לא הסתיר את התלהבותו תודה אהובה שלי תודה יקרה תודה מלאך שלי על הטוב שהאל נתן לי

אשה אצילה מעין כמוה, אמר אן עוד אחת כמוך בעולם.

הוא נישק אותה ליטף אותה אויי אהוב שלי אמרה אויי יקר שלי והצמידה אותו חזק אלייה

איך חשבת שאפרד ממך? איך חשבת שלא אבין אותך?

הוכחת לי מעל ומעבר שהאהבה קיימת גם לאחר מותו של זאב שחשבתי כי אין טעם לחיי.

אן לי חיים בלעדך דב, עשית אותי המאושר באדם אמר דב ומה שתרצי אם תרצי שלא אפגש עם קורל במסדרונות ולא דבר איתה כך יהיה.

לא לא אהובי לא גם על קורל איני כועסת היא עברה בחיים וזה היה רגע של חולשה של אנוש דווקא אני אוהבת את קורל, הלוואי והיינו יכלים לעזור לה

איזה לב יש לך יקרה שלי נשמה שלי אמר דב לא פלא שהתאהבתי בך לא פלא שכבשת אותי.

אהובי נדמה לי שטלי מתאהב באידה לא שאכפת לי אבל אני לא יודעת עם כרגע זה נחוץ לאידה, או לא פשוט חבל על אלי הי הוא בחור טוב שלא יפתח ציפיות

ומצד שני צריך לדובב את אידה

יקרה שלי גם אני שמתי לב, אני חושב שהזמן יעשה את שלו, כמובן שאידה כרגע נמצאת באבל עמוק זה ברור אבל מגיע לה להיות עכשיו לבד אבל לא מגיע לה להיות לבד אבל זאת הבחירה שלה שתהייה אחרי תקופת האבל, ואם הוא רוצה אותה הוא צריך להיות מאוד סבלני אילייה.

נכון יקירי אמרה חנה.

לפתע דפקו על דלת ביתם, זה אני שמעו את קולה של יסמין, דב פתח את הדןת מה קרה יסמין? קרה משהו לאידה?

יסמין עשתה תנועת ביטול ואמרה זה לא זה פשוטבחדר האוכל ישנה ישיבה דחופה שם מודיעים לנו על ההמשך שלנו לקיבוצים ומסבירים כל קיבוץ.

הנה ההזמנה אניפשוט צריכה לעבור בעוד כמה בתים בוודאי נלך אמר דב

הם פתחו את הדף שהיה מקופל מה שראו גרם לשניהם לדמוע מההתרגשות

בס"ד הזמנה ראשונה בעיניין המשך לדיור קבוע ובהעברתם לקיבוצים

היום בשעה 1800 יתקיים דיון והדרכה לגבי שיבוצכם בעזרת השם למקום קבוע בקיבוצים

כל משפחה תחולק לקיבוץ וגם יסבירו לכם

בתודה על שיתוף הפעולה לא לישכוח היום בשעה 1800

רשימת הקיבוצים הינה

שובל גזית ענק רמת מנשה מסילות יגור המעפיל ועוגן שפיים וקבוץ מגן.ץ

בתודה על שתוף הפעולה

הנהלת המקום

סיגל בוטון סיג בוטון

‏11‏ דקות

סיפורה של אידה האיחוד

הנה אמרה חני אקח אותכם אלייה רק אחד אחד ולא לרגש אותה יותר מידי.

הם לקחו את סשה ראשון, הנה כנס בבקשה, אידה שכבה במיטה ערה, סימנה בידה לסשה, סשה בא אלייה נתן לה חיבוק,

אידה, אידה, יקרה שלי, ליטף את פנייה, לא, לא יקרה לא אל תעשילי את זה,

אני אוהב אותך מטרוף עלייך, אידה את כל עולמי,

מיצטער שעזבתי אותך,חיים שלי

מיצטער.

אינך יודעת כמה חשבתי עלייך, כמה היית חסרה בדמי, כאשר נוכחתי לדעת שאת לא כאן ועצם המחשבה מה היה קורה אם לא היינו מגיעים בזמן, ולראותך נקמלת כך

חיי לא היו שווים בלעדייך אידה שלי.

אידה לעולם לא אחשוב לעזוב אותך ולו לשניה אחת, הוא התחיל לנשקה בחום

אידה לא משנה לי שום דבר אותך אני רוצה רוצה, אידה יקרה , מה אני עוד יעשה להוכיח לך את אהבתי אידה שלי,

והוא התחיל ליבכות

אידה ליטפה אותו והתחילה לדבר בקול חלש,

סשה סשה אהובי סשה, אני כאן אני כאן, והתחילה ללטף אותו ולחבקו, סשה הן טיפלו בי נתנו לי חיים,הזיהום עבר הנה אני חזרתי לחיים.

אידה אמר סשה , הבטיחי לי הבטיחי לי

שעל תעשי שום דבר עוד פעם כדי ישבור אותך אהובה שלי, אישתי לעתיד.

ליגמור לך עם החיים, את חזקה מהחיים ואני כאן לצידך שום דבר

אידה התחילה לבכות, איבדתי את הדבר היקר שהיה לי ממך, את נחשון ס שה, הרגשתי אותו הוא רצה לחיות.

הוא אמר לי כשהייתי למעלה, הוא התחנן אמא אל תשאירי אותי בחושך שם,

ועכשיו הוא שם סשה סשה איך יכולים לכבות כאב כזה.

ש...ש... אהובתי אלוהים מגן עליו עוד קצת,

יכל להיות יותר גרוע אם היה בא לכאן עכשיו

סשה סשה אני כל כך מיתגעגעת לבעיטות שלו של הילד שלי, נחשון אמא אכזבה אותך חשון,

התחילה שום לבכות

הירגעי , אני יודע זה קשה קשה גם לי אבל את ניצלת, ועוד יהיו לנו ילדים רק נצא קצת מהבלאגן מבטיח לך.

נשמעה דפיקה בדלת, וקולו של אבי, סשה שכחת אני גם רוצה לראות את אחותי,

רגע אמר סשה נישק את אידה ואמר, חייבלחזור ולתת ל אחרים לראותך, הם התגעגעו כמוני אבל אני עוד יותר.

לאט לאט הם ניכסו כולם אלייה.

אחרי זמן מה צבייה ניכנסה ואמרה שולה סידרה לכם את המיטות , חברים יקרים עכשיו צריכים לנוח לכו לישון, מחר נדבר בארוחת בוקר על האוניה שתבוא לקחת אתכם לארץ ישראל...

הם הלכו לישון אחרי הרבה זמן שלא היה להם מיטות הם נירדמו כמו תינקות, הכל היה שם נקי חם נעים, לרגע שכחו שהייתה זאת שעת מלחמה

התאריך היה 10 ביוני1940.

בוקר טוב נשמעה קריאה בחדר,כולם לקום אמרה להם

לרגע לא ידעו היכן הם הם ישנו כל כך עמוק, והתעורר כשהם מרגישים יותר טוב ובעלי מרץ.

ארוחת הבוקר שלכם מחכה לכם למטה, לכל אחד ואחד יש אני מזכירה מגש שלם שמספיק לכל היום.

הם התארגנו ואחר כך, ניכנסו למטבח, הריח שקיבל אותם היה נהדר של דיסה וחלב חם וחביתה עם בצל, לכל אחד היה מגש די גדול ובו היו פרוסת גבינה פרוסת לכם חביתה ותפוח עץ קטן פתיתים לארוחת צהרים עם דג.

בתאבון אמרה צבייה

ועכשיו בוקר טוב לכולם אמרה חני

אני רוצה לדבר איתכם על ספינת המעפילים שאתם אמורים לעלות עלייה בעוד כמה ימים.

הייתה דממה בחדר ובהתרגשות סמוייה הקשיבו לכל מילה.

ב 13 ביוני

תצא ספינה "ליברטאד" {חירות} בספרתית

מנמל וארנה שבהונגריה

האדם שאחראי לכך הוא דוקטור ברוך קונפינו

כמה אמורים לעלות על הסיפון שאל זאב.

כ380 איש אמרה חני.

עליכם להיתארגן יום לפני בציוד שלכם שניתן לכם ומכאן ניקח אותכם לנמל.

עכשיו אתם חופשיים

שרה תצא לברר עוד פרטים על ההפלגה תאריך ושעה נכונה

זאב וחנה אתם תעזרו בסידור החדרים

אבי ודבוה אתם לעזרו בניקויי

וסשה אתה תהייה אחראי על ככביסה שלכם תמיין בגדים

ואידה את תשבי פה תקלפי תפוחי אדמה, את מסוגלת?

כן אמרה אידה, וכך אידה נשאחרה לבד עם המחשבות

אידה ישבה וקילפה תפוח אדמה אחד

שרה צריכה לחזור מהעבודה ,שולה הלכה ליראות איך מתקדם העיניין עם ספינת המעפילים.

היא גם שתתה תה שחיה עשתה לה

ןאכלה פת של לחם שצביה הצליחה ל סחוב

כה היה בית קטן אבל טוב

וחם

מאז שניכנסו איליו חייהם הישתנו

הבית עטף אותם בחום ובאהבה

בית"שכטר חיים"כך ניקרא

המקום שהציל את חייה

לפתע היא דמעה ניזכרה בנחשון

שאותו לא תיראה לעולם סשה שהיה שם

ניגש אלייה

אידה יפה שלי

מה לך אהובתי

אידה כאילו חיכתה שהוא יבוא

ופרצה בבכי אל זרועותייו

אידה אידה, אל תיבכי

מיתגעגעת אליו אל נחשון שום דבר לא יחזיר אליי את ההרגשה שהייתי יכלה להצילו משם.

היא בכתה תינוק קטן מה אשם, דיי אידה די לחש סשה והחזיקה צמוד אליוו

דיי אהובתי, זה מה שאבא משמיים קבע ורצה אינינו יכולים לכבול על רצונו

הנה עוד כמה ימים נפליג לארץ ישראל והכל יהיה טוב יותר,נתחתן בארץ ישראל אנימבטיח לך.

אידה לא נרגעה, די אהובה שלי לפתע החזיק אותה מול פנייו

הוא נישק אותה ברוך וגם היא החזירה לו בנשיקה.

לרגע אחד שכחו לגמרי היכן הם , אהבתם הייתה חזקה מהכל

סשה אהובי סשה לחשה אידה כן יקרה שלי,

כל כך התגעגעתי אלייך אהובה, אל תיבכי יקירה

התחיל ללטפה הם ניכנסו לסערת חושים

לא, לא, סשה לא

כאן לא כאן

ניסתה אידה עלולים ליראות וחוץ מזה עדיין אני מפחדת

לא מתוקה שלי לא אכאיב לך וכולם עסוקים אף אחד לא יבוא לכאן

הנה בואי שנינו זקוקים זה לזה חיכינו יותר מידי זמן,

בואי נחווה את הרגע את יודעת בזמנינו קשה לנו לצפות מה יהיה מחר, ואני רוצה ואת רוצה בואי בלי מילים , המילים לפעמים הורסות את הרגע אמר.

היא שתקה כיוון שנשיקתו חסמה את דרכי המילילות של מילותייה

היא רצתה להאבק בו אבל ליבה כבר נמס.

ממגעו, הם נהיו בשר אחד והרגע היה הרגע הכי מרטיט מרגש, איחוד של ימים איחוד של נשמה בתוך נשמה

להט האהבה, וכך נירדמו...

כזאת אהבה לא חווה מעולם

ולרגע אחד שכחו את כל העולם כי היו במקום אחר ונפלא מקום ללא מלחמות, ללא פחדים וחששות וכך נירדמו אחד בזרועות השני....

אהבתיהציגי רגשות נוספיםהגיבישתפי

נראה על-ידי 2

1 ‏שי שנקמן‏

6 שיתופים

תגובות

סיגל בוטון סיג בוטון

סיפורה של אידה הקריעה

אהמ.. אהמ... לפתע נשמע שעולו של דב, הם מיד ניפרדו אבי התחיל לגמגם, שרה אמרה אניחייבת להביא משהו.

סליחה אמר דב לא היתכוונתילהפריע, אבל זה נהדר אמר בקצרות.

אני לא יודע אמר אבי, לא בטוח בעצמי וזה משגע אותי.

אני דווקא היתי בטוח לאחר מה שראיתי כאן, שקיימת כאן להבה גדולה של אהבה.

ובקשר לבטחון שלך, אל תזלזל בו, נועדתם להיות ביחד,

יש לכם אהבה יש לכם כאב משותף. לכו על זה אל תפספסו.

מה אפשר לאהוב בי? שאל אבי, אני חסר שמחת חיים נוטה להיתבודד, מחבות יותר שליליות. מה אפשר לאהוב בי.

שרה לא אובייקטיבית וזה מה שמדאיג אותי.

דב ענה בקצרות, ליבה של האשה מזהא את האמת מה שאובייקטיבי אצלך אצלה הוא רגישי , והיא אוהבת בך את מה שאתה ,

כי האדם האוהב אותך , רואה את הנפש שלך כמו שהיא,

ואפילו רגש אינו יכל להביע כמו שצריך בפנייה הוסיף אבי בחוסר אונים.

דיי...

אמר דב לפי מה שראיתי ושמעתי אתה די יודע וחוץ מזה והוא יותר מכל דבר אחר בעולם אבי, אל תזלזל בכך.

אני יודע שהדרך היא קשה, אבל תיראה אותי אני לא האמנתי שתהייה לאישה אחת מקום בליבי, לאחר שאיבדתי והרבה גילגולים עברתי לא האמנתי כי שוב אתהב,

והגורל זימן את חנה לדרכי, ולא ויתרתי ,

ידעתי שאשיג אותה בתוך תוכי, למרות שלכאורה ניראה כי לא היו סיכויים.

וכנגד כל הסיכויים צלחתי את הסיכויים שכנגד.

ועוד משהוא אגיד לך ואחרון אבי

ביגלל המצב שלך הנפש אתה כל כך מאוכזב מעצמך, עד שאינך רוצה לפתח ציפיות אתה מפחד ומפחד לאכזב את שרה,

ולכן אתה כמו שאומרים מאופק, בעצם אתה חושב כך,

אבל המחסום בניכם הורד.

אתה אוהב אותה? אז בבקשה תילחם עלייה תילכם עם הנפש הכאובה שלך ושלה.

מה אתה חושב אלוהים נתן לכם היזדמנות, גם אני לא האמנתי בעצמי אבל חנה אתה רואה.

דב ניגש איליו וחיבק אותו,

זכור היא אוהבת אותך ואתה אותה, תן לזיכרונות הכאובים רק להישאר זיכרונות.

אל תיקח את אנה אל תחכה למשהו שיעצור אותך בחיים.

תאמין לי אל תכבה את אהבתך מפני שרה. אתם אובים גם לה קשה מאוד.

כן אמר אבי אתה צודק, לא חושב על כלום אלה רק להאחז בשרה

אני אוהב אותה מה שהיה עם אנה לצערי היה, אם לא עכשיו אז היה יותר מאוחר , אני יודע ולך תידע אם היינו מצליחים ללא כל הקטע הזה.

זה שאשמתי אשמתי אבל לא רציתי להרוג.

ברור שלא אמר דב. הברכה שלי עלייך עם שרה.

תמוך בה, תראה לה, כמה היא חשובה בחייך, יש לך היזדמנות אם אלוהים ה שאיר אותך בחיים, ומצא לך אהבה חדשה אז אל תפנה עורף לאהבה של שרה תוריד את החשש , אפילו שהיא חוששת לך אתה היי היתה.

יש שמועה בקרוב שונתנים לנו בתים בקיבוצים.

כך שמעתי אמר דב.

אמן אמר אבי זה יהיה הדבר שאידה רצתה וגם אני, להגיע לרגע הזה,

כולנו אמר דב, כמה דברים נוראים עברנו, לפתע שמעו קול בכי מכיוון המסדרון, מי זה בוכה כך שאל אבי,

איני יודע אבל אצא ליבדוק אמר דב. בנתיים חשוב על מה שאמרתי לך וניראה כי ההצלחה שלך בדרך

כן אמר אבי, אני פותח דף חדש עם שרה,

יפה... אמר דב בשעה טובה בהצלחה, ויצא ליראות מה קרה שם.

דב יצא אל המסדרון, הוא ראה בפינה אחת את קורל מררה בבכי, מה זה קרה קורל? שאל אותה דב. בואי הירגעי, הנה הוא הביא לה מים, שתי הירגעי מה קרה לך? למה את בוכה?.

סשה,סשה, התחילה קורל להגיד בקול רועד, מה מה? יש לשסה אמר דב, מצבו לא טוב אמרה, יש לו זיהום שמתפשט מהר מאוד יש לו טיפוס.

אויי טיפוס!!! איך נידבק בזה? שאל דב בתמיהה, אני לא יודעת אבליש לוחום גבוה של 40 מעלות חולשה כאבי בטן חזקים, מסכן גם כך הכוויות הנוראות מוציאות נוזל צהוב, מוגלה וזיהום.

הוא גםלקה בשבץ חצי מהפנים שלו התעוותו.

אויי... זה נורא אמר דב

ואן לזה טיול? יש טיפול אבל הגוף של סשה כבר לא חסון איותר. הוא הולך ומידרדר הרופאים פוחדים שבקרוב יהיה לו כשל מערכות ואז ימות.

וכאן היא פרצה בבכי חזק

דב חיבק אותה, צריך לחזק את אידה אמרה כולה רועדת. היא לא מודעת מש למצבו, לא רוצים לספר לה כי היאמאוד רגשית כרגע, גם אח שלה וגם סשה ביכלל.

איזה מצב נורא. אמר דב

כן אמרה ועוד יותר נורא לדעת ולהיסתכל לה בעיניים, ולהתנהג בנתיים רגיל, ועוד יותר זה לבוא הביתה ולהיות בודדה.

למה? קורל למה את אומרת כך? אינך בודדה אמר דב, כולנו פה אוהבים אותך ואת עושה את העבודה על הצד הטוב ביותר אז למה את חושבת שאת לבד.

כי אני באמת לבד אמרה. וקשה לי, רגע!! אן לך בעל או חבר שאל דב בהיסוס כדי לאלפגוע בה.

לא אמרה , הוא ויתר עליי, בגלל שלא נאותי להיות איתו ולא יכלנו לממש את אהבתינו, אבל האהבה שלי הייתה גדולה כלפיו, והיא סיפרה לו את הסיפור שסיפרה לשרה, ובכתה בקול על כתפו של דב, שלא ידע איך להרגיע אותה.

אני לא רציתי לוותר עליו, אבל הוא לא האמין שנצליח לאהוב ושאני אוהבת אותו ועזב אותי לאנחות.

יותר מזה לא יכלתי לירקום שוב ושום מערכת יחסים, וכך נישארתי לבד.

ולראות את אהבתם של סשה ואידה, ואיך עכשיו סשה, אני לא מסוגלת ללכת לבית ולנסות להירדם , כי יש לי תעוקה.

דב לפתע ליטף ברוך ואמר, קורל תני לי ללוותך אל תביתך לנסות להרגיע אותך.

קורל לא היתנגדה, הוא אסף אותה והלך איתה לביתה הנה שבי אמר, היכן יש לך קנקן אכין לך תה,

לא לא דב, תודה על הכל אמרה.

דב היסתכל אילליה כמה שניות, אני לא יכל ליראות אותך כך אמר, נכון ששסה במצב קשה, אבל זה יעבור הואיצא מזה הלא כן. אבל את חייבת לפתוח את ליבך.

מי ירצה אותי אמרה, גם אני לא מרגישה צעירה כל, ואין ביכולתי להביא ילדים לעולם היא בכתה אני בת 50 דב

אז מה אמר, את יפה, ומשכילה, כן בכל זאת הוא ויתר עליי אמרה.

כי הוא טיפש אמר, אם היה מבחין באהבתך וברוחב ליבך, היה מחכה כמה זמןשידרש ,

אני הייתי קשוחה איתו אמרה, ולפתע פרצה בבכי , חסר לי כל כך הקול שלו חסר לי הדאגה האהבה.

דב ליטף את שערה, הוא לא יודע למה הוא עשה את זה, אך הרגיש שהיא חייבת חיבוק של אהבה, שרה לא היתנגדה. את יפה חזר על עצמו, אל תיבכי אני פה, תודה אמרה בשקט תודה .

תודה שאתה פה, הייתי צריכה להיות עם מישהו , הייתה שתיקה ולפתע דב היסתכל על קורל ונשק לה.

מעוצמת ההפתעה היא נסוגה לאחור, דב!! אמרה דב אסור לך אסור לנו.

דב אמר את יפה קורל והאיש אשר יהיה לצידך יהיה המאושר באדם, את אף פעם לא לבד תמיד אני כאן.

אל תידאגי, אני גם זקוקו לחום שבליבך, יש לך הרבה חום קורל שאת לא מבינה.

דב, אן לי כוח אמרה אני רוצה לנוח, בואי אמר בואי רק תני לנו להנות מהרגע מהכאבים.

אניחש אלייך משהו את יודעת.

אבל אמרה ש...ש... יקירה תני לגופך לנוח, קורל שכבה ללא ניע היא לא יכלה להתחמק, גופה נסחף אל התשוקה.

אויי אמר דב את כל כך רכה ונעימה, קורל אל תיבכי את לא לבד.

אויי דב, מה יהיה עם חנה תגלה. ש...ש... היא לא תגלה ,קורל מנומנת דב נישק אותה וגלש לצווארה בעיניים עצומות קורל התמסרה לו, והם לרגע היו בחוויות חושים מעין רגע של התרפקות. לפתע דב חש את ידה, דב דב קום קום אמרה בקול רועד, קום השעה 2 לפנות בוקר, אווי אתה צריך ללכת

ווא אמר בבהלה מה עשיתי מה עשיתי שאל? אויי סליחה קורל הוא היה מבולבל אבל יצא מביתה לכיוון ביתו,הוא לא ידע האם הדלת פתוחה או סגורה אצלהם.

מה אגיד לחנה שאל את עצמו ואיך נסחפנו כך.

קורל באה בעקבותיו, הוא קפץ לרגע למגע ידה על כתפו.

מה קרה שאל בפחד,

שכחת שכחת את זה היא נתנה לו את הארנק שהיה בכיס מכנסיו, כניראה נפל לך.

אויי לא רק זה נפל השיב בכעס , גם הראש שלי נפל , איך העזתי ליבגוד בה כך, כעס,

זאת גם אני אמרה ודמעות הציפו את עינייה סליחה דב לא היתכוונתי.

תישמעי אמר לפתע בה ניתנהג כאנשים בוגרים שנינו עשינו טעות זה ברור, אבל זה היה רגע של הלב, חנה לא צריכה לדעת ואנו נמשיך להיתנהג רגיל.

דב אמרה קורל , לא אוכל להיסתכל בעיניי חנה שוב, כל כך מיתביישת אנוכי , והיא אוהבת אותך מאוד.

כן אנייודעת, ואני? איך אני אסתכל עלייה, הרי אף פעם היא לא בגדה או פגעה בי, היא אוהבת אותי היא חושבת שאני כליל השלמות.

אתה כן אמרה קורל, זה שמעדת, גם אני הובלתי אותך לשם.

אם תירצה אהיה מוכנה להגיד לה,שנגיד לה ביחד.

לא ביטל את דברייה ,אני אגיד לה ותהי התגובה אשר תהיה לא אוכל חיות עם עצמי שלם אם לא אגיד לה, ולבטח היא תשים לב להיתנהגות שלי.

דב אנימבקשת סליחה, טוב, לא התכוונתי ובטח שלא התכוונתי הדברים קרו כך.

מה שעלינולידאוג אמר דב, זה למצב של שסה וגם אגיד לחנה לא אסתיר ממנה, לא אהיה כמו חבר שלי משכבר הימים. שבגד באישתו ודרש ממנה להיותר הרבה עם החברות ולהיתחבר אליהן, או שכל העצבים שלו שההם לא ענו לו הרוב היה מוציא על אישתו.

לא אהיה כמוהו מעדתי אבל אגיד כמו גבר, עדיף שהיא תיקרוס עכשיו ואניירגיע אותה מאשר מאיזהמקום תגלה זאת ואז זה הסוף שלנו.

ואני לא מוכן לאבד אותה כי חיכיתי לה הרבה עד שהייתה שלי.

כל הכבוד לך דב אני מעריצה אותך.

לכי לנוח קצת קורל, אל תחשבי על כולם, אני אסדר את זה, בנתיים את יכולה ליבדוק מה אם שסה

דב פנה את הביתן שלו.

הוא ניכנס בשקט, הייתה דממה, אם היא ישנה לא אעיר אותה אנסה לישון, ובבוקר אגיד לה מקווה שהיא תקבל לפחות את זה שהייתי כינה איתה , לא יודע איך אני הייתי מגיב.

חנה ישנה שינה עמוקה, דב התרחץ מהר ונישכב עלידה.

לפתע חנה זזה , אויי דב אהובי, היא דיברה מתוך שינה, דב החליט שזה לא השעה המתאימה לנפץ את ליבה למרות שרצה לסים עם זה וזהו אבל אמר יותר מאוחר אחרי שהיא תאכל אז אגיד לה.

הם המשיכו לישון, דב נירדם כאשר כל מחשבתו הייתה עלמה שעבר עם קורל.

הם התעוררו לשמע דפיקות חזקות, יקירי אמרה חנה, אלתיפתח אולי זה מחבלים ניכנסו, הוא נשק לה התגעגע אלייהמאוד, אמר לה הי בשקט שלא ישמעו, אחרי כמה זמן עוד דפיקות חזקות נמרצות.

ולפתע שמעו את רמית היי קומו תפתחו את הדלת

סשה...שסה... הם לא שמעויותר מיד שניהם קמו ופתחו, רמית עמדה שם כולה דומעת ולצידה אמיאל, סשה סשה חייבים להחזיק את אידה אמרה מצבו הידרדר, בלילה עכשיו הוא ללא הכרה.

הדופק שלו איתימאוד, אידה על ידו צמודה זאת אצל תרזה חייביםלהיות אתה עכשיו.

ורמית התחילה ליבכות, זה הרגעים האחרונים של סשה.

אויי אמרה חנה, אני כבר לוקחת את רחל ומביאה אותה לבית הילדים , ואהיה אם אידה, תיכנסי בנתיים אילינו.

הם התארגנו ובאו, הםלא היו צריכים הרבה כדי לדעת שמשהו אחר עומד ליקרוא שם, משהו שלא רצו שפחדו, משהו שאידה פחדה פחד מוות.

כולם היו שם, רגע שאל דב מה אם אבי אבי יודע?

הוא בדרך לכאן אמרה יסמין,הוא לא ויתר להיות עם אחותו ברגעים קשים.

חנה ניגשה אל אידה ששכבה על סשה, סשה מסכת חמצן על פניו, שהתעוותו לגמרי פיו נע הלוך ושוב כמו שמנסה לנשום אוויר, עינייו סגורות למחצה כולו מרוח במשחה ומכוסה אלימיניום,

חנה באה וניגשה אל אידה, חיבקה אותה ללא מילים, אידה שכבה שם קפואה, דב יקירה הבא שמיכה לכסות את אידה.

כולם דמעו שם, דב הלך להביא שמיכה בדרך ראה את קורל, היה לו קשה.

לא אספר לה את זה עכשיו. אמר ביגלל כל המצב כי אני רוצה שהיאתהייה חזקה בשבילאידה אמר דב, אבל אסביר לה יותר מאוחר.

קורל לא ענתה דב כאילו קרהא את מחשבותייה ואמר קורל את נפלאה, אל תתעצבי, מה שהיה בנינו היה עם רגש קורל, רגש כלפייך לעולם אי אפשר להגיע למצב הזה ללא רגש אמר.

תהיי בטוחה בעצמך, כי עוד תגיע אהבה אלייך אל ליבך יש בך הרבה חום.

קורל הינהנה בראש אמרה תודה והמשיכה להיסתעסק בעיסוקייה.

דב הביא שמיכה לאידה, חנה כיסתה אותה, ולחשה לה, היי חזקה אידה, היי חזקה בשביל שסה בשביל זאבל, אני יודעת כמה את אוהבת את סשה.

לפעמים אן אנו יכולים לצפות מהמכות לבוא וכשהם מגיעות הםמגיעות לא רחם.

אידה רק אחזה את סשה, לא לא אמרה בקול שבור, לא לא סשה שלי לא, הוא הבטיח לי, סשה אל אל תמות אהוב שלי, אל תמות.

סשה אני אוהבת אותך, ואם היה בך רגע שלמעידה, אני מוחלת לך, אל אל תמות, תמיד היית נאמן לי תמיד חיבקת עודדת אותי. לא סשה לא!! ניצמדה איליו יותר חזק.

האחות בליווי רופא היגיעו. סליחה אידה אנחנו רוצים לעשות לו אקב

דוקטור שאלה אידה בעיניים נוצצות, האם יש אפשרות לשקם אותו? אפילו שיהיה לאט?.

באותו רגע ניכנס אבי נתמך על ידי שרה , פניו חיוורים אבל הוא בא לאידה, אידה חיבקה אותו והתחילה לפרוץ בבכי.

אויי אבי... אבי... אבי... אח שלי.. חדעתי שיש בך את הכוח, סשה אמרה והחילה לגמגם סשה אהבת חיי, האבא של זאב, סשה זה שהחיזק סשה סשה...

אבי חיבק אותה, דיי אחותי דיי קירה שלי, אמר חיבק אותה חזק את נתת לי את הכוח אני פה וכולנו פה, אנייודע יקרה כולנו ניתפלל ששסה יחזור אילינו.

לפתע נשמתו של סשה התחילה לעלות לרדת, דב לחש לחנה אני חייב לבוא אליו ברגעים האחרונים הואהציל את חיי חייב

דמעות שלו בעינייו חנה שהייתה גם עם דמעות אמרה לו כן אהובי לך איליו , והיא הלכה להיות אם אידה ואבי..

דופק יורד במהירות אמרה האחות, שתן חצי ליטר מאתמול שתן כמעט אדום דוקטור.

אן צורך בקומדין גם כך זרימת הדם אינה תקינה יש לו קרשי דם

אשר מאיים להגיעלו למוח, אם אתן לו אמר בלחישה, אני הורג אותו אמר לאחות.

דב אשר שמע את ה היה המום ניגש לרפא , דוקטור הייה אמיתי איתי, כמה זמן.. וכאן בלע את רוקו, כמה זמן נישאר,

הרופא ענה בקצרות בלי להביט לפניו של דב תוך כמה דקות.

דב ניגש במהירות אל סשה, הוא לא יכל לדבר ולא רצה לדבר כיידע שברגע שידבר יסגיר את עצמו, לדבר שממנו כולם חששו, הוא חייב להיות חזק אמר בליבו.

סשה הגיבור, אויי איך זה יהיה לאבד אותך איני רוצהלדעת.

לפתע הייתה צעקה אהההההה איי איי איי לא!!! לא!!!סשה אידה צרחה, אלוהים אני לא שומעת את ליבו, לא!! לא!!! דב עצם את עינייו אבי וחנה וקורל ושרה כולם חיבקו את אידה.

כן זה היה רגע קשה מאוד רגע שישמר לעוד חיים שנותרו הרגע שבו סשה נפטר.

לא לא הוא בטח חיי הוא בטח חי, לא שמעתי כי דיברתם בחדר אמרה אידה ובקולה תיקווה קלושה.

רגע אמרה האחות, תנו לי ליבדוק את הדופק, היא בדקה, אבי החיזק את אידה וסובב אותה איליו.

לא לא אבי לא אמרה, סשה שלי לא מת, הוא הבטיח לי שישמור על עצמו. לא לא!!!

אבי לא ענה הוא לא יכל לענות אבל הוא היה חייב להחזיק בה ברגעים הקריטים שלה, היא הייתה צריכה אותו,

לא אבי אבי לא הוא לא מת. אמרה

האחות קראה לרופא הרופא היגיע,

כולם היסתכלו עליו כמו מושיע,

הייתה דממה מחרידה בחדר רק לחש משהו באוזנה של האחות היא יצאה במהירות ונתקלה באלי שמיהר לדעת מה קרה.

הוא רק ראה אתפניה של האחות הוא ידע

אויי הוא כפה זעקה מה.. הוא מת? אויי.... האחות הינהנה בראשה, כן היא אמרה ברגע זה.

מה אם אידה, הרופא אמר לי להביא לה זרקית הרגע ועד שלא אהיה על ידה ויתפסו לה את היד אז הוא לא יגיד.

אויי אויי אני אהיה שם אמר אלי ואחזיק אותה אויי מסכנה.

היא ניראת נורא אמרה, לא רוצה לחשוב אם הייתי אני אמורה לקבל בשורה כזו.

הוא ניכנס לחדר, החדר היה דומם מתוח כולם עם עיניים דומעות ואידה צמודה לסשה מחבקת אותו ומלטפת את ידייו היא מילמלה.

סשה אתה לא תמות נכון, ואתה צוחק איתי, אני יראה לך על פנייה היתנגנב חיוך שנהפך לקיפאון כאשר היסתכלה על פניו של סשה.

סשה זאב מיתגעגע ליראות אותך,

רמית חיבקה אותה ללא מילים, כי אן מילים המכינות אותנו לרגעים קשים כמו אלה, אלי ניגש אל אידה וחיבקה חזק, הוא סימן במבט עייניים לאבי וחנה ולכולם כי יצטרכו להחזיק בה חזק.

כשהם החזיקו בה והאחות ניכנסה הרופא היסתכל על כולם ואמר.

עשינו הכל ניסינו להצילו אך לא הצלחנו, הוא מת תנחומיי....

אידה כמו נעורה מה? מה? אויי סשה... התחילה ליצעוק אליואבי אחזו בה חזק ולפני שהספיקה לדעת מה מתרחש האחות הזריקה לה זריקת הרגעה

לא!! לא!!! צרחה אידה לא סשה לא סשה אתה לא מת..

אמרתי לך להישאר אמרתי לך להישאר לא לא...אלוהים למה היא התחילה ליתפוס בבגדהי , הישאר סשה הישאר איתי אל תלך אהוב שלי אל תלך יקר לליבי אלתלך מהות בנפשי.

והיא בכתה

חנה אמרי לי שזה לא נכון, חנה רק דמעה אך לא יכלה להגיד כלום לא היה בה מילים, רק אימצה את אידה אל ליבה

כולם היו שם החזיקו וחיבקו את אידה, אידה הייתה שבורה ,

לא לא לפתע אמרה תנסו להחיות אותו, סשה סשה התחילה ללטפו סשה.

עינייו בהו ללא רוח חיים, לא סשה כל מה שעברנו? לא אינך יכל ,

למה אלוהים לא למה... סשה היא ליטפה אותו .

סשה הבט בי הבט בי וקולה נישבר הבט בי סשה, אתה תמיד היית לצידי קראת לי אהובתי קראת לי המלאך שלי ובכן הנה אני כאן. הושט לי יד סשה סשה...

כולם כולם בכו סשה הילד רצית ליראות אותו סשה סשה..

הרופא קרא לדב, אנייודע שזאת שעה קשה מאוד אמר הרופא אבלצריך ליקבור אותו, כמה שיותר מהר לפי ההלכה וגם הוא יתחיללהפיץ זיהום את המחלה את הטיפוס.

חייביםלהכין אותו לקבורה.

אבל אמר דב בכעס אתה רואה את אידה, אי אפשר לחכות לזה קצת? תן לה ולכונו להיפרד

אנימבין אבל יש הגבלות רפואיות,

הגבלותא ו לא אן אנו יכולים להיפרד ולעבור על סדר יום, ואידה? היא שבורה. תן לה להיות לצידו עוד קצת זמן.

מוצקב לכם זמן עשר דקות צריך להוציא אתכם מחדרה ורק אחר כך שיהיה מוכן אפשר יהיה להיפרד ממנו פעם אחרונה.

איך אני מפריד אותה ממנו זה בלתי ניסבל.

אנייודע אמר הרופא.

שמתי לב שהזריקה לא פעלה אנסה לתת לה עוד אחת.

היא פשוט מזועזעת ובהיסטרייה אפשר להבין אותה אמר דב בחירוק שיניים,

כולנו הוא היה הכל בשביל כלנו אמר דב והתחיל ליבכות.

אני יודע אמר הרופא אבל חייבים להמשיך, אתה ואח שלה תחזיקו וניתן לה עוד אחת.

טוב אמר דב זה לא קל. הם ניכנסו האחות הייתה מוכנה עם המזרק אידה בעיינה טירוף לא לא אתם לא תפרידו אותי מסשה.

יקרה אמר דב יקרה, תירגעי אף אחד לא יפריד אותך מסשה לעולמים.

תגיד להם תגיד להם שלא יגעו בי ולא יקחו אותך סשה אידה היתחילה לדבר אל סשה כאילו היה חי

אתה עוד מעט תיתעורר אהובי , יקירה אמר דב חייבים לירחוץ את סשה הוא צריך להיות מוכן, גם לי זה כואב

אידה התפרצה בבכי לא נישאר לה קול,

איי איי איי אהובי אהובי התחילה לתפוס בפנייה והיסתירה אותם.

לא לא לא אוכל לחיות בלעדייך שסה שסה אהוב שלי למה הלכת לשם.

למה למה...אהוב שלי

מי יגיד לי בוקר טוב מי יתן לי נשיקה מי יאחז בגאווה בזאב ובי מי יקרא לי אשת חיל, לא לא

לא מוכנה לא מוכנה לדעת שאתה כבר לא איתי,

דב דב תגיד לסשה

לא לא היא התחילה ליבכות בכי ללא קול בזרועותיו של דב שבעצמו היה חלש

מהכאב הפרטי שלו באובדן סשה.

אבל הרופא סימןלו עכשיו והוא ניצל את זה ולפני שאידה הספיקה לחוש כבר הצליחה האחות להזרריק לה עוד אחת

איי... איי צעקה אידה לא סשה שלי לא ולפתע התעלפה

הרופא סימן ישר להשכיב אותה במיטה הוא אמר איןלכם מה לידאוג זה מהזריקה אדאג שקורל תשגיח על אינפוזיית נוזלים עם חומר הרגעה כי יש לצפות שהיא תקום בכאב חד כאשר הדברים תיזכור אותם.

אידה לפתע הייתה במקום שכולו אור וטוב בין גלי הים על ספינה קטנה וסשה כל כך שמחה ליראות אותו.

אהובתי אמר הנה אני

ידעתי שלא תשאיר אותי כאן אמרה ידעתי שלא תמות ,

אידה חזר על דבריו

אני חייב לחזור באתי רק להיפרד ממך יפה שלי

לא לא אמרה אידה אל תלך, יש עוד הרבה דברים שרצינו לעשות לגדל את זאבל, אידה יקרה ואהובה שלי

היי גאה בי על שהצלחתי לעצור את המחבל מלפשוטע באוד אנשים זיכרי אותי אידה.

לא אהובי לא- אתה הבטחת לי סשה הבטחת לי להיתעלס ביחד ושתשמור עליי כל חיי ונקים ביחד בית פה בארץ ישראל

כל כך הרבה עברנו סשה אם תלך אלך אחרייך,

בוא נישאר כאן בעולם הזה תיראה איזה יפה הוא.

סשה סשה לא אהוב שלי יותר לא אל תגיד לי שאתה הולך , אן לימקום בעולם ולא בשביל מי לחיות.

אתה בטחת שתבוא וניתעלס ואמרת שאתה חייב לי.

סשה סשה ... אוהב אותך נישמע מרחוק הפעם קולו של סשה

דמותו של סשה הלכה והתפוגגה שמרי על זאב למעני זאב צריך אותך יקרה שלי אמר.

סשה לא סשה לא סשה לא

היא היתעוררה בבהלה היא ראתה את עצמה שוכבת במיטה וקורל על ידה

אידה אידה יקרה תשתי.

אני רוצה את סשה אמרה לקורהל ש... אמרה קורל סשה לא יחזור

אידה יקרה עלייך רק לישמור על זאב, היא חיבקה אותה את אידה

דיי יקרה שלי החים ארוכים, אבל כל עוד חיים אותם חייבים להמשיך

הנה תשתי, אידה לגמה קצת מים היא הייתה מותשת

חנה תשכבי דיי יקרה קורל ליטפה לה את המצח במטלית רטובה,

לפתע אידה אמרה אני רוצה ליראות את זאב

הכל יבוא בזמנו אידה תישכבי

לאידה לא הייתה ברירה אלה לציית , כוחה לא היה בה עוד

היא נישכבה היסתכלה על קורל במבט חסר אונים עד שנירדמה

סיפורה של אידה - ההתפיסות בין שרה לאבי

כולם ניו נינוחים הייתה כמין הרגשה של התחלה חדשה, אביואמיאל ניראו חיוורים אך מעודדים

נו איך, אמר דב אני רואה שהמצב רוח הישתנה, אנימזמין אתכם אלי לתה עם עוגיות אמר דב.

לפתע רמית ניכנסה לחדר

פניה חיוורות , דב אני צריכה אותך ,

מה קרה? שאל דב

קרה משהוא לילדה לחנה? רמית רק הינהנה בראשה.

בואי תשבי אמר אמיאל את ניראת חיוורת.

רמית לפתע אמרה, זה קשור לסשה,

סשה קרה דב מה קרה שאלו כולם.

החום שלו עלה והוא רועד,

מה אם אידה שאלה חנה, זהו זה בידיוק אמרה רמית אידה זקוקה למישהו שיהיה איתה, רמית התחילה ליבכות.

הוא כבר לא יהיה מה שהיה,

רמית היקרה אמר דב הירגעי אני בטוח שהרופאים יצליחו להציל אותו.

אמיאל ניגש לפתע, רמית אפשר ליראות את סשה, הוא ניראה נורא, ואת שרה אמר לפתע דב, ניקרא להל כאן ונלך כולנול שם.

הם קראו לשרה, שרה היגיע אבל באה בעקבות ששמעה את הסיפור. כדי להשגיח על אבי.

באתי אמרה רק למען אידה וסשה.

כן אנחנו הולכים לשם אמר דב.

אבי ושרה נישארו לבד בחדר, זה היה רגע מביך הייתה שתיקה שרה התחילה להגיד,

אבי אם אינך רוצה בי אז תגיד באמת שאיני כועסת זכותך.

אבי הינהנן לא לא את יכולה להישאר אמר, ההפך רציתי להגיד לך כמה מילים. מה רצית אבי.

אני אוהב אותך,

התפרץ לדברייה הייתה שתיקה ואחר כך אבי אתה אוהב אותי? מאיפה.

חשבתי על זה אמר

אינייכולה אמרה שרה, אגיד למישהו אחר להחליף אותי, אני עייפה

שרה!! אל תיתחמקי ממני יודע את ליבך אמר אבי.

יודע שהייתי אכזרי כלפייך ונכון נשבעתי לא לאהוב אף אחת אבל...

וכאן שרה ניכנסה לדבריו.

אבל מה? אבימה הגד לי מה? מה הישתנה בך.

מה הישתנה בי? מה גרם לך לאהוב אותי הרי אני לא אנה ולא יהיה אף פעם, הרי הפכת אותי לזונה בעוד שהלב שלי אצל עידו,

התנשקתי איתך איתך אתה חשבת לרגע איך איך אנימרגישה? שאלה אותו בדמעות.

שרה אל תפני את ליבך אנייודע שגם את חשה משהו כלפי,

בליבי רק עידו ידעת זאת, ובכל זאת המשכת למה? למה? התחילה ליכעוס שרה ללא שליטה.

למה ואחר כך אתה מאשים אותי? שביגלל שהיא ראתה אותי מתנשקת אז היא נהרגה?

אניי ודע שלא בבקשה סלחי לי אמר אבי

עידו בחיים בחיים לא רמס אותי במילים, כמו שאתה רמסת .

תמיד העצים ממני תמיד אהבתו הייתה שקטנה אבל היתה נוכחת.

ועכשיו מה אני בשבילך כרית לנחמה? מה אני בשבילך?.

שרה... זעק אבי ולפתע תקף אותו עווית, שרה !! תני לי את הכוח לחיים, אנימבקש , איני מבקש כלום רק שתסלחי לי, ושנפתח דף חדש רק הרשי לי להראות לך את אהבתי.

לא לא אוהב, לא אוהב י ותר, כי ליבי נחסם ליבי ניצרב ליבי אבד ברגע בו עידו נפל.

אני אהיה בשבילך עם כל שאני מביח לך, הרבה אהבה יש לי כלפייך שרה.

אתה רק מרצה אותי אבי, אתה רק רוצה לפצות את עצמך על המילים שאמרת לי כדי שרגשותיך ירגעו.

לא לא נכוןיקרה שלי, אני אוהב אותך באמת.

לא אמרתי לךיקרה אבל אבל ביגלל מצבי חסר האונים אנימפחד פשוט,

ופה אבי התחיל להישבר קולו רעד אני לא רוצה לפתח ציפיות, פוחד לאכז את עצי ואותך יקרה אבל תני לי את הכוח את הכוח שלי.

שרה

תקשיבי לי אמר אבי לאחר שתיקה

אני מיתחנן לפניך תני לי להראות לך

אל תעזבי

יותר מידי נתתי את לביי אבי, יותר מידי ניסיתי באתי השפלתי את עצמי

ופה היא בכתה אבל אתה.. אתה

עזוב איני רוצה.

שרה צעק אני אוהב אותך

חחח צחקה שרה, אתה אוב אותי? ושאני אאמין לך

שרה בכה אבי.

מה אבי מה מה אתה רוצה מנפשי? שרה באה ללכת אך אבי תפס בה וסוב אותה מולו.

הוא ניסה לנשקה

לא לא אבי לא אל תעשה את זה קשה יותר קולה התחיל להישבר.

אבי הרגש שלי היתפשט לפנייך כמו הייתי כירומה אבל אתה זילזלת בי.

חלילה לי אמר אבי תקשיבי לי החלטתי ליסגור פרק בחיים שהייה עם אני ולפתוח איתך דף חדש

ממש!! אבי ממש היתרעמה שרה והדמעות התחילו להתפרץ

אגיד לך משהו שתפנים.

אולי אצלך הרגש מבוסס על שקר ומשחק אבל אצלי לא...

היא הרכינה את ראשה והתחילה להגיד

אני אוה... ופה אבי תפס חזק והצליח לנשקה

לא לא אהובתי את חיי, כך החלטתי לעולם לא אשחק ברגש אצלי הוא אמיתי.

שרה ניסתה להיתנגד ולהדפו מעלייה אך ללא הועיל

פרץ של דמעות ורגשות היו שם

היי איתי אבי חיבק את שרה, היי איתי אני רואה מרגיש את ליבך, אבל אמרה שרה ליבך עם אנה ודבורה,

יקרה שלי ניתגבר ביחד שוהי סודה של אהבה יקרה שלי, כמו שאצלך עידו, אבל הם לא כאן וניתנה לנו היזדמנות.

בואי לא נפספס אותה,

יקרה שלי מוכן בשבילך.

אל תפרשי את השתיקות שלי ופרצי הזעם שבי ואם יש בי מידת כעס ומירמור , ואם פוגע אני בך

סליחה ומחילה אבל יש לי ל ב טוב, יש לי לב שמחפש אהבה.

אבל התחיל להגיד אולי אני לא... להפתע הרגיש את ידה של שרה אוחזות בו

ומה שהצליח לישמוע היה , אנייודעת אבי אני קוראתאת נשמתך מעבר לכל החומה שמסביבך יקר שלי.

הייתה סערת רגשות מעין כמוה, אבי נישק לה ואמר האם תסכימי לחלוק את חייך בחיי אהובתי, האם תסכימי לקבל אותי כפי שאני, מה שתרציי בשבילך ואחכה לך כמה זמן שתרצי,

שרה הינהנה בכן, היא לא יכלה לדבר כי הדמעות חנקו את גרונה וגם נשיקתו של אבי שסחף את ליבי

סיפורה של אידה יסורי מצפון

כולם שתקו , חנה דמעות בעינייה גם דב זאת היתה תמונה כאובה של הזמן.

נו אמר אמיאל בקול שבור, איך אנייכל להיות ולחיות עם דבר חזה עם ידע כזה איך?

דב ניגש אילו, קודם כל חיבק אותו, חיבק אותו חזק ואמר, תיבכה תיצרח עליי, אני פה תיבכה כל עוד אתה יכל, וכמה שאתה יכל אל תשאיר בלב,

מי אתה? התריס כנגדו אמיאל, אני דב בעלה של חנה תאמין לי עברנו הרבה.

כל אחד אמר אמיאל עובר, עכשיו אני מכיר באנשים טובים כל חיתר אנון אמא שלמה את המחיר, והוא התחיל ליבכות.

דב הצמיד אותו אילו חזק, תבכה ילד תיבכה שישחרר אותך תבכה אני פה.

חנה לפתע אמרה, לא ידעת ההתנהגות שלך היתה משברים, לא ידעת שכך זה היה .

אבא שלך רדה באמך, ואמך למענך ספגה הכל, אבל אל תרגיש רגשי מצפון יקירי אמרה חנה.

איך לא ארגיש, אם יכלתי לעשות אותה קצת מאושרת ולתמוך בה עם השקשר שלה אם אברהם.

אני לא בסדר אמר, אף פעם לא נתתי לה להרגיש, לא נתתי לה להרגיש אמא אין לי זכות לחיות אן לי זכות להיקרא אבא ביכלל ביכלל.

ש... אמר דב לפתע

אנימעדיף שתיקה חכמה מאשר מילה צודקת

פעם שמעתי את אבא אומר לה המשיך אמיאל

אני במקומך הייתי בוכה עלמשהו שסידרה ועשתה והוא כעס עליה עלמשהו שלא יהיה במקום. ואמא בכתה בשקט ואני עוד הצדקתי אותו.

ש... אמר דב עוד פעם וחזר על המישפט אנימעדיף שתיקה חכמה מאשר מילה צודקת

מה אמרהת יקירי? שאלה חנה במעיןחוסר אונים.

השתיקה היא חכמה בשתיקה אפשר לפרש ולחשוב על הדברים , למה אם הדברים נאמרים זוהיא פסיקה כמעין שורת הדין, שאין עלייה עוררין, ומילה שנאמרת לא משנה אם בטעות או לא היא נאמרת תלוייה באוויר יכלה ליפוגע ואילו שתיקה לא פוגעת ולא נוגעת אמר דב.

אז מה עלי לעשות? בכה אמיאל, מה אתה מציע לי, נישארתי לי עם רגשי מצפון עזים שאף אחד בעולם לא יודע מה אני עובר.

דב המשיך לחבק אותו אך אמר ילדי הנה יש מישהו כאן שבדיוק במצוקה שלך, ולא משנה מה הסיבה אבל המצוקה אותה מצוקה החוסר אונים אותו הדבר, הוא ניסה לשים קץ לחייו אבלמזל שגילו אותו לפני שלא היה נשאר את מי לחיות.

אהה אמרה חנה דב תישתוק סיננה בשקט, למה אמר דב למה יקירה, כן אולי הוא זקוק לו וזה זקוק לזה שווה שניהם במצוקה עלמוות, ורק הם יבינו אחד את השני,

סליחה אמר אמיאל אני איני יודע במי מדובר, דב וחנה סיפור לו את המקרה של אבי וכל פעם שאמיאל בא להגיד משהו אז דב המשיך והמשיך, ובסוף שתק.

חנה אמרה האם אתה חושב אהובי שזה מה שיכל לעזור להם, דב הנהן בראשו ואמר כן אני בטוח.

אמאיאל אמר הייתי רוצה ליראות אותו הוא לא ידע שכך זה יהיה כמו שאתה לא ידעת לא היה לך מושג אמר דב.

אבל זאת אמא שלי והייתי חייב לדעת לכבד אותה, הייתי אכזרי כלפייה והיא סבלה ושתקה עד שנפטרה מכאב, כשהאבא החורג שלי נהרג הוא כל כך אהב אותה וכיבד אותה ואני רק זילזלתי בה וירקתי להבפרצוף, אמאיל התחיל ליבכות

הוא אמר על אבי הוא אן לו מה להיתיסר ביגלל נשיק הקטנה,

תבין אמר דב שניכם מתיסרים כי אלו שהיו זקוקים לאהבתכם הלכו מהעולם הזה ללא תמורה, הוגנת ואמיתית ממכם , נכון נכון אמר אמיאל

ולכן אתם כאן , הם סימו את התפקיד עלמנת שתלמדו,

מה מה ללמוד שהייתי בן גרוע, לא לא ארצה לחיות וגם אן לי כוח תשמע אמר דב לפתע בעינייו דמעות

לכלנו כולנוה יתה סיבה למות וכולנו היינו הסיבה בשביל החיים אם אנו נוותר אז לא ישאר כאן מי שיספר, לא יהיה כאן הנצחה לאלו שהלכו, ואתה היית ילד קטן גם שהיית קטן נתת לפחדים וללבטים ולא הבחנת לא קישרת , אבל היא אמא שלי

אמא או לא מאמא התנהגת בלחץ אמר דב, אבל איני יכל לחיות כך,

זה לא שאלה של יכל או לא יכל זה עובדה, אתה חי את הנעשה אין להשיב, אבל אתה חיי וכל עוד אתה חי אתה יכל לכפר על ההתנהגות שעשית להיות אדם טוב יותר ולעזור

וכרגע אתה תבוא איתי לעזור להציל אתה חבר הטוב שלי אבי

דב קראה חנה בקול דב אינך רואה שהוא אינו יכל עכשיו אל תלחיץ אותו

יקירה יש דברים שאניך יודעת אמר דב בקצרה, חנה נישארה המומה ופגועה מתשובתו של דב אך העדיפה לישתוק

הם היגגיעו לחדרו של אבי אבי ששכב ללא נוע היסתכל ואמר לדב

מי זה? דב סיפר לו בקצרה ואמר אני עוזב את שתיכם פה ביחד תדברו אחד עם השני.

כשדב עזב הייתה דממה אמיאל התחיל ליבכות שוב פעם, והפעם בלחש

אבי לא אמר כלום.

נימאס לי אמר אמיאל הם לא מבינים שאני גרמתי לה נזק וסבל כל חייה על מנ אתה מדבר אמר אבי ללא קול.

גרמתי רע לאמא כי הייתי אנוכי וחסר רגישות, אבי זע במעין נוחות

אבל זה לאח אתה הייתחסר רגישות? קרא אבי שמעת את המקרה שלי? אמיאל הנהן בראשו

אבל זה לא כמו אצלי אמר אני פגעתי באמא אמא שאלה למנעי ושתקה וכשהיה לה אפשרות להנות בחיים שרפתי את ליבה.

אני שרפתי את ליבה של החברה שלי, בגדתי בה התחיל אבי ליכעוס, בגדתי בה.

אמיאל לפתע אחז בידו ואמר, תישמע אם הלכת עם הלב שלך אל תאשים אותו, מה שהיה צריך ליקרוא היה קורה, אבל היא למען השם נהרגה בזמן שברחה ממני אם לא היתה רואה

אותי מתנשק עם שרה, ואיך פיתחתי אהבה איך יכלתי הרי אנה הייתה בת זוגתי.

זה הלב שלך אמר אמיאל תקשיב לי ותקשיב לי טוב, אני יודע מה זה לחיותללא אהבה ומה זה אהבה, ראיתי את האהבה שהיתה וניצחה בין דודו של אברהם לאן אמי שניהם זיכרונם לברכה, ראיתי איך אמא פרחה, כשדוד שלי אברהם מצא את מפתחות ליבה שעבדו מזמן.

ואם היא נהרגה כשברחה זה לא אשמתך לא רצית שתמוש וגם היא לא רצתה ותאמין לי היא רצתה לחיות היא הייתה מוכנה להרוג אותך באם היתה בחיים, אבל זה שהיא נהרגה זה לא אשמתך פשוט תפקידה בעולם הזה היסתיים.

לעולם לא אסלח לעצמי, לעולם לא ולא אוהב, שרה רוצה להיות איתי אבל אני לא יכל להיות איתה אמר אבי.

אתה יכל ליפתוח דרך חדשה בחיים, אמר אמיאל ולנסות להיות טוב יותר כי זאת אהבה אמר אמיאל, ואהבה מתפתחת ככה איא פשר לינצור אותה או לתכנן אהבה היא ספונטנית וכשהיא ספונטנית, היא הכי יפה והיא אמיתית.

אבל אבל היא מתה לי בידיים,

תישמע יש לך ברירה אמר אמיאל, וזה לא לוותר על האהבה שבאה אילייה למרות הכל

ואם אן לי שום הרגשה, אנימ רגיש גועל מעצמי אמר אבי,

אז זה יבוא תאמין לי אמא אמיאל תיסתכל אמא מסכנה סבלה למעני, יותר אני הייתי הריון שני כיוון שבהריון הראשון היא הפילה מכיוון שאבי דחף אותה לריצפה ביגלל סלט, והיא אומנם לא רצתה לדעת שום דבר כיוון שהכאב על מות העובר היה גדול מנשוא, אבל אבי הצליח לבסוף להתל על ליבה, וכתוצאה מכך אני נולדתי וחבל שך.

כם כך אמא הרגישה שהתאונת עבודה שלו זה בגללה , שלא נתנה לו חיים מספיק טובים, כי אמא נאיבית כזאת אבל אמא טובה

וגם היא הייתה נגיד עם אברהם ואבי היה תוך כדי זה נהרג גם הייתה מאשימה את עצמה?

אתה צודק אמר לפתע אבי כשמשהו צריך ליקרוא אז הוא קורה ולא ביגלל מצב שהיה או לא היה

התאונה הייתה כתובה משמיים כמו שאנה נהרגה

נכון אמר אמיאל, ואנשים מישתנים ללא היכר כמו שאבי כשרצה לחזור לאמא הישתנה לטובה, אבל אופי תמיד נישאר כך

כן גם אנה שלך לא אומר אבל אם קרה כך קורה כל קודם כל הלכה לפי בחירה חוץ מזה אי אפשר לדעת הסתכל על החברים שלך האם הם לא ניפרדו לעולם, אבי חשב ואמר כן אתה צודק.

אז אתה יכל ליכאוב וזה בסדר כי בכל זאת היה קשר אבל לא ליכאוב על בחירת הלב

אצלך אמא אמיאל בשברון אצלך זה לא כמו אצלי , אבי אמר אתה לא אחראי על מה שאמרת להורך וגם לא ידעת הייתת ילד קטן ואמא שלך אם אתה רוצה עוד להעניק ולפצות אותה אפילו שאינה כאן תחייה את החיים תתן לה להרגיש לנשמה שלה שלפחות היא הסתירה ממך את שאביך הביולוגי עשה על מנת שתיגדל באווירה טובה ותמיד שיחקה איתך וגידלה אותך רצתה שיהיה לך טוב

אל תעלה לשמים ואל תעניש את עצמך ההפך אמר אבי קח את החיים ושקם אותם תן ליבך לאהבה חדשה

תנציח את הורך בדרך כלשהי

אתה יודע אמר לפתע אמיאל שהתחלתי ליכתוב שירים קודם כל היו מילים אחר כך חרוזים אחר כך בניתי לי שיר.

ואתה צודק אבי אנייכתוב שירים לזיכרם וכך אכפר על הרגשתי

אני אמר אבי לפתע אני יעזור לעצמי להישתקם כי ניסתי להתאבד

ואחזר אחרי שרה, גם לה קשה.

באותו הרגע ניכנס דב

או סוף סוף סוף סוף תודה לאל, אני רואה שאתם כמו שתי בחורות דיברתם בניכם הרבה.

אבי אמיאל ודב צחקו, וזה היה הצחוק הראשון שלהם צחוק של התחלה חדשה, הם כאבו אבל החליטו לחיות את החיים כי הם חיים

סיפורה של אידה התוודעות

מה? אמרה חנה, איך יכלת הם היו הורים. היא היתה אמא למופת.

רק עכשיו אני יודע,

קראתי את המכתב שהשאירה לי אחרי שכתבה לאבא

אן כאב גדול מזה אמר אמיאל, ובכה לתוך זרועות חנה,

שרפתי את ליבך אמא, אמא סלחי לי מהשמיים אמר אמיאל

לא ידעתי כמה חמלה יש בך אמא, לא הכרתי מעולם בדוד שלי אשר תפס את מקומו של החלאה הזאת שניקרא אבא שלי הביולוגי והרשע, אשר רצה לתת אותך לידי האוייבים ולהרגך ולהרוג אותי.

די תירגע אמיאל חיבקה חנה חזק,

איך?איך?איך? אמר בבכי קורע לב, תיראי מה כתבה כאן, ואף פעם לא חשבתי שאבי הביולוגי היה רע אליה תיראי איזה מכתב היא כתבה לאברהם לדוד שלי היקר.

תיראי מה היא כתבה לאברהם "אף פעם לא נתת לרגישותי מקום נחות, אהובי תמיד היית שם בשבילי ועכשיו נותרתי ככלי ריק"

את לא מבינה, אני ואבא למרות שאבא בסופו של דבר הוא תיכנן הכל כך שיראה שכאילו אמא אשמה בהכל, נתן לאמא להרגיש הכי נחות בעולם ואני הצטרפתי, מזל שאבא נהרג במלחמה ודו שלי אברהם אסף את אמא בשברונה.

אני ירקתי לה בפרצוף ברחתימשם והלכתי לבית של מכרה ותיקה שלי שגרה באיזור אחר, לא באיזור שהמלחמה היגיע איליו ושם היו לי חיים טובים, והוא התחיל ליבכות

לפתע דב ניכנס מי זה שאל את חנה, חנה אמרה לו בשקט זה הבן של מזל אישתו של אברהם, אברהם הוא לא אבא שלו הביולוגי אלה רק מזל.

דב עצר לרגע, מה? לא ידעתי ביכלל, גם אני לא אמרה חנה לפתע הוא חיפש אותנו לאחר שהחליט לעלות לררץ הוא רצה פשוט לבקש סליחה כי ההתנהגות שלו היתה מתחת לכל ביקות,

הוא שנא את האמא על כיישר אחרי שאביו נהרג היתה עם דודו אברהם אבל לי סיפר אחר כך שגילה מכתבים של האבא הביולוגי כמעין יומן אישי כזה שכתב,כל החיים שהוא שונא את האשה שלו והיא לא טובה, ושהיא לא עקרת בית טובה, הוא אמר גם כשהיזדעזע לגלות שהוא רשום באחד המכתבים כי ירצח אותה, וכי אם יגלה אותה לשלטונות אז יקבל כסף ובחורות ,

אמא היתה פשוטה מזל היתה פשוטה וטובה ועל כן לא אהב אותה אף פעם לא עזר לה,

והוא כתב גם שהוא לא רוצה לעזור כיוון שהוא רוצה שהיא תתמוטט נפשית, ואם יצטרך יהרוג גם את הבן שלו.

אבל התוכניות האלה לא יצאו לפועל כיוון שנהרג בתאונת עבודה,

ואז זה הרעיד את נפשו והוא חייב למצוא את ההורים וכששמע שהוריו נפטרו נשבר.

דב היה המום ממה ששמע, אוי אמר, אויי מסכן.כן אמרה חנה בעודה מלטפת את ראשו של אמיאל,

אני לא רוצה לחיות אמר, לא אוכל לחיות עם יסורי המצפון ולשמוח ביכלל ולהקיםמשפחה,

אני לא ראויי לאהבתה של שום אשה ולא של ילדים איןלי זכות אמר.

די די אמרה חנה, לא ידעת כולנו עושיםטעות ולכולנו כל מי שהיה יש דברים שיקח איתו עד הסוף אבל חייבים להמשיך.

איך זעק איך אמשיך היסתכלי מה אמא כתבה לי והוא נתן לחנה ליקרוא.

אמיאל שלי

איני יודעת אם ואיך פעם תקרא את שכתבתי, כי אני מרגישה שהדוד שלך עומד ורוצה לקחת אותי איליו. כן גם אני רוצה כי אן לי חיים בלעדיו, בלעדי אברהם

רוצה שתידע כי אהבתי אותך, ואני אוהבת אותך ולא משנה שברחת , ובחרת את הדרך לצעוד לעולם בלעדי ובלעדי אברהם.

חייבת ליכתוב לך ילדי, את שעברתי עם אביך הביולוגי, כדי שתבין כדי שתמחיש ילד שלי.

אתה היית הילד הראשון אבל את ההריון הראשון כלומר נולדת בהריון שני.

כי בהריון ראשון אבא שלך בגלל שלא הכנתי לו ארוחת ערב כמו שרצה, כי היה חסר בה סלט , דחף אותי והפיל אותי על הרצפה על המדרגות בכניסהלבית ואז נפלתי.

הוא נבהל מאוד ממעשה זה, והצטער ובכה, ואמר כי אם לא אחזור אילו הוא ישים את נפשו בכפו, ואני אמך מכיר את הלב של אמא, אני לא יכלתי פשוט רחמי נחרמו עליו.

כי אהבתי אותו מאוד הייתי נאיבית ומקווה שאתה לא תהייה כך חשבתי שהוא אכן ישתנה.כמובן שאחרי החזרה אתה נולדת , בהתחלה חשבתי שזה היה משבר וזה עבר,

התחיל קצת לעזור ויותר כיבד אותי.

אבל עם פרוץ המלחמה אבא שלך לא נתון למצבי לחץ הוא גם היו לו חברות, והלוואי אמיאל הלוואי והיה בוגד, כמובן שארחי ההריון השני כבר לא ניראתי כפי שהייתי

כבר לא אותו עור מתוח , רזה ויפה פשוט התעגלתי קצת השמנתי , כוחי תמיד היה חלש אז ביכלל שאחרי הלידה הרגשתי יותר חלשה ועזרה לא היתה לי, אז התנהלתי באיטיות,

וגם אבא שלך היה נעדר הרבה מהבית

בהתחלה לא כל כך הציק לי, אבל פתאום התחיל לישתות, פתאום התחיל לצצעוק עלי, באמצע הלילה והיה צוחק

היה אומר זה תיתרגלי שהאוייב יגיע לקחת אותך שתהייה זריזה כדי לברוח.

אף פעם לא היתלוננתי לאיש על התנהגות זאת.

אמיאל כוחי נחלש מרגע לרגע אבל חייבת ליכתוב שתידע את הדברים.

גידלתי אותך לבד הסתברתי מאבא את האוכל שהיה ויתרתי על שלי עלמנת למכור אוכרל מוצק ולקנות חלב כדי שאעשה דיסה בשבילך

תמיד העצמתי מאביך כלפייך אף פעםלא אמרתי לך ולא הראתי לך אף כי היית בן 5

לא צעקתי לא החסרתי ממך כלום מה שהיה נתתי

הרבה פעמים אבא סגר את הדלת בשעות הלילה כי היה בדיכאון, כלפי אלו החברות שלו

אם הם לא דיברו איתו ולא באו ליפגוש אותו, ואם הוא היה יודע שלאחרים הם דיברו ואיתו לא היה מאשים אותי גם בזה ואם היו מדברות איתי היה אומר לי אותך הם אוהבות יותר ממני היה מכריח אותי לדבר

והיה סוגר אותנו בחוץ

ואני הייתימשחקת איתך ולפעמים נשארת ללא אוכל

עד שיסלח לי האלוהים אפילו בגיל שלוש הנקתי אותך אכלתי עשביםממה שהיה בחצר כדי שיהיה לי חלב אם

כל הלילה הייתי מניקה אותך כי אביך לא רצה לפתוח את הדלת.

זהו זה בני אמיאל רק היתי חייבת להגיד לך איזה טיפוס היה אביך

איני רוצה רחמים ולא סליחה זה לא יעזור רק תידע גם מלמעלה אנייאהב אותך

אתה הבן המבורך שלי ואמא לעולם אמא

ואברהם דודך היה שם כל הזמן בשבילי, כאשר ברחת וכמה פעמים נסיתי לשים קץ לחיי אבל הוא ברוח סבלנות באהבה ובהתחלה הייתי רעה כלפיוח

לא רציתי התאבלתי על אבא למרות שהיה כל שהיה וגם התאבלתי עליך כאשר בגיל 5 היית בוגר ואמרת לי

נימאס לי את לא רואה באיזה סבל אני חי , אני בורח שונא אותך אותך את מגעילה אותי.

כך אמרת לי בן שלי יקר אמיאל ואני ספגתי אבל התעצמתי כי היית הבן שלי וידעתי שאני צריכה לתת לך חופש על מנת שתוכל ללמוד לא האשמתי אותך אך לא אשקר כאבתי.

אינך אברהם חיכה לי ללא תנאים ללא שאלות הוא תמיד היה שם בשבילי.

אוהבת אותך בן רק זכור אותי זה כל שאבקש ואם פגעתי בך, אז תיסלח לי פשוט הייתי חייבת להסביר אמא.

‏13‏ שעות · ‏חיפה‏ ·

סיפורה של אידה סערות

מה קרה שאל אבי את קורל.

הוא שאל בלחישה כי היה מאוד חלש,

אי אמרה קורל היא התחילה לספר לו את הסיפור, והוסיפה בעיניים נוצצות מדמעה, אבי אני יודעת את שעברת אבל אתה חי, אתה חייב להתחזק למען אידה, עכשיו, היא חייבת היא קורסת, סשה לא במצב טוב.

אבי שתק רק עינייו הביעו צער כבד, אבי אבי תאמין לי הוסיפה אנייודעת שקשה לך ואתה מנסה לשקם, אבל זה ניראה כמו לא אני מי אני התחיל אבילהגיד מי אני בשבילאידה ובשביל כולם, כולם מתו אנילא רוצה לחיות, השיב בקול שבור,

אתה חייב לחיות אמרה קורל ברוך, היא ניגשה לשרה, כי עינייה דמעו,

שרה שרה, מה שאלה שרה, את אוהבת את אבי? שרה שהופתעה מהשאלה, מה שאלת?

שרה יקירה פנתה אלייה קורל ברוך

שרה היסתכלי אליי יקירה, אני יודעת שליבך אוהב את אבי, כלמה שעברת יהיה אם זה שהיה קרוב לליבך, נכלם, אבל הואישאר חרות זה נכון, אבל עליך לא לוותר, לתת מאהבתך וליבך לזה שאת אוהבת, תאהבייקירה תשליכי על פני המים כמו לזה שאת אוהבת, והאהבה שאת תיתני תחזור אלייך כמתנות קטנות משמים,.

מה? קפצה שרה והפעם ביותר התענינות מה דיברת עכשיו, את יודעת הלב שלי עם אידו, אן אהבה אחרת ולא תיכנס בליבי

שרה לפתע החזיקה את ידה, והיסתכלה על עינייה,

שרה יקרה לי אמרה קורל והביטה לתוך פניהה, אינך יכלה לשקר ללב שכבר עבר משבר היסתכלי עלי שרה, אנייודעת שליבך אצל אידו, אבל אידו ז"ל ישאר כזיכרון בלבד אידו כל חייו רצה שתשמחי רצה ליראות אותך מאושרת. אז למה למה והתחילה ליבכות אז למה עזב אותי, קורל ניגשה אלייה תפסה בידה ברוך ואמרה.

יקירתי יפה שלי, הינך כואבת אובדן כמו שאבי כואב, כן יקירה שלי אינינו יכולים ולא קובעים גורלות, הוא לא עזב אותך מבחירה הוא לא עזב את החיים האלה היו לו מלא תיכנונים,

פשוט כך נחתםוניגמר תפקידו להיות בעולם

לנצח יהיה בליבך ואת נישארת לישרוד את נישארת להיות זכאית לאהבה והתאהבות, נכון זה מבהיל אותך, כי לא היית מסוגלת לחשוב אל אף אחד זה ברור. אבל עכשיו זה הזמן, עכשיו זה הזמן, וקורל עצרה את שטף הדמעות.

היי אמרה פתאום שרה שהבחינה שקורל בוכייה , למה את בוכה הרי אינךיודעת אינך מבינה באמת, קורל, אני זאת עם הלב השבור, לא לא אוכל להכניס שום אהבה שום תחושה, תביני אידו הכל הכל בשיבילי הוא המהות שבנפשי , שום מילים של אחר לא יכסו את שבריו מאבי אידו שלי לנצח

אבל למה את בוכה?

קורל חייכה אלייה

אספר לך סיפור שעברתי על בשרה , אני בשנות ה 50 אמרה וניראת תמימה אבלליבי עבר משברים, ליבי היה בודד, עבר מהמורות אני יודעת דבר אחד, אסור לוותר על האהבה על הרגש על הזכות, כי כי ופה התחילה ליבכות

סליחה שרה, איני יכלה רק דבר אחד אגיד לך אל תאחזי במרחקי הזמן יקירה כתירוץ, אל תאחזי בשברי הלב כתירוץ יקירה, ואל תגידי לעולם נואש כי כל עוד את חיה ליבך ימשיךלאהוב כי זה את, אל תיתכחשי לאהבה.אני חייבת חייבת לישכוח ממנו לא יהיה משהוא זה ברורו לאיכל להיתפתח מהשוא , אמרה שרה הוא סגור נכול , תביני איך אנייכלה להתאהב במישהו שלא רוצה אותי, ושרוצה להתאבד ביגלל יסורי המצפון שלוועוד באשמתי,

אני חיבת לישכוח ממנו לא יהיה משהו וזה ברור לא יכל להתפתח משהוא הוא סגור נעול שוב אני אומרת לך קורל אני רוצה ואלוהים יודע ופה היא שתקה קורל ברגע זה תפסה בפניה ואמרה.

שרה קחי את חייך אל תכבי אותם את התאהבת באבי אני מרגישה ואם את אוהבת אן שום דבר בעולם שיפריד את ההילה שנוצרה.אלף שנים אלף מרחקיםאלף סיטואציות.

שרה שתקה ורק בכתה בשקט, קורל הידקה את אחיזתה אני יודעת מה אידו בשבילך מה היה, והוא יהיה כל הזמן בליבך אני יודעת איך את מרגישה אני יודעת גם איך זה להרגיש שמישהו חיי שזקוק לך זקוק לאהבתך וגם את קשה לך להודות בזה אבל זה יקרה ברגע שהדמעות שלך ושלו יפגשו אז שניכם תאהבו לעולם.

לכי אילו הוא זקוק לך יפה שלי ואידו תמיד יהיה בליבך אל תוותרי על האהבה זיכרי אותי.

אני גם לא רציתי לוותר, אבל הצד השני שלי ויתר, וקורל בכתה הואלא האמין שנצליח לאהוב ושאני אוהבת אותו סיפור ארוך מידי, שרה יקירתי וכואב ולכן לכי איליו עברי את הגשר תני לו להחזיק בך, יתכן שבהתחלה זה יכאב אבל כשהרגשות יתחילו ליזרום תדעי שזאת זכות שוב לאהוב ולהיות אהובה.

קומי קומי יקירה אבי זקוק לך נואשות.

שרה המשיכה לבכות אבל אמרה

תראי אמרה קורל, יש באפשרותך כמה בחירות, אחת לוותר ולא לדעת אחת לדעת ולא לוותר.

את צודקת דאמרה לפתע קורל, לעולם לא אידע אם יש בו אהבה וחמלה כלפיי, נכון אמרה יפה זה שעת מבחן בשבילך ובשבילו.

אבל תדעי הדרך ארוכה ומיגעת אל תרמי ידיים.

זה לזכותך יקירה, הוסיפרה קורל ולזכות שניכם, שניכם זקוקים לאהבה ולכם יש את הכוח לזה.

לעולם אן הגבר יכל לבי וגם האשה לא יכולה בלי ליבו של השני אמרה שרה לפתע

יפה מאוד יקירה אני איתך ועכשיו לכי התארגני ולכי אילו הוא זקוק לך נואשות, ואידה זקוקה לשתיכם

בעלה על סף המוות רק נס כיל להציל אותו.

שרה חיבקה את קורל, תודה לך תודה לךיקירה

כן אמרה לפתע אידו היה וישאר אהבתי לנצח אך כל עוד אני חיה ואידו תמיד ארצה שאשמח ואהיה הכי מאושרת בעולם

אז למענו אלך לאבי ואם אהיה מאושרת איתו אז הוא גם ישמח

נכון אמרה קורל, הנה החיוך שלך שהיסתתר יקירה שרה.

עכשיו לכיליקר לליבך אמרה וקרצה לשרה.

תודה לך קורל על השיחה ומיצטערת שעברת יסורי גהנום של הלב קורל רק חיכה,

תודה לך אהובה אמרה אני צריכה לגשת דחוף לרופא לאיזה מקרה נדבר יותר מאוחר.

שרה היגיע בצעדי היסוס לחדרו של אבי, אבי שכח ללא נוע פניו היו מרוחקות מאוד

היא ניגשה אילו היא לא ידעה אפילואיך להתחיל ומימה הוא היה שבור, והיא לא רצתה לתת לו סיבה לעוד, ידעה שדיבורה רק יעיב על המצב

אבל קול פנימי לחש לה, אל תוותרי על הזכות לאהוב

לא לא אוותר אמרה

היא ניגשה לאבי התישבה עלידו, אבי קראה לו ברוך אבלי לא ענה אבי שוב אמרה הוא לא ענה

היתה שתיקה ארוכה בניהם לפתע והיא ניבהלה הרגישה יד חזקה.

וכשהרימה מבטה ניבהלה ליראות את אבי מביט לתוך עינייה במבט חלול, שרה אמר ביאוש שרה הרגי אותי, זה המפלט האחרון וטוב שבאן8ת לי אן טעם לחיות.

שה היסתכלה עליו לא אמרה לא אהרוג אותך הרבה אנשים זקוקים לך ומבהנהין אני.

הרגי אותי חזר ואמר היא לא ענתה אחיזתו התהדקה

אנייעצור לך את הדם עד שתסכימי אמר ביותר נוקשות

היא לא ענתה רק היסתכלה עליו.

לפתע אמרה, אידה זקוקה לך

חח צחק אידה?

מה יש לאידה? מה היא צריכה בידיוק את אח שלה הכושל באהבותיו, והמתבכיין, עזבי אותה בשקט שרה אמר באותו קול חלש וקר.

אידה תיסתדר בלעדי יש לה את שסה ואת הילד יש לה אחרים שאוהבים אותה היא לא צריכה אותי, אבא ואמא נהרגו שהיו חשבוים אז שתגיד שגם נהרגתי במלחמה לא אהיה הפסד גדול.

שרה חזרה ואמרה אידה תמיד תהייה זקוקה לך היא אוהבת אותך אבי

אותי?

אמר טוב דיי שרה אינך רוצה להרוג אותי לפחות אל תדברי לא רוצה ממך שום דבר

זה לא נכון אמרה בבולעה את המילים אתה ועוד איך צריך אותי ואידה צריכה אותך.

מה בידיוק אני צריך ממך, ומה אידה צריכה , שרה השיבה לו אהבה לפתע אבי ניצמד אלייה בכוח ונשך אותה ביד.

זאת האהבה שאנימסוגל לתת ואנילא רוצה שוב ושום אהבה ממך שרה שחשה כאב גדול ביד, והיד התחילה לדמן אמרה.

אתה מסוגל יותר אבי אתה פשוט לא מאמין

הרגי אותי הרגי אותי אמרה ונישבר היסכלי עלי מי אני

רק גרמתי לכולם מוות ואידה אידה תדסר בלעדיי ואת?

חח את ? ממה התלהבת מהנשיקה שנתתי לך אה?? סתם.

רציתי להתפרק קצת, רציתי להראות לאנה קינאה

הרגי אותי הרי לא באמת את חושבת שיצליח לנו משהו את מאוהבת באידו נכון? ואני מאוהב באנשים מתים ופה הוא התחיל ליצחוק ולהשתעל , עד שהשיעול חנק אותו

שרה חיש יצאה וניתקלה בקורל שהיתה שם.

קורל אמרה שרה אבי נחנק תזעיקי רופא.

קורל אמרה לה שהיא הייתה שם ושמעה את כל מה שדיבר

בבקשה שרה פשוט הייתי ושמעתי אני פשוט מחכה לרופא ויצא לי לשמוע

היית נהדרת, בואי קודם כל נתחיל לטפל בו אחר כך נדבר

הם ניכנסו אבי רעד כולו ונשימותיו יורדות ועולות עינייו ריצדו ממקום למקום.

מיד היגיעו שתי רופאים צאו מהחדר אני והרופא נעשה לו נקז בראות.

קורל ושרה יצאו

אני יודעת איך את מרגישה אמרה קורל אבל היית בסדר גמור.

אבל ראית איך ענה לי, וגם שמעתי איך את דיברת איתו, ממש לחמת בגבורה.

ושמעת? אמרה שרה שמעת איך כינה אותי, אמר לי התלהבת מהנשיקה שלי, ופה הדמעות התחילו לרדת בלי שליטה כך? כך הוא מתיחס לרגשות שלי הוא כאילו אני אוויר כל הזמן רק להשפיל אותי ולדרוך עליי רוצה ואני בעינייו זונה , ופה היא בכתה וקורל לא יכלה להרגיע אותה

למה ? למה זה מגיע לי מה עשיתי ביגלל שהתאהבתי ביגלל שאני דואגת ואני לא מסוגלתת ופה דיברה בטון שקט אני לא מסוגלת קורל הביני אותי למען השם אני לא מסוגלת לידחוק את אבי מנשמתי זהו הוא איתי אבל אם יבחר ללכת לא אכבול אותו לא אעמיס עליו אבל אמות עם הכאב הזה אני אוהבת אותו סוף סוף שרה היתוודתה וידייה מכסות על עינייה

קורל ניגשה בעדינות ואמרה הירגעי אמרה לשרה הוא עכשיו נמצא בקריסה נפשית בהתמוטטות הרבה ערכים שחשב שהם אצלו הרבה ערכים ממנו לעצמו ירדו בעיניו, והוא פשוט לא מסוגל לקבל זאת את הטוב שבו הוא חשב שכל המוות זה ביגללו.

את יקירה שלי צריכה להאמין בדרך שלךולהראות לו אפילו שינסה להדיח אותך עם כלשונות אש

צריך להראות לו שאת מאמינה בו ולתת לו תמיכה ולאט לאט יתרכך יקירה שלי וביום שזה יקרה יבכה לתוך כתפיך ואת תהיי שם לחבקו לחבק לב שבור זה לא קל זאת משימה לא פשוטה אבל את תעמדי בה כי את אוהבת אותו ללא תנאי ומוכנה לחכות לאהבתו עד אין קיץ הימים

נכון אמרה שרה בלחשיבה

אני אחכה לאהבתו עד שאמות לא אוותר ואני יודעת שיהיו כשלונות אבל אתבגר

את נפלא אמרה קורל לא פלא שהחיים נתנו לו היזדמנות איתך אל תוותרי לא אוותר אפילו אם ירצה פתאום אשה אחרת

אל תוותרי את לו האור הוא לא יודה בזה אבל את הדרך שלו לחיים רק שתדעי לך

קורל קורל לפתע נשמע קולו של הרופא, כן דוקטור ענתה קורל והביטה על שרה.

אנחנו חייבים עוד פדים וצנור מספר 7 להוסיף לנקז מסתבר ביגלל שפתחנו צוצרו בראות חורים נוספים לנקזם אם לא יכללמות.

קורל עזבה הכל, תיתפללי רק אמרה לשרה ותזכרי אם יצא מהמצב הזה, אז את תחזריי לו את האמון בעצמו ובעצמך, כי לשניכם מובן שאתם אוהבים אבל מתגרים בגורללאבד את האהבה או לוותר עלייה.

נכןם אצרה שרה בפחד, אני לא אוותר עליו, תעדכני אותי

היי בטוחה יקירה אמרה קורל והיא רצה לדרכה.

יסמין באה לחנה חנה אמרה צריךלעשות לך בדיקת דם, למה? שאלה חנה אנימרגישה טוב.

את כן , אבל הבת שלכם.. מה איתה שאלה בחשש חנה מהיש לה.

איני יודעת בידוק... תרזה מנסה לבידוק זאת אבל יש לה חם?

שאל דב בחשש.

לצערי אמרה יסמיןיש לה כמה ימים אי נוחות.

הרופא ניכנס אליהם , חום אן לה גבוה אך התחילו להתפתח לה סימנים בגוף, צריכים דחוף בדיקות דם כדי לשלול זיהום אלה רק לקבוע

מה? מה? לא הבנתי אמרה חנה מה יש לה? האם היא בסכנה, והתחילה ליבכות

ש..ש... יקרתי סימכי על הרופאים לא חושב שזה משהו רציני

הירגעי

תבין דב הילדה הזאת היא כל עולמי ועד שהיגיע אליי, יקירה הרגעי אמר דב וליף את פניהה

יסמין לקחה משניהם דם, אפשר ליראות אותה אמרה חנה זוהי שעת ההנקה שלה, היא חייבת לאכול

לצערי לא אמרה יסמין אסור לה לבוא במגע איתכם.

לא? להמ שאלה חנה, ביגלל שהיא יכלה להדביק אתכם במקרה של אבעבועות היא תצתרך לחיות בבידוד.

בידוד!!!

אמרו דב וחנה אני לאמסוגלת לא ליראות אותה ואם יקרה לה משהו

יסמין בואי תני לחנה כוס מים אמר הרופא, קחי יקירה אמר דב

חנה

בסך הכל אמר הרופא מדובר בחשש לאבעבועות זה לא מסוכן אבל חייב השגחה רפואית וטיפול צמוד בתנאי סטרליזציה

והיא תהייה בסדר? שאלה חנה דומעת?

ומה שלושה שבועות לא אראה את רחל, אשתגע מדאגה

יקירתי אמרה יסמין וליטפה אותה, היא תקבל את הטיפול המחלה הזאת היא זיהומים והיא יכלה להדביק אתכם ואף היא יכולה להידבק שוב, ולא כל כך מתאים לגופה הקטן להידבק,

לעצור את הטלטלה הזאת שוב ושוב, את צודקת אמרה חנה בעודה מגנבת את הדמעות פשוט הרבה דברים טראומתית עוברים כאן בזמן האחרון, שאנימפחדת לאבד אותה.

אל תידאגי יקירה אמר דב לא נאבד אותה

אני ערב לכך היא מקבלת כאן את הטיול הנאות ביותר, ואני כאן לצידך יקרה שלי ותמיד אהיה מבטיחלך

אני אני לא מאמינה לכלום יותר, רק רחל חשובה לי בעולם

את לא מאמינה לי? יקרה שלי? שאל דב ברכות

אני רוצה ליראות אתרחל

יקרה שלי גם אני רוצה ליראות אבל הביני אנחנו יכולים להזיק לה יותר ובשם אהבתינו צריכים להיות מאופקים נשמה יקרה שלי.

אויי דב יקר שלי מה הייתי עושה בלעדיך אהוב ליבי, לא פלא שניכנסת אל ליבי.

היא ניצמדה אליו ברכות לרגע הם היו בעולם משלהם עולם של חום ואהבה של רוגע ושלווה

לייק

הציגי רגשות נוספים

הגיבי

שתפי

6‏ציפורה ציפורה אורה‏, ‏ציפי כהן‏ ו-‏‏4‏ נוספים‏

תגובות

סיגל בוטון סיג בוטון

כתוב/כתבי תגובה...

סיפורה של אידה , אברהם מציל את סשה

קולות חנק ושיעול נשמעו מכיונו של ב, סשה צעק והתחיל לפזר אבנים, היזהר דב ענה לו אברהם שהגיח פתאום, שמעתי את הפיצוץ ורצתי מהר, אמר בעודו משתעל,

הנה עזור לנו לפנות מכאן אמר אלי הם עבדו עם זה שעות ארוכות, ומידי פעם נשמע שבר אי שם, מהר לפני שהכל יתמוטט,

סשה סשה צעקו

הם לא ידעו אבל עליורגן נפלה תיקרה והרגה אותו במקום, הם התחילו להזיז בעדינות אבנים והתחילו להישתחל בפנים,

סשה צעק דב סשה וגם נשימתו נעתקה, לפתע התערפלו חושיו של דב, ולפני שהצליח להגיד משהו הרגש שזוג ידיים סוחבות אותו,

הנה הנה עוק קצת זה עכשיו תישכב פה תישאף אוויר, זה אני אברהם, אני אלך להביא את סשה אתי לפתע אלי צעק, אברהם אברהם הנה הנה פה- אברהם עזב את דב בפינה ששם אותו, ורץ לכיוונו של אלי, אלי ושלמה ואברהם ראו לפניהם שני דברים, אחד ראו מחסום של לבנים ודם, וראו גם פ תח קטן שמשם מישהו לחש משהוא, ונידמה היה כי זה קולו של סשה

הצילו הצילו.

בואו אמר אברהם הוא ניסה להרחיב את הפתח בהשגיחו שלא יבואו עליהם עוד אבנים, אבל משההו תפס את סשה כשניסו למשוך אותו בעדינות.

אויי לחש שסה, הרגליים אמר חלש הרגלים.

רגע , אני חיב להיכנס ליראות מה זה אמר אברהם, יש לי כאן פטיש שאיתו אנייכל לישבור ולהפריד אבנים, אתה תסכן כאן אותךם ואת סשה אמר אלי ואם יפלו אבנים חייבים לחשוב על דרך אחרת.

אני בטוח אמר אברהם כיזה מקום בטוח ואל תידאג אני לא אידיוט כדי לסכן במיוחד את סשה יהיה בסדר הוא חייך לאלי הוא בא להיכנס כשלפתע הוציא משהו מהכיס ואמר ונתן לאלי

זה תן לאישתי אם יקרה לי משהו תגיד לה שאהבתי אותה, והוא נתן לאלי מעין קופסה קטנה ובתוכה סיכה הוא דיבר גם לאלי הסיכה היתה בצורת מלאך אישתי אמרה שהמלאך יגן עליי, אמור לה שהיצלתי נפש הצלתי את סשה.

הוא היסתכל על שלמה ואלי במבט חטוף והתחבר בתוך הסדק כן הנה אני רואה , שמעו אותו קלות במעומעם,

איי איי אי לפתע שמעו , רגע צפוף כאן תצא אתה אמר אלילאברהם וניסחוב אותו ביחד,

איני יכל לצאת יש משהו חוסם אני מפה אוודא שלא יפלו עליו אבנים אתה ושלמה תידחפו הם התחילו למשוך,

סשה היה כבר וגם מלא חבורות איי איי אמר סשה לפתע היתה עוד מפולת, סשה אמר שלמה, דב אברהם השמיעו קול

ערפל של אבנים קולות של שיעול וחנקחילו במלוא המרץ להזיז את האבנים, בוא אמר בוא ננסה למשוך את סשה עוד קצת עוד שניים בפנים ואני לא יודע מה איתם.

הם התחילו לנסות למשוך את סשה, סשה כניראה היה מעולף כי לא שמעו אותו

יש סיכויי שהם בלעו מלא אבק וחול, הנה בוא , הם הצליחו לנסות להזיז את סשה לאט לאט, הנה קרא אלי והוציא אותו.

לפתע הם לא יכלו לזוז מהלם, וואי אמר אלי אסון אמר שלמה

וואי וואי וואי מה עשו לו

סשה היה כולו מחוסר הכרה וכולו מחוסה בחורים שחורים, מה זה?< שאל שלמה בזעזוע,

איי איי זה אמר אלי זה כוויות. הוא שרוף כולו

וזה ניראה כאילו שמו עליו לפיד בוער מסכן, לפי העובי של הסימן. סשה גם שכב כירום לגמרי הם היו חייבים להזעיק עזרה, לא פלא שצרח כל כך אמר שלמה

אויי מה אם אידה אישתו היא לא תוכל לישרוד. בנתיים לא נגלה לה, ניראה איך מתקדמים הדברים אבל חייבים לשים עליו חומר , של אלכהל על כל הפצעים זה יכאב אבל זה יציל אותו אם לא יקבל זיהום.

כן אבל אמר שלמה, צריך להציל גם את האחרים בנתיים נכסה אותו, שלמה ואלי נתנו לו את החולצות שלהם על מנת לחמם קצת את הגוף

עכשיו ניראה הם הצליחו להיכנס מצאו את דב הם הוציאו אותו לבחוץ

רגע את אברהם ואת החוטף לא מצאנו זה לא טוב אמר אלי אולי הוא הצליח להתרחק וצריך גם למצוא את אברהם

להתחמק ? להתחמק שאל כמעט בזעקה שלמה,

חח איך אפשר להתחמק מכזה דבר

אנחנו שתינו לא הצלחנו בקושי להוציא את סשה ודרך אגב בה נחחפש את אברהם

הם ניכנסו במהירות זה כבר ניראה כמו פתח יותר רחב קצת

לפתע שמעו שיעול חנק, אלי אלי שמעו מישהו קורה הקול נשמע חלש ומרוחק, זה אני דב

הצילו אותי ניקברתי פה יש לבנה גדולה עליי אני לא יכל לזוז

מזל שבידיוק רציתי ליראות משהו בצד כשהיא נפלה עליי אחרת הייתי מת, אבל אני מרגיש כאילו אני שוכב על עוד גוף של אדם בואו בואו

אלי ושלמה הלכו לכיוון קולו של דב

דב תחזיק מעמד אמר אלי אנחנו כבר באים

נשמע עוד שיעול שיעול חזק.

הם איתרו מהר את מקומו של דב ולרגע פחדו ליראות הוא היה חצי שכוב הריצפה א9ם ניתן לכנות כך, הלבנים היו מלאים דם והלבנה יותר נכון, הם לא רצו להבהיל את דב אבל היה זה התיקרה שנפלה עליו.

הם הזיזו בכוח את האבן ולקחו את דב, דב היה כולו מכוסה בדם

מה זה? נפצעתי שאל דב

שלמה היסתכל עליו, לא לא חושב שזה ממך אמר אבל רגע ניקח אותך היכן ששסה,

שסה? מצאתם אותו שאל דב? בין שיעול לשיעול.

כן אמר אלי מצבו לא טוב,האידיוט שחטף אותו שרף אותו בכל חלקי הגוף וגם חתך לא פלא ששמענו צעקות איומהות אימה כשהוא צעק.

אם הוא לא ימות במפולת שהיתה אנייהוג אותו אמר דב בזעם.

ואנחנו ניצטרף אליך אמרו אלי ושלמה בבת אחת

איי איי כל הגוף כואב לי, ולפתע דב התחיל לירעוד, קר לי אמר וגם קשה לי לינשום , הוא התחיל לירעוד, דב אמר אלי תנסה להירגע ולינשום לאט לאט,

והנה הם לקחו שמיכה ממה שהיה להם הצמידו אותה לשסה וכיסו את שניהם גם דב וגם סשה עכשיו אל תחשוב על כלום אמר אלי, אני ושלמה נלך ליראות את אברהם וגם החוטף עצמו הוא צריך להיות כאן אין סיכויי שהתחמק,

טוב קודם נחפש את אברהם וזה ברור,

דב ואלי ניכנסו שוב הם חיפשו הכל היה קשה דחוס חונק שברי תקרה,

לפתע שלמה נגע ביד של אלי, היסתכל שם!!

הם ראו שלושלית של דם עם שערות, אויי אמר אלי אויי תיראה , וואוי אמרו שניהם רב של שערות היה עם דם כוכחות של דם מרובה

בוא לפתע קרא שלמה, מה שזה לא יהיה חייב ליראות מי זה,

הם התחילו בכוח לסלק את האדמה בעודם חוששים ממה שעוד יגלו,

לפתע זעק אלי

לאֱֱֱ!!! לא!!! לא!!!

אברהם והתחיל ליבכות

מה אברהם קפץ שלמה,

אלי לא יכל לדבר עזור לי רק ביקש כשזיעה ניגרת ממנו, רק שזה לא מה שאני חושב

אברהם, אברהם.

הם חפרו וככל שהיתקרבו וסילקו אז החשש והפחד והאימה התגלמו למציאות שהיכתה בהם יותר.

לבסוף הם היו מול המראה שחיכה להם. הם לא רצו להאמין אברהם שכב שם ללא תנועה כולו מחוסה בדם, ראשו מנופץ מקיר שהיתרסק על פניו וראשו גופו התחיל להיתנפח ולהכחיל.

אןמה לעשות, כניראה שהמוות היה בלתי נמנע ומהיר אמר אלי.

אויי אישתו, איך אני אבשר לה בשורה כזאת, היא תהייה החייבת לדעת אמר אלי בעודו מנגב את דמעותיו, עם האבק,

אויי אני איני מאמין הוא בא לעזור והיתה לו הרגשה כן הוא נתן לי את המלאך שאתן לאישתו, סימן לאהבתם, היא בוודאי תידע שקרא משהו

טוב ניקח אותו, הם ניגשו אל גופתו של אברהם אשר היתה קרה וקשה, תמכו בידו רגליו והוציאו אותו לאט לאט זה היה מחזה קשה,

כל חציו של הראש היה מכוסה בדם ושערותיו היו שקרש אלי בכה איזה מוות איזה מוותר

הוא התחיל לביכות כשהוציאו ולא היתה ברירה את גופתו של אברהם דב זעק איי איי , כמה המלחמה הזאת גובה מחיר בנפש איי איי לא לא, דב אמר שלמה, אנחנו צריכים אותך חזק, אל תישבר זה קשה אבל אל תישבר ולי יש תפקיד קשה איך לבשר לאישתו- אמר שלמה

אויי לא, ובכלל איך קוראים לאישתו,

מזל קוראים לה אמר אלי אשה שקטה מאוד, אובת את אברהם הוא היה לה הכל תמיד יצא מנצח בכל הדברים, והדבר שהפילו היה זה,

אויי אמר אלי

הכי טוב אמר דב לגשת אלייה כמה אנשים

טוב אמר שלמה בקצרות, אנחנו צריכים למצוא את המחבל,נכון אמר אלי אבל חייבים להעביר את הגופה לטפל בסשה ובדב

אתה מדבר כמו שעלינו להעביר סחורה ממקום למקום, התחיל אלי להגיד בקול שלא נשמע טוב,

פה אנחנו אנשים ולא סחורות

משהוא קרה הרגע כן? אמר אלי בתוכחה

אבל אמר שלמה אם נתמקד בזה לא יזוז כאן כלום כאילו לא שמע את העוקצנות שבדב רי אלי

אי י איי לפתע זעק דב הכל כואב לי תפוס לי

אלי אמר אני הולך להזעיק אזרה.

הוא עזב את שלמה וכולם ורץ לכיוון המשאית, בנתיים אמר דב לשלמה.

קר לי מאוד

שלמה מצא עוד כמה שמיכות וכיסה בהם את דב

הזמן עמד מלכת לא קול ועלא עונה לא אף אחד, גופתו של אברהם היתה שקטנה ומיוסרת עם כל מה שעבר.

לא יכל לשא להרגיש כאל לייאוש הזה וכאב עבור האדם הנפלא שהציל את חייו וחיי סשה

משקפיו שבורות דימני דם בכל מקום, עינייו פקוחות אך כבר לא יראו את הצלחתו, ובזכותו סשה ניצל

דב ישב בדממה כולו רועד

הייתה דממה מעיקה שלמה לא י דע מה להגיד, לידו סשה היה נשימותיו היו שקטות וכבדות.

כל מה שעברו עד שהגיעו לכאן, מאוראות המלחמה חקוקים בנפשם וצרובה,

הפחד והאימה התחילו להישתלט עליו השקט הזה,

שלמה התחיל להזיע, הוא לא ידע מה עובר עליו

הוא הסתכל מעבר צוהרי החלון, אויי אויי אמר לעצמו, אן לא נצליח להשתחרר אהאויבים, למה אנחנו רוצים להביראי וללחום הרי לא לא אוהבים אותנו ולא יהיה טוב, הם יהרגו אותנו ומתפשטים ,

ולרגע השמיים נראו כאילו מסך שחור כחלונות אטומים לא ראה פינה של אור.

הוא ישב בהא לרגע בכולם בסשה בדב ובגופה של אברהם הוא בעצם התחיל ליראות מוות

רצה לצעוק הצילו אבל לא נשמע הרי הוא בחושך

הוא רעד לא הים לא אמר התישב בפינה, כולו משותף וכך לאחר זמן מה מישהוא טפח לו על הכתף

שלום שמע קול מרחוק, שלום הכל בסר? הבאתי עזרה תיכף נצא מכאן

וגם את גופתו של החוטף מצאנו הוא ניסה לברוח אבל נמצחחץ.

שלמה לא ראה כלום אבל שמע את הקול יותר מקרוב שלום שלום

לפתע שמע עוד לחשים מישהו תפס את היד והזריק לו משהו לא היה בו כוח להיתנגד

עכשיו הוא ישון עד למחנה אמר אלי, לרופא שבא איתו בוא ניקח אותו רק הוא נישאר לקחנו את השאר.

כשהתעורר שלמה, התעורר עם רצון עז להקיא, פקח את עיניו לסרוגין, איי סוף סוף התעוררתה אמרה קורל,

מה? התחיל להגיד ולמצמץ בעינייו, איפה אני איפה כולם מה קרה לי

קלאסטרופוביה, פחד ממקומות סגורים

אבל אמר שלמה אבללא הייתי במקום סגור.

נכון אמרה קורל, אבל נמצאת בסיטואציה סגורה כלומר.

היית בחדר לבד שקט, לא ידעת מתי תגיע עזרה, ביכלל הכל היה מוות ובכלל המצב של המלחמה, שאי אפשר לדעת עד שחושבים שהינה לא רדופים , ויותר לא ניראה מוות אז הכל מגיע ובמיוח שגופתו של אברהם הייתה שם כולה בדם.

אני לא זוכר כלום,

ובואותו הרגע שאמר זאת הקיא את נשמתו

בתיה, אודליה, סוזי, בואו מהר עזרו לי, מידי ניגשו אילו וטיפלו בו, אחרי שניקו אותו והחליפו לו, קורל הביא לו מים חמים עם לימון ואמרה עברת הם, מצב לא פשוט

תישתה את התה ולאט לאט תחזור לעצמך

מה אם אישתו של אברהם, מי מדבר איתה?

דואגים לה אמרה קורל, ונאנחה,

כן אפשר להבין אותך שקיבלת פחד, ליראות דם ומוות..... הלם קרב זה לא פשוט.

אלי ביקש ליראות את מזל ולתת לה את שאברהם ביקש ממנו

היא באה איליו חיוכה היה קפוא, כן אמרה אלי הישתעל הוא לא ידע איך לבשר לה, על ידו היו עוד שני אחיות

את אישתו של אברהם? כן אמרה מיד

איפה הוא? קרא לו משהו?

ובכן התחיל אלי להגיד, אבל לנוכח מבטה של אישתו, הוציא מכיס מעילו את הקופסה שאברהם נתן.

איי איי לא!!

אמרה אישתו לא שתי האחריות ניגשו אלייה לחבקה לא אמרה ונפלה לתוך זרועותיהן

בואי בואי שבי אמר אלי, הם הביאו כסא

את יודעת הוא אהב אותך

הוא אהב לעזור הוא היה במשימה בעלך.

מזל התחיל ה לסובב את ראשה מצד לצד כאשר עינייה מעורפלות.

מיצטער מזל באובדנך, היא אמרה בקול שבור

אברהם שלי זה הסימן, ואתה אמרת לי ביום בו יקרה לי משהוא נורא, אתן לך את זה , תדעי שהפכתי למלאך ואשמור עלייך מלמעלה.

לא לא אברהם שלי לא לא, בכיה נשמע בקול רם והדהד עד לאלוהים.

כל כך הרבה עברנו אמרה בקול חנוק, מדמעות כל כך הרבה והבטחת לי אברהם שלי שלא תעזוב אותי לעולם.

אלי חיבק אותה, אן לי מה להגיד ביגונך אשה יקרה, איך לנחם אותך אני

בעצמי בהלם.

אברהם הציל את סשה וזה מה שהוא רצה הוא הקריב את עצמו. כן הוא תמיד אהב לעזור.

אברהם אברהם שלי.

מה אעשה בלעדיך ורציתי כל כך להגיד לך שאני אוהבת אותך שתיזכור אותי...

אלי חיבק אותה היא לא יכלה לדבר גל הדמעות שעלה בה כנהר זורם, לא לא

אברהם אברהם שלי.

בכיה היה רם כל כך וזועק כל כך, פנייה שהיו חיוורות במילא תפסו עכשיו צבע של המוות, המוות היה בחייה

בעלה שאהבה שהיה בשבילה הכל, בעלה שהיה

חמתנה בחייה ושאתו עברה דברים, בעלה נהרג בפעולה אשר הצילה מישהוא אחר.

אפשר דף ביקשה, אני רוצה להיפרד ממני במילים

כמובן אשה יקרה, אמר אלי את בסדר?

כן אמרה אני פשוט רוצה להיות קצת לבדי התחננה.

מה שאת רוצה יקרה אמר אלי, הוא נתן לה דף וסימן לאחות לעזוב לנפשה

היא היתה לבד עם דף לבן

לא היו לה מילים ההלם היה קשה מנשוא במיוחד שאחרי 10 שנות נישואים מאושרים שעברו הרבה ביחד ותיכננו כאן בארץ ישראל להביא את הילד שלהם ועכשיו הכל נגוז.

היא התחילה ליכתוב הדמעות הקשו עלייה, אבל ליבה לא יכל לעצור כי אי אפשר לעצור רגשות מלכתוב אי אפשר .

אברהם יקירי, אברהם אהוב ליבי

אן רגע יותר אבוד בשבילי, מאשר הרגע הזה, לאבד אותך

איני יודעת, וזה לא ניתפס שלא תהייה עוד בחיי

אברהם שלי.

עולמי הואר רק כשאתה הארת את דרכך אליי

עברו ימים עברנו ימים שכונים במלחמה, ימים מלאי ייאוש אך הכל היה בעינייך כמשחק, לימדת אותי לצחוק , כי ידעת תמיד לנצח, וכך למדת גם אותי

יקר שלי, נתת לי מלאך וכשהיבאו לי אותו ידעתי וזה היה סימן שאותך לא אראה עוד

אברהם שלי.

כמה שאוסיף מילים, לא יוכלךו הם למלא את החלל שהותרת בי

אהובי

איך ממשיכים? איך ביכלל מכירים, אכיר בזה שלא תהייה עוד לצידי.

שלא יהיה מישהוא שיגיד לי בוקר טוב עם חיוך

לא לא לא אוכל לא אוכל להיות לא אוכללחיות,

לפתע עזבה את הכל והתחילה לפרוץ בבכי הצמידה את המלאך אל ליבה ובכתה.

לא יהיה איש בחיים שלי אחריך

לא יהיה שום דבר בעולם

אחרייך

אהוב שלי

מילאת את בקשתך האחרונה לעזור להציל

ואני אמשיך בדרכך למרות שקשה עליי ביכלל להיות ביתר החיים בלעדייך אהובי

אף פעם לא נתת לרגישותי מקום נחות אהובי תמיד הייתה שם בשבילי ועכשיו נותרתי ככלי ריק

היא בכתה ובכתה ובכתה וצר היה לה וליבה כה פעם

חפתאום כאב אחז בצד שמאל

הנה הנה אמרה, ידעתי שלא תוכל בלעדיי

הנה אני באה אליך אמרה,

כסה אותי בכנפיים מלאך שלי אחרי כמה זמן גילתה אותה קורל.

הצילו זעקה בואו לכאן מהר. אודליה וסוזי ניכנסו הם שתקו למראה

קורל כבשה את פיה בידה, היא עמדה לצעוק המ קורה...זה היה קולו שלא לי שבה בריצהאויי חמצן

ניסו להחיותה אך ללא הועיל הידיעה שבמות בעלה אברהם והצער היה כה גדול עד שליבה לא יכל ליסבול

והיא נפטרה כתוצאה מהתקף לב.

טרגדיה על טרגדיה, שוב הגורל שוב הכאב שוב החוסר אונים הזה.מחיר המלחמה העקובה מדם.

בנתיים בקצה השני, רמית עזרה לאידה לבוא ליראות את סשה

סשה סשה פרצה אידה מה עשו לך? תחזיק מעמד אהובי עכשיו היהיה הכל בסדר אמרה אידה

רמית הכינה אותה שעלייה להיות חזקה בשביל שסה, ושלא תישאל אותו שאלות, עכשיו כשהוא יוכל הואידבר כרגע הוא והיא חייבים מנוחה מוחלטת.

אידה גם לא ידעה על מותו שלא ברהם ורצתה לדבר עם אישתו של אברהם היא לא ידעה שהיא נפטרה

אני חייבת אמרה ליראות להגיד לה תודה ולהגיד לה שאני מיצטערת על כי בעלה נפטר.

רמית שידעה אבל התנהגה והתחייבה בפני אלי לא להגיד כלום לאידה ביגלל מצבה הרגשי שיתפה עם אידה פעולה

כן אמרה רמית כן יקירה רק נתן להם להיות ביחד ויהיה עוד זמן להודות

נכון אמרה אידה

סשה אהובי ניגשה אילו בעידנות, סשה גיבור שלי אמרה היא ליטפה ברוך את שערו ואת זיפי זקנו

הוא היה מחוסר הכרה

והיה מכוסה עם רתיעות שמן להרגיע את הכוויות

מה עשו לך? נבלות פרצה אידה הם ישלמו אתה תהיהי חזק סשה הבטחת לי

רמית חיבקה אותה חזק

יקירתי זה לא תהליך פשוט אבל כל יום יהיה שיפור

ובנתיים יש לך את זאב טפלי בו בסשה יטפלו והוא יחזור לאיתנו, מבטיחה לך

אויי רמית יקה שלי מה הייתי עושה בלעדייך רמית חיבקה אותה

היא ידעה שאידה רוצה ליבכות כי סשה היה במצב של בין החיים למוות אף על פי שהכל היה ניראה בסדר לחלוטין.

הוא היה עם כיויות בכל הגוף אינפוזיות וקוצב הלב חלש

גם פניו היו מנופחות כחולות מהמכות שעבר בראשו

בואי בואי יקרה בואי היא חיבקה אותה ולחשה לה

את חזקה וסשה יהיה בסדר העיקר שהוא פה עם כולנו וכולנו נידאג לו

ואת תהייה חזקה למען הילד שלכם ולמען סשה

שאוהב אותך כל כך

בין גדרות התיל

שם נשמות טועות

ילדים ללא הורים

הורים ללא צבע

אנשים שקופים ורק אלוהים

סופג איליו את העם

ששם בתוך גדרות התיל

בית קברות של חיים ללא

פנים

והם שם עומדים

ביתנים ריקים

ועיצים שרופים מקור ומחום

משלג מגשם מרוח סתיו

והם עומדים ללא יכולת

לדבר על הזוועה

שראו

בין גדרות התיל

עוד נשמע באישון ליל

זעקת ילדים שרוצה לחיות

זעקת הורים וידיים שלוחות

רק לאחוז עוד פעם אחת

בחום החיים

שם במחנות ההשמדה

נישאר הכל כמו שהיה

ליזכור ולא לשכוח לעולם

כי בזכות אלו ששתקו

בזכות אלה שצעקתם לא נשמעה

אנחנו פה

סיפורה של אידה- התוודותה של חנה לדוב על אהבתה

חנה הרגישה קור פנימי, היא קפאה ואמרה בליבה אלוהים אם זה המוות , קח אותי עכשיו רצוני למות אין סיכויי שיאבו אותי ואן סיכויי שדב יאהב אותי , ועכשיו אחרי שנגמלה החלטה בליבי רוצה לאהוב את דב, אבל אתה תחליט אלוהיי אם תיקח אז תיקח עכשיו , זאב אתה הישאר אצלי כל הזמן בליבי, אך לא אוכל להיות איתך,,

ואני עוד יחיה יש בי לתקווה למרות שהחיים לא מאירים לי כרגע , אוכל אם תתן לי הזדמנות רוצה לחיות מחדש רוצה להרגיש אהובה, ולא מתוסכלת דיי רוצה לתת את כל האהבה שבי,

בעוד עירפול חושים משתלט עלייה חשה כי ידיים סוחפות אותה, מישהו דיבר אלייה אך לא שמעה כי היא הייתה מעולפת.

מישהו סחב אותה , זה כן הרגישה, מישהו חזק ועוד ידיים אחזו בגופה , פתאום הצליחה לשמוע משהו , תביאו את השמיכות, חנה, חה, שמעה כאילו מרחוק הקול היה מוכר לה אבבל לא הצליחה לזהות, וגם לא להגיב, חנה חנה את תהיי בסדר יקירה אל תידאגי אני פה.

כולם חשבו לוותר עלייך אבל אני לא, מגיע לך את הטוב ביותר היא שמעה , אבל ניכנסה למצב של איבוד חושים.

ששסה שהיה על ידה, בכה בכה, אלוהים איזה מזל שהצלחתי למצוא אותה ברגע בו כמעט טבעה במים.

אשמור עלייה אביא אותה לדב. אני יודע שאידה חושבת שאני אוהב את חנה כי התנהגתי אליה בצורה קשה וקרה , אחרי כל החום שהפגנתי נכון זה פוגע, אבל פחדתי עלייה, אלוהים החזר אליי את אידה שלי אני כל כך אוהב אותה.

לפעמים יש בי צורך ליזעוק אבל אן איש שומע, אוהב אותך אני אוהב אבל אבל וסשה התחיל ליבכות עד שאחד האנשים שהיו שם בא איליו וחיבק אותו.

די די אמר די לדמעות סשה , איני מכיר אותך, אבל הכל יסתדר

איך יסתדר, אהובתי חושבת שליבי אם אחרת ובכלל התנהגתי אלייה בצורה לא יפה,

תבוא אלייה בטוח היא אוהבת אותך אהבה לא יכולה להימחק ברגע אחד.

אם יש אהבה היא נישארת,

לא ניראה לי אמר סשה ניראה לי שבהתנהגותי הרסתי אותה, אני מתוסכל מעצמי מאוד.

חבר, חבר, זה הלב שלך מדבר לא ההגיון, תראה האה בה היא מחזיקה את כל העולם ואם לא הייתה אהבה אנחנו לא היינו מחזיקים מעמד, וחוץ מזה אני בטוח שהיא אוהבת אותך

אם לא תדבר אם לא תראה לה שאתה אוהב היא לא תידע וכך תפספס הפעם, הפחד לא הולך לטובתך,

סשה היסתכל לרגע, ואמר

תודה לך.

אתה חושב שהיא תרצה אותי בחזרה? ואין עליי ומה עליי להגיד לה?.

קודם כל האיש אמר, היא תירצה אותך היא קצת פגועה אבל היא מחכה בתוך ליבה שתחזר אחרייה כן כך זה נשים וחוץ מזה תן לדברים ליזרום עם עצמם לא לידחוק בהם והכל יסתדר.

אינך יודע אמר סשה, כמה כתגעגעתי אלייה לקולה, לרכותה למבט שלה למגע שלה כל זה חסר לי.

אז כשתגיע לספינה תתחיל לעבוד על זה. כןמבטיח, אמר סשה עד שזה יגיע,

יגיע יגיע אמר האיש.

בנתיים בספינה למעלה שם דוב ואידה עצרו לרגע , דב אחז באידה, אידה איני יודע מה קרה לי כל התחושות, הכל הכל נהייה בבת אחת סלט גדול, איני יודע , אן עתיד סלחי לי אידה סלחי לי,

ש... אמרה אידה אל תגיד כלום דב, אל תגיד כלום, מה שתגיד יותר יכאיב, והשתיקה עוד יותר כי זה יהיה שקט מתוח,

אן אנו יכולים עכשיו ואידה התחילה ליבכות,

דב רצה לגעת בה אך חשש כי זהזה היה מעין רגע שבו הכל נעצר, דב אני במתח נפשי עצום, אוהבת את סשה אבל הוא הראה לי שאן לי מה לאהוב בו, הוא לא התיחס אליי ביכלל וכשהתיחס היה קר כקרח , ומצד שני אתה בא ומה זבא לילרגע שאני רוצה זה רק להיותאיתך,

איני יודעת וחנה לא ברור מה מצבה, ואתה שבר כלי, לא זה לא ברור מאיליו מה שהולך כאן,

ואידה התחילה לבכות ולבכות לדב לא היה מה לענות, כן זה כואב זה שורף את הלב מצבב כזה .

לפתע היתה המולה, זוזו זוזו מהדבר אנחנו מושכים אותם,

מה קרה אבי שאלה אידה, לא יודע אמר אבי שהתעורר

אבל אלך ליבדוק, רק תישמור על עצמך, בסדר אידה אל תידאגי ,אבי הלך לכיוון ההמולה, אנשי צוות העלו בכוחמהים ספינהת הצלה ועליה הוא לא האמין, שסה ושני אנשי צוות היו וגם שכבה שם בדממה חנה כשעלייה שמיכות, פנו דרך צעק סשה.

אבי רץ אליהם , תביא מזרון קרא אבי לעברו ותזעיק את אנה והרופא הם הביאו מזרון אנה והרופא ניגשו במהרה, צריך להזריק לה אנטיביוטיקה ולחמם את גופה. לבדוק אם אן זיהום, היתה לה הפלה אמרה אנה,

סשה ואבי הסתכלו זה בזה הפלה!!!???

קראו סשה ואבי ביחד, כן התינוק מת כאשר היא קפצה למיים.

אויי אבי זעק זעקת כאב, כמה שהתינוק היה חשוב לה , איי איי זעק שוב אבי הם הביאו אותה ליד דב, אידה נתנה צעקת בהלה חנה, חנה,

עכשיו היא תהייה בסדר אמר אבי, חנה קרא דב חנה, אידה היסתכלה עליו ועיניה לחשו אל תוותר על אהבתה של חנה, היא בסוף תהייה שלך,

דב התחיל ליבכות.

איני רוצה לוותר על אהבתה אידה אך יופייך אמר ושתק, היא גם שתקה הם שתקו לאורך דקות אחדות , בנתיים אנה בדקה את חנה ביתר סודיות ושמה עליה שתי שמיכות הם לא דיברו, דב ואידה עד שפתאום אידה אמרה לדב

איני יכולה לישכוח מה שהיה כאן בנינו, אבל עליייך להבין דב אני לא יודעת מה יהיה איתי ואם סשה אבל עם תירצה ללכת לחנה תלך לאן שהלב שלך אומר,

כן חנה ראוייה לאהבתך אני רק הייתי שם כשנישברת,

למי יודע גםמה יהיה בארץ ישראל, דב אנייודעת שאתה אוהב את חנה, וחנה גם אוהבת אותך אני יודעת.

אל תוותר עלייה,

דב מילמל לא מוותר עלייה ובכה, אידה ניגשה איליו ואמרה לו היא באמת אוהבת אותך דב.

אולי גילויי הלב שלה בצרותייה

הוא זה שדוחה אותך ו.....

חלילה אמר דב דיי ... גילויי הלב שלה

הראה לי על האומץ שלה ועל כך

שהיא מוכנה ליצעוד את

הצעד

הבא ואתמוך בה כפי שמגיע

לה

לא א עזוב אותה לעולם

דב נשמעה לפתע קריאתה החלשה

של

חנה

דב דב כן אני פה אמר דב

והחזיק בה בידה

ברכות

דב

אני יודעת חנה בכתה

אן

אצלי הרבה סיכויים

שתאהב אותי

רק רציתי להגיד שאת זיכרו

של

זאב

טמנתי במצולות הים

אני רוצה לחיות

איתך

ביגלל שאני אשה הבט

אליי

כולי כאב על

הילד

שלא שלא

.וברגע זה

היא התעלפה

דב דב קראה אידה

חנה

מדממת מפרכסת

חנה עוד הצליחה

להגיד

דב אני אוהבת אותך

ואיבדה את

הכרתה

לחלוטין

אנה קרא דב

אנה

תצילי אותה ובעודו כך אמר

.אלוהים אל תתן לי לאבד

אותה

אחכה כמה זמן

שידרש

זאת כוחה של

אהבה

ובאומרו כך

חפן את פניו בידוץובכה

כמי שלא בכה

אף

פעם

באותו הרגע הרגישה אידה

מה שלא הרגישה מזמן

את החיבוק של

סשה אידה

נאלמה דם

ובאותו הרגע שמה אבי את הקול

הכי מתוק

אבי אבי יקירי אתה כאן אל אל

תעזוב אותי לעןלם יקירי.......