BMI שבין 19.5 ל-24.9 מתאר משקל גוף תקין.

BMI שבין 25 ל-29.9 מתאר עודף משקל שבו הסיכון הבריאותי וזאת במיוחד בנוכחות מחלות נלוות כמו יתר לחץ ושמנים בדם או סוכרת.

BMI מעל 30 מתאר השמנת יתר. במצב זה הסיכון הבריאותי מוגבר ויש הכרח להפחית במשקל.

הBMI שלי:

28. עוד שתי נקודות BMI למעלה, ואני במצב של השמנת יתר. הג'ינס שקניתי בשנה שעברה ב-250 שקל כבר לא עולה עלי. וחוץ מזה, יש לי סוכרת במשפחה. סבא שלי, זכרו לברכה, נפטר מזה.

הגובה שלי הוא 1.63 והמשקל 75.

כולה 5 קילוגרמים הפרש בין מה שאני לבין השמנת יתר.

אני בבעיה. אני בבעיה חמורה. אני חייבת לרדת במשקל, אם לא בשביל שהג'ינס יעלה עליי אז בשביל שאנשים יסתכלו עלי פעמיים. ואם לא בשביל שאנשים יסתכלו עליי פעמיים אז בשביל הבריאות שלי.

בשביל הבריאות שלי. בשביל החיים שלי.

משבוע הבא בכל פוסט אני אפרסם את יומן האכילה שלי לימים האחרונים.

היעד הראשון שלי הוא 62. BMI של 23.

היעד השני שלי הוא 60. BMI של 22.

היעד האחרון שלי הוא 55. BMI של 20.

בסה"כ: 20 קילו.

אני יודעת מה אתם חושבים. ואני מסכימה איתכם כל כך.

"היא חושבת רק על איך שהיא נראת. מה שחשוב זה האופי לא היופי".

נכון. נכון, נכון, נכון.

אני לא עושה דיאטה כדי להיות כוסית. אני עושה דיאטה בשביל הבריאות שלי. בשביל לחיות.

וחוץ מזה, אין סיכוי שאני אעשה צומות/אקיא או כל דבר דוחה אחר שקשור בהפרעות אכילה.

דיאטה נורמלית, שלוש ארוחות ביום. יהיה טוב, יהיה בסדר.

אני מקווה.

תאחלו לי בהצלחה?

חסויה, לא מסובך.