יומנו של צייד

אני, ג'יני, דום נשוי.

כל הקשקשנים יצווחו "בוגד".

לא נכון:

קודם כל מעולם לא נהלתי מערכות יחסים מקבילות. את אהבתי, מסירותי ונאמנותי הוכחתי.

שנית, מה קבלתי בתמורה לאהבתי, מסירותי ונאמנותי? קבלתי סקס פעמיים בלילה (לילה אחד! זוכר אני. היה זה בשנת תשכ"ח מזה), אחר כך פעמיים בשבוע, אחר כך פעמיים בשבועיים, אחר כך פעמיים בשלושה והיום לפעמים רק פעמיים בחודש.

לא כל חודש. אני לא מתלונן. למה? כי זה לא עוזר. וחוץ מזה, יגדו הקשקשנים המתחסדים בפולנית: "העיקר האיכות, לא הכמות", וזה נכון, רק שתלוי את מי שואלים: האשה שלי גומרת כל פעם. בדרך כלל פעם אחת, יותר מזה היא לא רוצה. את המצבט היא הורידה מהפטמה לאחרונה בפעם הראשונה. כאב הורס לה. שליטה לא מדברת אליה, ודברים חריפים יותר - על אחת כמה וכמה.

זה לא עושה ממנה אישה פחות אהובה או טובה. זה לא עושה ממנה אמא, או אשת קריירה פחות מוערכת. אבל,

גם אני כאן. ואני, בלי קשר לכל דבר אחר, צריך את השליטה. צריך לעשות דברים שמערכות יחסים וניליות לא עומדות בהם. מניסיון.

לכן, ג'יני, אני מחפש אותך ליקום מקביל. ליקום מקביל ליקום הונילי שלי. ליקום אפל וחם ויצרי. גן עדן של גהינום.

ביקום המקביל אהיה לא פחות אוהב, לא פחות מסור, לא פחות מונוגמי ונאמן.

אם יש לך בעייה עם זה, לא אותך אני מחפש. אם את רווקה שמחפשת טבעת-אזיקים, תעברי הלאה, כי את ואני יכולים להרוס לך ת'חיים וזה ממש לא מה שאני רוצה ומה שאת צריכה. אם כבר יש לך טבעת, ואת חוששת שהאזיקים לא ישאירו לה מקום - תעברי הלאה: אין לי שום כוונה לשכנע אותך לעבור את הגבול ליקום המקביל. את צריכה לרצות בעצמך להיות שם. להיות שם פעמיים בחודש, או פעמיים בשלושה שבועות, או פעמיים בשבועיים  או אפילו פעמיים בשבוע.

כי זה מה שאת ואני צריכים. אחד את השני.

אז אל תתני לצווחנים המתחסדים לכפות עלייך "כללי" "מוסר", שהם בעצמם היו שוברים בהזדמנות הראשונה, לו מה שהיה עומד על הכף הוא האושר שלהם, כמו ששלך ושלי נמצא ביקום המקביל.

ביי, ג'יני.