יודעים מה..לא בא לי...!
מה בדיוק? לא מוגדר.
אולי נפל עלי השיעמום של הרגע אבל לא זה לא זה.
לא בא לי אותכם? אותם? לראות?להרגיש? לקוות..
כלום לא קורה.
כן אני בצפון תקועה כרגע ל12 ימים הקרובים(כבר עברו 6..יאי )
אני מתגעגעת לחלק.לחיבוק.לצחוק.למפגשים.אליכם אנשים.
לא לכולכם.כן לרובכם.או שלא?
יש מספר אנשים כרגע שלא אתנגד שימעכו אותי באיזה חיבוק.
אבל אחד אוהב.
לא יודעת יש בחלקכם משהו מאכזב.משהו צבוע.
כן יש כאלה שזה תמיד היסתתר בהם לא מופתעת.
יש כאלה שנמאס להם ממני..יש סיכוי?
יש כאלה שפוחדים להגיד משהו?
אני מדברת איתכם כמעט לקיר. עוברת דרכם כרוח.
אני חושבת מי מכם ישאר איתי.
מי מכם באמת כן איתי ...באמת אבל.
אז כמה אנשים באמת דואגים לשלומי אם אני חיה אם לא הספיקו להרוג אותי.
ויש כאלה שזה רק כדי להגיד שכיאלו אכפת.באמת כיאלו ולא סתם.
וכמה שמצדם אני הלכתי ולא אחזור.
חייה מתה נושמת מרחפת לידכם.תחליטו.
לחפש אותי שוב בסיבוב זה כבר לא ילך. אני עברתי קדימה.
או אחורה.או שפשוט נעלמתי.
אני לא מרגישה שלמה עם הפוסט הזה.
הוא מופנה ללא הרבה אנשים ולא להכל באנשים.
פוסט לא מובן .אני בטוחה שיהיה עוד אחד מחר.
מה ככה... ככה כלום ><"
WAKE UP