
|
כינוי:
מין: נקבה MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יולי 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2009
גוף. יש איזו אמירה מעוותת בעולם ה"מודרני" שאומרת שנשים צריכות להשאר ילדות קטנות. אנחנו צריכות להיות רזות מאוד, להוריד שיערות... אנחנו צריכות להיות תמיד מושכות ויפות. אשה צריכה להיות אטרקטיבית תמיד. זה לא נשמע קצת מגעיל? קצת קשה לומר את זה בקול, אבל האמת היא שהפכנו לשפחות מין. הרי בצורה הכי טבעית אנחנו אמורים לספק לגוף שלנו את כל המצרכים לבריאות ולחוזק. למה הפסקנו לעשות את זה? אני לא מורידה שיערות ברגליים. אני אוהבת את השיערות שלי, הן חלק מאוד טבעי מהגוף המושלם. למה אני צריכה להתבייש? גיליתי גם כן שנשים שמות לב לפרטים כאלה הרבה יותר מגברים. ידיד טוב ביקש להסתכל על הקעקוע שיש לי על הרגל. ככה במשך כמה דקות ישבנו ובהינו בקעקוע כשאנחנו חוקרים בוחנים אותו בסקרנות משונה. אני יכולה להבטיח שהוא באמת היה מרוכז בקעקוע ולא ברגליים שלי.
הפכנו את הגוף שלנו לעבד. בשנה האחרונה לקחתי ארבעה אקמולים, וזה כשלא הייתה ברירה מפאת מחויבויות שהייתי מוכרחה ליישם. הלילה ישנתי חמש שעות. קמתי מאוחר נורא, קמתי בעשר בבוקר. הגוף שלי זעק למעט שינה, אבל לא הייתי פנויה להקשיב לו. למה אנחנו לא מקשיבים לגוף שלנו? למה אנחנו לא מקשיבים לנו? נכון, אני צריכה לסיים לכתוב ים של עבודות, ואני צריכה לנקות את הדירה שלי, ואני צריכה לעשות עוד אלף חזרות על ההופעה בראשון בערב... אבל הגוף שלי אמר לי שלא, אני לא צריכה לעשות שום דבר מכל אלה, אני צריכה לישון, לתת לעיניים שלי, לקול, לאצבעות, לנוח.
חזרתי לרקוד השנה. מהבלט לקונטקט. למדתי לומר תודה לגוף. למדתי לשמוע.
| |
|