הייי הייי הייי !

טוב אז חנוכה שמח למי שחגג !

וכריסמס שמח למי שחגג !

התחילה מלחמה כמו שאתם בטח יודעים = \

אז רק רצינו להגיד לכל אלה שגרים שם שאל תדאגו ושלא תהיו בלחץ ... כי אלוהים שומר עליכם בכל מקרה

והוא לא יתן שיפגעו בכם , תמשיכו להיות חזקים והכי חשוב אל תוותרו !

אני (בר) גם חוויתי לפני שנתיים את המלחמה שהייתה (מלחמת לבנון השנייה)

ו... למרות כל הפחדים ולמרות הכל יצאנו מזה בשלום 3>

ואני בטוחה ב-100000000000000000 ו-1 אחוזים שגם אתם שם  !

טוב אז זהו , ועכשיו ישר ולעניין  ^^

והפרק הזה מוקדש בשבילכם P:

"ג'סיקה" טום אמר את שמה בחיוך מזויף שמסתיר את כעסו

"טום, ביל, מה אתם עושים כאן?" היא שאלה אותם באי הבנה

"אממ..." ביל גמגם

"הלכנו לקנות איזה משהו" טום אמר לה

"לקנות? אבל אין אצלכם כלום"

"חח כן, כי לא היה מה שרצינו"

"אה, הבנתי"

"מה זה הכלב שלך?" ביל שאל את שר

"כן"

"איכס, כלב מכוער" טום אמר

"למה?" ג'סיקה שאלה אותו והסתכלה עליו

"כי.. אני לא אוהב את הסוג הזה!"

"מה רע בפינצ'ר?" שר שאל אותו

"כלבים מכוערים, לא אוהב אותם"

"טוב מה שתגיד" שר אמר לו

"את רוצה לבוא הביתה? נלווה אותך?" טום שאל את ג'סיקה וקרץ לה

"לא זה בסדר, אני יישאר עם שר עוד קצת"

"אמא שלך מסכימה לך?" ביל שאל אותה

"כן"

"חח אוקיי"

"טוב, אז נדבר..." טום אמר לה

"כן" היא אמרה,  והוא וביל התחילו להתרחק מהם

"אתה באמת שונא את הסוג פינצ'ר?"

"לא"

"אז למה אמרת שכן?"

"בגלל שהכלב שלו כזה וגם כי הוא דומה לפינצ'ר"

"בינתיים כמו שאני יודע, רוב הבנות רוצות אותו כי הוא חתיך"

"ומה אני לא?"

"אממ... כנראה שאם אתה לא דומה לפינצ'ר אתה לא חתיך" ביל צחק וטום נתן לו מכה בכתף שגרמה לו ללכת יותר מהר.

הם הגיעו חזרה לביתם, ארוחת הערב הייתה מוכנה על השולחן, שניהם נכנסו לאחר מכן להתקלח .

"קדימה תעלו למיטה" סימון, אמם אמרה להם

"למה עכשיו?" ביל שאל אותה ונכנס למיטה שלו, מתכסה בשמיכתו

"כי יש לכם מחר בית ספר"

"אבל רק 10"

"רק?! תעלה למיטה כבר, טום" היא אמרה לו, היא כיבתה את האור שבחדרם ויצאה החוצה

"אני לא מאמין" טום אמר

"מה אתה לא מאמין?" ביל שאל אותו ופתח את האור הקטן שהיה ליד מיטתו על המדף

"היא פאקינג העדיפה להישאר עם השר הזה מאשר לבוא איתנו"

"אוי נו באמת, אז היא יצאה איתו מה כבר יקרה..."

"ומה אם הם יהיו ביחד?"

"אז מה .... תגיד, אתה אוהב אותה?" הוא שאל

"לא"

"אז מה היא מפריעה לך?"

"כי.. היא ידידה שלי ובכל מקרה אני צריך לשמור עליה"

"חח היא ילדה גדולה, היא יודעת מה היא עושה"

"לא, אני עדיין יהיה חייב לשמור עליה כמו שאני שומר על שאר הבנות"

"על איזה בנות אתה בדיוק שומר?"

"לא חשוב, לילה טוב לך!" הוא הסתובב עם פניו לכיוון הקיר בתקווה שמחר יהיה לו יום הרבה יותר טוב

"חח שומר..." ביל צחק והנהן בראשו, הוא סגר את האור וניסה להירדם גם הוא.

למחרת בבוקר טום קם מוקדם והעיר את ביל

"קום!" הוא צעק , אבל ביל לא ענה "נו תקום כבר, אידיוט!" הוא התעצבן וזרק עליו כרית

"מה? מה קרה לך?" ביל קם בבהלה

"אמרתי לך שתקום"

"מה אתה נורמאלי, בשעה כזאת שאני יקום?!" הוא הסתכל על השעון וראה שהמחוג מופיע על הספרה 7

"אנחנו לא הולכים לפספס את ההסעה היום" טום עלה על המיטה של ביל, הוא הסיר ממנו את השמיכה, ביל הרגיש צמרמורת קצרה של קור ומשך בחזרה את שמיכתו, טום מעד ונפל על ביל

"מה אתה מפגר?! זה כאב לי" ביל שם את ידו על הראש במקום שכאב לו ,

אימם נכנסה באותו הרגע, היא הייתה לבושה בכותנת שהיא אהבה תמיד לשון איתה  "טום, מה אתה עושה על המיטה של ביל?!" היא הסתכלה עליהם במבט מוזר ונבהלה

"אמא, תעיפי אותו ממני" ביל קם והפיל את טום מהמיטה

"מה קרה כאן?" היא שאלה ועזרה לטום לקום מהרצפה

"לא יודע מה קרה כאן, הוא בא אלי והעיר אותי"

"טום, בשביל מה?"

"כי.... ככה, אנחנו צריכים לקום" הוא חשב לכמה שניות ולבסוף הוא קבע את עובדתו

"יש לכם עוד שעה וחצי להיות בבית ספר" היא לא הבינה מה עבר על טום באותו היום, היא הייתה רגילה למריבות איתו בבוקר בשביל שיקום מהמיטה

"לי ולביל יש מה לעשות, ואנחנו לא הולכים לפספס את ההסעה הפעם"

"אמא, הוא זקוק לכדורים תיקחי אותו ממני"

"אני לא!" טום צעק

"מה יש לך?!" ביל התחיל להיבהל מאחיו התאום ולא הבין מה קרה לו באותו היום "עוד לא קמתי, אתה ישר מתנפל עלי, אני לא מבין על מה אתה מדבר"

"אמא, תצאי מכאן" הוא פתח לה את דלת החדר, היא יצאה החוצה והוא סגר את הדלת אחריה

"יש לנו משימה" טום אמר לו בשקט והתיישב על המיטה של ביל

"טום, אני לא ילד בן 5, אני עברתי את הגיל הזה" ביל אמר לו "אתה מוכן להגיד לי מה יש לך? יש לך אולי חום?" ביל נגע במצחו של טום, אבל חום לא היה לו

"לא ביל, אין לי שום חום, אני מרגיש מעולה"

"אתה מתנהג ממש מוזר" הוא הזכיר לו שוב ושוב

"אני רוצה לדעת אם ג'סיקה והשר הזה חברים"

"אתה אידיוט?!" ביל צעק צעקה שגרמה לאימו לפתוח את דלת חדרם במהירות "הכול בסדר?" היא שאלה אותם

"אמא הכול מעולה, סגרי" טום אמר לה וכך היא עשתה

"בשביל זה אתה הערת אותי ב7 בבוקר, רק בשביל לראות שהיא לא חברה של האידיוט הזה?!"

"אממ... כן"

"אוקיי טום תקשיב לי" הוא אמר לו בקול יותר רגוע "אם אתה אוהב את ג'סיקה אז פשוט תלך עליה, תפסיק לשחק משחקים עם מריאנה ולך על ג'סיקה, לך תדע אולי ג'סיקה אוהבת אותך"

"אבל ביל, אני לא אוהב אותה" טום ישר צעק

"שתוק" ביל צעק עליו בחזרה "תדבר ברוגע" הוא אמר לו בקול רגוע

"חח אוקיי , תקשיב אחי הקטן שחש עכשיו פסיכולוג" הוא גיחך מעט וחזר לדבר ברצינות

"לי אין שום קשר עם ג'סיקה ואני לא רוצה גם , היא פשוט חשובה לי ואני לא רוצה שהיא תיפגע מהטמבל הזה" הוא אמר והדגיש את המילה 'טמבל' שגרמה לו להתעצבן

"אוקיי, עכשיו הבנתי" ביל אמר לו

"חוץ מזה אני אוהב את מריאנה"

"חח כן"

"טוב לא חשוב, אז אתה איתי?" טום שאל אותו, מחכה לתשובה מביל ומוסיף חיוך חושף שיניים

"כבר קמתי .... אני לא יכול להגיד, שאני לא איתך" ביל אמר, וטום היה מרוצה מעצמו שקם מהמיטה של ביל ונכנס ראשון להתקלח, ביל קם אחריו ובחר לעצמו את הבגדים שילבש.

אחרי חצי שעה הם היו מוכנים, הם אכלו ארוחת בוקר ברוגע ובשלווה בלי למהר כמו שתמיד היו רגילים.

"אני רואה הילדה הזאת משפיעה עליכם לטובה" סימון, אמם הסתכלה על שניהם באמצע שהיו עם האוכל בפה וקרצה להם

"לא נכון!" טום צעק בפה מלא באוכל שגרם לה לצחוק

"איך את יודעת?" ביל שאל אותה "את הקשבת לנו?"

"אממ... כן"

"נדחפת אחת" טום אמר ושתה לגימה מהכוס תפוזים שלו שהייתה על השולחן, היא חייכה אליהם והוציאה את לשונה טיפה החוצה כמו ילדה קטנה, היא הסתובבה והחלה ללכת לכיוון חדרה בשביל להתלבש לעבודה.

האוטובוס הגיע אחרי כזה זמן, שניהם עלו לחדרם לקחת את התיק כשהם ירדו נשקו לאימם ויצאו מהבית, הם עלו לאוטובוס, טום עלה ראשון כמו תמיד ואחריו עלה ביל

"לפחות לא איחרת היום, לא הייתי מחכה לך הפעם" הנהג של האוטובוס אמר לביל, הוא כבר הכיר אותו מרוב האיחורים שלו, ביל חייך אליו חיוך מזויף וככל שהוא התקדם חיוכו ירד מפניו, ביל אף פעם לא אהב את ריצ'ארד הנהג של האוטובוס.

ליד מריאנה היה מקום פנוי, היא שמרה אותו במיוחד בשביל טום, לפני שהתיישב לידה הוא סייר את כל האוטובוס וראה שג'סיקה יושבת די רחוק משר, הוא חייך לעצמו חיוך מרוצה והתיישב ליד מריאנה "מה קרה? למה אתה מחייך?" היא שאלה אותו

"כי ראיתי אותך" הוא אמר ומיד דפק לה נשיקה שהשאיר לה טעם של עוד

"ביל!" ג'סיקה צעקה לו, היא ישבה בספסל מול הדלת האחורית, הוא התקדם אליה והתיישב לידה "מה קורה?" היא שאלה אותו, הוא חייך אליה ושאל "איך היה אתמול עם שר?"

"אוי אל תזכיר לי את זה" היא הורידה את קולה

"מה קרה?"

"חח הוא ניסה לנשק אותה" מריה הסתובבה והתערבה

"תפסיקי לצעוק את זה" ג'סיקה קמה ממקומה והביאה מכה בכתף למריה שצחקה בלי הפסקה

"הוא נישק אותך?!" ביל צעק וכל האוטובוס הסתכל עליו, כולל טום ושר "מריה, איך נתת לו לעשות את זה?!" ביל הבין שכולם מסתכלים עליו ומקשיבים לו, ולכן הוא החליט להמציא תירוץ כלשהו

"ביל, אני לא יכולתי לעצור אותו הוא פשוט בא אלי ודחף לי את השפתיים שלו" מריה צעקה, והסכימה לשתף עם ביל את הפעולה.

כולם הסתובבו בחזרה והמשיכו בענייניהם

"אני הייתי עוד שניה רוצחת אותך, ביל!" ג'סיקה הסתכלה על ביל בפרצוף הכי מאיים שהיא יכלה לעשות ושהאצבע שלה מכוונת לפניו, זה כל כך הפחיד אותו שהוא העדיף לא לענות לה.

כשהאוטובוס הגיע לבית הספר כולם ירדו מהאוטובוס והתפזרו לכיתות,

"אז מה אתם באמת התנשקתם? ביל התיישב על שולחנה של ג'סיקה ושאל אותה

"נראה לך?!" היא התפלאה "אני קודם צריכה להתאהב במישהו ואחר כך אני ינשק אותו"

"אז לא התנשקתם?" ביל שאל אותה וחיוך התחיל לעלות על פניו

"לא!" היא אמרה לו

"ומה הוא אמר על זה?"

"כלום, פשוט נכנסתי הביתה"

"והוא לא דיבר איתך הבוקר?"

"לא"

"אה אוקיי"

"ביל למה יש לך חיוך כזה מרוצה?" שון שאל אותו

"סתם הרבה מחשבות עולות במוחי" הוא אמר וחיוכו המתוק עבר להיות חיוך חושף שיניים, ביל היה מרוצה מעצמו

"אז תגיד לנו"

"לא סתם, אני פשוט אוהב שבנות דוחות אותו" נשמע צלצול וביל חזר למקומו, טום נכנס לכיתה בריצה לכיוון השולחן שלהם , המורה הגיעה מיד לאחר שטום נכנס וכולם התחילו בשיעור

"איך היה עם מריאנה?" ביל שאל אותו בשקט

"מה אכפת לך?!" הוא אמר לו "ביררת משהו?"

"כן" ביל אמר לו

"נו דבר איתי"

"לא" ביל אמר וחייך לו חיוך מרושע

"נו למה?"

"כי... סתם.... היא לא חברה שלו, ואין להם שום דבר"

"איך אתה יודע?"

"הוא ניסה לנשק אותה אתמול והיא דחתה אותו"

"אווו כן, חזק!" טום לא התאפק והתחיל לצעוק

"טום קאוליץ!" המורה הסתכלה עליו, כל הכיתה הסתובבה לכיוונו

"אני מצטער" הוא אמר לה והסתיר את ראשו עם הידיים

"אוקי, ואמרתי לך שלא יושבים אצלי בשיעור עם כובע"

"אין סיכוי שאני מוריד אותו" הוא אמר לה

"אז אתה לא תשב אצלי בכיתה"

"זה לא מעניין אותי, אני לא מוריד את הכובע" הוא אמר והחזיק בכובעו

"אוקיי אז צא מכיתה, אתה לא תשב אצלי עם כובע בכיתה"

"טוב, ביי" הוא קם ממקומו, יצא מהכיתה וטרק אחריו את הדלת שגרם לילדי הכיתה לסתום את אוזניהם מהטריקה של הדלת.

"אוקי, אז כמו שאמרתי צרפת התאחדה עם...." היא החלה לומר והפנתה את מבטה לכיוון הדלת, שם טום עמד "אני יכול את הפלאפון שלי?"

"לא"

"אבל אני צריך אותו"

"בהפסקה יהיה לך פלאפון" היא סגרה את דלת הכיתה וטום נשאר בחוץ, בלי הפלאפון שלו

"בת כלבה, הלוואי ותמותי!" הוא אמר לעצמו בלב והתיישב על הרצפה, אחרי כמה זמן הוא קם והתקדם לכיוון כיתתה של מריאנה, הוא דפק בדלת ופתח אותה "אניה, אמרה לי לבוא לכאן" הוא אמר למורה לפיזיקה שהיה בתוך הכיתה,

"איזה אניה?"

"המורה להיסטוריה"

"אוקיי, תיכנס ותתיישב ליד מישהו שיושב לבד"

"בסדר, בסדר" טום אמר והתקדם לכיוון שולחנה של מריאנה שישבה לבד, הוא התיישב והמורה המשיך בשיעור

"מה אתה עושה כאן?" מריאנה שאלה אותו

"סתם, התגעגעתי אליך" הוא אמר לה וליטף את רגלה מתחת לשולחן

"חח טום" היא גנחה וקפצה מעט, ניסתה לגרום לו להספיק אך היא לא יכלה לעצור אותו

"בואי למטה" הוא אמר לה ומשך לה ביד שתרד מתחת לשולחן איתו ביחד , היא שיתפה איתו פעולה, הוא התקרב אליה והצמיד את שפתיו לשפתיה, הוא החדיר את לשונו לפיה והם נסחפו לנשיקה סוערת ורטובה

"מריאנה!" המורה קרא בשמה, שניהם נבהלו ועלו בחזרה

"מה?" היא שאלה אותו

"מה קרה?" הוא שאל אותה

"נפל לי העט, אז הרמתי אותו"

"ואתה טום? מה עשית שם למטה?"

"רציתי להרים לה אבל היא הקדימה אותי"

"אה אוקיי" המורה אמר והמשיך בשיעור.

בסוף השיעור טום חזר לכיתתו, הכיתה המשיכה ללמוד והוא נכנס באמצע "אוי אתם עוד לומדים, מה קרה?" טום שאל את המורה בחוצפה

"אנחנו לא לומדים הם בסך הכול כותבים שיעורי בית, ואני מקווה מאוד שתשלים את זה מאחיך" היא אמרה לו

"נה... אני יחשוב עליך" הוא ענה לה בזלזול והסתובב בשביל לצאת מהכיתה

"בוא הנה, שב" היא אמרה לו

"אה עכשיו את רוצה אותי בשיעור?"

"לא, אני רוצה את הטלפון של אמא"

"אל תתאמצי יותר מידי, היא לא תעשה לי כלום"

"אוקיי, בכל זאת אני רוצה את הטלפון שלה"

"בשביל מה? שתתחילי איתה? אוי אני מצטער אבל אמא שלי לא לסבית" הוא אמר והכיתה התחילה לצחוק

"טום, תן לי את הטלפון של אמא שלך אחרת כל הכיתה תישאר בהפסקה ו... אתה תישאר שעה נוספת"

"בסדר, בסדר אני יביא לך"

"בוא לכאן" שניהם עמדו ליד שולחנה של המורה והוא הקריא לה את המספר

"יש לך אח אידיוט" מריה הסתובבה לביל ואמרה לו

"זה לא חדש לי, את פשוט לא מבינה מה עבר עלי היום בבוקר"

"מה קרה?" אן התערבה

"בגללו קמתי ב7 בבוקר"

"ב-7 בבוקר?!"

"כן ולא אמא שלי העירה אותי, אלא הוא!"

"הוווו, זה כבר משהו חדש ששמעתי" אן אמרה וצחקה

"טוב יאללה, אתם משוחררים" המורה אמרה בקול גבוה ויצאה מהכיתה .

"מה קורה איתך ילדה? , לא דיברתי איתך כל היום" טום אמר לג'יסקה וקרץ לה

"איפה היית?" ביל שאל אותו "כל השיעור היית בחוץ?"

"נראה לך? הייתי בכיתה של מר"

"מה עשית שם?"

"הרבה דברים, ישבתי לידה"

"אוי עזוב אני לא רוצה לדעת" ביל אמר ושם את ידיו על הפנים

"חח זה בסדר, טוב אני צריך ללכת אליה, היא מחכה לי" הוא קרץ ויצא החוצה

"אתם פשוט משפחה של מוזרים" ג'סיקה אמרה לביל

"ו... זה טוב או לא טוב?" הוא שאל אותה, אך היא התעלמה משאלתו והנהנה בראשה

"ג'סי תראי מי מסתכל עליך" רונה לחשה לה והסתכלה לכיוונו של שר

"אוי שיט מה הוא עושה?" ג'סיקה הסתכלה עליו וחששה שהיא ראתה אותו שהוא מתקדם אליה

"אני מצטער על אתמול, לא שלטתי בעצמי" הוא אמר לה

"זה בסדר" היא אמרה לו

"אממ... את רוצה לנסות היום שוב? והפעם אני ישלוט על עצמי" הוא אמר לה מחכה לתשובתה

"לא, היא לא יכולה לצאת איתך היום, היא יוצאת איתי" ביל שם את ידעו כל כתפה של ג'סיקה וחייך אל שר חיוך מזוייף

"אה אוקיי, סליחה" הוא אמר ופנה חזרה למקומו,

ג'סיקה לא יכלה להתערב, היא התביישה כל כך שהעדיפה לשמור את זה לעצמה

"אתם באמת יוצאים?" שון שאל את ביל

"לא" הוא אמר ויצא מהכיתה בשביל לחפש את אחיו, טום.

ג'סיקה חשבה על המעשה של ביל במשך כמה שניות והחליטה ללכת לדבר איתו "ביל תחכה!" היא צעקה לו ורצה אחריו, הוא המשיך ללכת כאילו הוא 'לא' שמע אותה

"ביל" היא נגעה בכתפו והוא עצר, מסתובב אליה

"תודה" היא אמרה לו

"על מה?" הוא שאל אותה בחוסר הבנה

"על זה שאמרת לשר שאני יוצאת איתך, לא רציתי לצאת איתו"

"זה בסדר" הוא אמר, הוא ניסה להסתובב ולהמשיך בחיפושיו אחרי אחיו, אבל לא, החיבוק שג'סיקה נתנה לו באותה השנייה הרס לו הכול, הם התחבקו במשך כמה שניות אחדות, כל כך חזק, שזה לא היה מאהבה אלא חיבוק של ידידים טובים .

"הכול בסדר כאן?" הם שמעו את קולו של טום , ביל פתח את עיניו כשחיבק את ג'סיקה ופחד מה טום יגיד, שניהם התנתקו אחד מהשני וטום הסתכל

טוב זהוו P:

חחחח תמשיכו להגיב 3>

ותמשיכו לעשות מנוי לבלוג !