פרק 4 אחרי הרבה זמן שלא כתבנו :)
"הגענו" אמר הנהג
"תודה רבה", הודנו למקפליי ולנהג וירדנו מהאוטובוס
דאגי ירד אחרינו , אז היילי וג'ני נכנסו למלון ואמרו לי שהן הולכות לבדוק את החדר שהזמנו ,
אם הוא פנוי , תוך כדי הליכה הן מחייכות אליי ואל דאגי ואומרות לו "תשמור עליה"
ואני עונה "תפסיקו לדבר שטויות..." מנסה לצאת מהמצב המביך הזה.
"תודה רבה על הכל" הודתי לדאגי על הכל.
"אין על מה... אממ...את רוצה... כלומר רק אם את רוצה...ללכת לאכול מתישהו?.." דאגי היסס
המחשבות הידהדו בראשי... דאגי פוינטר הרגע הזמין אותי לצאת?
"את יודעת...בעצם לא הייתי צריך לשאול את זה...כלומר רק הגעתן והכל..." הוא אמר נרתע ולחוץ מכל המתח ששרר
"לא זה בסדר, אל תרגיש רע...אני אשמח..רק אני צריכה מחר לטוס לארה''ב...
ופשוט עשינו עצירה בלונדון...אבל היה נחמד להכיר..." אמרתי מאוכזבת
דאגי רכן את ראשו אליי ואני קירבתי את ראשי אליו בעוד הוא נותן לי נשיקה בלחי ולוחש לאוזני
כ''כ קרוב שהנני מרגישה את נשימותיו החמות "תמיד אזכור אותך..יפהפייה נרדמת שלי" ועזב את המקום.
נשארתי מחוץ למלון עדיין המומה מכל המצב...כשחיוך עלה על שפתיי,
מילמלתי "אנבליבל-או מיי גד" ועליתי במהירות לבנות... קורנת מאושר...
רציתי לספר להן הכל...
"די...וואי אני לא מאמינה..איזה חמוד" אמרה ג'ן
"ווי ווי...! " צעקתי תוך כדי שהיילי מצטרפת אליי...
"חחח.." צחקנו שלושתינו
"שיט..אנחנו צריכות לחזור מחר לארה''ב...כלומר איזה כיף אבל מה תעשי עם דאגי?"...היילי קטעה את השמחה..
"אוף...אני לא יודעת" אמרתי מאוכזבת 
"מתי הטיסה מחר?" שאלתי
" בשעה 5:30 בצהריים" ג'ן אמרה.
כעבור יום
היילי POV
"טוב אתן באות" קראתי לאוליביה וג'ניפר וחשבתי לעצמי ככה זה כל פעם...
"באנו, באנו" הן אמרו ועניתי "כן כן , שמעתי את זה כבר." אמרתי זועפת
"סליחה...פעם הבאה נצא מוקדם יותר" ג'ן אמרה מנסה לחפות על איחורן..
וכרגיל הזמנו מונית ונסענו לשדה התעופה בלונדון...חצי שעה עברה וכבר היינו בשדה התעופה,
כמו תמיד ניסיתי לזרז את אוליביה וג'ני אבל לא...למה שהן ימהרו..." לפחות הפעם
" יש לנו זמן לדיוטי פרי" אוליביה רצה נרגשת.. רק קניות יש לה בראש...
עברנו את הבדיקות הראשוניות ונכנסנו לדיוטי פרי.
"וואו..איזה יופי" ג'ן אמרה מתפעלת מכמות החנויות
"טוב בואו נלך לחנות הבגדים" אוליביה אמרה
"אח''כ..בואו קודם כל לצעצועים..." ג'ניפר צעקה כשראתה את גודל החנות.
"יש לי רעיון..." הצעתי
" כמה זמן יש לנו עד שעולים למטוס?"
"שעה וחצי"
"סבבה... אז בואו נתפצל וניפגש פה בעוד ככה שעה ורבע... אבל בדיוק פה, סבבה?" שאלתי
והן הינהנו בראשן לכן... התפצלנו, כל אחת רצה לחנות שרצתה...
עברה לה שעה... בזמן שעברתי על כל החנויות...
"וואי אני חייבת לשירותים..רק איפה השירותים? אמרתי בעודי מחפשת...
"אה..הנה.." הלכתי במהירות וכשיצאתי ראיתי שיש לי רק עוד 10 דקות ואני רוצה לעבור בחנות דיסקים..מיהרתי ואז..
"אח...! "
" אוי אני ממש מצטער" שמעתי קול בעודי מרימה את ראשי לראות במי התנגשתי
"לא זה בסדר,אני מצטערת"
"בואי אני יעזור לך" אדם עם שיער שטני, עיניים ירוקות וגבוה עמד מולי בעודו מושיט לי יד לעזרה...
"תודה רבה" הודיתי לו
"...ואת...?" הוא שאל מסוקרן חדעת מה שמי..
"היילי" אמרתי משפילה את מבטי "אני מאוד מצטערת שהתנגשתי בך"
"אם כבר מישהו צריך להצטער זה אני"
"את גרה בלונדון???" הוא שאל
"לא, אני באה מארה''ב והלכתי לחופשה בישראל, אז עברנו דרך לונדון..."
"אהה...ארה''ב...גם אני טס לשם" הוא אמר..
"נחמד" אמרתי "אני מאוד מצטערת אני חייבת ללכת.." אמרתי במהירות ורצתי למקום המפגש שקבעתי עם הבנות...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שלושת המוסקטריות :)
