ניקי יותר מגניבה מאיה!

אז... דבר ראשון- יש לי אוגרים!

פנחס, ויחזקאל..

והם חמודים=)

ויש לי גם כלב חדש..

קוראים לו אובאמה, והוא גור קטן..

ניראה כמו הכלבים של לילי רק ב... שחור 00

זה למה קוראים לו אובאמה!

ועכשיו לחלק השני של הפוסט- יום השואה

אתמול היה טקס יום השואה בקיבוץ שלי, ובן סלע {הוא מהקיבוץ} שר את השיר "פרח"

זה אחד השירים היפים...

{לכו חפשו אותו בשירונט, באקות!}

ואני הקראתי קטע שניקרא "המבריח הקטן"

המבריח הקטן / הנריקה לזוברט

בין גדרות התיל ועיי החורבות,

בין חומות וסדקים וחיל המשמר,

בעקשנות באומץ ורעב מאד

חומק אני כמו עכבר

עם שחר ובשעות צהרים,

בכפור מקפיא וביום של שרב,

מסכן אני את חיי שבעתיים

ומושיט צוארי הקט.

השק תחת זרועי

ובלויי סחבות על הגו,

רגלים קטנות אך זריזות

ופחד תמיד שבלב.

כל זאת עלינו לשאת,

כל זאת עלינו לסבול,

כדי שיהיה לגבירים,

לחם יום יום לאכול.

בין חומות, בין גדרות ולבנים,

עם שחר, ביום ובליל,

מורעב, ערמומי וחצוף

חומק אני כמו צל.

ואם יד הגורל תפתיעני,

כמו במשחק מחבואים,

תהיה זו מלכודת אשר תלכדני,

אַת אמא אל תחכי.

לעולם לא אשוב עוד אליך,

קולי מרחוק לא ישיגך

עפר הרחוב יכסני

אבוד גורלו של בנך.

ורק דאגה אחת

תקפא לי על השפתיים.

מי יביא לך, אימי, מחר

פת לחם וכוס של מים.

כולם אמרו שהקראתי מאד יפה..

והיום לא הלכתי לבצפר..

אבל כשהייתה הצפירה עמדתי דום. כמו שצריך.

לי יום השואה מסמל הרבה דברים..

הוא מזכיר את סבתא רבה שלי ז''ל

היא ניפטרה לפני שלוש שנים אני חושבת..

היא הייתה ניצולת שואה, וכל שנה היא הייתה מספרת לי עוד קצת מהסיפור חיים שלה..

אבל היא לא הספיקה לספר לי את כולו לפני שהיא מתה..

ככה שאני בעצם לא יודעת הכל... אני יכולה לקרא, ראיינו אותה באיזה עיתון...

אבל זה אחרת מלשמוע את זה.

אצלנו בקיבוץ בטקס יום השואה הנוכחי התפאורה הייתה ממש יפה..

היה בד שחור, שהיו עליו ציורים של פרפרים, והיה כתוב בגדול "אבל פה לא ראיתי פרפר..."

והיו קוביות משחק כשאלה של ילדים על הריצפה, והם סודרו כאילו שיחקו בהם, ועל חלקן היו נרות זיכרון גדולים..

ובצד הבמה הייתה נדנדה תלויה שהתנדנדה לאורך כל הטקס וזה היה ניראה כאילו היא מחכה שמישהו יבוא להתנדנד בה..

זה היה עצוב..

ובצד, היה שולחן ארוך, שעכשיו היו כרטיסים... על כל כרטיס, שם של מישהו מהקיבוץ {שעדיין חי, או שכבר ניפטר} ומתחת שמות האנשים שנהרגו לו בשואה..

למשפחה שלי היה שם אחד עם השם של סבא שלי, אחד עם השם של סבתא שלי, אחד עם השם של סבתא רבה שלי, ואחד עם השם של סבא רבה שלי...

ומעל לכל כרטיסיה יש נר זיכרון, ופרחים.

ומישהו מהמשפחה {או זה שהשם שלו כתוב שם, או מישהו מהמשפחה שלו} מדליק את הנר..

ואז הם {אלה שהדליקו את הנר} עומדים ליד השולחן ומישהו מקריא את הייזכור..

ואז הם חוזרים לשבת...

ככה זה כל שנה..

אבל יש עוד משהו שרציתי להזכיר בפוסט הזה.

אני יודעת שפה בארץ הכל מסתובב סביב היהודים, אבל אנחנו שוכחים שהיו עוד קבוצות שהנאצים רדפו.

נכים, וצוענים, ושחורים, והומוסקסואלים.

ידעתם שהומוסקסואלים הייתה הקבוצה השניה הכי גדולה שנהרגה? אחרי יהודים...

אז עשו טובה, בשנה הבאה, תחשבו גם עליהם ולא רק על היהודים שנהרגו.

חע, אני חופרת..

האמת שאפשר לסכם הכל במשפט אחד..

נזכור ולא נשכח