אתה זוכר שאמרת לי לפני הרבה זמן..."נטלי זה לא יגמר..זה תמיד ישאר...שנים זה ימשך..לא יפסיק"
טעית...פעם יחידה שיעצת ויצא שאתה טועה..זה נגמר..לא מהר..נכון..אבל חשבתי זה יקח יותר זמן..
עכשיו מה תגיד? שזה ימשך הרבה זמן? אולי לכל החיים?
כן זה נמשך..לא מעט זמן..
וכן זה פוגע..
זה הורג מבפנים...פשוט אוכל הכל..
השעה 4 לפנות בוקר..
לא נותן להרדם
מחשבות..כן? לא? ומה יגידו? ומה יחשבו? זה בסדר? כדאי לי?
לחשוב על מה שיגידו? על מה שיחשבו? ללכת עם הרגשות?
הרגשות האלה תמיד מטעים..
אתה יודע...עברתי הרבה...זה לא היה קל..לא להרגיש כלום..פשוט חסרת רגש..חסרת מצפון
חזרתי לזה..להפנים את הרגש הזה...וכן..אני מרגישה..אני מסוגלת להרגיש..
אבל משום מה רק אליו..ושאני איתו..כלום...חסרת רגשות...עצבנית..עצובה..מתגעגעת..לא אוהבת..
בלעדיו..
אני כלום