בחיים לא חשבתי שאני יזדהה כל כך...
בחיים לא חשבתי שאני יהיה קשורה ליום הזיכרון
לזכור מישהו...צעיר..שלא הספיק לעשות משהו בחיים שלו
והלך
רב"ט ינון ניסן ז"ל
יהיי זיכרו ברוך
בחיים...
חמישי הוא לא היה איתי=[ לא יצאתי
שישי ירדתי לעיר עם רחלי...אחר כך הלכנו אליו....היה נחמד מאוד=]
מוצ"ש עשינו על האש..
חגגנו לסיוון יומולדת..הלכתי להביא אותו...חחח כפרה עליוו תפקד על המנגל
יומולדת לעידן קיויתי...עשה לידינו על האש..
פיי שנים שלא ישבתי ככה עם כ-ו-ל-ם...לעשות על האש
איזה כיף שהם הכירו אותו=]
אחר כך ישבנו בסטלה רעות דוד הוא ואני..היה נחמד מאוד..ב3 ככה רעות באה איתי..החזרנו אותו..
זהו...עד עכשיו לא היה שום דבר מעניין...אתמול הרגשתי הכי מאושרת בעולם
אני מקבלת טלפון מ "חיים שלי"
אני כולי מאושרת.. "בובי שליי מה קורה?"
חח עונים לי "זה לא ברק מאמי...הוא בשטח עכשיו..הוא אמר לי בקשר להתקשר אליך להגיד לך שהוא לא יכול לדבר עד מחר...להגיד שהוא מתגעגע אליך ושיהיה לך לילה טוב"
אני כזה.. "אהה חח תודה כפרה"
ניתקתי כולי חיוך מאוזן לאוזן
היום יצא לי לדבר איתו איזה 5 דקות לפני הצפירה
ולפני איזה שעה...ל10 דקות
רק בגלל הפדיחות שרעות ודוד עשו לי לידו אני לא ירשום שטויות..חחח (הם מבינים)
זהו...שיהיה לילה טוב...
אם הוא בכלל יכול להיות טוב