הדבר שאליו אנו, או לכל הפחות אני, מתייחסים בביטחון כאל זיכרון - והכוונה היא לרגע, סצנה, עובדה שהתקבעה ולכן ניצלה מתהום הנשייה - הוא בעצם צורה של סיפור סיפורים, הנמשכת בתודעתנו ללא הרף ולעיתים תכופות משתנה עם פעולת הסיפור. אינטרסים רגשיים סותרים רבים מדי מעורבים בכך מכדי שהחיים יתקבלו עלינו בשלמותם, ואפשר כי עבודתו של מספר הסיפורים היא לארגן את הדברים מחדש כך שיענו על מטרה זו. בכל מקרה, כשאנו מדברים על העבר אנו משקרים בכל נשימה שאנו נושמים.
- ויליאם מקסוול
להתראות, נתראה מחר