3/2008
פרק 15 (:
נועה : אז .. מה , מה שאמרת למוכר , שאני תפוסה , אז אנחנו ביחד ?
רון : נועה ..
נועה : כן ?
הם ישבו זה מול זה .
רון : רוצה להיות חברה שלי ? עוד פעם ?
נועה : כןן ! שניהם כ"כ שמחו .
והתנשקו.
הפרק -
יותר מאוחר , נועה אצל רון :
נועה : איזה מהר זה קרה , נפרדנו ומיד חזרנו ..
רון : מה את לא שמחה ? נועה : ברור שכן ! אתה לא מבין , יום אחד בלעדיך , אני השתגעתי !
רון : גם אני יפה שלי.
נועה : י'מעצבן , ישר אתה היית חייב ללכת , לא נתת לי להסביר .
רון : מה אני יעשה ? לא יכולתי לעמוד שם ולראות אותכם מתנשקים ..
נועה : כן הא? יואו , אם זה היה קורה לך ושאני הייתי רואה אותך מתנשק אם איזה בת ...
רון : אז .. ? נועה : אז הייתי .....
רון : כן ? נועה : לא יודעת , אממ ....חשבתי על לתת לך סטירה אבל הלחי שלך מושלמת בשביל להרוס אותה . חשבתי על לצעוק עליך , אבל האוזן שלך מושלמת בשביל להחריש אותה . חשבתי על להסתכל עליך ולהבין מה קורה פה , אבל העיניים שלך מושלמות בשביל שאני אסתכל עליהם .
רון : אני מת עלייך !
נועה : ואני חולה עלייך .
בעצם אני יודעת מה הייתי עושה..
רון : מה ? נועה : מנשקת אותך , גם אם זאת תיהיה הפעם האחרונה .
והיא נשקה אותו .
הם התנתקו מהנשיקה .
רון : וואי .
נועה : מה ?
רון : היום יש לנו חודש , בלי אתמול , לא נחשיב את זה .
נועה : וואלה . מזל טוב לנו [: רון : מזל טוב מאמי , שנייה אני בא ..
נועה : אוקי .
בינתיים , נועה ניצלה את ההזדמנות שרון הלך ,פתחה את התיק שלה והוציאה שקית ובתוכה דובי שקנתה וברכה שהכינה לרון . היא ידעה שהיא תיתן לו אותו היום .
רון חזר .
נועה מהר החביאה את השקית מאחורי הגב שלה .
ורון גם החזיק שקית .
רון : חזרתי .
נועה : היי ..
רון : אמ .. קניתי לך מתנה לחודש שלנו ביחד .
נועה : באמת ? וואי תודה רבה !
רון : בכיף , קחי .
נועה הוציאה מהשקית קופסא קטנה .
פתחה אותה , ומצאה שרשרת יפייפיה .
על השרשרת מזהב כתוב 'I love you '
נועה הייתה בשוק .
רון : איך ? את אוהבת ? נועה : לא..
רון : לא ?
רון התאכזב .
נועה : אני חולה על זה ! תודה רבה רבה רבה מאמי !
רון : בבקשה .
נועה הסתובבה במהירות , שרון לא ייראה את הדובי .
נועה : שים לי בבקשה .
רון : אני לא ממש טוב בזה ..
נועה : אתה מעולה !
רון : שנייה ..
עוד שנייה ..
הינה ! נועה הסתכלה במראה , ולידה רון .
נועה : אף פעם היא לא תרד לי !
רון : את יכולה להוריד את זה מדי פעם את יודעת ..
נועה : לא , זה מסמל את האהבה שלנו ! ואת האהבה שלנו אני אף פעם לא יוריד או ימחוק מובן ? רון : כן המפקדת .
ושניהם צחקו .
רון : יש עוד משהו בשקית ..
נועה : שנייה .
נועה פתחה את השקית ובה הייה מכתב .
היא קראה :
'למלאכית שלי ..
כשיש חושך בחוץ וגם בפנים , מישהו בא תמיד להציל .
במקרה הזה , את הצלת אותי .
אני הרגשתי כל כך בודד , ולא ידעתי איך להסתדר .
פתאום האור נדלק , וכך גם האהבה .
אלוהים שלח לי אותך ,
מלאכית מקסימה , שמחה ויפה ..
ופשוט ? מ ד ה י מ ה !
חיי בלעדייך ? מה הם שווים ?
אין אהבה ואין אנשים.
פתאום ? כולם נעלמים .
שתדעי תמיד ...
גם אם את מרגישה בודדה ,
ושאני לא איתך לשנייה ,
השרשרת הזאת , אותי היא תזכיר ,
וגם האהבה לעולם לא תחסיר .
אני איתך כל הזמן ,
גם אם אני בקצה העולם .
אוהב אותך , ואני יאהב אותך תמיד ! רון שלך . '
נועה סיימה לקרוא , היא התרגשה כל כך .
היא הסתכלה לרון , יישר בעיניים ..
והוא רק חיכה .
רון : יפה ? נועה : מאוד מאוד מאוד מאוד !
אני אוהבת אותך כ"כ , והמכתב הזה פשוט מושלם !
רון : תודה .
והיא חיבקה אותו .
נועה נזכרה שעדיין היא לא נתנה לרון את המתנה ,
נועה : דקה !
רון : מה קרה ?
נועה : המתנה ..
רון : היא עלייך , עכשיו שמתי לך , כבר שכחת ? נועה : לא , לא זאת חח
נועה הסתובבה ולקחה את השקית שהייה בתוכה הדובי .
ונתנה לרון .
רון הוציא את הדובי מהשקית וראה את התמונה שלו ושלה על הדובי .
למרות , שבדרך כלל בנים לא אוהבים דובי ...
הדובי הזה היה מיוחד , זה לא סתם דובי , דובי של אהבה , דובי שנועה נתנה לו .
רון : תודה ! נועה : בבקשה .. ואת המכתב תקרא אחר כך טוב ? רון : כן ..
נועה : תודה .
רון : בבקשה ,תגידי את רעבה ? נועה : כן , קצת ..
רון : בואי נאכל ..
נועה : אחלה .
הם ירדו למטה ..
רון : מה בא לך ? נועה : לא משנה לי .
רון : ת'אמת מה שאני יודע להכין זה רק חביתה .. אבל אפשר משהו אחר , איזה סנביץ' או אם את יודעת משהו.....
נועה : חביתה .
נועה חייכה .
אחרי כמה דקות שרון ונועה הכינו את הכל .. הם יישבו לאכול ..
רון : תגידי ,
שנייה ...
הוא בלע את האוכל ..
חשבתי על זה ש .. אנחנו כמעט לא מכירים .
נועה : מז'תומרת ? אתה יודע מי אני ואיפה אני גרה וכל זה ..
רון : כן , אבל אני נגיד לא יודע אם יש לך אחים או אחיות ..
נועה : אה .. מממ ..אין לי.
רון : אוקי .
נועה התאפקה לא לבכות . אבל ירדה לה דמעה .
רון : הכל בסדר ? למה את בוכה ?
נועה :כן , פשוט ..
נועה החליטה לספר לו .
לפני 3 וחצי שנים , אחותי הקטנה , ליאור , מתה .
|