לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עוד בלוג סיפורים [ :


בלוג סיפורים בהמשכים ( :

Avatarכינוי:  הסופרת ( :

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2008

פרק 16 (:


לקבועים אני מודיעה מחר , בסביבות השעה 1 וחצי ..

אני לא מספיקה להודיע לכולם היום , אז אני לא רוצה שייעלבו חלק שלא הודעתי להם .

ועכשיו לפרק :

רון : הכל בסדר ? למה את בוכה ?

נועה :כן , פשוט ..

 

נועה החליטה לספר לו .

 

לפני 3 וחצי שנים , אחותי הקטנה , ליאור , מתה .

 

המשך :

פרק 16 ..

רון : מה ? הוא הייה בשוק .

נועה בכתה , ובכתה , ובכתה .

ורון ? רק היה בשוק , וחיבק אותה , חיבק כל הזמן .

 

אחרי כמה דקות שנועה נרגעה ..

 

רון : אני מזה מצטער ששאלתי , לא ידעתי ..

נועה : זה .. זה בסדר . אבל פשוט אתה מבין ?

אולי הסיפור הזה , יישמע מוזר , יישמע מהדמיון . אבל זה באמת מה שקרה ...

רון : רגע , את בטוחה שאת רוצה להיזכר בזה , ולדבר על זה ? אולי זה לא זמן מתאים ..

נועה : לא , אני רוצה שתדע .

רון : עזבי .. באמת . אני לא רוצה שתיהיי עצובה ..

נועה : רק תקשיב ..

רון : בטוח ? נועה : בטוח בטוח .

רון : אני מקשיב .

נועה : אני לא יודעת עם שמעת , ז'תומרת הודיעו את זה בחדשות ..טוב אז ,

לפני 3 וחצי שנים , אחותי הייתה בת שנתיים בול. והלכנו לקניון ,עם כל המשפחה : אני , אמא שלי , אבא שלי.

וכל המשפחה מצד אמא - דודה שלי , דוד שלי ,בת דודה שלי , בן דוד שלי , דוד שלי , ובת דודה שלי . וסבא וסבתא שלי . קיצר הרבה אנשים ..

נפגשנו ב5 אחה"צ , היינו בקניון שעה , ואז ... ואז גילו שם חומר נפץ ומיד פינו את כולם ,

אני לא בדיוק זוכרת מה קרה , אני יודעת שנצמדתי לאבא שלי ונלחצתי ..

מהר יצאנו .

אבל לא כולם יצאו . מרוב הלחץ של האנשים לצאת , אמא שלי ואחותי נשארו מאחור .

אבא שלי נכנס ללחץ וחיפש אותם , ואז הוא מצא את אמא שלי , לבד .

אמא שלי סיפרה , שהיא החזיקה לה את היד , אבל באיזה שהוא שלב ליאור עזבה . אחרי כמה דקות אמא שלי שמה לב שליאור לא איתה . היא חיפשה וחיפשה , אבל ליאור נאבדה .

אני התחלתי לבכות , לא מצאנו את אחותי .

הזעקנו את כל האנשים במהירות , וכל המשפחה שלי בוכה וצועקת 'איפה ליאור , איפה ליאור ?! ' , רצינו להיכנס אבל אמרו שזה מסוכן.

יידענו , שזה הסוף.

פתאום איזה מישהו צעק "כולם להתרחק זה הולך להתפוצץ " אנחנו נסענו מהר , והתרחקנו כמה שאפשר. אבל לא ממש רחוק , רצינו להיות קרובים , אולי איזה מישהו יימצא את ליאור.

היה בום חזק , את זה אני זוכרת ,כל המשפחה בכתה ובכתה .

פתאום , ראינו איזה שומר , עם ילדה קטנה , וזאת הייתה ליאור . היא הייתה מלאה דם , מלאה רסיסים מהפיגוע .

מהר הזמנו אמבולנס .

אמא שלי לקחה אותה על הידיים וכל הזמן ליטפה אותה וחיבקה אותה ,

אחרי כמה דקות האמבולנס הגיע .

אמא שלי, ליאור ,אני ואבא שלי עלינו על האוטו של האמבולנס , ושאר המשפחה באה באוטו .

ואז, הגענו לבית החולים .

אוף זה היה כ"כ נורא : | נכנסו מהר , והכניסו את ליאור לחדר . אני ישבתי על ספסל כזה , ליד הדלת של החדר ..

אני בכיתי , והתפללתי שלא ייקרה כלום לאחותי . וככה גם ההורים שלי .

אבל זה לא עזר , אחרי כמה דקות הרופא בה ואמר שהפיצוף פגע יותר מידי ליידה ו...היא לא ש..ר..ד..ה

הם התחבקו . ונועה בכתה , ובכתה .

אחרי שהם התנתקו , רון ליטף את פניה של נועה ,

 

רון : ששש .. די הכל בסדר .

נועה : היא הייתה כ"כ קטנה ..

ונועה המשיכה לבכות .

רון : בואי, נלך לשטוף פנים ..

 

בדרכם לשטוף פנים , רון נזכר : השעה הייתה 8 בערב , רון הייה בחדר שלו .

פתאום אמא שלו צעקה לו " רון , בוא מהר "

רון ירד במרדגות , והלך לאמא שלו .

רון : מה קרה ? אמא של רון : תסתכל ..

היא הצביעה על הטלוויזיה , והראו שם את הפיגוע ..

רון : יואו ..מי נהרג ?

אמא של רון :נהרגו שם 5 אנשים , אחת צעירה בגיל שלך , תינוקת בת שנתיים , ושני אנשים מהביטחון ..

רון : מה ?! יש שמות ?

אמא של רון : הצעירה , משהו עדן נאור  ..התינוקת , אני חושבת ליאור , ליאור לוי נראה לי ... והשני אנשים מהביטחון  אחד משה רונת , רונם , משהו בסגנון , והשני גלעד ברק .

רון : לא מישהו שאנחנו מכירים נכון ?

אמא של רון : לא..


אחרי כמה דקות , שנועה נרגעה ורון והיא דיברו קצת ..

רון : בא לך לצאת קצת החוצה ?

נועה : כן ..

רון : את בסדר ?

נועה : כן ..

רון : בטוח ?

נועה : כן ..

רון : תפסיקי להגיד כן כבר..

נועה : כן ..

ושניהם צחקו ..

רון : זזנו ?

נועה : אהא .

 

הם יצאו מהבית , וטיילו .

נועה : לאן נלך ?

רון : הפתעה ..

נועה : תספר לי ..

רון : הפתעה לא מספרים ..

נועה : בבקשה , נו .. לאן הולכים ?

רון : לכאן .

והם הגיעו למקום ענקי ,ובו יש דשא , ומלא פרחים ועצים ..

הם יישבו על הדשא זה ליד זה .

ורון התחיל לשיר [השיר של רן דנקר ועילי בוטנר –במקום לבכות ] אין לי קישור , אבל כולכם מוזמנים להוריד .

 

רק שהרוח לא תיקח אותך ממני
שהסופה שמתקרבת לא תבוא
המחשבה הזו שלא נמות ביחד
לא נותנת לי לחיות

 

נועה חייכה והסתכלה על רון .

היא לא ידעה שהוא שר , שר כ"כ יפה .

 

ושהלילה יהפוך טיפות של אושר
ונרדם על הספה שבסלון
ונחכה עד שיגיע בוקר
עם הגשם הראשון

 

נועה הצטרפה לשיר , ושרה יחד עם רון -

וכשילך הפחד תיכנס תקווה

ומה שרק חלמתי באמת קרה

 

רון המשיך לשיר לבד ..

ואז יציף האושר את מדרכות העיר

ובמקום לבכות אני אתחיל לשיר

אל תעלמי עכשיו כי כבר כמעט הצלחתי

לדמיין אותך קרובה אלי היום

מה שהיה מזמן האם ישוב עוד פעם

ואולי זה רק חום

 

והם שרו ביחד את הפזמון ..

וכשילך הפחד תיכנס תקווה...

 

נועה : וואי אתה שר מדהים !

והם התנשקו .

 

נכתב על ידי הסופרת ( : , 26/3/2008 22:04  
50 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הסופרת ( : ב-2/4/2008 22:01
 



פרק 15 (:


נועה : אז .. מה , מה שאמרת למוכר , שאני תפוסה , אז אנחנו ביחד ?

רון : נועה ..

נועה : כן ?

הם ישבו זה מול זה .

רון : רוצה להיות חברה שלי ? עוד פעם ?

נועה : כןן ! שניהם כ"כ שמחו .

והתנשקו.

 

הפרק -

 

יותר מאוחר , נועה אצל רון :

נועה : איזה מהר זה קרה , נפרדנו ומיד חזרנו ..

רון : מה את לא שמחה ?
נועה : ברור שכן ! אתה לא מבין , יום אחד בלעדיך , אני השתגעתי !

רון : גם אני יפה שלי.

נועה : י'מעצבן , ישר אתה היית חייב ללכת , לא נתת לי להסביר .

רון : מה אני יעשה ? לא יכולתי לעמוד שם ולראות אותכם מתנשקים ..

נועה : כן הא? יואו , אם זה היה קורה לך ושאני הייתי רואה אותך מתנשק אם איזה בת ...

רון : אז .. ?
נועה : אז הייתי .....

רון : כן ?
נועה : לא יודעת , אממ ....חשבתי על לתת לך סטירה אבל הלחי שלך מושלמת בשביל להרוס אותה . חשבתי על לצעוק עליך , אבל האוזן שלך מושלמת בשביל להחריש אותה . חשבתי על להסתכל עליך ולהבין מה קורה פה , אבל העיניים שלך מושלמות בשביל שאני אסתכל עליהם .

רון : אני מת עלייך !

נועה : ואני חולה עלייך .

בעצם אני יודעת מה הייתי עושה..

רון : מה ?
נועה : מנשקת אותך , גם אם זאת תיהיה הפעם האחרונה .

והיא נשקה אותו .

הם התנתקו מהנשיקה .

 

רון : וואי .

נועה : מה ?

רון : היום יש לנו חודש , בלי אתמול , לא נחשיב את זה .

נועה : וואלה . מזל טוב לנו [:
רון : מזל טוב מאמי , שנייה אני בא ..

נועה : אוקי .

 

בינתיים , נועה ניצלה את ההזדמנות שרון הלך ,פתחה את התיק שלה והוציאה שקית ובתוכה דובי שקנתה וברכה שהכינה לרון . היא ידעה שהיא תיתן לו אותו היום .

רון חזר .

נועה מהר החביאה את השקית מאחורי הגב שלה .

ורון גם החזיק שקית .

 

רון : חזרתי .

נועה : היי ..

רון : אמ .. קניתי לך מתנה לחודש שלנו ביחד .

נועה : באמת ? וואי תודה רבה !

רון : בכיף , קחי .

 

נועה הוציאה מהשקית קופסא קטנה .

פתחה אותה , ומצאה שרשרת יפייפיה .

על השרשרת מזהב כתוב 'I love you  '

נועה הייתה בשוק .

 

רון : איך ? את אוהבת ?
נועה : לא..

רון : לא ?

רון התאכזב .

נועה : אני חולה על זה ! תודה רבה רבה רבה מאמי !

רון : בבקשה .

נועה הסתובבה במהירות , שרון לא ייראה את הדובי .

 

נועה : שים לי בבקשה .

רון : אני לא ממש טוב בזה ..

נועה : אתה מעולה !

רון : שנייה ..

עוד שנייה ..

הינה !
נועה הסתכלה במראה , ולידה רון .

נועה : אף פעם היא לא תרד לי !

רון : את יכולה להוריד את זה מדי פעם את יודעת ..

נועה : לא , זה מסמל את האהבה שלנו ! ואת האהבה שלנו אני אף פעם לא יוריד או ימחוק מובן ?
רון : כן המפקדת .

ושניהם צחקו .

רון : יש עוד משהו בשקית ..

נועה : שנייה .

 

נועה פתחה את השקית ובה הייה מכתב .

היא קראה :

'למלאכית שלי ..

כשיש חושך בחוץ וגם בפנים , מישהו בא תמיד להציל .

במקרה הזה , את הצלת אותי .

 

אני הרגשתי כל כך בודד , ולא ידעתי איך להסתדר .

פתאום האור נדלק , וכך גם האהבה .

אלוהים שלח לי אותך ,

מלאכית מקסימה , שמחה ויפה ..

ופשוט ? מ ד ה י מ ה !

חיי בלעדייך ? מה הם שווים ?

אין אהבה ואין אנשים.

פתאום ? כולם נעלמים .

שתדעי תמיד ...

גם אם את מרגישה בודדה ,

ושאני לא איתך לשנייה ,

השרשרת הזאת , אותי היא תזכיר ,

וגם האהבה לעולם לא תחסיר .

אני איתך כל הזמן ,

גם אם אני בקצה העולם .

אוהב אותך , ואני יאהב אותך תמיד !
רון שלך . '

 

נועה סיימה לקרוא , היא התרגשה כל כך .

היא הסתכלה לרון , יישר בעיניים ..

והוא רק חיכה .

רון : יפה ?
נועה : מאוד מאוד מאוד מאוד !

אני אוהבת אותך כ"כ , והמכתב הזה פשוט מושלם !

רון : תודה .

והיא חיבקה אותו .

נועה נזכרה שעדיין היא לא נתנה לרון את המתנה ,

נועה : דקה !

רון : מה קרה ?

נועה : המתנה ..

רון : היא עלייך , עכשיו שמתי לך , כבר שכחת ?
נועה : לא , לא זאת חח

 

נועה הסתובבה ולקחה את השקית שהייה בתוכה הדובי .

ונתנה לרון .

רון הוציא את הדובי מהשקית וראה את התמונה שלו ושלה על הדובי .

למרות , שבדרך כלל בנים לא אוהבים דובי ...

הדובי הזה היה מיוחד , זה לא סתם דובי , דובי של אהבה , דובי שנועה נתנה לו .

 

רון : תודה !
נועה : בבקשה .. ואת המכתב תקרא אחר כך טוב ?
רון : כן ..

נועה : תודה .

רון : בבקשה ,תגידי את רעבה ?
נועה : כן , קצת ..

רון : בואי נאכל ..

נועה : אחלה .

 

הם ירדו למטה ..

 

רון : מה בא לך ?
נועה : לא משנה לי .

רון : ת'אמת מה שאני יודע להכין זה רק חביתה .. אבל אפשר משהו אחר , איזה סנביץ' או אם את יודעת משהו.....

נועה : חביתה .

נועה חייכה .

אחרי כמה דקות שרון ונועה הכינו את הכל .. הם יישבו לאכול ..

 

רון : תגידי ,

שנייה ...

הוא בלע את האוכל ..

 

חשבתי על זה ש .. אנחנו כמעט לא מכירים .

נועה : מז'תומרת ? אתה יודע מי אני ואיפה אני גרה וכל זה ..

רון  : כן , אבל אני נגיד לא יודע אם יש לך אחים או אחיות ..

נועה : אה .. מממ ..אין לי.

רון : אוקי .

נועה התאפקה לא לבכות . אבל ירדה לה דמעה .

רון : הכל בסדר ? למה את בוכה ?

נועה :כן , פשוט ..

 

נועה החליטה לספר לו .

 

לפני 3 וחצי שנים , אחותי הקטנה , ליאור , מתה .

נכתב על ידי הסופרת ( : , 21/3/2008 22:32  
74 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הסופרת ( : ב-30/3/2008 21:37
 



פרק 14 (:


מהפרק הקודם –

נועה : אני יכולה לבקש ממך בקשה אחת ? ממש קטנה.

רון : כל דבר .

נועה : אפשר חיבוק ? והיא העלתה חיוך קטנטן .

היא ידעה שהם לא יכולים להתנשק . אבל רק חיבוק קטן היא ביקשה .

והם התחבקו .

החיבוק הזה היה חיבוק של אושר

חיבוק של שמחה

חיבוק של עצב

וחיבוק של אהבה .

 

וזה , לא היה סתם חיבוק קטן ( =

 

הם המשיכו לדבר עוד קצת ,

 ואז נועה הלכה .

 


רון הייה בביתו , לבד .

הוא לא יידע אם לסלוח לנועה , למרות שהוא אהב אותה.

הוא חשב שזה היה מהר מידי , כל הקטע הזה . פחות משבוע חברים ? לא נורמאלי .

אבל , אולי כן ?

היא לא יודעת עליו הרבה דברים .

והוא לא יודע עליה .

כל מבט שלה , כל חיוך שלה מושלם .

ובשבילו ? היא הכי מושלמת .

אבל הוא מפחד , מפחד מהדברים הקטנים האלה שבסוף הם ייפרדו . כמו זה .

אבל הוא כ"כ אוהב אותה , כדאי לו לקחת את הסיכון ?


נועה הייתה בביתה , היא כל כך קיוותה שרון אוהב אותה וייסלח לה .

היא רצתה לדבר איתו , לחבק אותו , לנשק אותו.

 

היא התקשרה למאי .

 

נועה : מאיווש ?

מאי : היי נווני ... תגידי את כועסת עלי ?

נועה : על מה ?

מאי : נו , שבאתי לרון וכל זה .. אני ראיתי אותך מסתכלת עלי כיאלו אני איזה מפלצת , הפחדת אותי !

נועה : את מפלצת בטבעי

ושתיהן צחקו .

ברצינות , ממש לא , דווקא אני שמחה שאת באת ודיברת איתו ממש עזרת לי ..

מאי : ייש , הייתי חייבת לעזור לך .

נועה : הייתי במצוקה הא ?

מאי : מאוד .. אז , מה קרה שם ?

נועה : סתם דיברנו , נראה לי אני יידבר עוד מעט עם רון ואני ישאל אותו אם הוא סולח לי ..

מאי : אה , לא דיברתם על זה ?

נועה : לא , כיאלו כן , אבל הוא לא אמר בידיוק .

מאי : מז'תומרת ?

נועה : סיפרתי לו מה קרה , והתחבקנו . ואז הלכתי .

מאי : התחבקתם והלכת ?!

נועה : בערך , התחבקנו ואז לא דיברנו , את יודעת הסתכלנו אחד על השני ופשוט לא ידעתי מה לעשות , אז הלכתי ואמרתי לו שאני יידבר איתו .

מאי : אה ..

נועה : כדאי לי לדבר איתו או לבוא אליו?

מאי : לדבר איתו ולשאול אם אפשר לבוא אליו או שתפגשו איפה שהוא ..

ואז הן צחקו עוד פעם [:

נועה : סבבה , אז נדבר מאיוש , ותראי גם מה עם יולי , שהיא נושמת ..לא דיברתי איתה היום .

מאי : בטח היא ישנה , הנסיכה .

נועה : בטווח . חח ביי

מאי : ביי מאמי .


רון : הלו ?

נועה : היי ..

רון : היי , מה נשמע ?

נועה : בסדר ואיתך?

רון : אחלה ..

נועה : אתה עסוק ?

רון : לא ממש ..

נועה :אז ,בא לך להפגש ליד הבית שלי , יש שם איזה גן משחקים ..

רון : סבבה .

נועה : אחלה ניפגש , ביי .

רון : ביי .


אחרי כמה דקות נועה יצאה מהבית וחיפשה את רון , ואז היא ראתה אותו , יותר נכון את הגב שלו , היא התקרבה אליו ..

נועה : בוווווווווווווווווו !

רון : י'מטורפת , וואי איך הבהלת אותי !

 

נועה נתנה לו נשיקה בלחי .

 

נועה : אני חושבת שזה מה שניסיתי לעשות חח

רון : והצלחת . תגידי , בא לך גלידה ?

 נועה : כן , איפה אתה רואה ?

רון : שם , בואי .

נועה : אני באה ..

 

הם הגיעו לחנות ..

 

רון : מה את לוקחת ?

נועה : אני חושבת גלידה שוקולד וניל .

רון : אחלה , גמני .

 

נועה הוציאה כסף ..

 

רון : תחזירי את הכסף [=

נועה : למה ?

רון : אני יישלם .

נועה : לא , לא צריך .

רון : חפיף .

נועה : תודה . והיא חייכה עליו .

רון : בבקשה , וחייך גם עליה .

 

המוכר : 10 שקלים בבקשה .

והוא שלח מבטים לנעה . נועה חייכה .

רון : אה .. גבר .. הלוו ?

המוכר : כן , מה ?

רון : קח ,ואמ ..

תוריד ת'מבט . היא תפוסה !

המוכר : מה ? איזה מבט ? הוא הכחיש .

רון : לא חשוב .

נועה : בוא נשב ליד הספסל .

רון : טוב .

נועה : אז .. מה , מה שאמרת למוכר , שאני תפוסה , אז אנחנו ביחד ?

רון : נועה ..

נועה : כן ?

הם ישבו זה מול זה .

רון : רוצה להיות חברה שלי ? עוד פעם ?

נועה : כןן ! שניהם כ"כ שמחו .

והתנשקו . 

נכתב על ידי הסופרת ( : , 15/3/2008 21:53  
88 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הסופרת ( : ב-21/3/2008 22:39
 



לדף הבא
דפים:  

13,287
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להסופרת ( : אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הסופרת ( : ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)