לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עוד בלוג סיפורים [ :


בלוג סיפורים בהמשכים ( :

Avatarכינוי:  הסופרת ( :

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2008

פרק 23 (:


והוא אמר לה ..

"אני צריך לבדוק אם הוצאנו את כל הזכוכיות .."

נועה: אוקי ..

רופא לקח מכשיר שבדק אותי . זה הסתובב לי בפנים , בצוואר , והגיע לחזה .

הסתכלתי עליו.

אני : אפשר לקרוא לרופאה?

הובכתי .

רופא : כן , אני מבין , שנייה .


חיכיתי כמה דקות נכנסה רופאה

רופאה : שלום .

אני :היי ..

רופאה :אני רק יבדוק אותך כמה דקות ותוכלי להשתחרר ..

אני :בסדר ..

היא בדקה אותי . היא ירדה לבטן .

ועצרה .

אני : מה קרה?
רופאה :נשאר משהו ..אנחנו נאלץ לנתח אותך ..שוב .

אני : עכשיו ?
רופאה : לא ,הגוף שלך צריך לנוח .. תבואי מחר ונעשה לך את הניתוח .

אני : אוקי .

רופאה : אל תאכלי שום דבר , זה יכול להיות מסוכן .

אני : שום דבר?!

רופאה : כן ..

אני : עד מחר ?!?!

רופאה : כן , אני מצטערת ..

אני : טוב .

רופאה : דקה אני יקרה לד"ר.


הוא נכנס והיא לחשה לו , שמעתי שהיא אמרה לו " אני לא בטוחה שזה יצליח , זה ניתוח קשה .."

הוא לחש לה משהו אבל לא שמעתי .

נלחצתי .


יצאתי משם , המשפט " אני לא בטוחה שזה יצליח , זה ניתוח קשה .. " הדהד לי בראש , פחדתי .


מיכל : את בסדר?
אני : כן אמא .

מיכל : אל תדאגי הם יוציאו לך את זה והכל יהיה בסדר , תחייכי את בריאה תודה לאל .

אני : כן ..

מיכל : מה קרה ? נו תחייכי זה בסדר ..

חייכתי, אבל לא בפנים .. הייתי מודאגת .


רון באה אלי מחייך, עם 2 גלידות .

הוא נתן לי אחד .

אני : אני לא יכולה לאכול ..

רון : למה?
אני : הרופאה אמרה לי שזה יכול להיות מסוכן ..

והוא זרק לפח את הגלידה ..

רון : אה .. אל תדאגי אבל מחר יעשו לך את הניתוח ואז תצאי ממנו ואת תרגישי יותר טוב .

אני : אני מקווה שירדימו אותי ..

רון : אפשר לבקש .

אני : אחלה ..

רון : באיזה שעה היא אמרה לך לבוא ?
אני : היא לא אמרה לי , אבל אני חושבת שאמא שלי יודעת .


נכנסו למכונית .

אני : אמא באיזה שעה אנחנו צריכים לבוא לשם ?
מיכל : 2 .

אני : אה ..

רון : אז אני יבוא איתך .

אני : לא צריך .

רון : אני אמרתי לך שאני אהיה איתך תמיד , ואני אהיה , מבטיח .

אני : תודה ..

רון : בבקשה .


הגענו לבית שלי ונכנסו לחדר .


אני : אני יודעת שלא הספקתי להגיד לך את זה .. מרוב כל הדברים ..

אבל .. אני ..אני אוהבת אותך .

רון : גם אני , מאוד . אני יחכה לך כמה זמן שתרצי , עד שתרגישי בטוחה איתי .

אני : איתך אני מרגישה בטוחה .

רון : אני אף פעם לא יפגע בך .

אני : אני יודעת ..

רון : אני צריך ללכת , אבל לפני זה .. אני רוצה לשאול אותך משהו ..

אני : כל דבר .

רון :את .. את חושבת שאנחנו מסוגלים לחזור להיות ביחד ?
אני : לא יודעת .

אני אוהבת אותך , באמת ..

אבל אני צריכה לחשוב .

רון : טוב, אני גם יודע את כל מה שעבר ואני לא רוצה להציק לך , תחשבי על זה ..

אבל אם את חושבת שאת לא מסוגלת , אני יבין אותך , באמת .

אני : הנושא הזה באמת קשה לי , אבל כל הדברים שקרו איתך , ובבית חולים גרמו לי קצת לשכוח . זה מדי פעם קופץ לי בראש ואני באמת נהיית עצובה אבל אתה איתי ומשמח אותי ,

רק שאני לא מבינה ..

רון : מה ?
אני : אני לא מבינה איך אתה עדיין איתי , עם כל מה שקרה ..

וזה שאני בגדתי בך ושלא עבר יום אחד ואני ..

ואני כבר מצאתי חבר אחר .

השפלתי את ראשי .

רון : אני יודע שלא פעלת מתוך אהבה , את אמרת לי שאת בכלל לא אהבת אותו ורק בגלל שהוא שיקר לך את אמרת שאת אוהבת אותו .. נכון ?
אני : כן , אבל .. אתה יודע .

רון : אני יודע שהרבה דברים קרו , קורים ויקרו ואני בחיים לא יפסיק לאהוב אותך .

הסמקתי , כמה בן אדם אחד יכול להיות כ"כ מתוק ?

לא עניתי , פשוט שתקתי . אחרי דקה –

רון : טוב , אני באמת צריך ללכת , ביי .


הוא הסתכל עלי , לא ידע עם ללכת ,לחבק או לנשק .

התקרבתי אליו לאט לאט ..

הרגשתי את נשימותיו , ואת שפתיו .

והתנשקנו .

כ"כ התגעגעתי למגע הזה , לאהבה הזאת , לשמחה הזאת .

הרגשתי כאילו זאת הפעם הראשונה שלי ,

נזכרתי בכל הדברים שהיו לי איתו , ופשוט הייתי מאושרת .

שכחתי לרגע את רועי ואת האונס .

הנשיקה הזאת היא הייתה הנשיקה הכי מדהימה בחיים שלי .

אני לא יודעת הרבה דברים בזמן האחרון, אבל מה שאני כן יודעת , ובטוחה בו זה שאני רוצה לנשק אותו .

להיזכר במגע ובאהבה האמיתית של החיים .

לא הסבל , הרוע ,והפחד שהייתי בו לפני כמה רגעים .


רון : אני לא...לא התכונתי ..אני מצטער .

אני : זה בסדר , תירגע ..

רון : אוף אני כזה טיפש !
אני : לא אתה לא ..

רון : אני כל הזמן תחנתי לך עד כמה שאני אוהב אותך , לחצתי עלייך .. את עושה את זה רק בגלל מה שאמרתי .

אני : אני לא !

אני באמת אוהבת אותך , ואני בחרתי לעשות את זה ..

רון :בטוח ?
הוא חייך , וגם אני ..

אני : בטוח בטוח .

ונתתי לו נשיקה בפה קצרה , הוא חייך ויצא .


השעה הייתה 5 אחה"צ .

לפני שהלכתי להתקלח רציתי להתחבר לאייסיקיו אני תמיד אוהבת שיש לי הודעות שאני חוזרת .


התחברתי וכתבתי באוואי :
" במקלחת ..

אחרי כל הרגעים המפחידים ,

חזר לי חיוך על הפנים .

רון , תודה על הכל !

אתה הבנאדם הכי אכפתי , אוהב ותומך שבעולם (:
אני אוהבת אותך 3> "



חזרתי מהמלקחת , התלבשתי ..

ופתאום הייה לי פלא' , זה היה מחסוי , עניתי .

אני : הלו ?
... : איך היה ?
אני : מה ? מי זה?
...: איך היה איתי ? במיטה ..?

הייתי בשוק , מאיפה יש לו את המספר שלי ?!

הקלטתי את השיחה , מהר ..

אני : רועי מה אתה רוצה ממני?!

רועי : שואל שאלה , איך היה ?
אני : איך היה ? אני יספר לך איך היה !

רועי : כן , תספרי ..

אני : היה מגעיל , דוחה ומפחיד !!

אתה מבין שאתה פאקינג אנסת אותי !

ואני כמו מטומטמת אמרתי שאני גם אוהבת אותך ,

הייתי בטוחה שאתה גם אותי .

לא חשבתי על זה, בחיים לא !

רועי : לי דווקא היה ממש כיף ,

מה , זאת פעם ראשונה שלך ?

אני :או...אולי תניח לי כבר ?!

בכיתי ופחדתי ..

רועי : לא , לא חיים שלי ,בעצם ..

אני יכול להניח לך רק בתנאי אחד .

אני : א..איזה ?

רעדתי ..

רועי :אם את מלשינה עלי למשטרה אני אונס אותך עוד פעם ..

לא , בעצם לא .. אנסתי אותך , מה אני צריך עוד פעם ..

אני , אני רוצח אותך !

אני : אתה לא תעיז ...

רועי : שאני לא יעיז ? ככה את מכירה אותי ?!

הוא התרגז .

אני : טוב הבנתי אותך ,אני לא ילשין עליך עם זאת השאלה ..

פחדתי ..

רועי : ואת צריכה לעשות עוד משהו ..

אני : מה עכשיו ?!

רועי : בגלל שכולם חושבים שאני חבר שלך , ואני לא יכול להיות חבר שלך רק יום אחד ..

את חייבת להיות איתי שבוע שלם בהפסקות , בבית בהכל ..

פשוט צמודה לתחת שלי , ברור ?

אני : לא , לא ...

רועי : אין לי בעיה , כבר עכשיו אני מביא אקדח , אני יודע איפה את גרה ! אני יעקוב אחרייך תמיד ..
אני : רועי , תעזוב אותי בבקשה ..

רועי : נו כפרה עליך , שבוע ..

ניתקתי לו בפרצוף .


רצתי לאמא שלי וחיבקתי אותה ,

הייתי מלאה דמעות .


מיכל : מה קרה?!

אני : הוא .. הוא ...

מיכל : מה ?
אני : ר...רגע .

גמגמתי , לקחתי את הפלאפון והשמעתי לה את השיחה , היא גם בכתה .

מיכל : אני יקרא לאבא . משה!! משה!! קום !!
משה: הא? מה ... ?
מיכל : בוא !
משה: מה קרה ?
הוא התעורר משינה ..

משה : נועה למה את בוכה ?

אני : אבא , הוא רוצה להרוג אותי ...

משה: מי , הרועי הזה ?!

אני : כן ..

משה: בואו למשטרה !

אני : לא !!
משה : למה ?

אני : הוא עוקב אחרי ...

משה: אל תדאגי , אני ישמור עלייך .

אני : אני מפחדת .. אבא ..

משה: אנחנו נהיה איתך , אנחנו לא נעזוב אותך יותר אף פעם .

בואי ..

הוא לקח את המפתחות , ועלינו בדרכנו למשטרה .


נכנסו למשטרה , חוקר אחד בא ואני והורי ישבנו בחדר מוזר כזה , קירות אפורים ויש שם רק שולחן ו4 &amp;nbsp;כיסאות[אחד לחוקר ,ו3 לנו ], עם חלון .

התחלתי לספר הכל .. והשמעתי לו את ההקלטה ,

הוא אמר שהוא יטפל בזה וכבר עכשיו הוא אמר שהניידות הולכים לחפש אותו .

פחדתי שייקרה משהו ,

פחדתי שאני ימות .

כל הזמן הורי תמכו בי וחיבקו אותי , הרגשתי מוגנת .



חזרנו הביתה בשעה 9 בערב .

נרדמתי מהר ..

בלילה חלמתי שהניתוח לא הצליח, שהם לא מצליחים להוציא לי את זה ..

ראיתי את ההבעת הפנים שלהם אחרי שהתעוררתי מהניתוח ,

ראיתי את רועי מחייך ,

ראיתי את המשפחה שלי ורון , מאי ויעל עצובים .

ראיתי כמה שבכיתי ..


לא רציתי לקום , לניתוח הזה , פחדתי .

כמה דברים בפחות משבוע יכולים לקרות לי?!


קמתי ב12 בצהריים..

הייתי ממש רעבה ,

ראיתי טלוויזיה ... וחשבתי הרבה ..

ב1 ורבע רון בא אלי וסיפרתי לו על השיחה עם רועי , הוא הבטיח לי שהוא לא עוזב אותי יותר . פחדתי שאני זאת שתעזוב אותו , בניתוח .

אחרי חצי שעה יצאנו לבית החולים ..

נכנסתי מהר לחדר ,

הרופאה : היי נועה , מה שלומך ?
אני : יכול להיות יותר טוב ..

הרופאה : לא נורא אל תדאגי אנחנו נעשה את הניתוח והכל יהיה בסדר , צ'יק צ'ק .

אני : כמה זמן ?
הרופאה : בין השעה לשעתיים .

אני : אתם יכולים להרדים אותי ?
הרופאה : להרדים ?

אני : כן , אני לא רוצה לראות ..

הרופאה : זה טיפה מסוכן כל הזמן להרדים את הגוף שלך .. אבל אם את רוצה אני חושבת שאני יכולה .

אני : תודה , תגידי הניתוח .. הוא מסוכן ?
הרופאה : לא , אנחנו כבר עשינו לך אותו ..

אני : אבל .. אני שמעתי אותך אומרת לד"ר את זה ..

הרופאה : לא , לא דיברתי עליך .. התכוונתי למטופל אחר ..

אני : אה .. פיו .

הרופאה : אל תדאגי , זה לא כזה מסובך ,ניתוח קצר והכל יהיה בסדר .

אני : טוב ..

נכנסו 2 רופאים ועוד רופאה .

נשכבתי על המיטה והם ביקשו ממני להוריד את החולצה , כי הזכוכית הייתה בבטן.

התביישתי בהתחלה , כי היו שם גם גברים .

אבל אז הם שמו לי ישר מן סינר גדול לבן , שאני לא יתבייש להוריד . הורדתי ולאחר 5 דקות שקעתי לחלומות ,

בינתיים שהם עשו לי את הניתוח .






נ.ב -מצטערת על הזמן שחיכתם . . .

נכתב על ידי הסופרת ( : , 29/5/2008 15:44  
85 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הסופרת ( : ב-15/6/2008 16:29
 



עברתי דירה [:


ואין לי אינטרנט , זה מחברה ..
אני ינסה לעדכן כמה שיותר מהר .
אני לא מסוגלת לכתוב פרק אצל חברה כי אני לא מרוכזת וכל זה .. תסלחו לי .
אני כל הזמן חושבת על זה , ומתי אני יעדכן , אני חופרת להורים שלי שיעשו לי אינטרנט ... אבל זה לא לוקח ביום אחד .
אנחנו עברנו לפני כמה ימים , ובטח אתם שואלים למה לא עידכנתי לפני אז...-
ארזתי D:
3333>
נכתב על ידי הסופרת ( : , 28/5/2008 17:04  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הסופרת ( : ב-29/5/2008 15:58
 



פרק 22 (:


שיר :[קרב איגרוף] http://www.youtube.com/watch?v=vOE0hO2J0aA

רק כשאני יגייד תשימוו ..

 

הוא הסתכל עליה , כל כך יפה ..

הוא החליט לדבר איתה , למרות שהוא יידע שהיא לא שומעת .

"את יודעת , הבנתי שכל השטויות האלה שאמרתי לך , על המרחק וכל זה .

זה היה סתם פחד , פחד שאני איבדתי אותך בגלל זה .

אני מצטער על זה כ"כ , ואני אוהב אותך .

אני לא מאמין שמישהו אשכרה אנס אותך ! זה לא נקלט , את מבינה?
אני מקווה שתוכלי לעבור לבית הספר שלי , אין שם אף אחד שייגע בך אם תהיי איתי ,אני ישמור עליך תמיד .

וואי , גם באותו הזמן שהתעלפת זה היה מפחד .

אני בדיוק יצאתי ושמעתי בום . רצתי אלייך הכי מהר שיכולתי . ישר התקשרתי למאי ויעל והן באו , הזעקנו את האמבולנס ולקחו אותך לבית החולים .

מאי ויעל היו פה הרבה זמן אבל הן היו צריכות ללכת לפני שעה בערך .

ההורים שלך גם באו ישר .. אני לא ידעתי אם סיפרת להם על זה ש...שנאנסת אז אמרתי להם שרק התעלפת .

הם דואגים לך כל כך , ומחכים שתתעוררי ..

ואנחנו משתגעים , נועה בבקשה תתעוררי !

בבקשה .. "

הוא נישק אותה נשיקה קטנה בשפתיים ועמד לצאת ..

הוא שמע רעשים ומיד הסתובב ..

 

להפעיל את השיר !

 

פתאום שמעתי את הקול של רון ..

פקחתי את העיניים וראיתי אותו . אני ראיתי שאני על מיטה בבית חולים אבל לא הבנתי למה , הזיכרון האחרון שלי היה שאני הייתי איתו בביתי . אני לא זוכרת שקרה לי משהו שבעצם , בגללו אני פה ..

 

נועה : רון ..

רון :התעוררת !

הוא קפץ עלי בחיבוקים ראו שהוא מאושר .

נועה : מה קרה לי ?

רון : את התעלפת ..

נועה : מה? כמה זמן אני פה?

 

קודם כל, הגני על הגוף
שאיש מבחוץ לא ייכנס בך.
ידיים שמרי קרוב אל הפרצוף
זה המקום הראשון, רואים מה קורה לך.

 

רון : כמה שעות ..

נועה : שעות ?
רון : כן ...

נועה : למה?

רון : אני לא יודעת , ממה שהבנתי את התעלפת והיה לך שברי זכוכיות בגוף והיו צריכים להוציא לך ..אז הרדימו אותך .

נועה : למה הייה לי זכוכיות?
רון : כי שתית מים..ואז נפל

נועה : רון אני מפחדת ..

רון : אני פה איתך ..

הוא החזיק לה את היד .

נועה : אבל , אבל .. אתה שנייה הלכת והוא עלה פתאום במוחי ,הוא היה סביבי ,נישק אותי ודיבר אלי .. אני לא מסוגלת ככה ...

היא נזכרה  שהוא הייה שם ..

רון : אני לא יעזוב אותך , אף פעם .

 

עטפי היטב כל פצע חשוף
שם הוא מנסה לפגוע
שיווי משקל.
גופך מסוגל, קרב איגרוף.

 

נועה : איך הוא יעזוב אותי ? איך הוא?

היא הסתכלה עליו,וירדו לה כמה דמעות ..

רון : אני ידבר איתו ..

נועה : לא , תעזוב .. הוא ערס ולא טוב להתעסק איתו עכשיו ..

רון : מה נראה לך שאני מפחד ממנו ?

הוא יתחרט על זה כל כך ..

נועה : תעזוב , בבקשה ..

רון : אבל אני לא יכול להשאיר אותך ככה ..

נועה : לא משנה ..תגיד איפה מאי ויעל ?
רון : הן אמרו לי שהן צריכות לעשות משהו והן באות ..

נועה : טוב ..

רון : רגע אני יתקשר אליהן ..

 

בכל כוחך...
תצחקי, תשאגי, תפגעי
תפצעי, תתלשי, תדפקי
שלא תשתקי לעולם יותר עוד.
תילחמי, תהלמי, תצעקי,
תשגעי, תדרשי, תכבשי
שלא תתביישי לעולם יותר עוד.


מאי : הלו ?
רון : הלו .. מאי ?
מאי : כן ..

רון : איפה אתן ?
מאי : אנחנו בדרך .. היא התעוררה ?
רון : כן

מאי : תיתן לי אותה בבקשה..

רון : טוב שנייה ..

נועה : היי

מאי : נוני , אני מזה מצטערת שעזבנו אותך שם .. זהו עכשיו בחיים אני לא עוזבת אותך .

פשוט זה היה לי מוזר , את מבינה ?
נועה : מבינה יותר מידי ..איפה אתן ?
מאי : אנחנו באות במונית , הכי מהר שאנחנו יכולות .

נועה : יש ..תבואו מהר !

אמ ..את יכולה להביא לי את יולי?

מאי : כן בטח ,שנייה ..

יעל : נוני מה קורה ? איך את מרגישה ? אנחנו בדרך .. את עם רון ?
נועה צחקה ..כמה שאלות היא אמרה .

 

רון חשב : 'לפחות היא צוחקת , החיוך המושלם הזה ,הרבה זמן לא ראיתי ..'

 

נועה : הכל בסדר .. כן אני עם רון..

והיא הסתכלה עליו וחייכה .

הן המשיכו לדבר ככה כמה דקות ואז ניתקו .

 

הרופאים נכנסו , ורון ייצא .

 

רופא : נועה, אנחנו רק נבדוק אותך ותוכלי להשתחרר ..

איך את מרגישה עכשיו ?
נועה : יותר טוב ..

 

מיכל נכנסה ..

מיכל : אני יכולה להיכנס או שאתה בודק אותה ?
רופא : כרגע כן , אני שואל אותה שאלות ועוד כמה דקות אני יבדוק ..

מיכל : אוקי .

היא יישבה ליד נועה.

 

 

עמדי זקוף, עיניים פקוחות,
נותר להחזיק עוד שלושה סיבובים לפחות.
אל תיכנעי, נו, לכל הרוחות
עכשיו, מבלי לחכות, קרב איגרוף.

בכל כוחך...

 

רופא : טוב אז, ממה התעלפת בעצם ?
נועה : אני ...אני נזכרתי במשהו והרגשתי סחרחורות והתעלפתי .

רופא : ובמה נזכרת ?

נועה : אני חייבת להגיד ?

היא לא רצתה ליד אמה  כי היא לא יידעה .היא לא רצתה להדאיג אותה סתם .

רופא : זה ממש יעזור לנו לדעת .

הרופא ומיכל הסתכלו על נועה וחיכו לתשובה .

כעבור כמה שניות היא אמרה ..

נועה : אני .. אני נאנסתי .

מיכל : מה?!?!

אני לא מבינה .. את מה? נועה? את בטוחה ?

נועה : אני בטוחה ..אני מצטערת אמא .

רופא : אני מבין שאת לא סיפרת לה , אני אתן לכן כמה דקות.

מיכל : תודה,

את מצטערת ?! אני מצטערת שנתתי לך לסבול ככה ! אני לא מאמינה,נועה שלי ... מזל שאת בריאה ולא קרה לך כלום .. רק שאותך אני לא יאבד ..

היא הייתה בשוק , הבת שלה , נאנסה?! והדמעות לא הפסיקו לרדת .

נועה : זה היה מפחיד הוא עשה בי מה שהוא רוצה כיאלו אני הסמרטוט שלו ואני לא רציתי וצעקתי והתנגדתי .. רציתי גם להתקשר עליכם אבל הוא זרק לי את הפלאפון .

הרגשתי שעדיף לי למות ברגעים האלו .

מיכל : אל תדברי ככה .. ומעכשיו את אל תדאגי , אני ואבא נשמור עליך .

אבל רגע אני לא מבינה , את לא חברה של רון ?

נועה : הייתי , נפרדנו בתחילת השנה .. ואז רועי אמר לי שהוא אוהב אותי ובאתי אליו הביתה ו..קרה מה שקרה .

מיכל חיבקה אותה .

מיכל : איזה ילד דפוק ! בגיל הזה הוא אונס בנות ?!

שיהיה לך ברור שאנחנו אומרים אותו למשטרה , כן ?
נועה : אני יצטרך לדבר על זה?

מיכל : לצערי, כן ..

נועה : לא .. אמא לא , לא רוצה להיזכר בזה בבקשה .

היא בכתה .. היא לא רצתה !

מיכל : אנחנו חייבות את התעלפת בגללו .

נועה : לא ,אני לא מסוגלת .

מיכל : אל תדאגי , אני פה איתך .. אפחד יותר לא ייגע בך .

נועה : תודה אמא .

מיכל : רון נחמד .. הוא לא כמו רועי נכון ?

נועה : רון שונה , הוא מיוחד .

מיכל :רואים שהוא באמת אוהב אותך .

נועה : אני גם אותו..

מיכל : אז למה נפרדתם?
נועה : כי אנחנו רחוקים ..

מיכל : אויש שטויות , אני ואבא היינו הרבה יותר רחוקים , ובכל זאת שרדנו ונפגשנו מלא.

המרחק לא צריך להשפיע עליכם .

נועה : תגידי לו את זה ..

אחרי חצי דקה ..

מיכל : אז ..מיד אחרי שתשחררי אנחנו נלך למשטרה והנער הזה ישלם על זה ביוקר !

נועה : אמא ..

מיכל : מה?

נועה : אולי אני ..

מיכל : אולי את מה ?
נועה : אולי אני יעבור בית ספר?
מיכל : בגללו ?
נועה : יש שם עוד אנשים כאלה ואני לא רוצה להסתבך שם .. אני לא רוצה שיידעו שאני נאנסתי ויזכירו לי את זה כל יום .

מיכל : אני ידבר עם אבא , אם זה מה שאת רוצה , אין לי בעיה ..

נועה : טוב ..


רון ישב מחוץ לחדר שבו הייתה נועה .

מאי ויעל הגיעו ..

 

יעל : היא בפנים ?
רון : כן ..

מאי : ואפשר להיכנס ?
רון : תבדקו ..


יעל פתחה את הדלת ..

נועה : יולי !

יעל : נוני !!

נועה : היי ..

מיכל : אני ישאיר אותכן ביחד ..

מאי : יולי!!!

נועה : מאיוש !!
יעל : חיבוק משולש ..

והן התחבקו וצחקו .

מאי : ככה כיף לראות אותך , צוחקת ..

יעל : אנחנו לא עוזבות אותך יותר אף פעם , אנחנו איתך באש ובמים !

הרועי הזה הולך לשלם על זה אני יפרק לו את הצורה !!

מאי : כן גם אני !

יעל : יאללה נחטיף לו .. את באה ?
מאי : כן , יאללה ..

נועה : גם אני .. כולם ..

מאי : לא.. עדיף שהמשטרה תטפל בזה .

יעל : אוף , כבר תכננתי בראש את הכל ..

נועה צחקה .

 

הרופא נכנס .

רופא : בנות אני צריך לבדוק אותה והיא כבר תיהיה איתכן טוב ?
יעל : טוב .

מאי : ביי נוני ..

יעל : תיזהר איתה .. כן ?
רופא : כן .

מאי : יולי את שרוטה ..

יעל : מה , שלא יגע בה .. את יודעת .. לשמור עליה וזה .. דיברנו על זה .. אפילו מבוגר !

מאי : כן ..דיברנו דיברנו .. זה רופא , את יודעת ..

רופא : תסמכו עלי בנות .. אני רק מדבר איתה וזהו אני לא יגע בה ..

יעל : מבטיח ?
רופא : מבטיח ..עכשיו אתן מוכנות לצאת ל5 דקות ?
מאי :כן ..

יעל : בבי , נוני אם כואב לך משהו את אומרת אנחנו ליד הדלת .

נועה : אוקי ..

מאי + יעל : ביי ..

 

נועה פחדה , למרות שהיא יודעת שהוא מבוגר והוא לא יעשה לה כלום .. ופתאום הוא אמר לה ..



נכתב על ידי הסופרת ( : , 18/5/2008 20:45  
78 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הסופרת ( : ב-30/5/2008 13:27
 



לדף הבא
דפים:  

13,287
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להסופרת ( : אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הסופרת ( : ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)