והוא אמר לה
..
"אני
צריך לבדוק אם הוצאנו את כל הזכוכיות .."
נועה: אוקי
..
רופא לקח
מכשיר שבדק אותי . זה הסתובב לי בפנים , בצוואר , והגיע לחזה .
הסתכלתי
עליו.
אני : אפשר
לקרוא לרופאה?
הובכתי .
רופא : כן ,
אני מבין , שנייה .
חיכיתי כמה
דקות נכנסה רופאה
רופאה : שלום
.
אני :היי ..
רופאה :אני רק יבדוק אותך כמה דקות ותוכלי להשתחרר ..
אני :בסדר ..
היא בדקה
אותי . היא ירדה לבטן .
ועצרה .
אני : מה
קרה?
רופאה :נשאר משהו ..אנחנו נאלץ לנתח אותך ..שוב .
אני : עכשיו
?
רופאה : לא ,הגוף שלך צריך לנוח .. תבואי מחר ונעשה לך את הניתוח .
אני : אוקי .
רופאה : אל
תאכלי שום דבר , זה יכול להיות מסוכן .
אני : שום
דבר?!
רופאה : כן
..
אני : עד מחר
?!?!
רופאה : כן ,
אני מצטערת ..
אני : טוב .
רופאה : דקה
אני יקרה לד"ר.
הוא נכנס
והיא לחשה לו , שמעתי שהיא אמרה לו " אני לא בטוחה שזה יצליח , זה ניתוח קשה
.."
הוא לחש לה
משהו אבל לא שמעתי .
נלחצתי .
יצאתי משם ,
המשפט " אני לא בטוחה שזה יצליח , זה ניתוח קשה .. " הדהד לי בראש ,
פחדתי .
מיכל : את
בסדר?
אני : כן אמא .
מיכל : אל
תדאגי הם יוציאו לך את זה והכל יהיה בסדר , תחייכי את בריאה תודה לאל .
אני : כן ..
מיכל : מה
קרה ? נו תחייכי זה בסדר ..
חייכתי, אבל
לא בפנים .. הייתי מודאגת .
רון באה אלי מחייך,
עם 2 גלידות .
הוא נתן לי
אחד .
אני : אני לא
יכולה לאכול ..
רון : למה?
אני : הרופאה אמרה לי שזה יכול להיות מסוכן ..
והוא זרק לפח
את הגלידה ..
רון : אה ..
אל תדאגי אבל מחר יעשו לך את הניתוח ואז תצאי ממנו ואת תרגישי יותר טוב .
אני : אני
מקווה שירדימו אותי ..
רון : אפשר
לבקש .
אני : אחלה
..
רון : באיזה
שעה היא אמרה לך לבוא ?
אני : היא לא אמרה לי , אבל אני חושבת שאמא שלי יודעת .
נכנסו
למכונית .
אני : אמא
באיזה שעה אנחנו צריכים לבוא לשם ?
מיכל : 2 .
אני : אה ..
רון : אז אני
יבוא איתך .
אני : לא
צריך .
רון : אני
אמרתי לך שאני אהיה איתך תמיד , ואני אהיה , מבטיח .
אני : תודה
..
רון : בבקשה
.
הגענו לבית
שלי ונכנסו לחדר .
אני : אני
יודעת שלא הספקתי להגיד לך את זה .. מרוב כל הדברים ..
אבל .. אני
..אני אוהבת אותך .
רון : גם אני
, מאוד . אני יחכה לך כמה זמן שתרצי , עד שתרגישי בטוחה איתי .
אני : איתך
אני מרגישה בטוחה .
רון : אני אף
פעם לא יפגע בך .
אני : אני
יודעת ..
רון : אני
צריך ללכת , אבל לפני זה .. אני רוצה לשאול אותך משהו ..
אני : כל דבר
.
רון :את ..
את חושבת שאנחנו מסוגלים לחזור להיות ביחד ?
אני : לא יודעת .
אני אוהבת
אותך , באמת ..
אבל אני
צריכה לחשוב .
רון : טוב, אני
גם יודע את כל מה שעבר ואני לא רוצה להציק לך , תחשבי על זה ..
אבל אם את
חושבת שאת לא מסוגלת , אני יבין אותך , באמת .
אני : הנושא
הזה באמת קשה לי , אבל כל הדברים שקרו איתך , ובבית חולים גרמו לי קצת לשכוח . זה
מדי פעם קופץ לי בראש ואני באמת נהיית עצובה אבל אתה איתי ומשמח אותי ,
רק שאני לא
מבינה ..
רון : מה ?
אני : אני לא מבינה איך אתה עדיין איתי , עם כל מה שקרה ..
וזה שאני
בגדתי בך ושלא עבר יום אחד ואני ..
ואני כבר
מצאתי חבר אחר .
השפלתי את
ראשי .
רון : אני
יודע שלא פעלת מתוך אהבה , את אמרת לי שאת בכלל לא אהבת אותו ורק בגלל שהוא שיקר
לך את אמרת שאת אוהבת אותו .. נכון ?
אני : כן , אבל .. אתה יודע .
רון : אני
יודע שהרבה דברים קרו , קורים ויקרו ואני בחיים לא יפסיק לאהוב אותך .
הסמקתי , כמה
בן אדם אחד יכול להיות כ"כ מתוק ?
לא עניתי ,
פשוט שתקתי . אחרי דקה –
רון : טוב ,
אני באמת צריך ללכת , ביי .
הוא הסתכל
עלי , לא ידע עם ללכת ,לחבק או לנשק .
התקרבתי אליו
לאט לאט ..
הרגשתי את
נשימותיו , ואת שפתיו .
והתנשקנו .
כ"כ
התגעגעתי למגע הזה , לאהבה הזאת , לשמחה הזאת .
הרגשתי כאילו
זאת הפעם הראשונה שלי ,
נזכרתי בכל
הדברים שהיו לי איתו , ופשוט הייתי מאושרת .
שכחתי לרגע את
רועי ואת האונס .
הנשיקה הזאת
היא הייתה הנשיקה הכי מדהימה בחיים שלי .
אני לא יודעת
הרבה דברים בזמן האחרון, אבל מה שאני כן יודעת , ובטוחה בו זה שאני רוצה לנשק אותו
.
להיזכר במגע
ובאהבה האמיתית של החיים .
לא הסבל ,
הרוע ,והפחד שהייתי בו לפני כמה רגעים .
רון : אני
לא...לא התכונתי ..אני מצטער .
אני : זה
בסדר , תירגע ..
רון : אוף
אני כזה טיפש !
אני : לא אתה לא ..
רון : אני כל
הזמן תחנתי לך עד כמה שאני אוהב אותך , לחצתי עלייך .. את עושה את זה רק בגלל מה
שאמרתי .
אני : אני לא
!
אני באמת
אוהבת אותך , ואני בחרתי לעשות את זה ..
רון :בטוח ?
הוא חייך , וגם אני ..
אני : בטוח
בטוח .
ונתתי לו
נשיקה בפה קצרה , הוא חייך ויצא .
השעה הייתה 5
אחה"צ .
לפני שהלכתי
להתקלח רציתי להתחבר לאייסיקיו אני תמיד אוהבת שיש לי הודעות שאני חוזרת .
התחברתי וכתבתי
באוואי :
" במקלחת ..
אחרי כל
הרגעים המפחידים ,
חזר לי חיוך
על הפנים .
רון , תודה
על הכל !
אתה הבנאדם
הכי אכפתי , אוהב ותומך שבעולם (:
אני אוהבת אותך 3> "
חזרתי
מהמלקחת , התלבשתי ..
ופתאום הייה
לי פלא' , זה היה מחסוי , עניתי .
אני : הלו ?
... : איך היה ?
אני : מה ? מי זה?
...: איך היה איתי ? במיטה ..?
הייתי בשוק ,
מאיפה יש לו את המספר שלי ?!
הקלטתי את
השיחה , מהר ..
אני : רועי
מה אתה רוצה ממני?!
רועי : שואל
שאלה , איך היה ?
אני : איך היה ? אני יספר לך איך היה !
רועי : כן ,
תספרי ..
אני : היה
מגעיל , דוחה ומפחיד !!
אתה מבין
שאתה פאקינג אנסת אותי !
ואני כמו
מטומטמת אמרתי שאני גם אוהבת אותך ,
הייתי בטוחה
שאתה גם אותי .
לא חשבתי על
זה, בחיים לא !
רועי : לי
דווקא היה ממש כיף ,
מה , זאת פעם
ראשונה שלך ?
אני :או...אולי
תניח לי כבר ?!
בכיתי ופחדתי
..
רועי : לא ,
לא חיים שלי ,בעצם ..
אני יכול
להניח לך רק בתנאי אחד .
אני :
א..איזה ?
רעדתי ..
רועי :אם את
מלשינה עלי למשטרה אני אונס אותך עוד פעם ..
לא , בעצם לא
.. אנסתי אותך , מה אני צריך עוד פעם ..
אני , אני
רוצח אותך !
אני : אתה לא
תעיז ...
רועי : שאני
לא יעיז ? ככה את מכירה אותי ?!
הוא התרגז .
אני : טוב
הבנתי אותך ,אני לא ילשין עליך עם זאת השאלה ..
פחדתי ..
רועי : ואת
צריכה לעשות עוד משהו ..
אני : מה
עכשיו ?!
רועי : בגלל
שכולם חושבים שאני חבר שלך , ואני לא יכול להיות חבר שלך רק יום אחד ..
את חייבת
להיות איתי שבוע שלם בהפסקות , בבית בהכל ..
פשוט צמודה
לתחת שלי , ברור ?
אני : לא ,
לא ...
רועי : אין
לי בעיה , כבר עכשיו אני מביא אקדח , אני יודע איפה את גרה ! אני יעקוב אחרייך
תמיד ..
אני : רועי , תעזוב אותי בבקשה ..
רועי : נו
כפרה עליך , שבוע ..
ניתקתי לו
בפרצוף .
רצתי לאמא
שלי וחיבקתי אותה ,
הייתי מלאה
דמעות .
מיכל : מה
קרה?!
אני : הוא ..
הוא ...
מיכל : מה ?
אני : ר...רגע .
גמגמתי ,
לקחתי את הפלאפון והשמעתי לה את השיחה , היא גם בכתה .
מיכל : אני
יקרא לאבא . משה!! משה!! קום !!
משה: הא? מה ... ?
מיכל : בוא !
משה: מה קרה ?
הוא התעורר משינה ..
משה : נועה
למה את בוכה ?
אני : אבא ,
הוא רוצה להרוג אותי ...
משה: מי ,
הרועי הזה ?!
אני : כן ..
משה: בואו
למשטרה !
אני : לא !!
משה : למה ?
אני : הוא
עוקב אחרי ...
משה: אל
תדאגי , אני ישמור עלייך .
אני : אני
מפחדת .. אבא ..
משה: אנחנו
נהיה איתך , אנחנו לא נעזוב אותך יותר אף פעם .
בואי ..
הוא לקח את
המפתחות , ועלינו בדרכנו למשטרה .
נכנסו למשטרה
, חוקר אחד בא ואני והורי ישבנו בחדר מוזר כזה , קירות אפורים ויש שם רק שולחן ו4  כיסאות[אחד לחוקר ,ו3 לנו ], עם חלון .
התחלתי לספר
הכל .. והשמעתי לו את ההקלטה ,
הוא אמר שהוא
יטפל בזה וכבר עכשיו הוא אמר שהניידות הולכים לחפש אותו .
פחדתי שייקרה
משהו ,
פחדתי
שאני ימות .
כל הזמן הורי
תמכו בי וחיבקו אותי , הרגשתי מוגנת .
חזרנו הביתה
בשעה 9 בערב .
נרדמתי מהר
..
בלילה חלמתי
שהניתוח לא הצליח, שהם לא מצליחים להוציא לי את זה ..
ראיתי את
ההבעת הפנים שלהם אחרי שהתעוררתי מהניתוח ,
ראיתי את
רועי מחייך ,
ראיתי את
המשפחה שלי ורון , מאי ויעל עצובים .
ראיתי כמה
שבכיתי ..
לא רציתי
לקום , לניתוח הזה , פחדתי .
כמה דברים
בפחות משבוע יכולים לקרות לי?!
קמתי ב12
בצהריים..
הייתי ממש
רעבה ,
ראיתי
טלוויזיה ... וחשבתי הרבה ..
ב1 ורבע רון
בא אלי וסיפרתי לו על השיחה עם רועי , הוא הבטיח לי שהוא לא עוזב אותי יותר .
פחדתי שאני זאת שתעזוב אותו , בניתוח .
אחרי חצי שעה
יצאנו לבית החולים ..
נכנסתי מהר
לחדר ,
הרופאה : היי
נועה , מה שלומך ?
אני : יכול להיות יותר טוב ..
הרופאה : לא
נורא אל תדאגי אנחנו נעשה את הניתוח והכל יהיה בסדר , צ'יק צ'ק .
אני :
כמה זמן ?
הרופאה : בין השעה לשעתיים .
אני : אתם
יכולים להרדים אותי ?
הרופאה : להרדים ?
אני : כן ,
אני לא רוצה לראות ..
הרופאה : זה
טיפה מסוכן כל הזמן להרדים את הגוף שלך .. אבל אם את רוצה אני חושבת שאני יכולה .
אני : תודה ,
תגידי הניתוח .. הוא מסוכן ?
הרופאה : לא , אנחנו כבר עשינו לך אותו ..
אני : אבל ..
אני שמעתי אותך אומרת לד"ר את זה ..
הרופאה : לא
, לא דיברתי עליך .. התכוונתי למטופל אחר ..
אני : אה ..
פיו .
הרופאה : אל
תדאגי , זה לא כזה מסובך ,ניתוח קצר והכל יהיה בסדר .
אני : טוב ..
נכנסו 2
רופאים ועוד רופאה .
נשכבתי על
המיטה והם ביקשו ממני להוריד את החולצה , כי הזכוכית הייתה בבטן.
התביישתי
בהתחלה , כי היו שם גם גברים .
אבל אז הם
שמו לי ישר מן סינר גדול לבן , שאני לא יתבייש להוריד . הורדתי ולאחר 5 דקות שקעתי
לחלומות ,
בינתיים שהם
עשו לי את הניתוח .

נ.ב -מצטערת על הזמן שחיכתם . . .