עוד בלוג סיפורים [ :

אני כל הזמן חשבתי עלי ועל רון , מה יהיה איתנו .. אם אני אהיה מסוגלת לעמוד בזה ,בלי לפחד .

אני יודעת שאני מסוגלת לסמוך עליו , ושהוא בחיים לא יפגע בי .. אבל תמיד עוברת בי איזה שהיא צמרמורת .. מזכירה לי את מה שהיה .

אני מפחדת מרועי , מהאיומים שלו .

אבל אני יודעת שיש מי ששומר עלי .

תמיד כשאני רואה את רון אני מאושרת , אני לא חושבת על שומדבר חוץ מזה שנהיה ביחד .

אני רוצה מאוד להיות איתו אבל מפחדת לפגוע בו .

אני לא רוצה שהוא ייפגע , אני לא אוהבת לקחת סיכונים .

אבל סיכונים זה חלק מהחיים , לא?

תמיד רון לצידי , מאז שאני הכרתי אותו ..

הוא תומך ואוהב בלי סוף למרות שהוא יודע שאני מבולבלת ולא שלמה עם מה שאני עושה , הוא איתי .

תמיד , ועד עכשיו כל הבנות מחפשות את האחד שישמור עליהן ויהיה איתן , שיאהב אותן בלי סוף ,

וכאשר לי זה קורה , אני לא עושה עם זה כלום , אני יודעת שאם נהיה ביחד אנחנו נהיה מאושרים , והוא באמת יכול להיות האחד , האחד שאני מחפשת .

אבל האם הזמן שאני צריכה הוא לא ארוך במיוחד ?

הוא לא ארוך עד שרון ייאבד לי בין הידיים ?

או שהוא ימשיך להיות איתי .. ?
הרי גם לו יש חיים , ואני זוכרת שהוא סיפר לי שיש איזה מישהי שאוהבת אותו ונמרחת עליו ועל עומר .. אולי יש עוד בנות שאוהבות אותו ואני פשוט הורסת לו? אולי רון מרגיש שהוא לא יכול לעזוב אותי רק בגלל מה שקרה ? אולי אני סתם מדמיינת ואנחנו לא נהיה כאלו מושלמים ביחד ...?

הרי ראיתי , אנחנו נפרדנו רק בגלל שטות .

אבל בעצם , ה"שטות" הזאתי הייתה רעה , וכשאני איתו הכל לטובה .

אני לא הפסקתי לחייך מאז שפגשתי אותו .. אני יודעת שזאת האהבה הראשונה שלי , אבל אומרים שהאהבה הראשונה היא הכי קשה , הכי עצובה ..

אני לא רוצה להיות כזאת אני רוצה להיות עם רון עד סוף חיי .

אני רוצה להיות מאוהבת ונאהבת ..

לדעת שיש לי בשביל מה להמשיך ולא לזכור את מה שקרה בעבר , לחיות את העכשיו בלי לשים על אף אחד ..

אבל כשחושבים על זה ,

יהיה לי קשה לעבור ביה"ס , ולעזוב את כל החברות שלי .. שאני מכירה אותן הרבה יותר מרון ,

רון הוא בן ואני תמיד צריכה בת לידי , צריכה מישהי שתחזק אותי ,

אני צריכה חברות טובות , כמו שיש לי עכשיו , אני לא רוצה להיפרד מהן , הן חשובות לי .

אני לא יכולה לעזוב אותן רק בשביל להיות עם בן , עם חבר .

זה יותר מידי קשה לי ,

לא מסוגלת .

אז ,

כדאי לי לוותר על האהבה הראשונה שלי ,

בשביל להמשיך את החיים עם החברות האמיתיות שלי ?
לעזוב בשביל לחזור לחיים , כיאלו הכל היה רק חלום ,

רק להתעורר למציאות ?

לשכוח את כל החיוכים ואת כל השמחות ?

או להיות מאושרת , עם בנאדם שאוהב אותי ?

אני יודעת שאני יחסית קטנה , ומהגיל הזה אני לא יתחתן איתו או משהו כזה .

יש כ"כ הרבה בנות בשבילו – שבטוח מחכות , אולי אני פשוט הורסת הכל ?
בעצם , אני יודעת שהוא אוהב אותי באמת , הוא אומר לי את זה כל פעם מחדש ..

הוא שווה שאני ילחם עליו כמו שהוא נלחם עלי , בערך מאז שהכרנו .

אבל האם שווה לי להתחיל חיים חדשים ?

התנגן שיר , בהתחלה לא זיהיתי אותו , ולא הבנתי מאיפה הוא בא..

אבל אז ראיתי שיש שם טייפ קטן שאיזה מישהי שומעת את השיר הזה , ובוכה .

לא התייחסתי כ"כ עליה , רק האזנתי לשיר ..

לכי ילדה אהובה אל חופים רחוקים
אל חלומות אחרים
יש עוד דרכים שאותן לא עברו מעולם
לכי לשם

אני שכבתי את המיטה בבית חולים , רון נכנס וישב על הכיסא ..

לא דיברנו , הייה שקט , בדיוק כמו בהתחלה..

וכמו שנפרדנו .

קחי לך ילדה אהובה את תרמיל האתמול
יש בו כמעט את הכל
לכי ילדה אהובה, כי עוד לא מאוחר
אל המחר

הוא הסתכל עלי , במבט של תקווה , וחזר על אותה שאלה שאני שאלתי את עצמי לפני :

רון : יש לי שאלה שאני חושב עליה הרבה , אמ..אני יודע שכל הדברים עברו ממש מהר , אבל אני מרגיש שאני אוהב אותך.. אני יודע שזה ייקח לך זמן, ואני מוכן לחכות ,אבל  .. זה באמת שווה את זה ?

לא, לא, אל תשכחי
גם כשעצוב לך
יש לך אותי
לא, לא, אל תשכחי
אני כאן

ואני , אחרי מסע של שאלות .. ציפיות .. תקוות .. אהבות .. ושמחות .

עניתי את התשובה , שמחצה לי את הלב , ואני בטוחה שגם לרון .

אני : אני מצטערת ..

הדמעות כבר ממזמן פרצו , אני ראיתי שגם לרון ,

זה היה כואב ,

זה היה עצוב .

אל תכעסי אהובה, אם נתנו לך לחשוב
אין כאן מקום לאהוב
פעם היה זה חלום
שאליו מגיעים
ממקומות אחרים

הוא קם , פתח את הדלת ..

ובא לסגור אותה ,

הסתכל עלי במבט עצוב , ואמר "ביי " ,

וסגר את הדלת .

הוא הלך במסדרון לאורך כל הבית חולים ,

החדר שלה היא בין האחרונים ..

הוא היה עצוב , לא האמין שזה נגמר .. כששאל את השאלה , הוא קיווה לתשובה טובה .

כנראה שטעה ..

ואני כבר עייפתי מאד
על שנים אבודות לא אבכה עוד
כשביקשתי למצוא את הסוד
זה שגם לך מחכה

הוא מחה את הדמעות , הבטיח שלא לבכות ,'לפחות לא כאן ..' חשב .

אני הרגשתי כ"כ טיפשה , איך נתתי לו לברוח מהידיים שלי ?

אני אוהבת אותו יותר מידי בשביל לאבד אותו .

החלטתי לשנות את דעתי ,לא עניין אותי הדברים שאחרי , אני רוצה אותו כאן .

קמתי .. למרות שהרופאה אמרה לי שאסור לי .. שהגוף שלי צריך זמן לנוח .

הלכתי אליו[כי לרוץ זה קשה לי ..] וידעתי שפה זה לא נגמר .. שיש לנו עוד סיכוי .. ' לא לוותר ' מלמלתי.

למרות שהשיר היה רחוק ממני , שרתי אותו בלב.

זה כיאלו הנערה שם , שמה אותו בשבילי ..

ואני כבר עייפתי מאד
על שנים אבודות לא אבכה עוד
כשביקשתי למצוא את הסוד
זה שגם לך מחכה

לא ראיתי אותו , המסדרון היה ממש ארוך , הלכתי הכי מהר שיכולתי ..

ואז ראיתי אותו , ממש ליד היציאה

הבן אדם שאני כ"כ אוהבת , שרק בשתי מילים אמרתי לו ללכת .

צעקתי "רון , רון , תחכה .."

הוא לא שמע ,

הלכתי אליו ,סובבתי אותו אלי וחיבקתי אותו ..

ולחשתי "אני מצטערת , אני מצטערת שלקח לי זמן להבין שאני אוהבת אותך... שאתה שווה את כל החיים שלי , ואפילו יותר.. רון אתה הכל בשבילי, אני אוהבת אותך , אל תעזוב אותי "

לא, לא, אל תשכחי
גם כשעצוב לך
יש לך אותי
לא, לא, אל תשכחי
אני כאן

פעם חשבתי שאין דבר כזה אהבה , שזאת רק שטות בשביל להתנשק עם מישהו ,

לא חשבתי שחבר בגיל הזה יהיה בעל משמעות , שיאהב אותי באמת ..

שלא ירצה אותי רק בגלל איך שאני נראת .

רון הוא בן אדם מיוחד , שמקבל אותי באמת איך שאני , שאוהב אותי ותומך בי כל הזמן ..

אני מרגישה הילדה הכי מאושרת בעולם ,

ושום דבר לא יכול לקחת את זה ממני ,

לפחות לא עכשיו .

רק המבט , האושר בעיניו גורמות לי להרגיש הילדה הכי בת מזל שיש ..

רק הנשיקה , החיבוק , התחושה שקורה בינינו לי גורמות לי להרגיש הכי שמחה שיש ..

רק האוויר שהוא נושם , רק החיוך שהוא מחייך גורמים לי להרגיש הכי מאושרת שיש .

רק הוא , גורם לי להרגיש הנערה הכי מאוהבת בעולם כולו .

חייכנו , מבין כל הדמעות ,

והוא פשוט התנתק מהחיבוק , ליטף את הלחי שלי, הסתכל לי בעיניים ונישק אותי..

נשיקה ארוכה עם כ"כ הרבה תחושות ..

החלטתי שבשבילו אני יעשה הכל , גם אם לעזוב את הבית ספר ..

ה כ ל !

התנתקנו מהנשיקה והוא אמר לי :

רון : אוף את כזאת מעצבנת ..

אני : למה?

רון : מה את עושה לי,את מטריפה אותי . רגע עצוב רגע שמח.. מה הולך פה?

עניתי במילה אחת שמסבירה הכל -

אני : אהבה .

וחייכנו זה ליד זה .

רון : את קולטת שהיינו אמורים עכשיו להפרד ואת באה אלי עכשיו ואומרת שאת אוהבת אותי שלפני שנייה אמרת שלא?
אני : אני לא אמרתי שלא , פשוט זה קשה לי להפרד מכל החברות שלי ולעבור ביה"ס ..

רון : אה , כן .. זה , אני צריך להגיד לך משהו על זה ..

אני : מה ?

רון : יותר מאוחר ..

אני : תגיד לי  ..

רון : סתם , לא משהו חשוב ..

אני : נו אז אם זה לא חשוב אתה יכול להגיד לי עכשיו לא?
רון : לא לפה ..

אני : נוו ..

רון :  עוד מעט ..

אני : טוב .. אה .. נכון הייתה את הנערה הזאתי שם ?

בוא נלך אליה ..נברר למה היא שמה את השיר ..

רון : טוב ..היא מוכרת לי מאיפשהוא אבל שכחתי מאיפה ..

אני : אוקי .. וגיחכתי קצת .

התקדמנו אליה , מחובקים ..

אני : היי ..

הנערה : היי ..

אני : איך קוראים לך ?

הנערה : מיטל ..

אני : היי , אני נועה , וזה רון ..

רון : אה .. אני יודע מאיפה את מוכרת לי , את לא מהשכבה שלי?

מיטל : אני כן ..

רון : אז.. מה קורה , למה את פה ?
מיטל : עברתי תאונת דרכים ..

אמרה בעצבות .

אני : אוי .. איך זה קרה ?

מיטל : אני וחבר שלי נסענו , ואז איזה משאית נכנסה בנו, באמצע הלילה .

רון : ואיפה חבר שלך ?

מיטל : לא יודעת ..

רון : מז'תומרת ?

מיטל : בית החולים באו ולקחו אותנו ואני ..קמתי פה ..אני לא יודעת אם הוא עדיין חי .. או שהוא פה .. אני לבד כאן .. רק ביקשתי את הטייפ בשביל לשים את השיר שלקחתי מהאוטו שנייה אחרי שקרתה התאונה , ואז לקחו אותנו ..

אני : איך קוראים לו ?

מיטל : יובל גולן .

רון : שנייה אני כבר בא אני הולך לשאול ..

אני : אל תדאגי הוא בטוח פה ..

חיכינו כמה דקות , והיא סיפרה לי כמה שהיא אוהבת אותו .. ושהם כבר כמעט שנה חברים .

ואז נזכרתי במה שרציתי לשאול עוד מזמן ,

אני : תגידי , השיר הזה .. שהקשבת לו , קשור אליך ?

מיטל : לא בדיוק , פשוט כשנסענו , אז חבר שלי שם את איזה דיסק ובדיוק היה את השיר הזה  , הוא הגביר ושר לי , צחקנו , שרנו , השתוללנו .. למרות שזה שיר עצוב כזה , הפזמון יפה ..

היה לה חיוך קטן אבל היא בפנים הייתה עצובה ..

אני : באמת יפה ..

מיטל : כן..

ואז רון בא .. לבד ..

ואמר " הוא ..."

ולא הספיק להמשיך ויובל נכנס לחדר בקפיצה על מיטל .. הם נראו כ"כ מושלמים ביחד .. אוהבים .. ואני אמרתי לרון "גאון , גאון אתה .. " ונישקתי אותו בפה קצר .. בינתיים שהזוג השני לא הסתכלו עלינו רק שמחו זה לצד זה ..

הרגשתי שמחה , גם בשבילם וגם בשבילי ..

הבנתי ..

שאהבה יכולה להתקיים תמיד ,

לא חשוב הגיל ,

לא חשוב המרחק ,

לא חשוב שומדבר ..

חוץ מהאהבה , האהבה יכולה להתגבר על הכל .

אני : רון .. יש לי רעיון ..

רון : מה ?
אני : תזרום ..

לקחתי את ידו ,והלכנו אליהם .. הם הסתכלו עלינו ואז התחלתי לשיר ,  " לא לא אל תשכחי , גם כשעצוב לך יש לך אותי .. "
אני ורון שרנו ורקדנו וגם מיטל ויובל שרו ..

ואני ורון אח"כ גם רקדנו איתם, הפעלנו את השיר בטייפ[מהדיסק שהייה לה , עוד באוטו] ..

צחקנו , ושרנו ..

נהנו והיה מצחיק ..

לא שרנו גבוה מידי , כי זה בית חולים , וגם את השיר לא שמענו גבוה ..

שכחתי פתאום את זה שאסור לי לרקוד , לרוץ ולהשתולל ..

לא חשבתי שזה יפגע בי באמת ..

אבל הרגשתי כיאלו אני במסיבה ,

כמו המסיבה שהכרתי את רון .

באמצע שכולם רקדו , ושרו אני הרגשתי קצת חלשה פתאום ..

הם ראו שעצרתי ,

ואז מיטל שאלה אותי מה קרה ..
אני : יש לי סחרחורת ..

רון : רגע , תנוחי .. רוצה לשבת ?

אני : כן , בוא ..

יובל : מה הרופאה אמרה לך אחרי הניתוח ? זה לא קצת מסוכן .. ?
אני :זה כן .. היה אסור לי ..

מיטל : מה?! אז למה ... ?
אני : גם כי שכחתי , וגם כי רציתי לשמוח איתכם ..

מיטל : לא היית צריכה ..

אני : רציתי ..

רון : רון ..

תפסתי את היד שלו,

והתקדמנו לשם , התחילו לכאוב לי הרגליים ,

זה היה בערך 2 מטר רחוק מהמיטה , אולי זה לא כ"כ הרבה אבל כאב לי ורציתי כבר לשכב על המיטה ..

החזקתי במיטה ורציתי לעלות עליה , אבל לא היה לי מספיק כוח .

רון עזר לי , אבל אז כשבאתי לשבת ,

הוא תמך בגב שלי כדי שאני לא יפול ,

הרגשתי יותר מידי מסוחררת ,

הרגשתי את כל הראש שלי מסתובב ..

לא הצלחתי לשבת על המיטה , ונפלתי לרון בין הידיים ,

שמעתי את מיטל צועקת לרופא , אבל בדיוק אח"כ התעלפתי , שוב .

אני לא חושבת שהדברים שקרו לי בזמן האחרון קרו לבן אדם כלשהוא ,

אולי זה לרעה , ואולי לטובה ..

מי יודע ?

אבל אני חייבת להפסיק עם זה