אוקי, החלטתי לעדכן קצת בלי פרקים מהסיבה הפשוטה שאין לי זמן לכתוב אותם.
וחוץ מזה, גם אם הם היו כתובים זה לא המחשב שלי והם שמורים יל בוורד.
אז הנה התמונה הכללית של הכל, אם זה מעניין אתכם כמובן.
עכשיו השעה אצלינו אחד ומשהו בלילה, אני אצל בת דודה שלי בגולדרס גרין, היא בעךר בגיל שלי.
זה מאוד מעודד, שתינו היינו קשורות אליו ואנחנו חזקות אחת בישביל השנייה.
הלוואי שיכלתי להגיד שכיף לי פה, אבל זה קצת יותר מסובך.
מצד אחד אני כל כך מאושרת לראות את המשפחה. צד שני, איבדתי מישהו חשוב שבגלל זה אני עצם פה.
חבל שרק בגלל דברים כאלה יוצא לנו להיפגש ואני בטוחה שהם היו מסכימים איתי.
ביום שישי [ויכל להיות שאפילו מחרתיים] אנחנו נלך שוב לבית כנסת.
מבחינה מסוימת אני מרגישה קצת לא קשורה כי זה צד אבא, והאבא הזה הוא לא האבא הביולוגי שלי.
האבא הביולוגי שלי ברח לפני יותר מ15 וחצי שנה.
הוא היה נוצרי, ונכון, אני לא אמורה להרגיש ככה, אבל כן. מבחינה מסוימת אני קצת יוצאת דופן וזה יוצר מצב קצת לא נעים בבית כנסת.
אני מתגעגעת אליו. הוא הבטיח לממן לי דירה ולימודים בקאמדן, אבל כנראה שזה כבר לא יצא לפועל מסיבות שאני לא אציין פה.
[אל תיעלבו זה פשוט לא המקום מתאים]
סיפרתי לו המון דברים והוא היה חלק מכובד מאוד מהיים שלי. הוא היה מגיע כמה פעמים בשנה וכשהוא לא היה יכל להגיע הוא היה מתקשר המון
רק כדי להראות שבאמת איכפת לו, ואני כל כך מעריכה אותו על זה.
אני מתנחמת בעובדה [כמו שאמרו לי עם אחותי] שעכשיו לפחות הוא סובל. שעכשיו הוא במקום טוב יותר. והוא תמיד יהיה איתי.
טוב, עד כאן, מאנגליה. אם בא לכם עדיין לקרוא פה אני יכולה לעדכן תכם מה קורה בהמשך
ואם לא, אני תמיד אהיה זמינה באי מייל
[email protected]
וגם סתם כדי לדבר כי אי לא יודעת בינתיים מתי אני חוזרת [אבא שלי לא טרח כל כך לעדכן אותי בינתיים]. לישרא אני לא יודעת כמה אני אוכל להיכנס , זה המחשב של העבודה של אבא שלי [לפ-טופ]
ואם הם יראו שנכנסתי לישרא אז זה יהיה "וואלה, הוא נותן לבת שלו לשחק במחשב. טוב נו יאללה נפטר אותו.."
אבל אם אני אכנס רק לאימייל ואתנתק כל פעם שאני מסיימת הם יחשבו שהוא זה שנכנס. אהה, ראיתם כמה אני מתוחכמת?
בכל מקרה, החפירה עד כאן. ושוב, כל כך כיף לראות את התגובות התומכות שלכם. לא בקטע של הצומי, בקטע הזה,
שלאנשים אכפת. זה באמת מחמם את הלב בעיקר בזמנים הקשים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
