שלום לכולם !
אכן התרגשות גדולה מאוד, פוסט ראשון בבלוג הצמחוני החדש שלנו.
אנחנו נטע וסיון , [נטע בטלפון] מאוד שמחות לפתוח בלוג זה,
ואנחנו מקוות שהוא יצליח לעורר בכם שינוי, ואם לא שינוי, אפילו מחשבה זה טוב.
הבלוג מנסה לשמור על בע"ח, ואנחנו לא אומרות שלאכול בשר זה רע, וכל מי שעושה את זה פושע.
אנחנו מראות למה כדי להיות צמחוניים, ואיך שאנחנו יכולות לעזור לכן/ם הרוצים/ות בכך.
אולי זה נשמע שטחי מאוד, אבל תגובות נאצה כלשהן,
האומרות שהבלוג חרא, מגעיל וכו', או תגובה שמזלזלת על חומרי הבלוג,
תמחק , ובבקשה אלת עשו זאת, כי הבלוג הוא לא בלוג שמנסה לגרום לכם להעריץ משהו,
אלא בלוג שרוצה להציל חיים ש דברים שנושמים, וזה לא נגדכם. לא אוהבים ? אל תכנסו.
לפניי הרבה מאוד זמן, אני [סיון] כתבתי מין סיפור שכזה על צמחונות.
אנחנו מצרפות אותו לפה, בתקווה שהוא יעורר בכם משחבה, ותגובות.. =]
יומן מסע
יום ג' תאריך: 14.5.2189
אתמול לקחו את אבא ואימא.
אני חושבת שהם לא יחזרו.
זה עצוב אני יודעת.
אחריי שלקחו את עידן ואת רגב,
כמעט התעלפתי.
השאלה היא: מה יקרה לי עכשיו?
אני הבאה בתור?
אני לא רוצה ללכת לרחוב ההוא.
עברתי שם אתמול,
וחשבתי על כל הדם שנישפך שם.
ממש לא רציתי.
אני יודעת שאני קטנה מידי בשביל זה,
והם מעדיפים לחכות,
אלב אולי בעצם עדיך לי לעבור את עכשיו.
להקל על האובדן של כל חבריי ומשפחתי.
אולי אני פשוט אעשה את זה בעצמי?
אבל אני לא מגיעה.
אני פשוט לא יכולה.
לקחת את זה בידי המגושמת וזהו.
אני אחכה.
אולי זה שווה את זה.
חמישה ימים לאחר שהנקבה הצעירה הזאת כתבה את מכתב זה ליומנה,
היא נשחטה במשחטה מיוחדת לסיטייקים.
תחשבו על זה רגע, חשבתם שזאת ילדה נכון?
הזדהתם עם הכאב הזה, התחושות והכול.
ריחמתם עליה.חשבתם זאת פרה פתאום וכל האכפתיות חלפה לה.
קראתם - הזדהתם - ריחמתם.
ובכל זאת אכלתם אותה במקדונלד'ס אחר כך..
אה?! תרחמו ותבצעו, אל תשארו אדישים לתעשייה האכזרית הזאת.
מקוות שגרם לכם לחשוב קצת..
אתם האנשים האלה שאומרים: "אני רוצה להיות צימחוני אבל זה פשוט קשה מיד!?"
אז בואו נציע לכם משהו. אם אתם לא חולים במחלה כלשהיא שאתם חייבים בה באופן מיוחד ברזל,
אתם יכולים לבצע בקלות את הרעיון הבא הזה:
כשאני ונטע התחלנו צימחונות, עשינו שבוע ניסיון.
הודענו להורים מראש, שאנחנו רוצות לנסות, והם הבינו, רק לי חשבו שנצליח בזה.
לשבוע הראשון כדי להצטייד בהרבה שניצל תירס, או בשניצל סויה דק החדש,
הרבה מרק לחורף, וכמובן - שוקולד.
כדי לאכול מאכלים שישמרו על רמת הברזל גבוה, כמו טחינה, גרעיני דלעת, ותתפלאו - זה יכול להיות טעים.
מרק עדשים כתומים או ירוקים, יכול גם לחמם ולהיות חריף, וגם עם הרבה ברזל.
ביומיים הראשונים, תנסו כמה שיותר להתרחק מבשר, וממסעדות מזרחיות, זה כרגע יהיה הסיוט המרכזי שלכם.
למוטיבציה נגד אכילת בשר, אתם יכולים להסתכל ברשימות, על מידע שהבאנו על בשר בקר, ובשר עוף.
רק תחשבו על זה שמישהו מת בשביל שאתם תוכלו לאכול, ואני בטוחה שהשניצל עוף כבר יראה פחות טוב.
אחריי שבוע, תראו אם הרגשתכם שהתפרה או השתנתה, אם אתם מתחילים לחלות או להרגיש חולשה,
אני מציעה לכם לנסות בהזדמנות אחרת אחריי התייעצות עם דיאטנית.
אנחנו למשל אחריי שבוע הרגשנו קלילות ורעננות יותר, ואפילו ירדנו בקילו.. =]
לא לכולם זה יכול לעורר פלאים, ויכול להיות שאם אתם מחפשים דיאטה, זה לא הבלוג הנכון בשבילכם.
אבל אם אתם רוצים לא לאכול בשר, תעשו את השבוע ניסיון הזה,
ותראו אחריי זה איך תרגישו.
אם תראו שזה היה קל יותר ממה שחשבתם, תנסו עוד שבוע, ולפניי שתשימו לב,
לא תזכרו שאכלתם בשר בכלל. יש סיכוי שאפילו תגלו מאכלים אחרים, ורק טוב יכול לצאת מהניסיון הזה.
אם ראיתם שקשה לכם לא לאכול עם הבשר, זה בסדר, יש אנשים שפשוט לא יכולים, זה סוג של מחלה קטנטנה.
העיקר שתרגישו טוב עם עצמכם, פשוט תחשבו על מה אתם מכניסים לפה, אין מוטיביציה טובה יותר.
לקראת סיום הפוסט הראשון, אנחנו רוצות רק להגיד,
שאנחנו לא רוצות לאלץ אף אחד או אחת להפוך לצימחוני,
אנחנו פשוט חושבת על טובת החי, ועל הדרך חיים שלנו,
שהפכה לטובה יותר אחריי ש"נגמלנו" מבשר.
אתם יכולים להאמין לזה, אתם יכולים לא,
רק תחשבו את השינוי שאתם עושיים לחיי התרנגולת,
ואולי ה"ביס" מהשניצל של סבתא, כבר לא יהיה כל-כך שווה את זה.
להת' בפוסט הבא, אנחנו מקוות שהבאנו לכם חומר למחשבה,
ותגיבו.. =] [רק לא נאצה!] *=]
נטע וסיון.