| 4/2007
open space
יוג'ין נכנס לאולם המרכזי, המחולק תאים תאים מאז שהאדריכל האחרון המליץ להם על מרחב עבודה פתוח, כגורם מייעל עבודה.
כולם עבדו בתאים שלהם. תאים מרובעים בעלי חצאי קירות חוצצים. פה ושם אפשר היה להבחין בעציץ נשרך או בתמונות אישיות, אך סך הכל התאים האלו חמסו כל נסיון לפרטיות או אינדיבידואליות. מושלם בעיני כל מנהל כללי בכל חברה כללית.
הוא ניגש לקצה האולם, למקום בו יושבת ג'ולי שתיפקדה כתחנת ממסר מרכזית, היות ושולחנה היה הקרוב ביותר אל משרדו של יוג'ין. הוא הרים את הטלפון, לחץ את קוד הכריזה וכיחכח בגרונו.
"שימו לב, אנשים." הוא המתין דקה נוספת כדי לתת לאלו ששוחחו בטלפון לסיים ולהצטרף להקשבה הכללית ואז המשיך.
"נמצא איתי מר אפלבלאומליך. הוא הגיע אלינו הישר מהמשרד המרכזי. הוא יסביר לכם כמה דברים".
יוג'ין אטם את השפופרת בידו ושאל דבר מה אל מר אפלבלאומליך, בעוד באולם עלתה שאגת לחשושים ענקית כמו נחשול דבורים מבוהל. יוג'ין חזר אל השפופרת וכבאות מוסכם מראש, טלפתי כמעט, נשתרר שוב השקט.
"מר אפלבלאומליך מבקש מכולם לנסות להיות נקיים מכל דעה קדומה. אה," גימגם יוג'ין בפעם הראשונה בחייו אל מול כל עובדיו, "גם לי זה לקח כמה זמן להבין, אז שוב -נסו לפתוח את הראש".
הפעם שום רחש לא נשמע. הדברים הוציאו מכלל הגיון כל ניחוש אפשרי, אז אנשים שתקו.
מר אפלבלאומליך נראה כמו שאדון בעל השם 'מר אפלבלאומליך' צריך להראות בדיוק. אבל היה בו משהו אחר, ללא ספק. ג'ולי הבחינה בזה כבר אתמול כשבקולו הרחום ביקש את יוג'ין בטלפון. היה בו משהו מן המדען. לא שג'ולי ידעה מה זה אומר, רק שצורת הדיבור הברורה שלו המהולה בהומור חביב גרם לה להזכר במורה לכימיה שלמד אותה בתיכון. הייתה להם אותם גישה לאנשים - כאילו כולם תלמידים.
"שלום, אני מר אפלבלאומליך ובאתי לשנות את תפיסת עולמכם." מאחד התאים הקרובים נשמע לחשוש רם מספיק - "עדי יהוה מזדיינים..." - ומר אפלבלאומליך פרץ בצחוק. האנשים ששמחו כי ניתן להם רגע חסד הצטרפו בצחקוקים, מבלי לדעת למה באמת.
"אני יודע כי המתח כאן כל-כך מוחשי עד שאפשר לחתוך אותו בסכין. האמינו לי אם הייתי יכול להסביר לכל אחד מכם בנפרד הייתי עושה זאת, אך כל המדינה - לעזאזל - כל העולם עובר את אותו העניין בדיוק ברגע זה. מדובר על מבצע הכולל את העולם כולו ללא הבדל דת מין לאום או מיקום גיאוגרפי. אתם צריכים להבין שאנחנו עוסקים בעניין הזה כבר למעלה מחמש עשרה שנים וכעת הגיע הרגע הגדול. אני ממתין לאישור סופי מהפנטגון ברגעים אלו ממש, הנה הביטו - זהו טלפון לוויני מיוחד שיוצר במיוחד לצורך המשימה הזו וניתן לכמעט שישה עשר מליון אנשים שהתמנו לפני חמש שנים לחלק האופרטיבי של מבצע "כרונוס". בטלפון הזה אני אקבל שלוש הודעות רצופות בעלות קוד מתמיטי חסוי שיפוענח ע"י הטלפון הלוויני השני שלי, הנה הריהו כאן בכיס מעילי", באומרו זאת הרים מר אפלבלאומליך את שני הטלפונים אל על והמשיך בדיבור איטי אל שפופרת הטלפון שמזמן הפכה למיקרופון, "לאחר שיאושר פענוח הקוד במשך שלוש פעמים אנחנו כולנו כאיש אחד נכוון את השעונים שלנו ואת כל השעונים הקרובים לנו לשעה עשר בדיוק ולתאריך - " וכאן נעצר מר אפלבלאומליך והמשיך בקול נמוך יותר - " אלפיים שישים ושלוש."
אף אחד לא ממש דיבר אז מר אפלבלאומליך המשיך: "במשך חמש עשרה השנים האחרונות הוצאה לפועל תוכנית "כרונוס" ע"י ממשלות ארה"ב, יפן, סין, אנגליה, רוסיה, צרפת, ישראל, דרא"פ, הודו, ארגנטינה ואוסטרליה אחרי שנים רבות של מחקר סודי. מדובר בתוכנית שעיקרה תיקון הזמן על-פיו אנו חיים. מסתבר כי עד לעידן הדיגיטאלי, עיכבנו את עצמנו ב56 שנים בגלל המחוגים המכניים של השעונים שהיו נהוגים ברחבי העולם. אתם צריכים להבין כי רוב השעונים בעולם תלויים על הקיר, ובעקר אלו המשמשים את הבורסות, הצבאות, הממשלות, המחקרים ושאר משרדי העולם הגורמים לעולם "לתקתק". אך במשך הזמן כוח המשיכה גרם למחוג השניות ברוב השעונים להתעכב באלפיות שנייה על חלק המעגל התחתון שבכל שעון. כלומר השניות מהשעה שש ועד לשעה תשע ארכו יותר משלושים שניות כך שכעבור דקה, עברה בעצם דקה וכמה אלפיות השנייה. עכשיו, חישבו על כמה מאות שנים שכאלה ועל חישוב סטיית זמן התחלתי ועוד כל מיני נתונים חדשניים שנאלצנו להכניס למשוואת פיצוי הזמן האבוד ותקבלו - 56 שנים. אגב, מי שמעוניין להבין יותר יכול הכנס לאתר הפרוייקט באינטרנט, תחת "כרונוס", שם תמצאו את המשוואה וכמובן את כל תיעוד המחקר".
מר אפלבלאומליך עצר את שטף דיבורו והביט אל האנשים. שום רחש לא נשמע.
"איפה הליצן של הכיתה כשצריך אותו?" גיחך מר אפלבלאומליך ושנייה תיקנית לאחריה נשמע אותו קול שקבל על עדי יהוה אומר - "זה לא מצחיק בנאדם...".
מר אפלבלאומליך הוריד את ראשו ונשם עמוקות, "ברגע זה כל מקום בעולם עובר את מה שאתם עוברים, מליוני אנשים מכוונים את שעונם לזמן התיקני החדש. קשה לי להסביר עד כמה הדבר היה נחוץ מכל בחינה אפשרית. האצת הזמן קדימה פותרת כמה בעיות מושגיות שהיו לנו עם תורת הקוונטים, כמה בעיות שהיוותה התחחמות כדור הארץ ועוד כמה תחומים חסויים יותר. אתם צריכים להבין שההתפתחות שלנו קרתה מהר מדי לזמן שכוונו אליו. האצת הזמן מעמידה דברים בפרופורציה חדשה ונותנת לנו זמן לשדרג את ההגנות שלנו. כמו כן, קשה להסביר עד כמה קשה יהיה להגיע לכל אדם על כדור הארץ, אבל אנחנו נעשה את זה. יש לנו יחידות שמגיעות לבתים פרטיים, לבתי ספר, לבתי חולים מכל סוג, לבתי אבות, למקומות עבודה, לאזורי העולם השלישי ואיים שונים, לאזורי טבע פתוחים וללב ים. אנחנו מכסים את כל הגזע האנושי. אם נצליח במשימה הזו, אפשר בהחלט לומר כי התעלינו על כל משבר אפשרי".
ברגע שסיים את דבריו, נשמע צילצול חד מכיוון הטלפון הלוויני הראשון. לאחריו צילצול נוסף בטלפון השני ועיניו של מר אפלבלאומליך עקבו אחר הצגים המוארים. לא חלפו שלוש שניות תקניות והקוד השני שודר. לבסוף הקוד השלישי כמו גם פיענוחו ע"י הטלפון השני ומר אפלבלאומליך חייך.
"זהו רבותיי, נא לשנות תאריכים, אתם תשימו לב שבאינטרנט הסרברים כבר שינו את התאריך בשבילכם. מעתה הוסיפו 56 שנים לכל תאריך שיש בידיכם וזיכרו כי זהו הזמן התיקני. כל מישרדי הממשלה, בנקים, בתי-חולים חברות השקעה וביטוח עברו את הרפורמה במשך הלילה שעבר, ובשבועות בקרובים תקבלו את המסמכים המתוקנים. במידה ולא הגיעו אליכם המסמכים המתוקנים, אנא פנו למשרד הפנים הקרוב לביתכם או לאתר האינטרנט. לכל שאלה, אני אמצא כאן בשבוע הקרוב כדי לתעד את השינוי ולעזור במידת הצורך. אנא צרו קשר אם אתם מרגישים במועקה. יש לנו שלוחות של עזרה נפשית בכל נציגות אזורית. הדבר האחרון שאנחנו רוצים הוא לשגע אתכם יותר מהנחוץ שכבר עוללנו. יש שאלות?"
שוב השתרר שקט. עד שלפתע צילצל הטלפון באחד התאים. קול אשה ענה 'הלו' מגומגם, והמשך השיחה כבר נבלע ברעש שאר הצילצולים הגועים.
מר אפלבאולמליך פנה אל יוג'ין ובחיוך אבהי אמר שהוא לא ציפה שאנשים יעשו צרות, והניח את השפופרת בזמן שידה המהירה של ג'ולי כבר הספיקה לחטוף אותה מהכנה.
"ככה זה כשאתה מסביר דברים באסרטיביות ונחישות אך ללא כפייה. זהו קו דק, יוג'ין." מר אפלבלאומליך הניח יד קצרה אך בוטחת על כתפו של האמריקאי החסון שמתאמן ארבע פעמים בשבוע במכון הכושר, "עכשיו , מה בדבר אותה כוסית וויסקי שהצעת לי קודם?".
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
