como l'oro nel foco, cosi la fede nel dolodr s'affina  מנועי חיפוש ורובוטים. |
| 11/2007
הים היא נוסעת בים הים היא נוסעת בזמן.
יש לה מזוודת צדף קטנה ובה פנקס שמות עשוי חול והיא מבקרת אותם, את הרשומים בו.
היא אוהבת לצוד אותם ברגעים נשכחים. בדיוק כשהם שמים לב שהם איבדו טבעת בבית, למשל. היא יודעת לשתוק להביט מקרוב כשהם מחפשים אחרי הטבעת בהתמדה, בנחישות מבלי שירגישו בה, בים.
אז הרגע קופא, והיא מניחה לו לטבוע. היא הרי יודעת היכן הטבעת. כך נושרים הרשומים אל קרקעיתה ואין הטבעת בידם. רק מבט הרגע הקפוא - המחפש.
זה ברור שהיא מעל כל נסיון לתת לה גיל.
היא קדמה לכל רחם נשאה תאי מילים לפני שנודע איך לתת שם גם לזמן.
ולמה הים, שהיא היא נקראה הוא. גם אם מים רבים הם ימים, הים ביחיד הוא רק היא. הנה רוח מטלטל את מסת הים וגליה מסע. הנה הרוח שכינה היא, או הוא אך הים שבולעת הכל, רק פולט, רק יסוג לאחור.
| |
|