como l'oro nel foco, cosi la fede nel dolodr s'affina  מנועי חיפוש ורובוטים. |
| 7/2008
שוב הוא שאל אותי, אז מה היית אומרת אם הייתי אומר לך שויתרתי עלייך בקלות בלתי נסבלת, ועכשיו כולי צער. הו, זה קל, אמרתי לו במשובה, הייתי אומרת לך שניצחתי. לגמנו משהו, אני לא זוכרת מה זה היה, אבל הייתה לזה השפעה. זה כמו גרסה נוזלית של פטריות עליסה, אמרתי וחייכתי, הוא הלך והצטמק. את זוכרת שפעם אחת נסענו לקווינס, ובדרך המכונית פשוט הפסיקה לנסוע? כן, אני זוכרת. את זוכרת שהרמתי מכסה מנוע ולא היה לנו מושג מה התקלקל, אז הסתכלת ישר אל תוך לוע המכונה החמה, ולא פחדת, זוכרת? כן, אני זוכרת. ואז שאלת, מה זה הכבלים האלה כאן? כן, אני זוכרת. ואז חיברת אותם למשהו והתנעתי והכל היה בסדר? כן אני זוכרת. איך ידעת מה לא בסדר? לא זוכרת. אני זוכר: כשהכל נראה אבוד, רק בגלל שהיית איתי, ידעתי שהדברים יפתרו. אני מתגעגע לביטחון הזה, לאמת. שמעתי אנחה קטנה, ולקח לי זמן להבין שזה בא מתוכי. כשהוא שאל מה איתך, עניתי שאיזה רבי אמר פעם שאין שלם מלב שבור, אז אני חיה בתוך מגבלותיו של הלב, אתה יודע. כל כך רציתי אותך שידעתי שאני לא אקבל. ככה זה כשרוצים ממש, לא מקבלים את זה. רק את מה שליד. הוא לקח את זה בשקט. זה מה שאני אוהב אצל היהודים, הוא אמר, הדיוק המתמטי בחיבור המילים לכוונה. כן, חייכתי תחת השפעה. אולי זה היה קרוב מדי. אולי כמו גילוי עריות בין שתי נשמות. הוא צחק. אחר כך הביט בי במבט עדין, עד שנאלצתי להגיד לו שאני לא אנשק אותו הלילה והוא לא ינשק אותי. אבל בחוץ, התחבקנו. ולא יכולנו לעזוב. וחשבתי שאני הולכת להתעלף מרוב כאב, ושאני עומדת לבכות כמו שרציתי כבר מזמן, אבל לא עשיתי שום דבר. עצרתי מונית, כשהוא שיחרר אותי ומבעד לזגוגית הבטתי בו עומד, יפה כמו שזכרתי בעודו מניע את ראשו בתנועת לא איטית. הסתובבתי על המושב והבטתי בו דרך השמשה האחורית, כמו ילדה, מרחתי את השפתיים על הזגוגית האחורית ונישקתי אותו בעיניים עצומות, עד שהמונית הסתובבה והוא אבד לי
שוב.
| |
|