אופטימית :]

שלום לכולם.

למי שאף פעם לא קרא בבלוג שלי אז אני אסביר טיפה על עצמי.

שמי שיר, אני 1.70, ומשקל שיא שאי פעם הגעתי אליו הוא 42.5.

עכשיו אני שוקלת 46 ואני בדרכי למעלה :)

טופלתי קצת בבית חולים, אצל פסיכולוגים, וקיבלתי המון תמיכה מהמשפחה.

אבל אלו לא הדברים שעזרו לי להבריא.

אלא הילדה הזאת:

שד"א הכרתי אותה דרך ישראבלוג, והתכתבנו הרבה באייסי ודיברנו בטלפון, וכן גם נפגשנו הרבה פעמים עד שהפכנו לחברות טובות.

וכל בוקר אני מודה לאלוהים על כך שהכניס את הילדה הזאת לחיים שלי.

היא הכניסה לי תוכן חדש לחיים שלי.

ובפעם הראשונה בחיים שלי, הם לא סובבים סביב אוכל. אני חיה!

והכל בזכותה.

עזבו את הקטע שהיא מדהימה ביופייה, היא בנוסף ילדה כ"כ מדהימה.

יושבים לדבר איתה חצי שעה, וכל הנקודת מבט על החיים משתנה.

היא סוחפת בדיבור שלה.

גרמה לי לרצות להיות היא. בדיבור, בהליכה, בהתנהגות.

היא גרמה לי לרצות להשתנות.

ועל כך אני מודה לה כ"כ, ומילים לא יצליחו לתאר מה שהיא עשה בשבילי, היא הצילה את החיים שלי אשכרה.

הוציאה אותי מחלק השחור הזה בחיים שלי, הראתה לי מקומות, אנשים וגרמה לי להבין את משמעות החיים.

היא לימדה אותי לא לשפוט על פי מראה אף פעם, וגם לא לפי רושם ראשוני.

היא כ"כ מדהימה והיא צנועה שזה גם יכול להטרריף אותי, כאילו אם מחמיאים לה היא נבוכה כזאת וזה כ"כ חמוד.

היא לא עושה פוזות, היא לא מושפעת מכל בן אדם שהיא רואה, וזה כ"כ שונה ממה שאני רגילה.

היא ייפתה לי את החיים רק בזה שהיא נכנסה אליהם.

ולאט לאט גם שינתה אותם.

ספיר תודה תודה תודה תודה תודה, אלף תודות לא יצליחו לתאר כמה אני מודה לך.

אז הנה הבלוג שלה למקרה שיבוא לכם לקפוץ -

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=504143

ספיר, אני לא אשכח אותך בחיים.

אני מודה לך כ"כ.