היום סוף, סוף פעם ראשונה אחרי הרבה זמן שהלכתי עם אבא שלי לקנות בגדים. לא היה משהו ספציפי אבל הלכתי לראות ולקנות. בדרך כלל אני הולך עם אימא שלי והיא יודעת איפה יש את הבגדים הטובים ביותר, מה הבגד המחמם ביותר ואיזה סוג בד מתאים לעונה. אבל כשאתה הולך עם אבא שלך אז מה שהוא מכיר זה חולצה משובצת עם כיס שמאלי, כפתורים ומכנסי דגמח משנת תרל"ח. אז כשהלכתי עם אבא שלי לקנות בגדים הוא לקח אותי למתחם מותגים ענק ונתן לי את האופציה להיכנס ולקנות מה שבא לי. הרגשתי חופשי להיכנס לחנויות בעלות השם החניות הכי שוות ולראות מה הם מציעים בשבילי.
גיליתי שהם מציעים קצת יותר מדי. עשרות חולצות בכל הצבעים, עשרות מכנסים בכל הגיזרות, אגף ג'ינסים שחורים, כחולים, קטנים, גדולים, אגף סוודרים דקים, עברים, עם צווארון, בלי צווארון, סוף עונה, תחילת עונה, סיילים מטורפים, סריגים בכל הצבעים, מעילים בכל הסוגים וכל הבגדים פשוט מ-כ-ע-ר-י-ם!! ואם כבר מצאת משהו אז זה מתאים לנער עם מבנה גוף של ילד בן 12 שלובש מכנסי סקיני מטרפות שהביצים שלו לא נושמות או סוודרים עם צווארון פתוח לרווחה שאין לי מושג איך זה יכול לחמם אותך. ואני שהתברכתי בגוף ממש עמיד לא יכול וגם לא רוצה ללבוש את זה, אולי פעם אני אלבש משהו כזה, לבד, בחושך, שגם אני לא אראה את זה.
בין ממלכת הבגדים המטורפת הזאת ראיתי לי סווצ'ר בד, עבה בצבע חום שהיה מונח על מדף באמצע סטנד וכשהרמתי את רואשי לכיוון מעלה, הלאה ראיתי תמונות ופוסטרים של הפרזנטורים של החברה שמדגמנים את הבגדים שנמצאים בחנות ומשפריצים סקס מטורף על מי שמסתכל ובתוך שניות אתה רואה את עצמך בפנטזיה מטורפת שאתה קונה את הבגד ופתאום יש לך חיים מלאיי סקס, ריגושים, חגיגות ויופי שאין לתאר. מהר תפסתי את עצמי הסתכלתי סביב ופשוט אתה מרגיש שגורמים לך לראות, לקנאות ובסוף לקנות. השיגעון הזה היה גדול עליי החלטתי באותו רגע ללכת מהחנות המלאה פנטזיה הזאת ופשוט לצאת ממנה.
הרגשות שאחריי היו מוזרים, אני נזכר באותם דוגמנים בקטלוגים ובפוסטרים בחנות ואתה רוצה להראות כמוהם רק שאתה מרגיש שהדרך היחידה זה לקנות את הבגדים שבחנות...
מחשבה טיפשה!! לא?! בכל מקרה זה היה די התאבדות נפשית, זה די מוריד ביטחון ולא תורם כלום להיכנס לחנות בלי שום ידיעה למה אתה הולך לקנות בחנות ובאיזה מטרה החלטת שאתה נכנס אלייה. מוזר לא?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
